רשימות בנושא גבולות

הכרות עם כוחות המרפא של הצמחים הנמצאים סביבנו 7 באוגוסט, 2012
4 תגובות

ריפוי טבעי מהגדר החיה

אני חיה בקיבוץ צפוני וירוק. טיפוח הנוף פה נושק לטבעי, על פי צוואתו של איתמר בן ברק ז"ל (כן, דוד של מאיר שלו. מי שקרא את "הדבר היה ככה" יודע).
למהלכים בשבילי חניתה צפויה מדי פעם התחושה המרגשת שהם מצויים בעיצומו של טיול רגלי מרוחק בלב החורש הים תיכוני.
סלעים, שיחים ובני שיחים ואפילו גיאופיטים – כולם נאספו ע"י איתמר ובתו בכדי להשתלב בתוך הקיבוץ, משל היה הקיבוץ חלק מהטבע שלו מאז ומעולם.

ובין לבין נמצאים צמחי תרבות, עצי פרי ומטפסים שהוסיפו אנשים אחרים ואחראים אחרים על הנוי. כך הפסיפלורה, שהיא הגדר החיה הנפוצה ביותר בישראל.

המשך »

7 באוגוסט, 2012
3 תגובות

גבולות ותחומים בטבע

מאת: מיכה לבנה ז"ל

זהו חלק ממאמר שהתפרסם בעלון רֹתם 1988 בנושא מיפוי תפוצה של צמחים, אך הרעיונות רלוונטיים גם לסוגים אחרים של גבולות והגדרות.

ידיעת הגבולות של כל נושא שעוסקים בו חשובה מאד. אולם הגבולות עצמם הם נושא בעייתי בכל מקום ומכל הבט שנבחן אותו: גבולות בין אזורים, גבולות בין ארצות, גבולות בין מדינות. הוא הדין גם בנושאים אחרים לגמרי – כמה קשה להתוות גבול ברור בין מתמטיקה לפיזיקה, בין דת לפוליטיקה, בין יום ללילה, בין מוסרי ללא מוסרי או בין כחול לירוק. ובביולוגיה – יודע כל מי שמתעמק, כי גם הגבולות בין המינים, הסוגים, המשפחות והסדרות אינם חד-משמעיים תמיד, או שהם נתונים במחלוקת בין מדענים שונים. ויש כמובן עוד דוגמאות בלי-סוף מכל שטחי המדע ומכל שאר שטחי החיים.

מעניין אולי להשתעשע במשחק מלים: "להגדיר", "להגביל" – עניינם קביעת גבול, גדר מסביב; ואילו "להגדיל", "להגביר" – יביא לידי פריצת הגדר, הגבול.

המשך »

5 באוגוסט, 2012
4 תגובות

לפרוץ את הקווים

מעבר לגבול שמציבים מצע הציור, חומרי הציור וזמן הציור נמצא גבול הפעולה הציורית.

כאשר הצייר מצוי בראשית דרכו, ואין הכוונה לגיל, אלא למצב תודעתי, גבולות ציוריים מאפשרים צבירת ביטחון ופיתוח היכולת, הנפשית והטכנית, ומונעים היסחפות, בלהט תשוקת היצירה, אל מחוזות הבלבול ומעבר להם אל התסכול, העלול לכבות את שלהבת היצירה, שזה לא מכבר החלה לבעור.

המשך »

15 בנובמבר, 2011
9 תגובות

למה חשוב להיכשל

על ההתעמתות-התיידדות עם גבולות אי היכולת

הבוקר אורי (בן שנתיים) שיחק עם הטרקטור הגדול שלו ופתאום נשמעה זעקה: "יש לי בעיה!".
אני מתוך הקפה: "מה הבעייה?"
אביגיל נחלצת לראות. "הטרקטור נשבר לך?". רוכנת, חוקרת וחוקרת. אורי צופה בחרדת קודש.
לאחר פרק זמן, באה ומבשרת בגאווה: "ראיתי שהגלגלים מקולקלים. זאת אומרת, הם לא מקולקלים אבל לא מחוברים. אחד מחובר כן אבל השני לא מחובר להגה".
אני מתוך העיתון – "אהה".
אביגיל:"בוא אורי, אני אתקן לך את הטרקטור!"

עכשיו, תבינו, הטרקטור צעצוע הזה ענק, מיושן, עשוי ברזל, מולחם, כבד ומסורבל. אבל לאביגיל היה ברור שהיא תתקן אותו.

אקצר את ההתרחשויות הבאות שלקחו כשעתיים:

המשך »