חינוך לעצמאות

הקדמה

בשבועות האחרונים חיינו השתנו לבלי הכר. אני הרבה פחות עייפה מכפי שהייתי, הילדים הרבה יותר שבעי-רצון כמגמה כללית, וכל הבית שלנו נסחף בגל של למידה משפחתית, איש, אשה, וטף. כולנו לומדים להיות הרבה יותר עצמאיים ואחראים למעשינו. בראש ובראשונה ילדינו הקטנים, אבל גם אנחנו המבוגרים. יש לנו יותר פנאי להנות מהמסעות האלה שלהם להיות בוגרים שמטפלים בעצמם. מסעות שכוללים גילויים גדולים, וגם כשלונות, מיעוטם צורבים, רובם מתוקים. בהמשך אני אדגיש בעיקר את ההיבט של סדר וניקיון, אבל מבקשת לזכור שזוהי רק הדוגמה המרכזית כרגע אצלנו בבית, העקרונות מוחלים ותופסים בכל היבטי החיים.

Continue reading

פסח – הרהורים על חופש, עבדות וחירות

ט"ו בשבט חלף עבר לו וכבר מתחילה הספירה לאחור.

עוד חודשיים פסח, וכל יום שחולף סף הלחץ בגרון ובגוף הולך ומתגבר הולך ומתעצם… ואני שומעת את אמא שלי מדווחת כמה כבר עשתה ומה ניקתה ומתחילה להתעורר בי התנגדות גדולה.

נזכרת בדברי הרב המודרני ההוא שפסק רק לאחרונה "אבק אינו חמץ" ומחליטה לעצור.

עוצרת, נושמת ומזהה – ככה אני לא מוכנה. אני לא רוצה להיות קורבן פסח. אני לא רוצה להקריב את ילדיי על מזבח הפסח ובטח שלא את הזוגיות והבריאות הנפשית שלי. מה עושים?

Continue reading