קריאה היא מסע

ווייד דייוויס מספר איך נסע עם יליד אוסטרלי ושמע ממנו את הסיפורים המסורתיים של שבטו. הסיפורים היו מעניינים, אבל היליד סיפר אותם מוזר: הוא דיבר במהירות וקטע תיאורים רק כדי לעבור להמשך הסיפור, שגם הוא נקטע בתורו כדי לעבור לחלק הבא. עד שמתישהו דייוויס הבין מה קורה: בן לווייתו לא סיפר סיפור שידע בעל פה, אלא קרא את הסיפור בנוף שעברו — היו סלעים שסימנו דמויות, פיתולי דרך שהביאו לפיתולים בעלילה, צמחים שארגו יחד כמה קווי סיפור שונים. הסיפור היה כתוב בקצב הליכה, והנסיעה בג׳יפ אילצה את היליד להתאים את קצב הסיפור לקצב ההתקדמות בנוף – כמו הקראה מטלפרומפטר מקולקל.

Continue reading

נפש רגישה

לפני כמה חודשים נתקלתי במודעה קטנה בעיתונות המקומית. מסגרת קטנה בירוק סיפרה כי עמותת "אנוש" פותחת סדנה לכתיבה ביוגרפית בקריית שמונה וכי היא מזמינה אנשים ללוות את הסדנה כמתנדבים. מצורף היה מספר טלפון להתקשרות.

Continue reading

גינון

הסתיו בעיצומו וזה הזמן להכין את גינת החורף. ירקות, צמחי תבלין, ופרחי נוי. העבודה בגינה, מעבר להיותה עמל שנושא פירות (וירקות), היא גם הזדמנות ליצירת קשר בלתי-אמצעי עם אמא אדמה. יש המוצאים בקשר הזה הזדמנות להתרגעות הנפש בצד הפעלת הגוף, ויש הרואים בעבודת הגינון גם פתח ליצירת קשר בין אנשים וקהילות, כדוגמת הגינות הקהילתיות שצצות בעת האחרונה בערים. אלה גם אלה מוזמנים לכתוב לנו ולשתף אותנו בנסיונם ובהגיגיהם. מוזמנים לכתוב גם אלה שלא בהכרח עוסקים במעשה הגינון באופן ישיר, אך אוהבים להנות מפירותיו. אם דרך הצלחת, ואם גם דרך הלב.

אנחנו מזמינות אתכם אף להרחיב את היריעה ולהתייחס אל הגינון בהקשרים מגוונים: בוטניקה (עובדות מדעיות מרתקות), היסטוריה (גננות בימי קדם), אנתרופולוגיה (מסורות עבר והווה), אמנות לסוגיה (גננות במוזיקה, בספרות, ובאומנות הפלסטית), פילוסופיה והגות (גננות כאלגוריה לחיים), ועוד כהנה וכהנה ככל העולה על הדעת ועל הרוח…