רשימות בנושא זיקנה

רשימות שפורסמו בעלון המודפס בשנים 1995-2006 13 בינואר, 2013
3 תגובות

עקרון הרצף

(מתוך גיליון 46, יוני 2003)

אני רוצה לשאת את המשא הזה על גבי באהבה.
אתמול הייתי אני המשא של הורי,
היום ילדי נישאים על כתפי,
ומחר אשא אתכם – הורי.
הרי אם לא אעמוד שם אני,
וגבי פנוי בשבילכם –
מי ישא אתכם על גבו?
מישהו זר, לא מוכר, לא אוהב?
בבתים ריקים מרוח צעירה, מתלהבת, צוחקת, רועשת, חיה.
איך אפשר כך לחיות?
כך אפשר למות – לאט ובשקט.
איך יוכלו ילדי להעריך את הזקנה, את חוכמתה, את תפארתה, את קשייה,
אם לא יחוו אותה.
אם רק יבואו לביקור קצר, נקי, מדוייק.
איך נוכל לחיות את הרצף אם לא נכלול בתוכו גם את הזקנים?
הרצף המתחיל בתינוק,
הנישא על כתפינו באהבה –
בחולי ובבריאות, ביום ובלילה, בצחוק ובבכי.
מי יתן וכך נישא גם את זקנינו – באהבה.

9 בדצמבר, 2012
9 תגובות

לשחרר את סבתא

כשסבתא שלי מתה בפעם הראשונה, הייתי בת 15.
תוך כדי שיעור גיאוגרפיה משמים, שמעתי ברוחי את סבתא שלי נפרדת ומודיעה לי- הלכתי. אני מתה.
מתוכי זעקתי אליה "לאאאאא" נוראי. "אל תמותי לי סבתא" צעקתי את מחשבותיי לעברה.
יצאתי מהשיעור, מבלי לומר מילה לאיש. לקחתי את החפצים שלי ורצתי כל עוד רוחי בי עד שהגעתי לביתה, שהיה ריק ונעול. לא רגיל. השכנה אמרה לי שהיא פונתה באמבולנס.
היא מתה? שאלתי את השכנה, בליבי כבר בוכה את התשובה.
היא עברה התקף לב, הסבירה לי השכנה הנפלאה שאהבתי, ושלחה אותי הביתה.

סבתא לא מתה בפעם ההיא. וגם לא בכל הפעמים הבאות, ובכל פעם ופעם שמעתי אותה אומרת לי שהיא הולכת ואותי אומרת לה שאני לא משחררת. שהיא נשארת.

המשך »

3 בנובמבר, 2011
9 תגובות

אורה שרה

אורה גרה ב"בית סביון", הבית הסיעודי בישוב בו אני גרה. פעם בשבועיים אנחנו נפגשות כשאני באה ביחד עם כמה מבני משפחתי לערוך בבית קבלת שבת. אורה יושבת בעיניים מזוגגות, לא מדברת, לא מגיבה. התמונות של בני משפחתה מוצגות לפניה על מסך משוכלל, הבעת פניה אינה משתנה.

המשך »

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 22 בספטמבר, 2011
2 תגובות

סוף הספר שלי

מאת: בוב דילן (תרגום: יונת שרון)
סרטון של השיר בביצוע טום פטי, רוג'ר מקגווין, ניל יאנג, אריק קלפטון, ג'ורג' הריסון ובוב דילן

רושף בלהט מאוזני
צדקנות ויוהרה
הסתערתי לדרכים
עם דעה במקום מפה
״עד הקצה״ אמרתי אז
במצח נחושה
אה, הייתי אז קשיש כל כך
אני רך יותר עתה

המשך »

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 21 בספטמבר, 2011
אין עדיין תגובות

האש והאור בעיניים

בעיניו של הצעיר נראית אש
אך אור נראה בעיניו של הקשיש.

— ויקטור הוגו

20 בספטמבר, 2011
6 תגובות

ג'ויה מיה

בעקבות מה שסיפרה לי קרן קורינלדי על סבתא שלה


"ג'ויה מיה"
אמרה לי סבתא נונה,
אין ספור פעמים,

וקולה
עוד מצלצל לי בלב,
כמו פעמונים.

בעיניים עצומות
אני רואה אותה;

שיער לבן, ארוך, אסוף,
בהמון סיכות סבתא,

באוזני היא משמיעה עוד
סיפורי סיפורים,

העולים מתוך הקצף
של האמבטיה.

המשך »

רשימות שפורסמו בעלון המודפס בשנים 1995-2006 18 בספטמבר, 2011
3 תגובות

מסע לגילוי מחודש – ראיון עם ישראל רותם

(מתוך גיליון 46, ספטמבר 2003)

יש בחיים עוד שלב. שלב ב'. לא מתכננים אותו, לא ממש מתכוננים אליו. יום אחד זה קורה. יום אחד אנחנו מתעוררים ומגלים שאנחנו צריכים לטפל באבא ואמא, אבא ואמא שעד לאותו יום היו אנשים עצמאיים ומתפקדים ותמיד היו הם אלה שטפלו בנו. בימים שקדמו לכך היו הם אלה שקבעו את אופי הקשר שבנינו וביניהם, הם היו מרוחקים או קרובים – על פי בחירתם; הם היו סמכותיים או משתפים, הם הרבו לגעת ולחבק או נמנעו מכך. והנה יום אחד אנחנו מרגישים שהמושכות עברו לידינו. אנחנו צריכים לטפל בהורים באופן פיזי, לעיתים עלינו לקבל בעבורם החלטות משמעותיות, אנחנו יכולים לקבוע את מידת הקרבה, השיתוף, את אופי היחסים.

למען האמת לא כך היה תמיד.

המשך »

ציטטות וקטעים מפרסומים שונים 3 באוגוסט, 2011
2 תגובות

אני הולכת אלי

אֵלַי \ לאה גולדברג

הַשָּׁנִים פִּרְכְּסוּ אֶת פָּנַי
בְּזִכְרוֹן אֲהָבוֹת
וְעָנְדוּ לְרֹאשִׁי חוּטֵי כֶּסֶף קַלִּים
עַד יָפִיתִי מְאֹד.

בְּעֵינֵי נִשְׁקָפִים
הַנּוֹפִים.
וּדְרָכִים שֶׁעָבַרְתִּי
יִשְּׁרוּ צְעָדַי –
עֲיֵפִים וְיָפִים.

אִם תִּרְאֵנִי עַכְשָׁו
לֹא תַּכִּיר אֶת תְּמוֹלֶיךָ –
אֲנִי הוֹלֶכֶת אֵלַי
בְּפָנִים שֶׁבִּקַּשְׁתָּ לַשָּׁוְא
כְּשֶׁהָלַכְתִּי אֵלֶיךָ.