על הספר

תוכן העניינים

קטעים מתוך הספר

רכישת הספר

תינוקות באופן טבעי

ספר מבית באופן טבעי

מאז ומתמיד זכו הורים טריים להדרכה בגידול ילדיהם, אבל כיום הורים רבים לא מוצאים בעצות הרווחות הד לתחושות לבם. הם מחפשים משהו אחר – תהודה לידע העולה מתוכם. הספר שלפניכם הוא פרי חיפושים כאלה, ומתוארות בו דרכים שונות לטיפול בתינוק: עיטוף במגע וחום אנושי, מיטה משפחתית, הנקה, נשיאת התינוק על הגוף, קשב לצרכים וגם לצרחות, היקשרות עם המשפחה המורחבת, וכבוד לרך הנולד כאדם.

בין דפי הספר מקופל נסיונן של מאות משפחות מקהילת "באופן טבעי", משפחות החיות בכל רחבי ישראל – בעיר ובכפר, בבית דירות או בבית מוקף גינה. תשומת ליבם של הורים אלה לגידול ילדיהם הניבה תובנות חדשות-ישנות על טבעו של התינוק ועל טבעה של ההורות. במסעם האישי הצליחו לנסח במילים רגעי יומיום של אושר וכאב, של קושי לא פשוט ושל נחת מרחיבת לב.

תינוקות באופן טבעי הוא ביטוי מודרני לחוכמה השבטית. במנות קטנות, שאפשר לקרוא ולעכל בין הנקה להחלפה, הספר מגלה נתיבים חדשים להורות וחושף נתיבים שנשכחו. הקריאה בו מעניקה לאימהות ולאבות הזדמנות לשמוע קולות חדשים בתוכם ובסביבתם; קולות שילוו ויעצימו אותם במסע החיים של גידול ילדיהם.


מתוך הספר:


מהעיתונות:

"זהו ספר שיכול להוות בעצמו, על 368 עמודיו, מעין שבט חלופי. הקריאה בו מעוררת למחשבה, פותחת אופקים חדשים, ובה בעת מציעה גם תמיכה ושותפות גורל." (מיכל ווזנר, מקור ראשון)
"מבין שורותיו מנשבת חוכמה עתיקה של זקנות השבט עם הרבה לב ואהבה. הספר הפך לחוויה מתמשכת עבורי, הינחה וחיזק אותי." (רוני כצמן, חיים אחרים)
"אני כ"כ מתלהבת מקריאתו כך שלא כמנהגי אני כותבת סקירה בטרם סיום קריאת הספר. הספר שוטח בפנינו אפשרות להורות אחרת, הורות "לא לפי הספר" [...] יש לי עוד עבודה לעשות ב-google, לחפש עוד הרבה חומר בנושא עד שאגבש דעה סופית." (יפעת, כשיוהאן גוטנברג חייך)
"אחרי שהרפואה, הכלכלה והתקשורת לקחו את האחריות לגידול הילדים, הספר תינוקות באופן טבעי מחזיר אותה להורים.
אמנם מדובר בהורות, משפחה וילדים, אך הספר עוסק בעצם בחזרה לעצמנו. לידע הפנימי שיש לכל אחד מאתנו מכוח הגנטיקה, הטבע, החיים. ילדים הגיעו לעולם הרבה לפני מוצצים, לוליי תינוקות ומטרנה. לגוף שלנו יש חוש לגבי תנוחות נשיאת תינוק, אופן הנקה וגידול ילד – גם אם היינו חיים על אי בודד. לדעתי הספר הזה הוא רק פתיחה של שתי אצבעות. כי הידע שאנחנו יכולים לחלוק מתוכנו ענק, והגיע הזמן להדליק את מדורת השבט הזו. " (מיה הוד, נומיינד)