רשימות בנושא חינוך

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 10 באפריל, 2012
4 תגובות

הזכות לעבודה מועילה

ילדים רוצים וזקוקים וראויים וזכאים לקבל, ברגע שהם רוצים בכך, הזדמנות לעשות עבודה מועילה. זהו פשע למנוע מילד שרוצה לעשות עבודה מועילה, או מאדם בכל גיל, את ההזדמנות לעשות אותה. ההבחנה, או אפילו הסתירה, שאנחנו מכניסים בין לימודים לעבודה היא שרירותית, לא מציאותית, ולא בריאה.

— ג'ון הולט, The Underachieving School

ספרים, סרטים, ומוזיקה שאהבנו 23 בפברואר, 2012
9 תגובות

פדגוגיה שחורה היום

(בהמשך לרשימה על בראשית היה החינוך מאת אליס מילר)

"3096 ימים" הוא ספרה של נטשה קמפוש, שבשנת 1998, כשהייתה בת עשר, נחטפה בידי פסיכופט והיתה כלואה אצלו עד גיל שמונה עשרה. את הספר כותבת קמפוש לאחר שבגיל שמונה-עשרה ברגע נדיר של חוסר תשומת לב מצידו היא ברחה ושחררה את עצמה.

לכאורה זהו "מקרה פרטי". החוטף היה פסיכופט ולכן העביר את קמפוש את מסכת ההתעללויות הזאת. אולם אם נבדוק את פרטי ההתעללות נגלה שהיא דומה באופן מבהיל להוראות החינוכיות שמצטטת מילר מספרי הפדגוגיה השחורה: כליאה, בידוד, הרעבה, מחיקת הרצון האישי, מכות, התעלמות בוטה מהצרכים, השפלה והאשמה של הילד בכל ההתעללויות.

המשך »

ספרים, סרטים, ומוזיקה שאהבנו 16 בפברואר, 2012
9 תגובות

בראשית היה החינוך מאת אליס מילר

אליס מילר היא פסיכואנליטיקאית שזכויות רבות לה בהעלאה למודעות של השפעת איכות החינוך על אישיותם של בני האדם. בספרה הראשון "הדרמה של הילד המחונן" היא מתארת כיצד מודעותו הגדולה של ילד עירני ורגיש למניעים הלא מודעים של הוריו, משפיעה עמוקות על התפתחותו. ילד כזה החש שהוריו אינם אוהבים אותו בזכות עצמו אלא כמי שממלא אחר ציפיותיהם יאבד את בטחונו העצמי ויטה לאיבוד "העצמי" שלו ומכאן לסבל אישי.

המשך »

22 בדצמבר, 2011
11 תגובות

לא

בר (שנה ושלושה חודשים) נגש לבקבוקי חומרי הניקוי שעומדים ליד מכונת הכביסה.
"אוי, הבקבוקים הללו לא מתאימים למשחק." אומרת אמו, נגשת אליו ונעמדת לידו. ביחד הם מסתכלים על הבקבוקים. בר נוגע באחד הבקבוקים, מרים. "לא, הבקבוק הזה הוא לא משחק. אתה מריח את הריח של הבקבוק?" אמו שואפת אויר כמריחה פרח, "הבקבוק לא מתאים למשחק. בוא בר, נלך למצוא משהו מעניין אחר" אמו לוקחת את הבקבוק ומניחה על הרצפה, אוספת את בר אליה ולוקחת אותו מהמקום. בר לא מתנגד. הוא נענה להצעה חדשה של אימו.

המשך »

חרוזונים קצרים בנושא ילדים ולמידה 21 בדצמבר, 2011
3 תגובות

מסעות

למדנו על איש שעשה מסעות לפני, אולי, אלף שנה,
ואותי מעניין מה הוא הביא משם, לילד שלו, מתנה.

6 בספטמבר, 2011
4 תגובות

הורים מלמדים? חדר משלה (חלק ב)

הרשימה הקודמת עסקה בהגדרת המושג "חדר" בתור אחד התנאים ההכרחיים ללמידה.
כאן אתמקד במושג החדר בהקשר של החינוך הביתי החופשי.

מרחב
מכורח ההרגל הבית ספרי נהוג לשים לילד סייגים רבים ולמלא בתוכן את כל מרחב הזמן שלו כדי שיעסוק בלמידה בשנות הילדות. החינוך הבית ספרי מתמקד ב"קירות". חינוך ביתי חופשי לעומתו מתמקד ביצירת מרחב מתוך האמונה שהקירות ממילא מתגלמים בכורח המציאות.

המשך »

9 באוגוסט, 2011
תגובה אחת

הורים מלמדים? חדר משלה (חלק א)

חדר משלה

"אשה הכרח שיהיו לה כסף וחדר משלה אם רצונה לכתוב ספרות", טוענת וולף בהרצאה שנתבקשה לשאת על הנשים ועל הספרות. ככל שאני מתעמקת בדבריה אני לומדת שכל אחד ואחד מאיתנו, כולל ילדינו, זקוק ל"חדר" כדי ללמוד, ליצור ולהתפתח.

מהו חדר? חדר הוא מרחב תחום. יש בו מקום ויש לו גבולות. אפשר להיות בו, לפעול בו, לנוע בו, לנוח בו. אפשר להיות בו חופשיים מפני שהוא מרחב מוגן – קירותיו שומרים עלינו מפני פולשים חיצוניים, וגם מפני הזליגה שלנו אל המרחב שמחוץ לנו.

המשך »

ציטוטים מהמחנך הדגול יאנוש קורצ'ק 26 ביוני, 2011
4 תגובות

לא להרעיש!

הילדים מוציאים רק חלק מן המרץ שיש להם בגרון, בריאות, בנפש, רק חלק מהצעקה האצורה בשריריהם. בצייתנות הם מחניקים אותה.

שקט – זוהי הסיסמה של חדר הלימודים.
אסור להקים רעש בשעת הארוחה.
לא לרעוש בחדר השינה.

הילדים רועשים בשקט עד כדי התרגשות, רצים בזהירות, עד דמעות. כדי לא להזיז את השולחן, מפנים את הדרך איש לרעהו מבלי לנגוע זה בזה, מוותרים ובלבד שלא לגרום לתגרה, ובלבד שלא יקרה משהו, מפני שישמעו שוב את הפקודה השנואה עליהם: "רק ללא רעש!"

אסור גם לרעוש בחצר, מפני שמפריעים את השכנים – ואשמתם היחידה היא, שכל מטר אדמה בכרך עולה ביוקר.
אינכם נמצאים ביער – הערה צינית, התעללות גסה בילד, שאי אפשר לו להיות שם, במקום שהוא צריך להיות.
הרשו להם להתרוצץ באחו, משחקם לא יקים רעש, אלא יהיה ציוץ נעים של ציפורי אנוש.
אם לא הכל, הרי רוב ניכר של הילדים אוהבים תנועה והמולה, בחופש תנועתם והמולתם תלויה בריאותם הפיסית והמוסרית.

אתה יודע זאת ואף על פי כן נאלץ אתה להזכיר: שבו במנוחה ובשקט.

16 ביוני, 2011
תגובה אחת

בין פעילות לעיסוק בעשיה

(מתוך הספר "שאלת העוצמה – מחשבות בביצת הפתעה")

הדבר מבלבל. אפשר לנגן בצ'לו ואפשר לנגן בצ'לו. לכאורה זה אותו דבר עצמו אבל למעשה אלה שני דברים שונים לחלוטין.

במקרה הראשון "אני מנגן" הרי זה תאור של עובדה מכנית. בליל העשרים באוקטובר ישב אדם לצד הצ'לו שלו, העביר את הקשת על המיתרים והפיק צלילים.

במקרה השני "אני מנגן" הרי זה ביטוי למעשה יצירה. פלירט עם הזמן. "אני מנגן", כלומר – מתחוללת כאן תנועה של הבעה, נפתח כאן חלון של משמעויות, נחשפת הממשות.

המשך »

13 באפריל, 2011
8 תגובות

הרהורים על הנורמאליות

הניסויים השונים שנעשו על לחץ קבוצתי חזרו והדגימו שאדם מוכן לשקר לאחרים ולעצמו רק כדי לא להיות יוצא דופן. הוא מוכן להגיד על קו ארוך מבין שלושה שהוא קצר יותר רק מכיוון שעשרה אנשים אחרים (נבדקים שתולים) אומרים שזה כך. למעשה המלה "לשקר" אולי אינה במקומה. חלקם ממש מדמים שהם רואים זאת.

מה קורה לאנשים אלה שגורם להם לעוות באופן כה עמוק את מחשבתם ואפילו את תפיסתם?

המשך »