אנחנו מסתכלים בעולם, ורואים גבולות בכל מקום. העור שלנו, חוף ים, פני המים או קצה הצוק, שריון חיצוני של חרק או פרווה של חתול, קליפת כדור הארץ או קליפת תפוז. האבולוציה שלנו התאימה את התפיסה שלנו לסביבה שלנו היטב, ואנחנו משתמשים בגבולות ככלי בסיסי כדי לסווג ולהבין את העולם. ומכיוון שאנחנו חיות משונות שמדברות וחושבות במונחים מופשטים, יבאנו את תפיסת הגבולות שלנו מהעולם החומרי אל העולמות המופשטים שאנחנו בונים.
אלא שכאן אנחנו בבעיה.