שירלי קניון

ציירת. אמא לשתי בנות. אוהבת לכתוב, לגנן ולשוטט. גרה באצבע הגליל.

5 באוגוסט, 2012
4 תגובות

לפרוץ את הקווים

מעבר לגבול שמציבים מצע הציור, חומרי הציור וזמן הציור נמצא גבול הפעולה הציורית.

כאשר הצייר מצוי בראשית דרכו, ואין הכוונה לגיל, אלא למצב תודעתי, גבולות ציוריים מאפשרים צבירת ביטחון ופיתוח היכולת, הנפשית והטכנית, ומונעים היסחפות, בלהט תשוקת היצירה, אל מחוזות הבלבול ומעבר להם אל התסכול, העלול לכבות את שלהבת היצירה, שזה לא מכבר החלה לבעור.

המשך »

5 באפריל, 2012
3 תגובות

מומחה ומתלמדים

 (מתוך הספר A Pattern Language‏ מאת כריסטופר אלכסנדר, דפוס 83)

הדרך הבסיסית ללמוד היא לעזור למישהו שיודע היטב את העבודה.

זוהי הדרך הפשוטה ביותר לרכוש ידע, והיא יעילה להפליא. בהשוואה אליה, למידה בעקבות הרצאות וספרים היא יבשה כאבק. אך אופן למידה זה כמעט ונכחד לחלוטין בחברה המודרנית.
בתי הספר והאוניברסיטאות השתלטו והפכו לעיוניים אופני למידה רבים, אשר בימים עברו היו קשורים בקשר הדוק לעשייה הממשית של אנשי מקצוע, סוחרים, אומנים ומלומדים עצמאיים. במאה ה-12 למשל, אנשים צעירים למדו באמצעות עבודה לצד המומחים – עזרו להם ובאו במגע ישיר עם כל חלקי האוכלוסיה. כאשר האדם הצעיר חש כי הוא בשל לתרום את חלקו בתחום מסוים של ידע או משלוח יד, הוא היה מכין מוצר ברמת המומחה – master-piece. ובהסכמת המומחה, הופך לחבר בגילדה (אגודה של בעלי מקצוע העוסקים באותו תחום – ש"ק).

המשך »

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 28 במרץ, 2012
אין עדיין תגובות

הידע המשחרר

חירות, שחרור, זאת חייבת להיות מטרתו של האדם. להיות חופשי, להשתחרר מן העבדות. אל הדבר הזה חייב אדם לחתור כשמצבו נעשה מודע לו אפילו במקצת. אין מזומן לו שום דבר, ושם דבר אינו אפשרי, כל עוד הוא עבד מבחינה פנימית ומבחינה חיצונית. אך אין הוא יכול לחדול להיות עבד מבחינה חיצונית, כל עוד הוא עבד מבחינה פנימית. אי לכך, על מנת להיעשות בן חורין, חייב אדם להגיע לחירות פנימית.

הסיבה הראשונה לעבדותו הפנימית של האדם היא בורותו, ומעל לכל, בורותו לגבי עצמו. ללא ידיעת עצמו, ללא הבנה של עבודת המכונה שלו ותפקודיה, אין האדם יכול להיות חופשי ואין בידו לשלוט בעצמו והוא ישאר תמיד עבד וכלי משחק בידי הכוחות הפועלים עליו.

זו הסיבה שבכל התורות העתיקות הייתה התביעה הראשונה, בראשיתה של הדרך לשחרור: "דע את עצמך"

— ג.א. גורודייף

8 במרץ, 2012
תגובה אחת

האוניברסיטה כשוק

 (מתוך הספר A Pattern Language‏ מאת כריסטופר אלכסנדר, דפוס 43)

אוניברסיטאות תחומות ונבדלות, עם תנאי קבלה מחמירים ונהלים נוקשים המכתיבים מי יכול ללמד, מחסלות את ההזדמנויות ללמידה.

האוניברסיטאות המקוריות בימי הביניים היו למעשה חבורות של מורים, אשר משכו אליהם תלמידים מכיוון שהיה להם מה להציע. האוניברסיטה תפקדה כמו ככר שוק של רעיונות, הממוקמת בתוך העיר, ומציעה לאנשים לרכוש ידע ומיומנויות לפי צרכיהם. כניגוד לכך, האוניברסיטה המבודדת של ימינו, עם עודף הנהלים ששולטים בה, מחסלת את המגוון והעוצמה של הרעיונות השונים ובנוסף מגבילה את אפשרות הסטודנט ללקט ולרכוש רעיונות.

המשך »

1 במרץ, 2012
2 תגובות

התבוננות

פעולת הציור היא, בראש ובראשונה, המבט.

דמיינו אותנו יושבים בסלון ומתבוננים בקוביית עץ גדולה המונחת על השטיח.

מה אנחנו רואים? בודאי תאמרו: קובייה. ולה שש פאות. כל פאה בצורת ריבוע. אלא שמהיכן שאנו נמצאים, איננו רואים קובייה. אם נשב בדיוק מולה, נראה פאה אחת, כלומר ריבוע. אם נביט קצת מהצד נראה את הפאה שמולנו בצורת ריבוע, ועוד פאה מהצד ופאה מלמעלה שנראות, בגלל נקודת המבט שלנו, כמו מקביליות. מה שאנחנו בעצם רואים זו צורה המורכבת מריבוע ושתי מקביליות. אם נצייר אותם, כפי שהם נראים לנו, נקבל את הקובייה בה אנו מתבוננים.

המשך »

22 בינואר, 2012
8 תגובות

צבעי מים


פעם
, לפני עידן ועידנים, היה לי תיק משלי. לא היו בו קוקיות לשיער, חיתולים, בגדים להחלפה, גרביים זעירות, משחה לטוסיק, מיני מזונות ושלל שקיות ניילון לכל הפריטים שנגזר עליהם לשהות בהסגר עד הגיעם למכונת הכביסה. פעם היה לי תיק משלי; היו בו כמה שקלים, ספר רישום, מכחול וצבעי מים. הלכתי הרבה, חיכיתי לאוטובוסים, ישבתי ליד החלון בצד שאין שמש. וציירתי. בכל רגע פנוי.

המשך »

15 בדצמבר, 2011
2 תגובות

על שפת המים

 (מתוך הספר A Pattern Language‏ מאת כריסטופר אלכסנדר, דפוס 71)

כדי לבוא במגע עם מים עלינו, מעל לכל, לדעת לשחות. בכדי לשחות באופן יומיומי, בריכות, פלגים ומאגרי מים צריכים להיות פזורים ברחבי העיר כך שכל אחד יוכל להגיע אליהם בתוך דקות.

כבר הסברנו בדפוס בריכות ונחלים כמה חשוב לבוא במגע עם מים – ועד כמה יכולים מקווי המים הטבעיים, במידה וישארו נגישים, להפוך למרכיב טבעי באקולוגיה היומיומית של קהילה.
בדפוס זה נוסיף להעמיק ונשים את הדגש על השחייה.

המשך »

8 בדצמבר, 2011
3 תגובות

בריכות ונחלים

 (מתוך הספר A Pattern Language‏ מאת כריסטופר אלכסנדר, דפוס 64)

מוצאנו מן המים. גופנו מורכב בעיקר ממים. למים תפקיד מהותי בפסיכולוגיה שלנו. אנו זקוקים למים בסביבתנו. לשם כך עלינו לנקוט ביחס של הערכה ויראת כבוד למים על כל צורותיהם. אבל בערים, באשר נפנה, נגלה כי מקורות מים טבעיים אינם בהישג יד.

אפילו באקלימים ממוזגים, בהם מצויים המים בשפע, נגלה כי מקורות מים טבעיים יובשו, הוחבאו, כוסו ואבדו; מי גשם זורמים במורד הביובים, מאגרי מים נחסמים ומגודרים, בריכות שחייה ציבוריות רוויות בכלור ומגודרות, ואגמים הזדהמו כל כך עד שאיש אינו קרב אליהם עוד.

המשך »

רעיונות לפתיחת נושא חדש לדיון 1 בדצמבר, 2011
אין עדיין תגובות

מים

בשעה שמילים אלו נכתבות, עננים כבדים, אפורים ופרומי שוליים מטפסים ללא הרף מן המערב.
גשם יורד מזה שלושה ימים. החלה העונה הגשומה. נדמה שאין נושא הולם יותר לגליון זה מאשר מים.

ללא מים לא יתכנו חיים.
אבל איזה חיים יש עם מים?
כיצד אנו אוגרים ומנצלים מים? מה ניתן לעשות עם מים?
מהי השפעתם הגשמית והרוחנית של המים?
מהו תפקידם של מים במניעה וריפוי מחלות, בטהרת הגוף ובתחזוקתו השוטפת? מה מקומם של המים בטקסים מקודשים?
מה אנו מייחסים וכיצד אנו מתייחסים למים?
כיצד המים משפיעים על מי שאנחנו, בגוף ובנפש?

המים נמצאים בכל – אנו מזמינים אתכם לחלוק עמנו חוכמה ותובנות, תחושות, רגשות, רגעי השראה וידע אודות מים.

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 19 באוקטובר, 2011
תגובה אחת

ללא מוזיקה

"ללא מוזיקה – החיים היו טעות" –פרידריך ניטשה

(צולם בשנת 2003 במרכז המסחרי בקרית שמונה)