החינוך הביתי שלי משתנה. הוא אינו מה שהוא היה.
החינוך הביתי שלי היה טוטאלי, מאז שהבכורה נולדה, ואחיה הצטרף אחרי שנתיים ורבע.
החינוך הביתי שלי היה הקיום שלי, ההגדרה העצמית שלי, המהות שלי.
כל אלו משתנים, ואני צריכה להגדיר את עצמי מחדש.

המשך »

אם הייתי מאמינה שתעשה מה שאני אומרת, הייתי אומרת שתתקשר עם כל שאלה, שתכתוב מה עובר עליך, שתספר במה אתה מתלבט.
אבל אני יודעת שבסוף אולי תשאל את סבתא או סבא, או הדודים, או החברים, או תשאר עם השאלה. או אולי תדע להרחיב לעצמך את מעגל האנשים שאפשר להתייעץ איתם, לשתף אותם, לסמוך עליהם.

המשך »

הרשימה הקודמת עסקה בהגדרת המושג "חדר" בתור אחד התנאים ההכרחיים ללמידה.
כאן אתמקד במושג החדר בהקשר של החינוך הביתי החופשי.

מרחב
מכורח ההרגל הבית ספרי נהוג לשים לילד סייגים רבים ולמלא בתוכן את כל מרחב הזמן שלו כדי שיעסוק בלמידה בשנות הילדות. החינוך הבית ספרי מתמקד ב"קירות". חינוך ביתי חופשי לעומתו מתמקד ביצירת מרחב מתוך האמונה שהקירות ממילא מתגלמים בכורח המציאות.

המשך »

אני אוהבת לשמוע מילה בהרבה דרכים כדי להבין את משמעותה, וכמעט אף פעם לא אלך למילון ואבדוק.
אני אוהבת לשמוע את הנושאים שמעניינים אותי עוד פעם ועוד פעם. כל פעם קצת יותר, או קצת אחרת ולפעמים ממש אותו דבר.
אני לא אוהבת לשאול שאלות, כי אני לא אוהבת להבין מיד.

חדר משלה

"אשה הכרח שיהיו לה כסף וחדר משלה אם רצונה לכתוב ספרות", טוענת וולף בהרצאה שנתבקשה לשאת על הנשים ועל הספרות. ככל שאני מתעמקת בדבריה אני לומדת שכל אחד ואחד מאיתנו, כולל ילדינו, זקוק ל"חדר" כדי ללמוד, ליצור ולהתפתח.

מהו חדר? חדר הוא מרחב תחום. יש בו מקום ויש לו גבולות. אפשר להיות בו, לפעול בו, לנוע בו, לנוח בו. אפשר להיות בו חופשיים מפני שהוא מרחב מוגן – קירותיו שומרים עלינו מפני פולשים חיצוניים, וגם מפני הזליגה שלנו אל המרחב שמחוץ לנו.

המשך »