עקרון הרצף

(מתוך גיליון 46, יוני 2003)

אני רוצה לשאת את המשא הזה על גבי באהבה.
אתמול הייתי אני המשא של הורי,
היום ילדי נישאים על כתפי,
ומחר אשא אתכם – הורי.
הרי אם לא אעמוד שם אני,
וגבי פנוי בשבילכם –
מי ישא אתכם על גבו?
מישהו זר, לא מוכר, לא אוהב?
בבתים ריקים מרוח צעירה, מתלהבת, צוחקת, רועשת, חיה.
איך אפשר כך לחיות?
כך אפשר למות – לאט ובשקט.
איך יוכלו ילדי להעריך את הזקנה, את חוכמתה, את תפארתה, את קשייה,
אם לא יחוו אותה.
אם רק יבואו לביקור קצר, נקי, מדוייק.
איך נוכל לחיות את הרצף אם לא נכלול בתוכו גם את הזקנים?
הרצף המתחיל בתינוק,
הנישא על כתפינו באהבה –
בחולי ובבריאות, ביום ובלילה, בצחוק ובבכי.
מי יתן וכך נישא גם את זקנינו – באהבה.

יציבה בגידול ילדים – ראיון עם אסתר גוקהלה (חלק ב)

בחלק הראשון של הראיון (יציבה טבעית), אסתר גוקהלה סיפרה על היציבה הטבעית שהיא ראתה בחברות מסורתיות לעומת היציבה הלא בריאה שאפשר לראות אצלנו, ועל החשיבות הגדולה של היציבה לבריאותנו וחיינו. כהורים, אנחנו משפיעים על היציבה של ילדינו וכך על בריאותם בהמשך חייהם. את החלק השני של הראיון הקדשנו לשיחה על ההשפעה הזאת.


עיצוב התינוק

הזכרת את המונח "מסורת קינסתטית". מה זה אומר?

Continue reading

יציבה טבעית – ראיון עם אסתר גוקהלה (חלק א)

אשה בבורקינה פאסו

למי אין כאבי גב?

בחברה שלנו – רק למתי מעט. אבל בחברות מסורתיות, כמעט לאף אחד אין כאבי גב. אסתר גוקהלה הסתובבה בין אנשים שלא סובלים מכאבי גב – באפריקה, הודו, ברזיל, פורטוגל, תאילנד – וחקרה את ההבדלים בין היציבה שלהם לבין היציבה המערבית. היא הגיעה למסקנה שאנחנו מכאיבים לעצמנו בעצם הצורה שבה אנחנו מחזיקים את הגוף: במקום שהגוף יוחזק בצורה הטבעית לו, אנחנו מעקמים אותו באופן שגורם לכאב ולנזקים בריאותיים. היא מלמדת אנשים לחזור ליציבה הטבעית – החל ממנח כף הרגל ועד לזווית הקודקוד.

Continue reading