בן אדם הוא מוצר מתכלה. אנחנו אמורים לכלות.

— סטיבן הארוד ביונר

תולדות האבולוציה מראים שהחיים חומקים מבעד לכל המחסומים. החיים פורצים לחופשי. החיים מתרחבים לשטחים חדשים. בכאב, אולי אפילו בצורה מסוכנת. אבל – החיים מוצאים דרך.

— מייקל קרייטון, פארק היורה

כאשר תעברו ביער שצמח וגדל ללא הגבלה והפרעה מצד בני האדם, תראו לא רק שפע של חיים סביבכם, אלא גם עצים שנפלו וגזעים מתפוררים, עלים נרקבים וחומרים מתפרקים, על כל צעד ושעל. תראו מוות בכל מקום באותה מידה שתראו חיים.

אך בבדיקה קפדנית יותר, תגלו שהגזעים המתפוררים והעלים הנרקבים מאפשרים לא רק הולדת חיים חדשים, אלא שהם גם מלאי חיים בעצמם. פועלים בהם מיקרואורגניזמים. מולקולות מארגנות את עצמן מחדש. אם כן, המוות אינו נמצא בשום מקום, יש רק שינוי צורה של צורות חיים. מה תוכלו ללמוד מכך?

המוות אינו ההפך מהחיים. לחיים אין כל הפך. ההפך של מוות הוא לידה. החיים הם נצחיים.

                                                                                                אקהרט טול "דממה מדברת"

הדרך לראות כמה החיים יפים, היא להתבונן מנקודת המבט של המוות.

— אורסולה לה גווין

אני חושש שהמושג המופשט "חיים" יקודש, ויחליף בהדרגה את הרעיון של "אדם" שעליו מבוססים ההומאניזם וזכויות האדם. "חיים" אפשר לנהל, למקסם, ולמדוד באופן שלא יעלה על הדעת כאשר מדובר על "אדם". ההמרה של אדם אל ״חיים״ היא ניתוח קטלני.

— איוואן איליץ', Brave New Biocracy

אפשר לרפא לחיים, ואפשר לרפא למוות.

— ד"ר כריסטיאן נורתרופ

הרופאים באסכולה של היפוקרטס הושבעו להשיב את האיזון — או "הבריאות" — לגופם של החולים, אבל נאסר עליהם להשתמש באמנותם כנגד המוות. היה עליהם לקבל את סמכותו של הטבע לבטל את חוזה הריפוי שבין החולה לרופאו.

כשהסימנים העידו שהחולה בחבלי גסיסה, "המסדרון שבין החיים למוות", נדרש הרופא לפרוש ממיטת החולה שהפכה עתה לערש דווי. גם חבלי הלידה — ההתעוררות לחיים ברחם — וגם חבלי המוות — המאבק האישי למות — הגדירו את הגבולות של התחום המותר לעיסוק ברפואה.

בימינו, הגבולות האלה נמחקו. במאה ה-20 הרופאים נתפסים כממונים על בחירת הדרך של כל אדם אשר, בגלל שהוכנס למעמד של חולה, איבד את סמכותו על עצמו.

כיום מלמדים את הרופאים שהם אחראים על החיים החל מההפריה ועד לקציר האברים. הם הפכו למנהלים מקצועיים עבור החברה, לא של החולים אלא של החיים מהזרע ועד לגוויה. הרופאים הפכו לבירוקרטים של מערכת ניהול החיים מהרחם לקבר.

— איוואן איליץ', Brave New Biocracy

מה שאני מכנים "חיים" זה תכונה שקיימת במידה זו או אחרת בכל חלק מהמרחב: לבנה, סלע, אחו, נחל, ציור, בית, פרח, אדם, יער, עיר. יותר מזה: המפתח לתפיסה זו הוא שבכל חלק במרחב – בכל אזור רציף של המרחב, קטן או גדול – יש מידה כלשהי של חיים, מידת חיים מוגדרת היטב, קיימת אובייקטיבית, ומדידה. (…)
חומר/מרחב הוא בעל מידה גדולה או קטנה יותר של חיים בהתאם למבנה ולארגון שלו. (…) לכל חומר/מרחב יש מידה מסוימת של "עצמי", והעצמי הזה (…) קיים בכל חומר/מרחב, כולל מה שאנחנו חושבים שהוא חומר דומם.

— כריסטופר אלכסנדר, טבע הסדר

בחברה שלנו קשה לקבל את המוות כי אנחנו לא רגילים אליו. למרות שהוא קורה כל הזמן, לא יוצא לנו לראות אותו.

— אליזבת קובלר רוס

משחקי דמיון הם דרך ללמוד באמצעות ניסוי וטעיה איך להתמודד עם המציאות.

— לורנס פרנק