על הדממה

לדממת ההרים יש עומק שאין לעמקים. לכל אחד מהם דממה משלו; הדממה השוררת בין העננים וזו השוררת בין העצים הינן שונות במידה רבה; הדממה בין שתי מחשבות אין בה זמן; דממת העונג והפחד הינה מוחשית. הדממה המלאכותית, שבידי המחשבה לייצר, הינה מוות; הדממה שבין הרעשים הינה היעדר רעש, אך היא איננה דממה, כפי שהיעדר מלחמה אינו שלום. הדממה האפלולית של קתדרלה, של מקדש, היא רבת שנים ויופי, היא נבנתה בידי האדם במיוחד לשם כך; ישנן דממת העבר ודממת העתיד, דממת המוזיאון ודממת בית-הקברות. אך כל זה איננו דממה.

(ז. קרישנמורטי מתוך: יומנו של קרישנמורטי)

ללמוד דממה

הביטו בעץ, בפרח, בצמח. הניחו למודעות שלכם לשהות עליהם. כמה הם דוממים, כמה עמוק הם נטועים בהוויה. אפשרו לטבע ללמד אתכם דממה.

כאשר אתם מביטים בעץ ורואים את הדממה שבו, אתם נעשים דוממים בעצמכם. אתם יוצרים איתו קשר ברמה עמוקה מאוד. אתם חשים אחדות עם מה שאתם חווים מהדממה ובאמצעותה. תחושת האחדות שלכם עם כל הדברים – היא אהבה.

(אקהרט טול. מתוך: דממה מדברת)