הורות עם נכונות

הורות עם נכונות.

כבר במילה "נכונות" יש כל כך הרבה…

נכונות לשחרר, נכונות להקשיב, נכונות לעשות, נכונות להתכופף והרשימה לא נגמרת. אני בטוחה שכול אחד ואחת
יכולים להוסיף את המקומות שבהם חוסר הנכונות פוגש אותם.

איפה בחיי היומיום זה פוגש אותנו? הצורך ביכולת לצאת מעצמנו ולהיות נכונים להתמסר לצד השני, היכולת לשחרר את כל הידע שאנחנו חושבים שצברנו עד כה ובאמת להקשיב למה שהיצור הקטן הזה אומר לנו, למה הוא מתכוון?

Continue reading

על שלושה מפגעים מחשבתיים

מפגע מס' 1

דעה

אדם עם דעות מוצקות, או במילה אחת – דעתן, יודע מה הוא רוצה, איך זה צריך להיות, איך זה צריך להראות, איך אסור שזה יהיה, מי צריך לעשות את זה, מתי בדיוק זה צריך לקרות ומה הם השלבים הנכונים.

לכאורה – יתרון. ככה אפשר להשיג פה משהו בעולם הזה.
ואכן יתרון. במספרים קטנים, כשזה נוגע למספר מצומצם של ענינים.

Continue reading

לתקן שגיאות

(מתוך הספר בלמידה מתמדת מאת ג'ון הולט)

כשילדים מתחילים ללמוד לדבר, הם משתמשים לעתים קרובות בשם-עצם אחד כדי לציין משפחה שלמה של עצמים. בספר "כיצד לומדים ילדים" סיפרתי על ילד שקרא לכל חיות-השדה "פרות", אפילו לסוסים ולכבשים. מספר סיבות חשובות שכנעו אותי כי ראוי להימנע מתיקון שגיאות מסוג זה:

  1. נימוס: אם היינו מארחים איש חשוב מארץ זרה, לא היינו מתקנים כל טעות שלו באנגלית, גם אם הוא היה מעוניין מאוד ללמוד את השפה, כי זו גסות-רוח. אנחנו לא רגילים לבחון את התנהגותנו לילדים במושגים של נימוס וגסוּת אבל מן הראוי לעשות זאת.

  2. Continue reading

תוצר של דו"ח תוצרים

זה מתחיל לחלחל, הלחץ של סוף השנה. הפעם זה גם סופו של האישור לחינוך הביתי שקיבלנו. וואו, כבר עברו שנתיים, רק שלשום עוד התלבטתי אם זו הדרך, רק אתמול בדקתי אם זה מה שהילד באמת צריך?  והנה, יום רודף יום, פעילות אחר פעילות, עוד מייל מגיע לסיורי החודש הבא…  ואני עוד עם דף המשימות של החודש הקודם.

וזה לא סתם חודש, זה יוני, החודש האחרון של השנה. החודש שבו מתחילים לזרום סיפורים על קב"סיות מלחיצות, מפקחות חדשות, דרישות חדשות, דוחות תוצרים ובקשות אישורים. הדיונים מתרחשים במעגלים קטנים; האם הגשתם כבר? מה כתבתם? מה דרוש? ומה לא? קראו לכם לראיון?

Continue reading