דף_פתיחה‏ leaf מה_חדש‏ leaf מפתח_נושאים‏ leaf הוראות_שימוש‏ leaf חיפוש:
אני טוענת שאם אין לך סבלנות לעסוק בדברים לא חשובים, לא משמעותיים, שלא מקדמים אותך בשום דבר, לא מהנים, ושאינם מועילים בשום צורה שהיא (ושיעורי בית רבים עונים להגדרה הזאת, כן כן, וגם המבחנים שלי באוניברסיטה) - סימן שאת יודעת מה טוב לך. (זמננית מתוך האם_זו_הפרעת_קשב_וריכוז‏)

ברוך בואך לאתר באופן_טבעי‏ flower

ביקור ראשון שלך?
לוטם_יומן_למידה_ביתי  left הפניות_לכאן‏, דפים_דומים‏
פותחת ספר, התנ"ך שלי, קוראים לו
life
the science of biology

מתוך ערימת ספרים שאיתה אני מעמיקה ומחדשת את הידע שלי לקראת ההרצאה הקרובה.
בת ישר שואלת מה זה הספר ואני אומרת לה שזה הספר שבו מרוכזים כמעט כל לימודי הביולוגיה לתואר ראשון שלי. הכל הכול. מלא איורים והסברים.
היא קמה ומבקשת שאלמד אותה.
אנחנו פותחות באיור הראשון שיורד מדרגת כדוה"א עד למולקולות. וככה זה הולך:
כדוה"א-->קהילה (כל האורגניזמים בסביבה מסוימת, למשל שונית האלמוגים)-->אוכלוסיה(כל הפרטים במין מסוים, למשל דגים ממין שושנון)-->אורגניזם(הפרט, הדג הזה)-->אורגן, איבר (איבר המרכיב את גוף האורגניזם, למשל מוח)-->רקמה( למשל הגנגיליון)-->תא (תא עצב)--> אברון (תא חי עשוי מאברונים שונים)-->מולקולה (אברונים בנויים ממולקולות, שהן חיבורים כימיים בין כל מיני יסודות)

ומכאן כמובן הגיעה הסקרנות מה אלו יסודות. לייף זה לייף, אז כמובן שכמה דפים קדימה מצויה הטבלה המחזורית עם דגשים חיוניים לביולוגיה. בצהוב מודגשים ששת היסודות שהם 98% מהאלמנטים בגוף. אני נותנת לילדה למצוא אותם ולספור. ולנסות לקרוא את האותיות שלהן. אני מספרת לה מה כל אות מייצדת, איזה חומר זה.
היא שואלת על פס הירוקים בימין הטבלה. הגזים האצילים. אנחנו מדברות על זה קצת ועל עוד כל מיני דברים בטבלה. היא מדפדפת הלאה ומגיעה לסכמה של אטום, עם ניוטרונים ופרוטונים ואלקטרונים. שואלת אותי ואני מנסה להדגים משיכות וקצת מדברת. האיש מעיר שזה כה קטן שאפילו במיקרוסקופ הכי משוכלל שלו בעבודה אי אפשר לראות את האטומים. ואני נזכרת שהאלקטרונים, המינוסים הקטנים משתחררים די מהר והתנועה שלהם היא זרם החשמל.
אני לא יודעת מה היא קולטת בקטעים האלו אבל האנרגיה שלה מרגשת אותי ומדרבנת אותי להמשיך.
דף אחר, ציור של שלושה צירים עם הסבר על הבדלים בין תצורות שונות של מולקולות. אני סוגרת את הספר ומראה לה את הצירים של קופסת המחשב-
זה שמקביל לאדמה, זהו איקס. אני מציירת קו אחד ישר על דף לבן וכותבת לידו איקס.
עוברת באצבעי מלמטה למעלה של מארז המחשב, ככה על הפינה. זה Y. וזה, העומק מכאן לשם, זה זית.Z.
אני לוקחת את הדף ואנו מציירות מערכת צירים פשוטה. מביאה סרגל ואנו מסמנות מרחקים.
בתי לומדת לזהות את המספרים על הסרגל וגם את הקוים הקטנים בין המספרים.
אני לוקחת איזו קופסית קטנה שאני לא זוכרת מה יש בה אפילו ואנחנו מודדות אותה על מערכת הצירים ויוצרות ציר דימיוני של העומק.
אח"כ אנחנו פורשות היטלים שלה, מודדות ויוצרות דגם פרוש של הקופסא.
בשלב זה אני מגלה שלקופסא יש מגירה קטנה ואני פותחת.
בתוכה- הפלא ופלא, מתקן של קודאק לצפיה בשקופיות.
מה זה?
אני הולכת לחפש שקופיות, יש לי איזו ערמה קטנה (5-10) שמישהו פעם זרק לרחוב, תמונות משפחתיות של שנות השישים עם ילדים בשיער מבריק ושלייקעס.
אני מלמדת את בתי להשחיל אותן למסילה אחת אחת והיא מתבוננת אל האור ומתרגשת מהתמונות. ילדים משחקים בחולדות לבנות ) ספינה מעץ, נמל בחוצלארץ.
מגניב.

אתמול, אצל חברים.
הגדולה באה עם ספר שאקריא לה.
בואי תעזרי לי, חלק מהמילים את תקריאי וחלק אני? נעשה שיעור?
היא מסכימה.
אני מקריאה כמה מילים ועוצרת ומצביעה על המילה.
היא מקריאה הברה הברה, עוצרת, חושבת. ואז אומרת את המילה כולה, נפעמת מהגילוי.
קראנו ככה בערך 10 מילים עד שהיא מודיעה לי- עכשיו רק את אמא. ואני ממשיכה, ושתינו מתענגות על המילים. יש כמה מילים שהיא מזהה בלי לעבור אות-אות:
אמא, שמש, השם שלה, השם של אחיה, אבא, לא, חתול, פרה, בית, דג, ועוד כמה...
איזה מקסים לקרוא !
flower

זו אותה הילדה בשני הפוסטים? מותר לשאול בת כמה?

זו אותה הילדה בשני הפוסטים
כן. חמש וחצי.
שמחה שקוראים.
חתכתי ליבות תפוח בשביל להכין חומץ תפוחים. פתאום ראיתי את הכוכב המחומש שיוצרים הזרעים.
הלכתי להראות לילדים. בסדר, לא התרגשו כמוני.
אפשר לעשות מזה חותמת, אמרתי ושניהם נדלקו- תראי!
יצאנו החוצה, שמונה לפנות בוקר, בחוץ קר.
התיישבנו על רצפת המרפסת הקדמית, הבאתי דפים וגואש ומכחולים.
יצרתי הדפס מליבת התפוח ויצאנו לנסות עוד דברים.
הבן לקח ענף. כרגיל. וניסה...זה לא מוצלח כל כך.
הבת לקחה עלה וצבעה אותו בנדיבות בגואש. יצאה שלולית ורודה זרחנית. ביחד חיפשנו את הדרך להראות את נימי העלה או את צורת העלה הכי יפה.
ישובים שלושתינו על רצפה קרה מסביבנו ניירות מוכתמים, עלים וכל מיני דברים.
גילתה שכשיש ממש מעט צבע גואש על העלה, וכאשר הצד ה"לא יפה" של העלה הוא הנצבע- יוצאת חותמת ממש יפה.
קוראים לטכניקה הזו "הדפס" אני מסבירה לה. וזה הדפס הפוך- ואני מדגימה- את העלה לא צובעים, אך מחליקים צבע מסביב לשוליים. כשמרימים בזהירות- דגם העלה נשאר לבן וכל השאר צבוע.
מנסים כל מיני עלים, היא מבחינה שיש עלים שיוצאים יפה יותר בהדפס הפוך. אלו נקראים עלים משוננים. והעלים הללו- שהקצה שלהם חלק ותמים- זה נקרא עלה תמים.
מעלה תמים יפה לעשות הדפס עורקי עלים. מנסים בכל מיני גוונים, ואנחנו ביחד עושות דף מלא הדפסים שונים בגוונים סתוויים.
הבן מתענג על משיחות מכחול על דפים וקצת על הפיג'מה.
אני נזכרת בשיטת הדפס נוספת- מביאה צבע שעווה ואנחנו מתוות את צורתו שמתחת לדף.
אחר כך הולכים לטיול לספריה. בספריה הבן צובע עם טושים צביעה של דורה (הספרנית מקפידה על דפי עבודה וצביעה וטושים נפלאים וזמינים) בלי לצאת מהקווים. ככה בשקט, התיישב לו וצבע בשלווה. בן שלוש וחודשיים. מדהים.
בדרך חזרה מתחילה היא באופן טבעי למיין את העלים על צמחים-
הדס- תמים. ורדים- משוננים. אמא מה זה- זה היביסקוס סיני- היביסקוס- משונן. יסמין- תמים. וככה- כל הדרך הביתה. כל העלים בדרך נחלקו לשניים. היו שזכו לתואר נוסף- זה יפה במיוחד, את זה אני אוהבת כי הוא עדין כזה וכן הלאה.
הבוקר, על המרפסת, שולחן, צבעי מיים בגושים ומכחולי ספוג רחבים.
התנסות בצבעים, בצורות, בבהירות ובמריחה של צבע. גרפילד כל הזמן עולה ודורך לנו על הציורים, משאיר עקבות של חתול.
השכנה מציעה לעשות ציור בצבעים מהטבע. להפיק צבע מהזיתים שמשחירים את המדרכה כעת.
אולי אח"כ. הרעיון נשמר.
מחר סיור עופות מים בטירת-צבי.
שמתי אותך בפיבוריט. איזה כיף שפתחת את הדף הזה, או כל בלוג שלך אחר.

ומה במילים המודגשות בצהוב-
אתה מלמד הכי טוב, את מה שאתה בעצמך הכי צריך.

אחרי הצהריים אמבולנס מסתובב ברחובות מודיע על התרמת דם במתנ"ס. הבן מתלהב- אמבולנס מדבר! ממש כמו המכוניות שלי!
אני מנסה להסביר על הכרוז אבל הוא לא מוותר על העונג- הוא ראה אמבולנס מדבר. ועכשיו חייבים ללכת למתנס כי האמבולנס ביקש ממנו אישית!

אז נסענו למתנ"ס לפני החוג של אחותו. היתה שם אחות חביבה ושתי תורמות מתוקות ועמדנו שם כמה זמן בעוד הילד מברר אם הן באו לתת דם בצינורות לאמבולנס המדבר. אחותו לא אהבה את הסיטואציה, ניסתה למצוא מרצפת להעלם תחתה. אותו נורא ריגשו הצינורות והמחטים והשקיות עם הדם. אותה לא. אני לא יכולה לתרום כרגע אז לא יכולתי להדגים...
אבא שלהם תרם שם אח"כ. והבן המשיך להתרגש מהאמבולנס המדבר.

היי לוטם,
תתחדשי! flower
רציתי לשתף אותך במשהו:
יש לנו הרבה אותיות פלסטיק מגנטיות בסלסלה ודריה כותבת איתם כל מיני מילים שהיא כבר מכירה (אבא, אמא, סבתא, סבא, דריה וכ"ו) והרבה מזה מילים שהיא ממציאה.
פעם היתה שואלת אותי מה היא כתבה והיום היא לפעמים מקריאה לעצמה (זה ג'יבריש, לא מילים שקימות בשפה העברית).
הצעה.

יופי של דף flower

יופי שיש לי קהלflower יותר נעים לכתוב ככהflower
משחקים בחריזה,הילד ואמא שלו.
  • ילד, מה מתחרז עם תנין?
  • קמין וגם ויטמין. (אמא אומרת לאבא- נחת אוצר המילים שלו! נחת!)
  • ילד, מה מתחרז עם תוף?
  • קוף!
  • מה מתחרז עם מקרר?
  • לשקר...
  • וקפה?
  • מתחרז עם יפה.
והילד לבד מתחיל ועונה:
קמח? צמח!

משחק מהנה לשנינו. ככה ברבע לחצות. מיהו שדיבר על סדר יום אצל ילדי חינוך ביתי?

גשם שוטף שוטף את החצרות.
מתכסים במעיל, מגפיים וכובע ויוצאים לגשם עם האוכל של הארנב.
הוא רטוב, מסכנון, ואני שולפת את הניילונים ששמרתי מסעודת הח'ליף הידועה ויחד עם הילדים מקימים מחסה מוגן מגשם לארנבון.
הילדים מוצאים מקלות, נעמדים על קרטון רטוב ומשיטים סירה דימיונית בים של גשם.
אנחנו מוצאים שבלולים גדולים, ולוקחים אותם הביתה, לתת להם ללכת על נייר בריסטול שחור להאיר עקבות מנצנצים.
השבלולים נרגעים ומציצים, אל הפלורוסנט במטבח.
מתחילים לנוע על הניירות.
אמא-אמא- הם בורחים!
הגיעו לקצה הדף.
שמים להם עוד דף.
לבן.
הם נתקעים ולא זזים. מסתובבים סביב עצמם.
בצד אנחנו מועכים תפוחי אדמה לפירה ומחליטים להוציא את השבלולים חזרה לגשם.
כשאני מפרידה אותם מהנייר אני מגלה שהם אכלו אותו והשאירו חורים. חובבי צלולוז, אלה.
נושא לפעם הבאה- לשים אותם על לוח שקוף ולראות את התנועתיות שלהם מלמטה. פעם באה.
איזו חקירה מעניינת של העולם.

נראה שיש לך הרבה ידע ויצירתיות, שיחד עם היצירתיות והפתיחות של הילדים - מביאים לגילויים נפלאים.
אשריכם.
flower

נותנת השראה.
flower

<גם לי כבר כמה זמן נורא מתחשק לפתוח דף כזה, על הלימוד של הילדים ושלי איתם, אבל אני מתעצלת. מעניין, אולי זה הגיל הזה - חמש פלוס - שפתאום הכל נהיה מרתק כל כך?>

איזה יום מקסים של גשם
קמין וגם ויטמין. (אמא אומרת לאבא- נחת אוצר המילים שלו! נחת!)
קראת אותי. היה לי קטע דומה עם הגדול אתמול.

WOW איזה יופי על הקריאה. מאיתנו זה עוד רחווווווק.
טוב שאנחנו לא צריכים לעבור ביקורת של חינוך ביתי blink
כיף, בלוג חדש.

flower מקסים, אני גונבת רעיונות...
מקסים, אני גונבת רעיונות...
אה, גמני הוצאתי דף והתחלתי לרשום blink
אורז צהוב, ילד, כפית, אמא, כף.
אוכלים.
פתאום ילד אומר- אמא, כף זו כפית של מבוגרים.
אמא אומרת- כפית זו כף של ילדים?
לא, מרצין הילד. לא כך אמרתי. אמרתי שכף היא הכפית של המבוגרים.
בוקר, בחוץ אור צהבהב המעיד על שמיים מעוננים נטולי גשם.
קמים לאט, לתוך הבוקר הצופן הפתעה- מה עושים היום?
הולכים ללוח השבועי ובודקים. אה- יום שני- ניקיונות וקניות!
מהו הלוח השבועי ואיך הכנו אותו לפני חודשיים בערך?
חשבתי להכין מין טבלה של ימי השבוע, ובכל יום לרשום את הפעילות. דיברנו על הכנת הטבלה השבועית, הילדה ואני.
הילדה שאלה אם הטבלה השבועית תיהיה כמו לוח השנה שלנו, שהוא לוח עיגול עם חץ אדום מסתובב על סיכה מתפצלת ואיתו אפשר לנדוד על פני עונות השנה והחגים (מציינת לעצמי- הגיע הזמן להוסיף לו את מעגל החודשים). השנה עגולה כי כשהיא נגמרת לא נגמר הזמן. הזמן ממשיך לתוך שנה חדשה.
השבוע צריך גם הוא להיות כזה, כלומר עגול, כי כשהשבוע נגמר מתחיל מיד שבוע חדש, וכך בהמשכיות נצחית.
איך נעשה לנו לוח שבועי עגול?
מה הבעיה- אין בעיה. צריך עיגול. בריסטול, גדול.
הגדולה מצאה צלחת מרק (צלחות מרק מאוד טובות כי הן שקופות ואפשר להעתיק את צורתן לדף בדיוק) במדיח והביאה. ביחד (אני מחזיקה את הצלחת והיא מעתיקה בטוש) סימנו לנו מעגל גדול- ואז בסרגל חילקנו לשש. שישי-שבת איחדנו לכותרת אחת.
ואז התחלנו למלא את התוכניות של כל יום: וחילקנו את המעגל לבוקר ואחה"צ. קבענו בינינו שנשתדל להיות בארוחות הצהריים בבית כי ככה הכי טעים להם וגם לי כייף לחזור הנה ולחדש כוח.
כשסיימנו את הלוח השבועי חוררנו אותו במרכזו וחיברנו חץ קטן (אדום) מעל ולוח בריסטול תכול מתחת בסיכה זהובה מתפצלת.
על הלוח התכול רשמתי "השבוע שלנו". החץ האדום מסתובב וכל ערב מעבירים אותו ליום המחרת ורואים מה היה היום ומה יהיה מחר.
הימים די פתוחים לשינויים וכאשר ישתנו לנו הרבה חוגים נכתוב אותו מחדש:
יום ראשון - מארחים חברים. אחה"צ - משחקיה.
יום שני- קניות וניקיונות, יום בית .בוקר - ספריה אם מתחשק.
יום שלישי (אגב הימים כתובים באותיות ולא במילים)- אחה"צ חוג בלט. בוקר- יבנאל.
יום ד-מפגש חינוך ביתי
יום חמישי- בוקר- חוג קרמיקה. אחה"צ- חוג תפירה (שלי).
שישי-שבת- משפחה חברים וטיולים (מקפידים לטייל כל שבת נעימה. השבת היינו בציפורי בטיול הכנה).

גם לי וגם לילדים הלוח השבועי עוזר לריכוז. השאלה "מה עושים היום" שבעבר היתה נתלית באויר כמו דמעות שתכף מתגלגלות - מאורגנת היטב ביום יום שלנו.
פועל יוצא מהלוח השבועי הוא המודעות לסדר ולניקיון וכן המודעותליום בשבוע. הגדולה מודעת לאיזה יום היום, מה היה אתמול ומה נעשה מחר. זה מותיר אותה שלווה יותר וגם אותי.

נשמע מעולה.
אצלנו יעבוד רק לוח שכתוב עליו "בלילה ישנים (בד"כ)".
אצלנו יעבוד רק לוח שכתוב עליו "בלילה ישנים (בד"כ)".
מזדהה hilarious

לוטם, מקסים, ותענוג לקרוא flower

טוב, אני חייבת לתייג את זה כ-דף_מומלץ‏.
לא נראה לי שאת משאירה ברירה אחרת. blink

הדף הזה פשוט יאמי. yummy

flower
כבר שבועות אני חושבת לעשות לוח כזה...עכשו עשית לי חשקhappy
הילד שר ברקע- הנרות הללו- הנרות הללו- הנרות הללו שאנו מדליקים. ממש עכשיו.
ממש עכשיו אני רוצה לכתוב על נר ראשון של חנוכה שחגגנו היום.
שקית בתוך שקית בתוך שקית בתוך קופסת פלסטיק מתחת לשקית הבד עם 6 קילוגרם קמח הרדוף ללחם שלי. מטבח שהוא גם חדר היצירה של האוכל וגם חדר היצירה לילדים וגם הכול. מרכז הבית, מרכז החיים.
בתוך השקית האחרונה מסתתר גוש חימר שמחכה שם בערך שנה, אולי יותר. מעליו כמה שקיות שלא היו בתוך 3 שכבות והתייבשו. אני מתחילה מהסוף, מספרת לילדים שהיום נעשה יצירה מסוג שונה. היום ניצור נר שמן מחימר ובסוף החנוכה נפורר אותו, נרטיב אותו ונכין ממנו חימר בחזרה.
העיניים של הילדה נוצצות. אפשר עכשיו למחזר, אמא?
בטח שכן. זהו תהליך שאפשר להתחיל עכשיו. נצא החוצה, קחו איתכם את הגושים של החימר שהתייבש והתקשה.
בחוץ, אנחנו מנסים לפרק את הגושים לאבק. לא ממש הולך. משליכים אותם בכל הכוח והם מקפצים בגמישות מפתיעה ולא נשברים. טוב, נמחזר אותם ככה.
לוקחת דלי גינה ריק, מכניסים לתוכו את הגושים היבשים, הילד מוזג מעט מים מבקבוק וכולנו מניחים את הדלי בתוך בית הפלסטיק כדי שהגשם הצפוי לא ימלא מדי את הדלי.
זהו. תם פרק ראשון במיחזור החימר. בפרק השני נוסיף לדלי את התוצרים היבשים מהחג. בפרק השלישי נדרוך על התערובת ברגליים יחפות עד שתיהיה דיסה. בפרק הרביעי נמזוג את הדיסה לתוך סדין ישן שירפד ארגז פלסטיק ריק ונשאיר אותו לנוח עד שהמים יתאדו והדיסה תהפוך לצמיגה יותר. לבסוף נבנה גושים ונניח בשמש כדי שזה יתייבש ואחרי כמה ימים נלוש הכל בחזרה לגוש חימר רך ומענג. שלל הפרקים ימשכו, כמו שאני מכירה אותנו, לפחות חודשיים. אז מה.
חוזרים פנימה, אנחנו מכינים חוט לחיתוך חימר (הגדולה מביאה 2 חרוזי קרמיקה שהכינה ואנו קושרים לחוט דייגים) ופורסים כמה פרוסות נאות.
לשים, הילד לש גוש בגודל כפות ידיו. הילדה לשה גוש קצת יותר גדול ואמא לשה את מה שנשאר עד שהחומר רך ומזמין.
היום נר ראשון של חנוכה, אמא אומרת והילדים קופצים בשמחה. מה נכין? נכין חנוכיה? מציע הילד. נכין קישוטים, מציעה הילדה.
נכין מה שנרצה, אומרת אמא אבל קודם אני רוצה שנכין נרות שמן. ובהם נדליק נר ראשון של חנוכה- עם שמן זית ופתיל- רוצים?
כן! כן! כן!
ראינו נרות שמן במוזיאון של ציפורי- זוכרים?
איזו צורה היתה להם?
ילד: קערה קטנה-קטנה.
ילדה: עם מין מקום כזה בצד בשביל הפתיל.
אמא- אני נותנת עכשיו לכל אחד כדור חימר. בואו נכין נר שמן. צריך שלא יהיו חורים בקערית הזו, ואפשר לעשות מקום לפתיל.
שקט, כולנו עובדים. ישובים על רצפת המטבח. הילד יוצר קערה מפיתה. הילדה בונה נר מנחשי חימר. אמא עובדת בשיטה הבסיסית של שקע בכדור והרחבתו לנר.
מחליקים את התחתית באצבעות מלטפות. הנרות מוכנים.
רוצים לנסות?
כן! כן!
הולכת להביא פתיל. מביאה חתיכות של צמר 100% טבעי שפיתלתי לפתיל. מוזגים מעט שמן, פתיל. אש. פייכככככססס איזו צחנה! נשרף. לא מצליח.
אוף, מתרגזת הילדה. זה לא מצליח לנו! זה לא עובד!
רגע, אולי הפתיל שלנו לא טוב? מה דעתך שננסה פתיל של נר אמיתי?
יש שתי חבילות נרות חנוכה. האחת לחנוכה והשניה ליצירה. מפרקים נר, הילד שובר לחתיכות ויחד מחלצים פתיל ארוך. עכשיו הפתיל בתוך השמן שבתוך כלי נר החימר של הילדה. ניסוי שני- מדליקים. כבה. לא מתייאשת. שוב. ושוב. ופתאום- תופס. נדלק. היתה שם אולי חצי כפית שמן זית ופתיל באורך 2 ס"מ. דלק חצי שעה.
אוה! אומרת הילדה. אלוהים עשה לנו נס נר השמן! חצי כפית שמן דלקה המון המון זמן! אלוהים באמת עושה ניסים על נרות בחנוכה!
גם שלי! גם שלי! דורש הילד. מדליקים גם את שלו, קערה שטוחה עם דפנות מוגבהות בצורת כף ידו הקטנה. הפתיל והשמן דולק דקה בערך ונגמר (זה בטח תלוי במבנה של הנר, אני חושבת ולא אומרת כלום). עכשיו אנחנו ממקמים נרות חנוכה בשני נרות החימר וברכים הדלקת נרות אמיתית לחנוכה. אור בפנים, אור בבית. חג שמח!
עם נר מחבילת היצירה ממשיכים לשחק ולבדוק-
  • מה קורה כשמטפטפים שעוות נרות לתוך קערית מים?
  • מה קורה כשמצמידים שעווה שנמסה לדף נייר?
  • מה קורה אם מרטיבים את הפתיל ואז מדליקים אותו?
  • האם נר צף או שוקע?
  • האם נר דולק יכול להשאר דולק בעודו צף בקערת המים?
  • מה קורה לקיסם עץ כשהוא נשרף? מה קורה לחומר הקשה של העץ- למה זה הופך?
  • ואם שורפים ענף של בזיליקום (היה) יבש - מה קורה? ואיזה ריח זה עושה?
  • איזה ריח יש לאפר של בצל ירוק יבש (היה)?
  • איך "חונקים" אש?
  • איך מכבים נר עם כוס?
  • מה קורה כשנושפים על ענף בזיליקום בוער? האם האש מתחזקת או נחלשת?
  • איזה ריח יש לאפשר שנשאר על הכוס מכיבוי הנר?

באיזשהו שלב הגדולה איבדה עיניין בשאלות ובניסויים והלכה לבדוק מה קורה כששוזרים פתילי צמר אורגני 100% טבעי בתוך יצירות מחימר (יהיה מעניין במיחזור שלו זה בטוח) והילד נשאר להתלהב מהאש. צילמתי תמונה או שתיים למזכרת ומיהרתי לכתוב לפני שאשכח.
חג חנוכה שמח!
חנוכה היה ממש כייף, מסכם הילד עכשיו.
רופא בדק אותו ואת שיעול הלילה שלו וקבע שהכול תקין והילד נושא את הוירוס הכי איני כעת. הבדיקה עברה בשלום רב, כאשר הילד הודיע לרופא כי כשיגדל יהיה רופא כמוהו. הרופא מצידו נמס והציע לילד שיעור בלהיות רופא ילדים. הילד והוא חקרו ביחד את המיכשור על השולחן ועל הרופא ויחד הסכימו לבדוק קודם בזה- מה זה, אתה יודע איך קוראים לזה, שואל הרופא את הילד ועיני הילד נוצצות.
סטא-טוסקופ. עונה הילד ומתחייך בזמן שהרופא מקשיב לריאות שמתחת לחולצה.
הכל נקי, הריאות נקיות, אומר הרופא לילד. עכשיו נעשה בדיקה בגרון. תעשה אה. הילד עושה אה מחייך. יותר גדול מבקש אותו הרופא. הילד עושה אה יותר גדול. תוציא לשון הרופא מבקש. הילד סוגר את הפה ומוציא לשון.
תוציא לשון כשהפה פתוח גדול גדול.
הילד מצליח בו בעת לפתוח ולסגור פה ולהוציא ולהכניס לשון בסדר הפוך. בסוף הרופא מדגים לו ומאפשר לו להציף לתוך גרונו עם הפנס בשביל לראות. עכשיו הילד מבין ומאפשר בדיקה בגרון. קצת אדום. בסדר. וירוס.
סיכומו של דבר הרופא אמר לילד שהוא קיבל שיעור ראשון והילד אמר לרופא ששניהם עכשיו רופאי ילדים. יצאנו משם עם חיוך והרופא הצעיר הלך בחזה נפוח מגאווה וסיפר לכל מי שרצה לשמוע שעכשיו הוא רופא.

בערב הכנתי סופגניות לפי המתכון של יעלה מפורום אוכל בדה מרקר: הנה המתכון:
סופגניות מיץ / יעלה
 
170  גרם קמח רגיל
1 ביצה
חצי שקית אבקת אפיה (5 גרם)
140 גרם מיץ תפוזים
2 כפות שטוחות סוכר
כפית תמצית ווניל

אופן ההכנה:    

לערבב היטב את הבצק ולהניח לכמה דקות בצד.
בינתיים לחמם שמן לטיגון עמוק בסיר לא גדול (כי חבל על השמן(
שהשמן חם מורידים לחום בינוני.
יוצקים לשמן את הסופגניות בעזרת 2 כפיות או כפות קטנות.
מניחים להן בשמן ולא נוגעים. הן מתהפכות בעצמן אחרי שצד אחד מטוגן.
להוציא כשהן חום-בהיר כי הן נוטות להישרף די מהר.
לפזר אבקת סוכר ולהגיש עם ריבה, ממרח שוקולד או רסק תפוחים .

נר שני של חנוכה, חג שמח!
פרווה וטעים.

איי, כזה תענוג לקרוא אותך....
איזה כיף לכם !

כשאני הייתי ילדה - היינו מטפטפים מהנרות הצבעוניים של החג על דף נייר, כך שהיו מתקבלות טיפות קטנות צבעוניות, והיינו לוקחים חוט במחט, וכשטיפות השעווה הצבעוניות היו מתקשות, היינו מגרדים אותן מהנייר ומחוררים אותן במחט ומשחילים על החוט, וכך הייתה יוצאת מחרוזת צבעונית יפהפייה.
את בטח מכירה את זה, אבל אם לא - נראה לי שתאהבו.

שיהיה חג מלא אור - ואור בשביל כל השנה.
flower

+‏חנוכיית בצק מלח
מתוך הבלוג "קסם שימושי"‏http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=440042

מצטטת:
אז הנה המתכון:

המתכון הוא כוס מלח, שתי כוסות קמח רגיל, כף שמן, כוס מים (המרקם צריך להיות מוצק).

וההוראות:

כשהכל מוכן אופים על נייר אפייה במשך כ-20 דקות על חום בינוני (עד שהפסלים מתקשים) וכשהם מתקררים צובעים באקריליק. אם צריך להוסיף יציבות בזמן הפיסול, אפשר להכניס קיסמים לתוך הפסל בנקודות החלשות.


והנה התוכנית: חנוכיות/יצירה מבצק מלח.
פתאום גיליתי את הדף,
מצטרפת למתמוגגים... happy
http://www.galitz.co.il/gallery/macro/
מצורף לינק עם מצגת נהדרת , בגלריות ישנן עוד מצגות של תמונות של דרור גליץ. בתחתית כל תמונה מופיע השם של מה שיש בה.
אנחנו מתבוננות בגלריית החרקים המוצורפת (מומלץ!) והילדה מזהה כל חרק, ומסבירה שהעיניים של הזבוב הן כמו רדיו. מדהימה.
הזמנת אז באתי וממש נהניתי לקרוא.
איזה יופי לגלות את העולם דרך העיניים שלהם!
תובנה קטנה (ולא בטוח קשורה או רלוונטית לסיפור שלך) מחיים עם שני בנים: עם בנים אסור לבלות בבית. יש להם "ים" אנרגיה לפרוק, וכדאי להתיש אותם מחוץ לבית ולהגיע הבייתה רק לקראת ארוחה+מקלחת+שינה.
רק שבחורף זה קצת קשה לחפש בילויים מחוץ לבית על בסיס יומי.

סוף_מעגל‏ מזכירה לי איך הופכים ימים לכייף עם הילד.
במסגרת לימודינו הביתיים למדנו - אדם ואני- על צבעי הסוואה.

התבוננו ביחד בתמונות של כל מיני חרקים בסביבתם הטבעית וראינו למי יש צבעי הסוואה ולמי יש צבעי אזהרה.
בשלב מסויים אדם הסתכל סביבו ואמר: אני לובש אדום ושחור ואלו צבעי אזהרה. אבל אם אני אשכב על השטיח בסלון לא תימצאי אותי כי יש לי גם צבעי הסוואה לסלון.
ואז הוא נשכב ככה כמו שצילמתי- ו...‏נעלם
בשיטוטי בMIM מצאתי את אלו
http://www.madeitmyself.com/item-detail.aspx?itemid=11944
והזמנתי את הבכורה לראות. חשבתי אפילו לקנות. ואז היא מבקשת- אמא בואי נכין כאלו!
(אבל בת, איני יודעת כיצד!)
אני בטוחה שתוכלי למצוא הוראות באינטרנט.
(גיגלתי. מצאתי סרט יוטיוב שמראה כמה זה קל ואתר הוראות ומתכונים. אחד מהם אכן התאים)
http://www.teachsoap.com/bombs.html
ועכשיו סיימנו. היתה לי רק שקית סודה לשתיה וללא תבניות, צימצמנו את הכמויות בהתאם למה שיש ויצקנו לכף מדידה בגודל של כפית זעירה...
היה כייף!
הנה הסרט ביוטיוב למי שרוצה- הכנת פצצות אמבטיה!
http://www.youtube.com/watch?v=AOY7QFOVv6A
ובכן- הנה המתכון למקרה שנרצה לשחזר את ההצלחה
פצצות אמבטיה bath bombs
1 כוס סודה לשתיה
1/4 כוס חומצת לימון
1/4 כוס מלח
1/2 כוס קורנפלור
  • לערבב את כל החומרים היבשים היטב יחד ולהכין בצד את התערובת הנוזלית:
3 כפיות שמן שקדים
1 כפית שמן זית
1 כפית מים
מספר טיפות שמן ארומתי לפי העדפה/מטרה (שמתי שמן הדס שנפלא להקלה בהצטננות. כולנו)

לערבב במטרף את הנוזלים לתוך התערובת עד שהפירורים נהיים אחידים.
עם כפפות לערבב וללוש היטב היטב עד שכשמרימים גוש ומועכים אותו באגרוף מתעצבת צורה יציבה למדי.
לדחוס לתוך תבנית (תבניות סיליקון לא היו טובות אבל כפות מדידה מפלסטיק יצרו גבעות יציבות ומוצלחות) וליבש על צלחת.

בעת האמבטיה זורקים פצצת אמבטיה לתוכה (אפשר גם לכוס זכוכית עם מים בכדי לצפות בתופעה) ומתקבלות בועות נפלאות ואז אמבטיה ארומתרפית מפנקת.
נסו ותהנו!flower

מגניב
יש המון חומצת לימון בבית ומעט שימוש.

רק נשאר להשיג אמבטיה... happy

מוזמנים לאמבטיה בקומה השניה אצלנו. חמישה ילדים עם בגדי ים נכנסים בקלות!
או אמא אחת בלי happy
1/4 כוס חומצת לימון
מלח לימון? נכון? יבש, כן?
מלח לימון, כן , היבש הלבן שעד כה השתמשתי בו לניקוי ובני משפחתי המורחבת משתמשים בו בשביל לתת טעם לטחינהtongue
בני משפחתי המורחבת נהגו להשתמש בו בשביל לתת טעם למרק.
הלכתי למקור.

borax , witch hazel - שניהם מוכרים לי מהימים שהשתעשעתי בהכנת סבונים. אבל אני לא זוכרת מה הם. גילית?

ואם המלח לימון משתכשכים באמבטיה? לא שורף? גורם לגרד אחר כך?
borax
האין זו בורית, מהמעבדה של אסתר?
את זוכרת שאי-אז הכנּו מי בורית בבישול (במים) של סיד וסודה לשתיה.

ועם המלח לימון משתכשכים באמבטיה
1 - זה מעט.
2 - חלקו נסתר בתגובה הכימית המרהיבה.

לא, זה לא.
עכשיו משונה בעיני השם מי בורית לבסיס הנ"ל. או שמא זו חומצה, אחרי שהבסיסים מחזרים את המים?
banghead כל הראש מלא חלודה.
אוי. גם חלודה היא תחמוצת.
שיט. banghead
לא משנה. המתכון של לוטם נטול כל אלה.
לא משנה. המתכון של לוטם נטול כל אלה.
בדיוקhappy
הי לוטם,

ניסינו את הפצצות בבית, בצנצנת מים, יען כי אמבטיה זה לא אקולוגי(בכל אופן *היום* זה לא יום לאמבטיה, אולי מחר, לכבוד שבת happy ) . היה מקסים!!!!!!! יש לך מושג איפה אפשר להשיג סוה לשתיה באריזת-ג'מבו. אנחנו צרכנים כבדים.

אהבה,

נמרה

להשיג סודה לשתיה באריזת-ג'מבו. אנחנו צרכנים כבדים.
אמרו לי שבשוק, וגפ בקואופרטיבים אורגנים. לא בדקתי עדיין. תשאלי בככר?
היה מקסים!!!!!!!
שכחתי- איזה יופי! אני שמחה!!!
איזה דף מקסים, תענוג לקרוא. flower
_בורית_ = סבון.

בורקס = יסוד כימי.

יצאנו אל הכרמים והמטעים והשדות שסמוכים לבית, מרחק הליכה של חמש דקות.
היה מעונן והילדים לא רצו מעיל. לא התעקשתי. הבת חבשה מחממי אזניים והבן השתמש בקפוצ'ון של הבגד שלו כשהיה קר. הטמפרטורה- 15 מעלות.
התכנון: לשבת במטע השקדיות ולצייר בהשראת הטבע החוגג שמסביב.
הבת התחממה- היא רצה המון. ואז הגענו למטע השקדיות הרחוק יותר - אליו רצינו להגיע. היא רצה בין השקדיות לעבר הנוף המטריף.
נעצרה, הרחנו כולנו את הפרחים המרהיבים
"+פרחים מרהיבים"http://lh5.ggpht.com/_isufQein0Iw/SZ67wZPx6gI/AAAAAAAADTQ/HFs0oiP5WDE/s800/DSCN9863.JPG
ואז התיישבו הילדים, עם צבעי העיפרון והבריסטלים שהבאתי עימי וציירו בהשראת השקדיות:
"+צבעים בטבע" onclick="enlargeImage(event)" style="cursor:pointer;">
אחרי זה עוד המשכנו וטיילנו, לכרם הגפנים המוגבה ולכרם הנמוך, לתאנים שהתחילו להנץ עלים ולנוף הירוק והמרנין.
אחרי שלוש שעות חזרנו הביתה, והירוק שטף אותנו בשמחה ענקית.
תודה.
לעצמי: רעיון:
"חברה מתארת את חג המשפחה"‏http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1424100
מקסים! flower
וגם יתר התמונות ששלחת במייל...
וגם יתר התמונות ששלחת במייל...
blush
סבתא: יש לך 3 אגוזים, למי תתני?
הילדה: אחד לאבא, אחד לאמא ואחד לאח שלי.
סבתא: ועכשיו יש לך ארבעה.
הילדה: אחד לאמא, אחד לאבא, אחד לאח שלי ואחד לי.
סבתא (מקשה): ואם יש לך חמישה אגוזים?
הילדה: אתן אחד לאבא, ועכשיו אתן רבע ממה שנשאר לי לכל אחד.
סבתא: ואם היו לך רק שניים?
הילדה: אחתוך כל אגוז לשניים, ואתן לכל אחד חצי. לאבא,לאמא,לאח שלי ולי.
flower
סגורה על רבעים וחצאים, הילדה.
סבתא: יש לך 3 אגוזים, למי תתני?
הילדה: אחד לאבא, אחד לאמא ואחד לאח שלי.

התרשמתי מזה שהיא קודם חושבת עליכם, ורק אם יש עוד אחד לוקחת לעצמה.
חוצמזה, חלוקות מעניינות בהחלט... flower


התרשמתי מזה שהיא קודם חושבת עליכם, ורק אם יש עוד אחד לוקחת לעצמה.
חוצמזה, חלוקות מעניינות בהחלט..

וגם ממבחן סבתא!!! (וממבדק הבית של אמא) גם אני גאה בילדים שלי על דברים שהם רכשו מלמידה שנעשתה בינם לבין עצמם, או בינם לביני.
blush
אינכן יודעות כמה התאפקות דורשים ממני מבחני סבתא.
ואו, הרבה זמן לא כתבתי.
אז מה?
ימים שבהם למדתי לאהוב את החצר שלנו ולהשתמש בה.
יצאנו בוקר אחד החוצה, וחזרנו פנימה רק בצהריים כשנהיה לי חם מדי.
בין לבין הילדים שיחקו בבריכה המתנפחת, התחממו על הדשא וחוזר חלילה.
קראתי ספר
טעמתי את הקיץ
ונהנתי מהחצר.
הגדולה ביקשה משהו מתוק.
מה תרצי, שאלתי.
"מלון".
נכנסתי הביתה וחפנתי מלון בייסבול צהוב וארוך, קערה, סכין ומזלגות.
בחוץ ישבנו שלושתנו סביב שולחן הפלסטיק וטיפטפנו טיפות מלון מתוקות על הסנטר.
זה היה המלון הכי טעים.
דיברנו על פרפרים וזכינו לביקור כפול של זנב סנונית הדור ושפע ביקורים של לבנינים למיניהם. החצר המתה פרפרים וציפורים.
צופית אחת הרהיבה עוז והתישבה על חבל במרחק חצי מטר מהגדולה. ראיתי את פניה נשטפים בקסם שמח, הן הביטו זו בזו והצופית ריקדה על החבל.
ריח עץ התאנה, הגפן עמוסת האשכולות, בריכה קטנה עם מים וצל.
תודה על השפע הזה.
(ואני מתפלאת שיכולים לעבור ימים שלמים בלי שנשב בגינה האחורית. כזה אוצר יש לנו פה. רק לזכור!)
תענוג לקרוא ומעורר השראה flower
_כזה אוצר יש לנו פה_

בקרוב אצלנו, אמן.
יומן למידה אישי עם עצמי
הילד כועס, זועם, צורח.
ממעמקים אני מוצאת את המקום הרחום בתוכי, את השלווה.
שומרת על טון רגוע רגוע, הכי שליוו ואוהב שבעולם. לא נותנת לכעס שלו לעצמן אותי. שלו- שייך לו. לא שלי.
הוא רוקע ברגליים, קופץ, מאדים. אני אוהבת אותו.
הוא רוצה שאחזור על דברים שאמרתי ומעצבנים אותו, לוחצים לו על כפתורים.
אני קשובה, רכה, אוהבת ושקטה. הכעס שלו-שלו. אני רגועה.
הגדולה צורחת עליו, מתרגזת על צרחותיו.
אחר כך, כששניהם כבר רגועים, אני מספרת לה שהכעס שלו שייך לו. ולנו, השומעים, יש זכות מלאה להשאר שלווים, להרגיש טוב.
וככה כשאני מרגישה טוב אפילו באמצע התקף זעם, הוא מוצא את הטוב, ומגיע אלי בשביל לבכות לי שבעצם הוא נורא צמא.
וכוס מים "קרימקה" (=הסלנג הבייתי למים קרים כקרח) מחזירים אותו לשלווה.
מזכירה לעצמי- השלווה שלי מאפשרת לי לראות.
המון זמן לא קראתי כאן, איזה כיף לחזור.
את נותנת לי השראה flower
_את נותנת לי השראה_
וגורמת לי עוד יותר להתגעגע
flower
אוהבת לקרוא אותך. כבר אמרתי את זה?
flower
תובנה-
לא לשאול את הילדים "מה להכין לצהריים".
להכין לצהריים מה שנכון לי להכין.
קוראת להם לבוא לשבת, הארוחה מוכנה.
מרק עדשים, או תירס מבושל, או אורז עגול ועוף ומה שיש.
מגישה, יפה, השולחן מאורגן באופן נעים לעין, מפה, מפיות, צלחות תואמות. כוסות זכוכית עם מים קרימכקרח.
יושבת עם הילדים לאכול.
כלל חדש- עד שאני מתיישבת אפשר לבקש ממני- אמא, תביאי לי מזלג אחר, או כפית, אמא אני רוצה עוד.
ברגע שאני מתיישבת לאכול- זה הזמן שלי לאכול. אני ממעטת בדיבור, רוצה לאכול בשלווה.
הם מקבלים את זה. ונעים לי ככה, כשסוף סוף אני מאפשרת לעצמי לאכול בשקט. שלוש וחצי שנים לא איפשרתי לי להכין מה שמתאים לי ולאכול בשקט ופתאום התובנה הזו. נס.
שלוש וחצי שנים לא איפשרתי לי להכין מה שמתאים לי ולאכול בשקט ופתאום התובנה הזו. נס.
yes
ברגע שאני מתיישבת לאכול- זה הזמן שלי לאכול. אני ממעטת בדיבור, רוצה לאכול בשלווה.
כל כך נכון.
פתאום גיליתי את הדף הזה, איזה כיף לי!
את מקסימה ונעים כלכך לקרוא אותך flower
איך להכין יויו מבלון וגומיה- ‏http://zakkalife.blogspot.com/2009/07/how-to-make-yo-yo-balloons.html
<אוספת פעילויות אפשריות עם הילדים>
וואי לוטם,תודה על הקישורים הנהדרים האלו
אפשר לשים אותם גם ב אתרים_מומלצים‏ . שם יש ריכוז גדול של עוד קישורים מעניינים לילדים ובכלל ( אפשר גם ב לימוד_בעזרת_המחשב_לילדים‏ )

תודה

זו הייתי אני.
יצא שגם הבת שלי הודתה לך אישית,ילדת_המדבר‏
נעמה,בשמחה.

הילדים שלי מידי פעם שותים עם קש פלסטיק. חיפשתי מה אפשר לעשות עם קשים משומשים-
http://www.artistshelpingchildren.org/drinkingstrawsartscraftsideaskidsprojects.html
http://www.wikihow.com/Category:Plastic-Straw-Craft
יש שם רעיונות יפים. והכל בגלל שהיום היינו בחוג קמעות חיטה ולמדתי 2 טכניקות לקליעה בקש חיטה. זה הספר- Return to product information
The Complete Book of Straw Craft and Corn Dollies: Techniques and Projects (Paperback)
by Doris Johnson (Author), Alec Coker (Author)
אני מתלבטת אם אני רוצה לקנות אותו או שלא. ההסברים בו מצויינים. אבל כמה כבר יוצא לי לקלוע קמעות בחיטה?

לרגל טו באב שיחול שבוע הבא-
קצת לבבות-

"סל לב באריגת ניירות לילדים - הסברים מאוירים כאן"‏http://www.enchantedlearning.com/crafts/Heartbasket.shtml
מתוך האתר הנפלא קראפטס פור קידס
"+משפחה מבלוטים"
"+ומגנטים מבלוטים"
ובטח ביום שישי נצא לחפש ‏בלוטים‏!
+ואת הבית היפה הזה אפשר להכין במיחזור קופסאות- שכונה שלמה אפילו!
נכון שתמיד רצינו ללמוד לקלוע צמה מ7?
"אז קדימה לעבודה"‏http://www.strawcraftsmen.co.uk/project10.php
לוטם, תודה על הקישורים היפהפיים!flower
ישבנו עם דפי העבודה של שלומית אולצ'יק

http://www.shlomitoltchik.com/

ויש לי כמה הערות- שלא אהבתי ולכן שיניתי.
אני מאמינה שאסור ללמד ילדים שזה נורמאלי להכות, להרביץ, לגנוב ולחטוף. דפי עבודה שבהם זה לגיטימי בעייתיים מאוד בעיני.
מצטטת מהדפים את מה שלא אהבתי-
הפתח דומה למקל.
הפתח כמו מקל נתן לאלף מכה ואלף צעקה אה!
מקל שנותן מכה? לא בבית ספרנוtongue
גם בקמץ יש מכה, עם פטיש שמרביץ. גם זה לא אהבתי.
ואפילו את החיריק שמקבל זריקה לא אהבתי.
כנראה שאני מאוד מסננת.
אני מעדיפה אסוציאציות חיוביות שיתחברו לניקוד, ללימוד, לקריאה ולכתיבה. מכות, כאבים וזריקות פשוט לא מתאימות!
ובכל זאת, כל הכבוד לשלומית אולצ'יק על העלאת כל דפי העבודה לרשת. תודה על המלאכה, ועל ספר הבישול הנפלא של הגמדים.

כנראה שאני מאוד מסננת.
אני לגמרי איתך !
לא מבינה בשביל מה זה נחוץ, האלימות הזאת sad
הרי לניקוד יש שמות, והשמות מרמזים על ההיגוי! חיריק הוא בחיריק, סגול הוא בסגול, צירה הוא בצירה, וכן הלאה. למה לא לשחק עם השמות שלהם?
גם אני לא אהבתי את הפטיש, המקל והזריקה

למה לא לשחק עם השמות שלהם?
יש ילדים שמבינים את זה כך, יש ילדים שקולטים ומצלמים די מהר את סימני הניקוד ומילים.
בתי לא זכרה את סימני הניקוד והאסוציאציות שהמצאתי (כתבתי על כך בדף קריאה_וכתיבה‏) מאוד מאוד עזרו לה.

לוטם, אני איתך. אסוציאציות זה נהדר ועובד, אבל למה אלימות למה? אצלנו החולם היה זריקת כדור לשמיים תוך השמעת "הו" (בחולם כמובן) והשורוק היה פופיק. הקובוץ לעומת זה היה התאמצות לעשות...(באלכסון כמובן happy ). את השמות עצמם לקח להם הרבה יותר זמן ללמוד.
אני שמה לב שיותר קל לה לקרוא מילים בלי הניקוד. כאילו הניקוד זה המקלות בגלגלים שמפריעים לעגלה הזו לנסוע. תתעלמי מהניקוד, וכשהיא מתעלמת מהניקוד היא מפענחת את המילים כמו במשחק בלשים.

http://www.flix.co.il/tapuz/PlayList.asp?p=447
סדנת האוריגמי. עשינו סירה, עכשיו הם מציירים ומקשטים את הסירות. אח"כ נשיט אותן באמבטיה.

אני שמה לב שיותר קל לה לקרוא מילים בלי הניקוד. כאילו הניקוד זה המקלות בגלגלים שמפריעים לעגלה הזו לנסוע. תתעלמי מהניקוד, וכשהיא מתעלמת מהניקוד היא מפענחת את המילים כמו במשחק בלשים.
וואו, מעניין !

<אהבת_עולם‏ חולת-ניקוד ! happy>

בת, היום נוסעים לציפורי לטיול.
חיוכים ועיניים מנצנצות.
אורזת בבוקר ארבע ביצים קשות מקולפות, מלפפונים וגזר פרוסים, תפוחים חתוכים, סנוויצי'ים, תמרים ואגוזים ושקדים ושני בקבוקי מים.
נפגשים בגן לאומי ציפורי.
אני בבית.
כאן הדרכתי מ1995 עד 2003. הדרכתי, הצגתי, שיחקתי, סיפרתי. בקרב פניהם של העובדים במקום אני מרגישה כאילו רק אתמול עזבתי (חודש שמיני עם ליה עוד הדרכתי) והם מצידם מעירים שמזמן לא הייתי.
נכנסים להגיד שלום במשרד והולכים לראות תמונות על הקיר. הנה אני לפני 10 שנים, אולי יותר. הנה תמונה באמצע הדרכה. הפנים שלי נוהרים כפי שהרגשתי לפני שבוע ביומולדת של הצעיר.
10 קילוגרמים יותר ועם שני ילדים בחינוך ביתי, אני פחות שם יותר פה והנה אני בכל זאת בציפורי, מספרת סיפורים על פסיפסים ורחובות קדומים לדור הצעיר שאיתי. איזה כייף.
כייף להם, כייף לנו כאן בציפורי. השמש מסנוורת ומעוורת את העיניים מתוך הלבן של אבני הקארדו והדקומנוס ובצל באה הרוח האוהבת של ציפורי ומנגנת לי מנגינות.
אחרי המאגר (הבטחתי שכל ביקור נסיים במאגר המים) נסענו אל המעיין, רק להתרענן. במזל גדול היינו שם לגמרי לבדנו, והרשתי לנו לטבול במים הצוננים, הצלולים, הקרים בצהרי יום סתיו.
בדרך הביתה הם כבר שאלו מתי שוב ציפורי. נדמה לי שפעם בחודש יהיה נחמד, הם מצידם מוכנים כל יום.
חוגים ומפגשים וספריה וחברים מעגנים לנו את השבוע בנקודות ציון.
הגדולה חוקרת את עולם הקריאה, ואני נהנית ומתמוגגת ומשתדלת לא לקלקל.
הצעיר חוקר את עולם הכתיבה, כותב אותיות למילים ולמספרים, כותב מפות אוצר לשודדי ים.
שניהם ביחד התחילו להקריא לי בדרך שלטים.
אני מתמוגגת אבל ממש משתדלת להשאר שלווה. גילויי הקריאה והכתיבה הם המשך ישיר של למידת הדיבור והשפה של גיל הינקות, ולהפוך את זה לשיעורים משמימים מוטבע בי חזק. אני משתדלת מאוד לא לתת "שיעורים" אלא להקשיב ולתת להם את המרחבים שהם לגילויים, לפתוח בפניהם את האפשרויות ולאפשר להם להסתקרן.
מזדהה עם התאור שלך את החוויה בציפורי
גם אני הייתי מדריכה פעם, פעם פעם . מספיק מזמן כדי לשכוח כל מה ש"ידעתי" , מספיק זמן כדי שאצליח לחוות את אותם המקומות המוכרים מההדרכות כאילו זו הפעם הראשונה- יחד עם הילדים כשאני במקום כל כך שונה - כזה שנותן לעצמו לגיטימציה לחוות את העולם כמו ילדה.

תודה

אגב, נהיה בצפון, ליד ציפורי בשבוע הבא (יודפת,סוכות) . אם תרצו להצטרף לסיבוב נוסף יהיה אחלה להיפגש

גילויי הקריאה והכתיבה הם המשך ישיר של למידת הדיבור והשפה של גיל הינקות, ולהפוך את זה לשיעורים משמימים מוטבע בי חזק. אני משתדלת מאוד לא לתת "שיעורים" אלא להקשיב ולתת להם את המרחבים שהם לגילויים, לפתוח בפניהם את האפשרויות ולאפשר להם להסתקרן.
מדבר אלי מאוד. לוקח אותי כמה וכמה שנים אחורה.
לפני כמה דקות חשבתי בלבי- בעזרת השם, בעוד ארבע שנים תהיה בתי הבכורה, בת 20.
תהני מכל רגע.
שיעור רכיבה על סוס. נילס. תום המדריך של ליה, אחרי שהשיעור שלה מסתיים מגיע תורי.
להסתכל על המסלול- על הדרך. כל פעם שאני שוכחת ומסתכלת בעיניין רב בשערות רעמתו השחורה של נילס, הוא מפיק ללכת בתלם וחותך לאמצע.
לכוון את הסיבוב מהמותן, כשאני רוצה לצמצם את הסיבוב אז הרגל הנגדית לסיבוב בועטת .
בריצה, תנועות אגן. בריצה מהירה, עמידה-ישיבה שמתואמות עם קצב הסוס.
מילה=תנועה.
אבל כשאחרי המילה הסוס לא נע, מגיעה האגרסיביות.
ומשם- הוא זוכר, נילס. הוא זוכר שכל פעם שאני מגיעה לסוף הסללום הוא צריך לרוץ משם ולא להאט. פעם אחת שדירבנתי אותו משם ובפעם הבא הוא כבר הבין את הטריק ועושה את זה בלי דרבונים, בקלילות.
חזרתי הביתה, מקלחת, ארוחת ערב, קראתי לליה קצת מהספר שלי (בריסינגר, הכתרתו של אוריק) ונכנסנו למיטה. פאף. כבמטב קסם, בניגוד לכל הקשיים הרגילים שלי להתמסר לשינה, נרדמתי.
כשחזרנו ביום שלישי מציפורי , בגלל תחושת הטוהר של המעין, היה לי חשק לבית נקי ומסודר ומאז אני שומרת עליו כזה. אז אפשר לשכב לישון בשקט, ולקום לבית מסודר עושה לי מצב רוח מצוין.
מחפשים patterns ליצירה בחרוזים.
מצאתי אוצר!
http://www.angelfire.com/pop/otherpatterns/
איזה כיף לילדים שלך.
happy
גם אני קוראת,בשקט...

תודה

הגדולה: ארבע כביסות של ארבע שעות כל אחת זה שש עשרה שעות.
ד"ש. לך. לאיש. לגדולה. לצעיר. מתגעגעת. אתקשר.
לפעמים הפתרון נמצא ממש מתחת לאף.
השאלה/בעיה שהתמודדתי איתה בזמן האחרון היתה שאלה החברות מהישוב. קובעים עם חברה, וכשמתקשרים רגע לפני שיוצאים- מתברר שהיא שכחה וקבעה עם אחרת שכבר נמצאת שם.
דוד שלי, החכם והמצחיק סיפר על הקיבוץ. נפלאות החברה הבלתי פורמלית, מהרגע שהילדים חוזרים מביתהספר. והקשרים. והכייף.
אחחח...קיבוץ!
אבל אנחנו בכפר, מושבה, ישוב קטן.
אבל יש צהרון.
12-16, אפשר לשלם בתום כל חודש לפי מספר ימי הפעילות. לא להתחייב לימים קבועים. פעילות זורמת לגמרי. הילדים עושים מה שהם רוצים. הזדמנות לגדולה להיות עם חברות (יד לה שם חברות) במסגרת הכי פחות חונקת והכי תואמת-חינוך-ביתי-שיש.
רשמתי אותה.
בינתיים היא לא מבקשת. השבוע שלנו עמוס עמוס. מחר יומולדת 7 שלה. בת שבע.
עצם קיומה של האפשרות כבר מעניק לנו מרווח נשימה. ממש כמו שכשלוקחים ילד לרופא- כל התופעות נעלמות וחוזרים עם ילד בריא ותיאורית וירוס הביתה.
flower
המון מזל טוב! היא מתוקה אמיתית!
balloons balloons balloons

cake

מזל טוב לבת ובהצלחה בצהרון, פעם גם אני חשבתי על זה כאופציה, לאחד הילדים, לא זוכרת למי, נדמה לי שלגדולה. שתמשיכי להינות ממנה המון המון, עד 120...
רק עכשיו גיליתי את הדף הזה!
מרתק.
"מתכון לבצק משחק של שירי"‏http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1731121
"+בצק רך ומזמין"
קישור | העבר | מחק *רישגלית* (22.06.2010 22:38):
תודה על המתכון, מקווה לנסות מחר. איפה קונים קרם טרטר?
אני מודה שאני לא כל כך קוראת את הבלוג הזה - מרוב קִנאה... זה תמיד גורם לי להרגיש אמא מזניחה נורא. פתאום מתברר לי מחדש שכל האנסקולינג שלי הוא פשוט עצלנות.
קרם טרטר מצאתי בחנות תבלינים בשקים בשוק העירוני הישן בעפולה. אני מניחה שיש גם בסופר אם את גרה בעיר גדולה.
כמה מילים לזכות הצהרון.
אתמול בבריכה המקומית, אחר הצהריים, זיהו אותה בנות מהצהרון ובאו לדבר איתה. זה מה שילדות בנות שבע עושות. מדברות.
בכולופן מבחינתי הצהרון הוכיח את עצמו. הוא מעניק לילדת ההום סקולניג שייכות. מזהים אותה מהצהרון, והיא נעשית שייכת לקבוצת הגיל שלה. לילדים זה לא משנה אם הם מזהים אותה מהכיתה או מהצהרון. הם מזהים אותה, היא איתם איפושהו, ולכן היא איתם. הגיון פשוט של "אני מכירה אותך מאיפושהוא? היית בנח"ל? למדת בעירוני ה'? אה, היינו יחד בטירונות!" וזהו, יש איזה וי על הסעיף של "להתייד עם מי שמכירים ממקודם" ואפשר להתיידד.
שבוע הבא הצהרון יוצא לחופשת הקייץ. בספטמבר ילכו שני הילדים לצהרון פעם בשבוע, ויבססו את מעמדם החברתי בקבוצת השווים בישוב.
אני מסתובבת עם הרגשה בבטן שממש עלינו פה על משהו גדול. גם קבוצת שייכות, גם להמשיך באידיאולוגיה של החינוך הביתי. ממש לרקוד בשתי חתונות.
איפה קונים קרם טרטר?
אצלי זה מצליח נהדר עם כמה טיפות לימון.
גם קבוצת שייכות, גם להמשיך באידיאולוגיה של החינוך הביתי.
yes
אצלי זה מצליח נהדר עם כמה טיפות לימון
אבל את זה כתבתי לפני שנכנסתי ללינק happy
צודקת לגבי העניין של קבוצת שייכות + חינוך ביתי!
אצלי הם הולכים פעמיים בשבוע לחוג ללא תשלום בביה"ס הקרוב,
וזה אכן מוכיח את עצמו כמקור לא אכזב לחברים ולשייכות. happy
גם קבוצת שייכות, גם להמשיך באידיאולוגיה של החינוך הביתי.
חשבתי שקבוצת השייכות היא קבוצת החינוך הביתי, אבל כצפוי - זה לא מספיק ולא מספק, זה לא זה. נראה איך תגיבי כשהם יחזרו עם תופעות הלוואי של מפגשי הצהרים הנ"ל.
נראה איך תגיבי כשהם יחזרו עם תופעות הלוואי של מפגשי הצהרים הנ"ל.
מהן תופעות הלוואי הצפויות, לדעתך?
עד איזה גיל יש צהרונים?
ממה שאני יודעת ברוב המקומות זה עד סוף ג' או עד סוף ד', אבל מודה שהידע שלי מוגבל.....
לוטם יקרה - באתי להגיד תודה על מתכון הבצק של שירי! מחר אנחנו חוגגים 4 לתמר, אז הכנתי לפי המתכון המצויין הזה 3 נגלות של בצק בצבעים עליזים! עכשיו יש לנו המון בצק לאורחים החמודים שיבואו מחר happy

ועל הדרך, תודה על היומן הזה ועל כל מה שאת כותבת בכלל, שתמיד נעים ומעניין לקרוא, ונותן רעיונות וחומר למחשבה happy הנושא של הצהרונים מאוד מעניין. אנחנו מכירים עוד ילד שהולך לצהרון בקיבוץ שלו וההורים מאוד מרוצים מהעניין. לנו אין כעת צורך בדבר כזה מכיוון שהילדות היו במסגרות ויצאו מהן, אז נשארו להן חברות טובות למשחק גם בקרב ילדי ביה"ס, והן "חלק מהבראנז'ה" כשנפגשים בבריכה או בגן המשחקים כי מכירים אותן.

עד איזה גיל יש צהרונים?
בקיבוץ שנגור בו - יש עד גיל החטיבה ויתכן שיהיה יותר. אבל אז לא קוראים לזה צהרון אלא מועדון. כאן, במושבה, יש עד גיל כיתה ד'.

רוני_של_4? מזל טוב ליומולדת ארבע של תמר! אני שמחה לקרוא שהבצק בצבעים העליזים ישמח לבב אנושblush ועוד יותר שמחה שאת נמנית על קוראות יומן הלמידה הביתי!

הי, פעם ראשונה שקוראת כאן. מקבלת השראה רבה, גם אנחנו בחיוך ביתי....וחייבת לשאול אותך- איפה אתם גרים, כי התמונות המהממות מחורף 2009, עם השקדיות, ממש מעוררות לטבע, איפה זה? איפה אפשר לגור ככה? מאוד מסקרן אותי.
ותודה על כל רעיונות היצירה. תודה. שבוע טוב.
אנחנו בחינוך ביתי רק מ 13:30 ובקיץ...
אבל אני מאוד נהנית לקרוא אותך, את נותנת לי הרבה השראה.
תודה
*שלי*, השקדיות היפות צולמו בכפר תבור. הכל פה מוקף מטעים ושדות.
פלונית_כרגע‏, בכייףflower
"המון רעיונות ליצירה ושימוש בגולות-"‏http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1736047
מסלולים,מבוכים,ואפילו הוראות משחק
קוראת עכשיו את "דווקא החלשים שורדים" של ד"ר שרון מועלם. מאלף. קטעים נבחרים אני מקריאה לליה ושתינו מתמוגגות ביחד מהביולוגיה. מדברות על אבולוציה ומתרגשות מכל מיני תופעות.
"+דוקא"
תודה גם ממני, על הרעיונות המגניבים ועל ההשראה שאת מספקת לנו.
נרתיק האפרופו שהענקת לי בפארק הירדן שמור ומשרה אווירת יצירתיות ומיחזור בביתנו הקט.
הצלחתי עד כה לדלות שקית אחת במצב סביר אבל לא הצלחתי לשחזר את הנס flower
לשחזר את הנס
לפארק הירדן הבא, הביאי מחטי 5/5 וחוטי רקמה. נשחזר.
קוראת עכשיו את "דווקא החלשים שורדים" של ד"ר שרון מועלם. מאלף.

וואו, נשמע מעניין.
אולי מתחשק לך לכתוב כאן את הרעיון בכמה מילים? (או יותר מכמה מילים, אם בא לך... happy)

אני מקריאה לליה ושתינו מתמוגגות
איזה יופי.

לוטם יקרה,
תודה על הרעיונות המקסימים. עשינו מסלול ממוגנט לכדורים קטנים שיצרנו מחומר דמוי פלסטלינה שמתייבש (אמא שלי הביאה לנו פעם)
שדרגנו עם כל מיני חלקים ישנים ועגולים, וגלילים למיניהם ואפילו קונוס אחד.
הדבקנו למגנטים פרסומיים ישנים שאין בהם צורך (לא חזק מספיק)
ואת כול זה העמדנו על המכסה של התנור, שפרקנו בזמנו.
איזה כיף. שבת קסומה heart
חלוקית_נחל‏, זה יהיה מוגזם לבקש צילומים מהיצירה? אפשר גם "למייל"‏[email protected]
יו, הצלחתי hurray אני לא מאמינה......

עכשיו כשהבנות יקומו, נכין עפיפונים flower

וזה מה שעשינו לפני שבוע- ניצול שאריות מחנוכהhappy
"נרות בקליפות ביצים"‏http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1744912&passok=yes
קישור | העבר | מחק *רישגלית* (16.07.2010 23:44):
טוב, השבוע אני מנסה לפחות אחד מהרעיונות שלך, נשבעת!
מבטיחה לדווח אם הצלחתי (את רואה איך אני מנסה כל דרך כדי להתחייב? happy)
ציטוט שאהבתי-


Education is not the filling of a pail,
but the lighting of a fire
 – W. B. Yeats
גם אני אוהבת את הציטוט הזה. וגם את מה שאמרה עליו פעם ג'ויס פטרול מ-‏http://unschooling.com‏:

We don’t need to light the fire. We need to keep supplying fuel to the fire that’s already there.
עוד יותר אפילו! נהדר! תודה יונת!

וליצירה השבועית- צבעי מדרכה במכחול, "הוראות הכנה ותמונות נוספות"‏http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1751084&r=1
"+צבעי מדרכה"

טוב, השבוע אני מנסה לפחות אחד מהרעיונות שלך, נשבעת!
מבטיחה לדווח אם הצלחתי

לילדים כבר יש שפע רעיונות איך לשדרג את העניין.

תודה לך

כמה מילים לזכות הצהרון.
קראתי לך על הצלחת הצהרון.
תהנו- רק שימי לב לשני דברים
1 ילדים שהולכים לצהרון, הם ילדים שהם הכי פחות עם ההורים, כי הם לא נקלטים בבית אחרי בית ספר, אלא אחרי הצהרון.
2 יש לזה הגבלת גיל, שקוראת באופן טבעי.
ולמה אני אומרת את כל זה-
כי אני מציעה לך, למה לא לפתוח צהרון בביתך?!
תודי שלא חשבת על זה.
למה לא לפתוח צהרון בביתך?!
כי גם אני (הפתעה הפתעה) זקוקה לכמה שעות של "בלי ילדים" בשבוע!
הפתעה הפתעה
מבינה מבינה
בוקר טוב!
הבוקר הכנתי צבעים מתנפחים והילדים מציירים על מלבני קרטון גלי וקרטון מקופסאות.
הנה ההדרכה להכנתם ותמונות מהיצירה עצמה מהבוקר
"+תמונה מנופחת בנקודות"

עוד מעט ניסע לוטרינרית שתבדוק את מיץ פטל. מיץ פטל הוא ארנבון בן 3 שנפצע לפני כמה שבועות ונמצא בטיפול כבר שבוע. לצערי אני לא רואה סימני הגלדה או החלמה של הפצע שלו. הוא נותר פתוח ומוגלתי ומיץפטל עצמו לא נראה מאושר בכלל. חשבתי לשחרר אותו בחזרה לשכונה, שם הוא היה בשנים האחרונות, והוטרינרית הציעה להציץ בו לפני השחרור, כי באמת, אם הוא גוסס אז עדיף לו לגסוס בחופש ולא בכלוב!
הימים ימי קייץ, והילדים ואני יוצרים ולומדים בספונטניות.

לוטם...תנסי לתת לו רסקיו רמדי.
זה עובד מעולה על חיות ובמיוחד בהגלדה...
חוצמזה - גם אם הוא עומד לעזוב את גופו זה ייקל עליו...flower
ולגבי הצבעים המתנפחים.
אפשר בתנור ולא במיקרו? אין לנו מיקרו ומה זה בא לי לעשות להן את זה...
תודה על השיתוף, בשבוע שעבר מאוד נהננו מצבעי הקורנפלור שהפכו לחגיגת התמרחות שלמה...
גם הצבעים המתנפחים בטח יהיו להיט!
שאלה לגבי צבעי המאכל, יש איזה סוג נוזלי שמומלץ? אני מכירה סוג אחד שהצבעים מאוד חלשים והשימוש באבקה לא הכי נוח..
תנסי, אני חושבת שבתנור זה יתנפח גם, אבל לא ב30 שניות...
הערב התחשק לי להכין דף מעוצב כנייר עטיפה למתנה. קיבלתי קצת השראה וביחד עם הילדים הכנו חותמות מפלסטלינה. התחלנו בחותמות וכמובן שסיימנו בברבורים.

"+ברבור"
"הנה ההדרכה המלאה"‏http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1757992&r=1
הכנתי את הצבעים (היפהפיים יש לציין) וגם עירבבתי לכל מיני גוונים מיוחדים
אבל....
זה לא התנפח בתנור!!!
חיכינו חיכינו חיכינו...
נצפתה אכזבה קלה בפני היוצרותsad
אז כנראה זה לא עובד בלי מיקרו...
אגב, המתכון למתנפחים זהה למתכון לצבעי מים ביתיים.
לוטם, בעניין החותמות מפלסטלינה, האם אפשר גם עם צבעי גואש או צבעי אצבעות?

ואיך עושים שהצבע ייתפס לחותמת - טובלים את החותמת בצבע? או צובעים את החותמת עם מכחול או משהו?

אהבת, הכי טוב עם מכחול יבש ובעדינות, לצבוע את החותמת ולא את החריצים. אם זו רק צורה בלי חריטה- אז פשוט לטבול בשלולית גואש.
"אפשר גם חותמות מתפוחי אדמה"‏http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1727579&passok=ok
"הכנת פלאבר"‏http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1744037
עכשיו צריך להשיג בורקס (ולא העגלה)
משפחות חינוך ביתי מוזמנות ל"חינוך מטפח,מפגשים למחנכים מהבית באזור הגליל התחתון"
הפרטים- בהודעתי בדף סדנה_בנושא_חינוך_מטפח_לערכים_הומאניים‏
לעצמי- הספרים של מב"ט יכולים לשמש השראה נושאית להוראת אישית-
http://www.ramotbooks.co.il/index.php?page=0303
"ניסוי מדעי מהנה- הכנת פלאבר ביתי"‏http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1764633
"+פלאבר"
עוד מסלול לגולות
איפה קונים בורקס?????
אגב... אחלה בלוג....
בהחלט שווה - תודה.
לאן אתם עוברים בסוף?
_איפה קונים בורקס_
ברוב בתי המרקחת. זה מגיע בצורת אבקה ומכינים ממנו תמיסה בהתאם להוראות שבבלוג.
50 גרם עלו לי 16 ש"ח.
לאן אתם עוברים בסוף?
כרגע נשארים איפה שאנחנו, אבל בדרך לקיבוץ חניתה.
ב2012 כנראה נעבור לביתנו החדש בהרחבה בחניתה.
ב2012
זה נראה- נשמע כמו מידע/ מדע בדיון 2012 , לא?
זה נראה- נשמע כמו מידע/ מדע בדיון 2012 , לא?
hilarious
באיחור של חודש מדווח שעשינו את המסלול הממוגנט - יצא ממש מגניב
קשטנו את הגלילים ועשינו מסלולים שונים ומשונים עם נסיונות מענינים ותחרויות של זריזות בין הגולות.

ורק טיפ קטנטן - הגולות מזכוכית ושתים התנפצו לנו בכל הסלון עדיף להשתמש בכדורים קטנים מחומרים אחרים.

עשינו כבר שבוע שעבר את הציורים המתנפחים, יצא יפיפה.

בתכנון לנסות עוד כמה מהמלצותיך - תודה רבה על הקישורים וההשקעה

שמחת_ציון‏ , טוב לקרוא!
לגבי הגולות- זה אכן מידע חשוב. אנחנו השתמשנו בגולות נופלות לשטיח. לשטיח ולגולות שלום.
"פסיפס מקליפות ביצים" ‏http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1817352
"שימוש חוזר בנרות- נרות מקליפות ביצים"‏http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1744912
"חרב פיראטים מנייר עיתון"‏http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1814601
היום הכנו גינת פיות ‏http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1836791
בערוגות בתוך צמיגים.
איזה כיף, יש מה לעשות בפעם הבאה שאני רוצה לשחק בגינה flower.
הכנו היום שקית מתנה מנייר עיתון ע"פ פרויקט שקיות הנייר
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1845340
"+שקית הנייר שלנו"
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

קראתי את היומן שלך. תודה על השיתוף! אנסה ליישם חלק מהדברים.

יש לך מה להוסיף? עריכת כל הדף
אפשר לפתוח דף_חדש, או לכתוב כאן בדף לוטם_יומן_למידה_ביתי:
הכבוד - מכביד

מאת:

כדאי לקרוא שוב את מה שכתבת לפני ההוספה.