ברוך בואך לאתר באופן_טבעי‏ flower

ביקור ראשון שלך?
כלים_לבניית_קהילה  left הפניות_לכאן‏, דפים_דומים‏
דף זה נפתח בעקבות דף_עלון‏ - "מקהל לקהילה" ‏http://www.beofen-tv.co.il/alon/2012/03/community-building/

דפים רבים באתר הזה עוסקים ברצון להקים קהילה, לבנות כפר, לקבץ שבט.
אולם לא כל היוזמות מצליחות, ולא כולן מתמשכות כפי שהיינו רוצים.
אילו כלים נחוצים לנו כדי להקים קהילה משגשגת?

חזון.
(אם מישהו רוצה לשמוע על תהליך קהילתי של בניית חזון, אחד שהייתי שותפה בו. אחד שאני שותפה לו עכשיו, שאלו ואשמח לשתף.)
יעל, אני אשמח מאוד לקרוא.
יעל- גם אני אשמח לקרוא (ואם אפשר, גם לשמוע פרטים על הנוכחי).

טלי- תודה על הדף.

גם אני אשמח לקרוא על החזון שלכם.

אני בועד בית הכנסת שלנו, שיש בו שלוש מאות משפחות. הציבור מאד מגוון. מבחינת גיל וזיקה למסורת ואנחנו כל הזמן חושבים איך אפשר ליצור תחושת שותפות ושייכות. כולנו גרים באותה שכונה ולכולם עונות טובות, אבל חסר הידע איך להתגבש.

כתיבת חזון הוא סוג של תיאום ציפיות, לא?
מה עם תקנון?
לתחושתי חזון מדבר יותר על הפן הרעיוני, ותיאום ציפיות הולך יותר לתכלס, לפרטים.
שאלה יפה. הנסיבות של ימינו דורשות מאדם שרוצה להיות הגון (במובן הכי בסיסי של מושג זה, או אפילו בשביל לכל הפחות, לא להיות רוצח) - הקרבות גדולות מאוד, ויותר חשוב מכך, להיות אמיתי ככל האפשר. לצערי זה לא כל כך נפוץ (לפחות ע"פ נסיוני והתרשמותי) ולכן אינני חושב שיש מה לחפש קהילה, כיון שזה רק יגרום מפח נפש, ריבים ענקיים, ותלות (אא"כ כמובן מוצאים אנשי חיל ענוים לפני ה' ועם אלו כבר קל להסתדר). דברים שהיה אולי אפשר "להחליק " על מי מנוחות, באים לידי ביטוי בצוק העתים.
א מִי-יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם: כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים, עֲצֶרֶת בֹּגְדִים. ב וַיַּדְרְכוּ אֶת-לְשׁוֹנָם קַשְׁתָּם שֶׁקֶר, וְלֹא לֶאֱמוּנָה גָּבְרוּ בָאָרֶץ: כִּי מֵרָעָה אֶל-רָעָה יָצָאוּ וְאֹתִי לֹא-יָדָעוּ, נְאֻם-יְהוָה. ג אִישׁ מֵרֵעֵהוּ הִשָּׁמֵרוּ, וְעַל-כָּל-אָח אַל-תִּבְטָחוּ: כִּי כָל-אָח עָקוֹב יַעְקֹב, וְכָל-רֵעַ רָכִיל יַהֲלֹךְ. ד וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יְהָתֵלּוּ, וֶאֱמֶת לֹא יְדַבֵּרוּ; לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר-שֶׁקֶר, הַעֲוֵה נִלְאוּ. ה שִׁבְתְּךָ, בְּתוֹךְ מִרְמָה; בְּמִרְמָה מֵאֲנוּ דַעַת-אוֹתִי, נְאֻם-יְהוָה. {ס
}
  • במקום תקנון עדיף משהו כמו הסכם. ברמת פרוט כזו או אחרת, ואפשר גם להמשיך ולכתוב/לעדכן אותו עם הזמן.
  • אני חושבת שקהילה אמיתית צריכה אדמה. מקום משותף, מרחב ציבורי משותף. מהבחינה הזו "קהילת רוכבי האופניים" או קהילת הטבעונים" היא לא בדיוק קהילה כמו שאני מבינה אותה, אבל קהילה סביב בית כנסת - כן, גם אם חבריה לא גרים יחד אלא נפגשים במקום משותף בזמנים קבועים.
  • טקסים קבועים. כאלה או אחרים, אבל חוזרים על עצמם.

באיזשהו מקום אני בספק לגבי האפשרות להקים כיום קהילות חדשות. בגלל הדברים שהעלית: הקושי להתחייב, קדושת החופש האישי שלנו (בעינינו), וריבוי האופציות.
אבל ממש שווה לנסות. הקיום שלנו כפרטים - מאד מאד חסר. זה הולך ומתברר עם הזמן. ומשפחה גרעינית זה לא פורום מספיק בשביל בני אדם. המשפחה, הזוגיות וההורות מתקשות לשגשג בהעדר קהילה/שבט מסביב.
טוב...
מחשבות שונות גרמו לי לשים את עניני התהליך הנוכחי בצד.
אנסה לכתוב מאוחר יותר על הקודם...
עוד כמה
  • מערכת מוסכמת לקבלת החלטות
  • איזשהו מנגנון בוררות, גישור ופתרון קונפליקטים
  • דרכים מקובלות לשיתוף במידע והעברת מידע. כיכר כפר/מדורת שבט/לוח מודעות/אתר או כל דבר אחר.
יש את הקונספט של ecovillage
https://en.wikipedia.org/wiki/Ecovillage

קהילות כפריות או אורבניות . לכל קהילה מטרות והסכמים משלה, כשהבסיס אצל כולן הוא sustainability

אני חושבת שמרחב ציבורי משותף עם פעילויות משותפות הוא חשוב. לא בטוחה איך אפשר ליצור משהו כזה היום, כשלכל אחד יש בבית כל מה שהוא צריך.
באופן עקרוני הרעיון בחזון הוא לנסות ולדמיין רחוק. (לפעמים יותר קל קודם לדבר על לאן רוצים להגיע ואז לגזור ל"כאן ועכשיו" ולא הפוך).
אצלנו ישבו ודיברו על איך אנחנו רוצים לראות את המושב.
מתוך המון דברים שעלו ניסו למקד נושאים (תעסוקה, חקלאות, סביבה, תרבות, חינוך, בריאות...לא זוכרת מה עוד...)
כל אחד הצטרף לוועדה (או כמה) שעסקה בנושא שקרוב לליבו והציעה הצעת חזון.
אני חושבת שזה היה בעיקר בסיס. כי החידוש העיקרי היה בלשבת עם אנשים, חלקם חדשים לי, לדבר על איך אנחנו רוצים לראות את הקהילה
ואז מתוך זה לגזור אח"כ או עכשיו מה תהיה הדרך לשם.
המסמך היפה והחגיגי שיצא לא נמצא מול העיניים של כולם כל הזמן, ויש שטוענים שהוא גבוה ורחוק.
בעיני כחזון, יש עניין בזה שיהיה קצת גבוה ורחוק. והתהליך היה לי משמעותי.

ימים חלפו, ואני מתלבטת האם ה"קהל" המושבי הגדול הוא קהילה.
דווקא בקהילת בית הכנסת, על אף המריבות הפנימיות (טלי_מא‏ כתבה במאמר שלא חייבים לאהוב) אני מרגישה קהילה טבעית ממש.
כאשר בית הכנסת והמניין מייצגים בעיני משהו שחורג מן ההגדרה לכל אחד יש בבית כל מה שהוא צריך. והצורך,
יחד עם האירועים הטבעיים סביבם (מעגל השנה, מעגל החיים...) פשוט קורים. בלי וועדות ותכנונים...
המסורת (לא רק זאת שבסידור התפילה...גם זאת שבסידור השולחן...) פשוט שם, מדור לדור.
טבעית, קיימת.
אני מקווה שלא תיכחד לי פתאום כי יש סכנה כזאת...
(אגב, בהרבה מושבים יש סכנה כזאת של קהילה דתית נכחדת...עצוב...)

אני חושבת שמרחב ציבורי משותף עם פעילויות משותפות הוא חשוב. לא בטוחה איך אפשר ליצור משהו כזה היום, כשלכל אחד יש בבית כל מה שהוא צריך.
אני יודעת שכאחת שחיה כבר הרבה שנים בקהילה, אני מאד אוחזת בתפיסה שאני לא צריכה שיהיה לי הכל בבית כי המרחב הציבורי עונה על חלק מהצרכים.
למשל, הרבה פעמים אבחר להפגש עם אנשים (גם מהקהילה וגם אורחים מבחוץ) במרחב הציבורי ולא בבית/בגינה שלי.
גם בענינים של השאלת ציוד לארועים, טיולים וכאלה, אני הרבה פעמים מסתמכת על השאלה ממאגר ציבורי או משכנים, ולא קונה כל דבר שצריך רק פעם ב.
לא מתוך קמצנות. ולא תמיד זה כ"כ נוח. אני עושה זאת מתוך תפיסה שככה נכון. אקולוגית ואנושית.
עוד משהו: הגודל מאד קובע.
אני חושבת שיש טווח שמאפשר את השילוב בין גמישות (לא קטן מדי) לבין אינטימיות (לא גדול מדי)
נראה לי שיש טווח מספרי של בני אדם שאנחנו בנויים להגיב אליהם בדרך קהילתית תקינה. מחוץ לטווח הזה, יש בעיות.
להערכתי זה משהו בין 25-55. ואולי יותר.
אני חושבת שמרחב ציבורי משותף עם פעילויות משותפות הוא חשוב. לא בטוחה איך אפשר ליצור משהו כזה היום, כשלכל אחד יש בבית כל מה שהוא צריך.
תחשבי על קהילה של בני נוער.
לא לכל אחד יש בבית את מה שהוא צריך, כי הם צריכים את החברה המשותפת של החברים שלהם.
גם פה, הצורך שאני שומעת מהדף הוא קשר חי עם אנשים אמיתיים שגרים בקרבת מקום. מה שאומר, שבבית חסר משהו, שאפשר למצוא רק מחוצה לו.
בני הנוער מוצאים דרכים ליצור לעצמם מרחב ציבורי משותף עם פעילויות משותפות:
  • קמפינג משותף בפארק או בשמורת טבע
  • מפגשים לכבוד אירועים מיוחדים, בדרך כלל "הסיבה למסיבה" היא יום הולדת, שאליהן נוסעים מכל רחבי הארץ למפגש, והן מתקיימות לעתים קרובות במרחב ציבורי
  • השתתפות משותפת בפסטיבלים ואירועים דומים (פארק_הירדן?, פסטיבל פנטזיה, קונצרט בפארק ועוד, שבהם הם נמצאים לצד קבוצות אחרות, אך יוצרים קבוצה לעצמם עם פעילויות משותפות רק להם)
תחשבי על קהילה של בני נוער.
ממה שאני מבינה, בני נוער לא יכולים באמת להוות קהילה לחיים. (אולי קהילה במשמעות המאד מורחבת כמו שמשתמשים בה כיום)
אלא אם כן הם גרים יחד באופן קבוע, עם/ללא מבוגרים, אבל כשהאחריות לחייהם היא עליהם (קומונה, נגיד)
אני חושבת שהקהילה היא מי שחיים איתו. ביומיום. עם כל הערך למעגלים הנוספים של חיינו (למשל באופן).
אני גרה בישוב קהילתי שיש בו בעיות לא מעטות בעיניני הקהילה, רכוש , בגלל שיש הרבה משפחות שכל אחד והאני מאמין שלו שוניםנוצרים מתחים קונפליקיטים לא פשוטים, כדי שזה לא יקרה חשוב שלרוב האנשים שחיים בקהילה תהיה אותה מחשבה ואותה הגות אנשים, וגם כאן יש בעיות ומחלקות כי לא כולנו דומים ראו בעיות בבתי כנסת בקהילות דתיות,
חשוב שכל עיניני הכספים יתנהלו בעיני דרך פתיחה של כל הקלפים ואלי אפילו גוף חיצוני כי מיש קרוב לצלחת מקבל יותר קנאה ועוד.
שאלה לא פשוטה
אילו כלים נחוצים לנו כדי להקים קהילה משגשגת?
איך בודקים שגשוג של קהילה? מה המדדים?
אילו כלים נחוצים לנו כדי להקים קהילה משגשגת?
חוויות משותפות, מקומות מפגש, מפגשים קבועים וגם אקראים, מפגשים מכל מיני סוגים (בעיקר ילדים, בעיקר מבוגרים, משפחות, נוער וכו')
יחד עם אלה גם רשת עזרה הדדית ודרך ליצירת קשר עם כולם.
אני אסביר: אני חושבת שבשביל ליצור קהילה טובה, צריך ליצור קשר בין האנשים בכל מיני רבדים. נגיד נקח מקרה שנחשב בעייתי: הרחבה של מושב. זה מעין ישוב חדש (הרבה פעמים חילוני יותר, עם אוכלוסיה צעירה יותר ורמה כלכלית גבוהה יותר) שצמוד לישוב ותיק יותר. המגורים הרבה פעמים באזור אחר אבל השירותים כמו מכולת, דואר וכו', משותפים.
איך יוצרים מזה קהילה?
דואגים למקומות מפגש קבועים - מחסן קח תן, ספריה, חוגים, תנועת נוער.
מקומות מפגש אקראיים - מכולת, גני שעשועים, בריכה.
חוויות משותפות - מסיבות משותפות בחגים, שנת בר מצוה, טיול משותף וכו'
רשת עזרה הדדית - בישול ליולדות, משלוחי מנות למקימי המושב וכו'
רשימת תפוצה במיילים בה מעלים רעיונות חדשים, מחפשים מתנדבים לכל מיני יוזמות, מודיעים כל שבוע מה קורה השבוע וכו'.
אני חושבת שכל אלה באים הרבה לפני החזון והחוזים למיניהם. הרבה קהילות הסתבכו בניסוחים שרק העלו חילוקי דעות במקום שמי שאוהב ספרים יפתח ספריה ומי שמבשל יארגן אוכל ליולדות וכו'.
כשיש קשר, פתאום מגלים שיש גם חזון.
לא כל דבר צריך לנסח במילים.
"מעגל מתנות"‏http://maagalmatanot.wordpress.com/%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%95%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94/
זו דרך נפלאה להכיר אנשים, ומהצד היותר טוב שלהם
מתכנסים מידי כמה שבועות, כל אחד אומר מה הצרכים שלו ומה המתנות שלו
ומחליפים
לא ברטר, לא מותנה אחד בשני
אחלה של דבר
גם כתבו על זה ב "הארץ"‏http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1586198
חשבתי שאולי בידע הזה יהיה תועלת:

מישהו שעושה מסע בין קהילות
http://sipurderech.blogspot.com/p/blog-page_20.html

אתר "מעגל הקבוצות"
http://shituf.org.il/

בהצלחה למקימי הקהילות באשר הם!

יש לך מה להוסיף? עריכת כל הדף
אפשר לפתוח דף_חדש, או לכתוב כאן בדף כלים_לבניית_קהילה:
אתה מלמד הכי טוב את מה שאתה הכי צריך ללמוד בעצמך

מאת:

כדאי לקרוא שוב את מה שכתבת לפני ההוספה.