דף_פתיחה‏ leaf מה_חדש‏ leaf מפתח_נושאים‏ leaf הוראות_שימוש‏ leaf חיפוש:
הילדה שעשו לה ואהבו אותה בו זמנית. היא זקוקה ממש לידיעה שאהבו אותה. אסור לי לגזול את זה ממנה. (ציל_צול?‏ מתוך אמא_שאוהבת_יותר‏)

ברוך בואך לאתר באופן_טבעי‏ flower

ביקור ראשון שלך?
אני מחפשת מילים וביטויים שקשורים כפי הנראה לסיפורים שפעם ידענו אותם וכבר שכחנו. למשל: הקש ששבר את גב הגמל. כנראה מבוסס על איזה סיפור, אבל לא הצלחתי למצוא מישהו שיודע את הסיפור או מאיפה הוא. או להרוג תורכי תורכי. מישהו יודע למה תורכי דווקא? דוגמא לסיפור שאנחנו עוד זוכרים: זאב זאב. כולם מכירים את הסיפור על הזאב, אבל אולי בעוד כמה עשרות שנים כבר ישכחו ולא ידעו למה אומרים: זאב זאב.
יש גם ביטויים שהומצאו פעם, על פי חכמת החיים של אנשים שחיים קרוב לטבע, ונשארו בשפה כמו ציורים עתיקים: הלך החבל אחר הדלי, או אין עשן בלי אש, או מונח כאבן שאין לה הופכין.
מצאתי את המקור ל "יצא קרח מכאן ומכאן"‏http://snunit.org.il/talmud/upload/proverbs/kereach.html

}אמר להם: אמשול לכם משל, למה הדבר דומה?
לאדם שיש לו שתי נשים, אחת ילדה ואחת זקינה. ילדה מלקטת לו לבנות, זקנה מלקטת לו שחורות, נמצא קרח מכאן ומכאן!
(הצעירה תולשת לו את השערות הלבנות כדי שייראה צעיר, הזקנה תולשת לו את השערות השחורות כדי שייראה זקן....)

מה מקור המילה עוללים?
כשהייתי ילדה אבא שלי סיפר לי על הקש ששבר את גב הגמל, אבל אני לא יודעת אם זה הסיפור המקורי: פעם היה בדואי שהיה לו גמל. הגמל שימש כבהמת משא ועזר לבדואי להעביר חבילות קש מן השדות אל אזורי המרעה. אבל מה? הבדואי רצה לייעל את העבודה ובכל פעם ניסה להעמיס קצת יותר על הגמל (כל יום קש אחד יותר) והגמל, שהיה חזק מאוד, אכן הצליח לשאת משאות כבדים יותר ויותר. עד שיום אחד הבדואי הוסיף קש אחד והגמל התמוטט (וזה היה הקש ששבר את גב הגמל).
אבא שלי סיפר לי סיפור אחר: על ויכוח כמה גמל הוא חזק, ועל נסיון שעשו, ובסופו הוסיפו קש אחר קש, עד שנשבר גב הגמל.
מה מקור המילה עוללים?

מהתנ"ך - למשל: שמואל א' טו: ג "מאיש ועד אישה, מעולל ועד יונק", ותהילים ח: ג: "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז".

[מתוך מילון אבן שושן]

יש כנראה גם קשר לעוללות, שהוא הבציר המוקדם.
גם כן מהתנך - גדעון עונה לבני שבט אפרים "הלא טוב עוללות אפרים מבציר אביעזר", "שופטים פרק ח" ‏http://www.kirjasilta.net/tanakh/Shof_ln.8.html‏, פסוק 2.
אך אין לי מושג מה קדם למה - העוללים לעוללות או להיפך.
למשל השבוע התברר לי שהיה באמת "גרף פוטוצקי".
אצלנו היו אומרים: "מי אתה, גרף פוטוצקי?" באותו מובן שאפשר לומר "מי אתה, רוטשילד?". והנה מתברר שמדובר בגרף אמיתי שהיה, אבל מכל קורותיו נשאר בשפה שלי, עירום מכל הקשר, הביטוי: "מי אתה, גרף פוטוצקי?"
לנו היה ביטוי "מימי טיכו" וגם לי הסתבר לפני כמה שנים שהיה אדם כזה (אסטרונום או משהו כזה)
קישור | העבר | מחק מידענית (08.06.2004 23:16):
"טיכו ברהה"‏http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%99%D7%9B%D7%95_%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%94

הוא חי במאה השש עשרה.

קישור | העבר | מחק מידענית (08.06.2004 23:20):
למשל השבוע התברר לי שהיה באמת "גרף פוטוצקי".
"גרף פוטוצקי"‏http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.asp?x=285&kod_subject=1700&kod_subjectm=1717&pg‏=

מתברר שדווקא מדובר בצדיק - גרף פולני שהמיר את דתו ליהדות ואת שאר תולדותיו אפשר לקרוא בקישור.

לנו היה ביטוי "מימי טיכו"
חוששני שיש לי פירוש אחר לטיכו:

בירושלים חי בראשית המאה העשרים רופא-עיניים בשם דוקטור טיכו, שהיה מוסד ידוע בעיר. הוא תיפקד עד זיקנה ושיבה. ביתו שמור עד היום כארכיון/מוזיאון במרכז העיר. לפי הבנתי הביטוי הוא על שמו. כשאתפנה אעתיק קצת מידע אודותיו.
שבת שלום

זה אותו ד"ר טיכו מהמערכון הידוע של שייקה אופיר, נכון?
(שאשתו הייתה הציירת אנה טיכו).

ציטוט נבחר מן המערכון:
מקרה עין. ''דוקטור טיכו, תביא לו מקרה עין יטפל בו'', מתוך ''ציונה'', ביטוי שנכנס לפנתיאון. .

כן, אותו דר' טיכו.
טוב על להרוג תורכי ולנוח קראתי את ההצעה המענינית "הבאה"‏http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=911600‏ ...
מייק_בר_רב_אשי‏‏ היקר, חוששני *שאצלנו* במשפחה הביטוי "מימי טיכו" דווקא כן התייחס לאסטרונום טיכו ולא לרופא טיכו. דבר זה נתגלה לי בעת ששקדתי על כתיבת עבודת השורשים בכיתה ז'. מסתבר שאבי-סבי-סבי-סבי-סבתי-סבי-דודתי שתחיה היה אף הוא אסטרונום (אם כי לא מפורסם כטיכו ברהה), ואילו רופאים ו/או ירושלמיים בכלל אין אצלנו במשפחה, כך שהמסקנות בהקשר למקור הביטוי ברורות.

happy
האם הביטוי "להרוג תורכי ולנוח" קשור איכשהו לביטוי "פרה פרה"? כי הרי יש האומרים "תורכי תורכי". מצד שני מעולם לא נתקלתי ב "להרוג פרה אחת ולנוח".
פרה פרה זה מהבדיחה על הנשר שלקח איתו חבר לסיבוב על כל נקבות המשק. זה יכול להיות ארוך ומשעשע אבל בקיצור, הם נופלים מתנשפים והרוסים ליד הרפת ובדיוק כשהחבר (ארנב או משהו כזה) חושב לעצום עיניים או להדליק סיגריה הנשר אומר לו "עכשיו את העדר".
"מה את העדר??" מזדעק הארנב "איך??"
"פרה פרה"
את אחד השיבושים החינניים לביטוי (כלשהוא) שמעתי מש' , בטירונות:
פרה פרה נדפוק את כל הלול
(יש לקרוא במבטא רוסי כבד תוך כדי נשיאת ג'ריקן 10 ליטר מטפטף)
יונת, אני מקוה שמותר לצטט ערך מאנציקלופדיה (ישנה...), בתנאי כמובן שמזכירים את המקור. ובכן --

מתוך הספר "לקסיקון האישים של ארץ-ישראל", עם עובד 1983:

טיכו, אברהם אלברט (1883—1960)
מראשוני רופאי העיניים בארץ. נולד בצ'כוסלובקיה. למד באוניברסיטת וינה. ב-1912 עלה לארץ-ישראל. ניהל את המלחמת במחלת הגרענת בבתי הספר בעיר. היה רופא בצבא התורכי, ונשלח לדמשק עם הצבא האוסטרו-הונגרי והיה רופא העיניים הראשי שלו. זכה לאותות הצטיינות. שימש ראש המחלקה לעיניים בבית החולים "הדסה" ירושלים. משנת 1919 ניהל מרפאה פרטית לחולי עיניים. שמו נודע בכל רחבי המזרח התיכון, ונכבדים ערבים מהארץ ומחוץ-לארץ נמנו עם ציבור הנזקקים לשרותיו. פרסם מאמרים בעתונות המקצועית בגרמניה ובאנגליה.

טיכו, אנה (1894—1980)
ציירת, ידועה ברישומי הנופים של ירושלים והרי יהודה והדיוקנאות של תושביה. נולדה באוסטריה. את השכלתה האמנותית רכשה אצל פרופסור נובאק בוינה. ב-1912 עלתה לארץ-ישראל, נישאה לדוקטור אברהם טיכו ב-1919. בשובם מדמשק קבעו בני הזוג את מושבם בירושלים. ביתם היה מקום מפגש לאנשי התרבות והרוח בעיר. ערכה מסעות תכופים לאירופה ולארצות-הברית. ב-1933 נמנתה עם מיסדי "בצלאל החדש", אולם לא היתה מעורבת בפעילותו האמנותית. השתתפה בתערוכות אמני ארץ-ישראל ב"מגדל דוד", והציגה תערוכות-יחיד בארץ ובחוץ-לארץ. ב-1965 הוענק לה פרס האמנות מטעם עיריית ירושלים, וב-1980, לפני מותה, זכתה בפרס ישראל לציור. סגנון ציורה יחודי, ואינו קשור לשום זרם מזרמי האמנות של זמננו. רישומיה חושפים את נופי ירושלים ויהודה, מדרגות האבן וסלעי ההרים, וכן דיוקנאות של טיפוסים אקזוטיים מתושבי ירושלים, שנהגה לרשום אותם בקליניקה של בעלה.

מייק - תודה פעמיים:
פעם אחת - על המידע המעניין.
פעם שנייה - על שהזכרת לנו איך "פעם", לפני גוגל, היינו מחפשים חומר.....

יעל

מה מקור הביטוי הלך הזרזיר אצל העורב (או להפך - הלך העורב אצל הזרזיר)?
מה מקור הביטוי הלך הזרזיר אצל העורב

הביטוי הוא למעשה: "לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב".
המקור הוא בתלמוד בבלי, מסכת בבא קמא (מה כמה?) פרק ח:
יש שם פרשנות על סיפור יפתח הגלעדי:
ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים.... כל עוף למינו ישכון ובני אדם לדומה לו....רבי אליעזר אומר לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו .

הקיצר - אם אינני טועה - הרעיון הוא שלא סתם יפתח הגלעדי התחבר אל אנשים ריקים. מצא מין את מינו.
הזרזיר והעורב- שתיהן ציפורים שליליות.

<ותודה למילון אבן שושן ולתלמוד בבלי על הסיוע>

אני שמעתי סיפור נוסף: הזרזיר לא היה בארץ כאשר קבעו אילו ציפורים כשרות ואילו לא.
אמרו: נראה אצל מי הוא הולך, ונדע.
אחרי שהלך הזרזיר אצל העורב (שאינו כשר) - החליטו שגם הוא אינו כשר.
אחר כך זה הפך למשל האמור במקטע הקודם.
עודד לבנה
מעניין, וגם נשמע הגיוני.
תודה רבה. אז זה בעצם מצא מין את מינו - רק שבקונטקסט שלילי.
אז זה בעצם מצא מין את מינו - רק שבקונטקסט שלילי.
גם מצא מין את מינו זה לא מי יודע מה מחמיא (לי זה נשמע תמיד נכמו משהו שאומרים בעקימת פה פולנית). המקבילה האנגלית היא birds of feather flock together - גם כן לא מחמאה גדולה.
לי זה נשמע תמיד כמו משהו שאומרים בעקימת פה פולנית_ happy
נסי להגיד את זה בחיוך רחב ומכל הלב....לא, לא עובד. blink

_birds of feather flock together
מעניין שגם באנגלית הביטוי לקוח מעולם הציפורים (בעברית אני מתכוונת ל"הלך הזרזיר אצל העורב"). מעניין אם זה צירוף מקרים.

<קשה לאמא של אנ"נ לוותר על אחות של אבשלום קור כשהיא מגיעה לדפים כאלה>

birds of feather flock together
בספר הג'ונגל של וולט-דיסני אמר את זה בגירה לבלו הדוב כשזה האחרון רצה לאמץ לו את מוגלי לבן.
והוסיף והסביר - you wouldn't marry a panther, would you? (הצילו, שמישהו יתקן לי את השגיאות. יעל? שלא יספיקו הרבה אנשים לראות את הפדיחה).
ומה ענה בלו? come to think of it, no panther has ever asked me to
אתמול שמעתי מה מקור הביטוי האנגלי ליושב ראש (נו, זה שיושב בראש הישיבה) - chairman.
המקור הוא בימי הביניים, כאשר ישבו על שולחן ארוך-ארוך. משני הצדדים היו ספסלים, ורק ליושב הראש, אשר ישב בראש השולחן, בצד הצר, היה כסא.


ועל זה נאמר בשיר "תורת היחסים":
יושב הראש, כשהוא יושב בראש -
בעצם, מה על הכסא ישים?
הביטו נא על הכסא וראו
שגם הראש הוא יחסי...

"וד"ר טיכו הבן עדיין חי בעיר הקודש, רופא עיניים כמובן"‏http://yearbook.md.huji.ac.il/default-in.asp?id=207
תודה אנו, איזה יופי של פיסת מידע!
ואני דווקא חשבתי שהתכוונו ל"הלך הזרזיר (לאו) אצל העורב (טאו)". <ירון מסגיר את העובדה שמעולם לא השתחרר באמת מן הסדיר>
ירון, הזכרת לי נשכחות... happy
מה מקור הביטוי "סבון" (במובן של חנון)?
ו"אופרת סבון"?
ו"לעמוד על תיבת הסבון"?
>סמדר מגלה בורות סבונית<
אופרת סבון - כי נשים רואות את זה במשך היום כשהן מנקות את הבית!!
לעמוד על תיבת סבון - לנאום כמו בהייד פארק, לא ? בטח היו תיבות עץ מוצלחותשל אריזת סבון עליהן היו עומדים.
<שמיכת ? >
"אופרת סבון"?
המונח אופרת סבון מקורו בעובדה שכאשר הסדרות האלה החלו להיות משודרות ברדיו, הפרסומות ששודרו במהלך התכניות נועדו בעיקר לעקרות בית . חלק גדול מהמוצרים שנמכרו במהלך פרסומות אלה היו מוצרים לכביסה וניקיון. לכן הסוג הספציפי הזה של התכניות החל להתקשר למוצרים ספציפיים אלה, ומכאן נולד המונח אופרות סבון - סיפור מלודרומטי שבו הופיעו פרסומות למוצרי סבון למיניהם.

"סבון" - חנון. אני חושבת שכך כינוו את הילדים שהגיעו מאירופה אחרי השואה. זה היה כינוי לעג מצד הצברים השזופים והמחוספסים לילדים חוורים אלה. למה בדיוק "סבון", אני לא לגמרי בטוחה, אז אבדוק, אלא אם כן יקדימו אותי.

לעמוד על תיבת סבון - לנאום כמו בהייד פארק, לא ? בטח היו תיבות עץ מוצלחותשל אריזת סבון עליהן היו עומדים.
אכן - נואם בקרן רחוב היה מצטייד בתיבת עץ (של סבונים) כדי להגביה את עצמו מעל לקהל. לכן גם בסוף נאום ארכני במיוחד בפורומים דוברי אנגלית הדובר יכול לחתום את דבריו במשפט getting off my soap box.
אופרת סבון - מה שאמרה אשא"ק.
ו"סבון" - אני לא בטוחה במאה אחוז אבל נדמה לי שקראתי איפה שהוא שיש לזה קשר לייצור סבונים משומן אדם, במחנות (וסליחה על האזכור המזוויע).
ו"סבון" - אני לא בטוחה במאה אחוז אבל נדמה לי שקראתי איפה שהוא שיש לזה קשר לייצור סבונים משומן אדם, במחנות (וסליחה על האזכור המזוויע).
שמיכת, גם אני חשבתי ככה, אבל לא הייתי בטוחה ולכן לא הזכרתי את זה...
צריך לשאול מישהו מדור ההורים שלנו. הם בטוח יודעים.
סבון = חנון .
נזכרתי שיש לי "דור הורים" פרטי משלי. ואמא אמרה ככה: סבונים -
גם בגלל הצבע החיוור של העור (צריך לזכור שכל הסבונים אז היו לבנים) וגם בגלל הקונוטציה של ייצור הסבונים. מה שציינה שמיכת טלאים.
שוטטתי בחיפושי סבון ותראו מה מצאתי:
"ראו את הגברים הישראליים העושים את הכותרות של הימים האלה: עופר גלזר וגלעד שרון. עופר וגלעד – איזה שמות! היו מתקבלים לחסמב"ה בלי שום בעיה. שניהם תהילתם בייחוסם, שניהם עושים מלא כסף, שניהם באים ויוצאים מחדרי חקירות, שניהם – על פי החשד – שלחו ידיים למקום אליו אסור היה להם לשלוח ידיים.
הייתי רוצה לדעת באיזה סבון הם משתמשים. איזה סבון מנקה את הידיים האלה? אני גם מרשה לעצמי להמר שהגברים הנ"ל לא שרים במקלחת."
מישהו תיקן פעם פנצ'ר באופניו ?
ואני מודה שנסחפתי. אפשר למחוק.
תמיד חשבתי שאופרת סבון זה כי הגיבורים הם כמו בועת סבון- נוצצים אבל בעצם לא שווים כלום.
נוצצים אבל בעצם לא שווים כלום.
אני מוחה על ההשוואה happy אישית אני לא מסוגלת לצפות באופרות סבון כי הן מייבשות לי את מעט המוח שנשאר אחרי ההנקות, אבל בועות סבון הן בעיני אחד מפלאי הטבע - משהו נפלא ומרהיב, איזה מין פלא שאף פעם לא נגמר. רק מלראות את הקטנצ'יק נפעם מהבועות שהוא מפריח ורודף אחריהן בחדווה אני משוכנעת שערכן לא יסולא בפז. באמת.
אולי כי הן ריחניות אך חסרות טעם?
קישור | העבר | מחק *תמרולה* (09.07.2004 15:14):
מה מקור השם צמר גפן?
דמיון מפותח יותר מדי (או פחות מדי):
צמר-גפן הוא סיבים שעוטפים את זרע הכותנה. מי שנתן את השם כנראה מצא דמיון בין כותנה לגפן, או שאולי לא ידע בכלל איך כותנה נראית. למי שלא יודע – אין כל דמיון בין כותנה לגפן.
אולי פעם היו משתמשים בכותנה לריפוד ארגזי גפנים?
אולי בגלל שכותנה נמצאת בשימוש דומה לצמר, אבל בניגוד לצמר גדלה על צמח ולכן נקראה צמר-גפן (בניגוד ל"צמר-כבשים") happy
תמרולה, עד עכשו אף פעם לא שמתי לב מאיזה מילים צמר-גפן עשוי.
פתאום זה נשמע לי מדהים וטעון בעוצמת הדורות.
ואז יגעתי ומצאתי במילון:
"אף צמר-גפן אסור [לזרוע בכרם] ואינו מקַדֵש" (כלאים ז ב). מה זה? משנה? סדר זרעים?

המילון גם עורר אותי לתהות על השילוב צֶמֶר - צמרמר (צמרמורת) וצמרת (צָמָר - התנשא אל-על) - אז או שבגלל שהשיער עומד, סומר - צומֶר, או בגלל שכשהשיער עומד הוא נהיה כעין צמר.... או הכל ביחד.

יגעתי עוד קצת ומצאתי, אכן סדר זרעים:

ז,ב המבריך שלוש גפנים, ועיקריהן נראין--רבי אלעזר ברבי צדוק אומר, אם יש ביניהן מארבע אמות ועד שמונה--הרי אלו מצטרפות; ואם לאו, אינן מצטרפות. גפן שיבשה, אסורה ואינה מקדשת. רבי מאיר אומר, אף צמר גפן אסור ואינו מקדש; רבי אלעזר ברבי צדוק אומר משמו, אף על גבי הגפן אסור ואינו מקדש.

ואני חשבתי שצמר-גפן נולד בעליה שלישית, או אצל בן יהודה.

משהו שמצאתי ב ynet בכתבה על יקבים וכרמים:
חתכנו למושב עגור (עג'ור, מתעקשים המקומיים), אל יקב עגור של משפחת ישיב. יקב עגור זה קודם כל שוקי, שהוא הסוכן הכי טוב של האזור. נגר ירושלמי לשעבר שהתאהב באזור וביין, איש מלא פואטיקה לגפן ולאדמה.....

שוקי חי ביטויים תנ"כיים. "עת זמיר הגיע", הוא אומר, ומבקש לתקן טעות נפוצה: "זה לא הציפור זמיר, זוהי עת לזמור את הגפן". אני לומד ממנו מה מקור הביטוי צמר גפן: "זהו הצמר הרך שמכסה את הניצן". והוא כבר מעביר את ידו ברכות על אותה ניצה זעירה ולבנבנה שמכסה את ניצני הגפן שמתחילים לבצבץ.

אני חושדת שצמר גפן הוא מקרה של ביטוי המתייחס לדבר אחד, שהושאל לשימוש חדש לגבי דבר שונה לגמרי. אני חולקת על "ויקיפדיה"‏http://en.wikipedia.org/wiki/Cotton‏ הטוענת כי במצרים העתיקה היה שימוש בכותנה - למיטב ידיעתי המצרים השתמשו בפשתן ובצמר עזים ו/או כבשים, כמו יתר תושבי המזרח הקדום (בשל האקלים החם, יותר בפשתן). הכותנה, שצמר הגפן הוא אחד מייצוגיה, היתה נפוצה בעיקר בהודו ואף יובאה משם לאירופה בתקופות מאוחרות יותר. הייתי מעזה ומשערת שבעברית המתחדשת, הביטוי צמר-גפן הוא שימוש בביטוי קדום כחלופה -ל-Baumwolle הגרמני (המיתרגם מילולית ל"צמר-עץ"), או איזה מושג בשפה אירופית אחרת כלשהי שמשלב את הצמר עם עץ.
שמיכת_טלאים?
גפן שיָבשה, אסורה ואינה מקדשת. ... אף צמר גפן אסור ואינו מקדש; ..., אף על גבי הגפן אסור ואינו מקדש.

לפי זה צמר גפן זה משהו שקשור לגפן ולא לכותנה, ולכן יותר נראה לי:

אותה ניצה זעירה ולבנבנה שמכסה את ניצני הגפן שמתחילים לבצבץ.

שמיכת-טלאים,
שכנעת אותי, אני מרגיש שהפרוש שלך הוא הנכון.
ובהזדמנות זאת – יישר-כוח גם על יתר מעלליך, כולל ספר בתרגומך שאני שקוע בלמידתו עכשיו.
קישור | העבר | מחק *תמרולה* (11.07.2004 17:46):
המחשב שלי היה מושבת בבית ורק היום נכנסתי. ניסיתי לבדוק באתר של האקדמיה ללשון עברית, קצת הסתבכתי שם, אבל ממה שראיתי, המלה צמר גפן לא מופיעה ביחד עם שום צמר אחר, אלא ליד המילה "cotton tree", ובכל מקום זה מופיע ליד כותנה. אין בינתיים אזכור של הגפן של ענת שן לוי. אנסה להמשיך לבדוק.
קראתי לא מזמן (בעכבר העיר?) למה קוראים כך לצמר גפן, אבל אני לא זוכרת...
ה"גםן" זה כי העלים שלו דוים לעלי גפן, נראה לי, והכותנה, אם אני זוכרת נכון, מתקשרת דווקא ל"קטן", שנכתב בטעות בשגיאת כתיב.
צמר גפן:
  1. כותנה, צמח תרבות ממשפחת החלמיתיים; זרעיו מכוסים סיבים רכים ושעירים....וכו'. Gossypium /
  2. החומר המופק מהצמח הנ"ל. 3. מוך, סיבים מפורעים ומדובללים של כותנה, מנוקים ומחוטאים....
אחד ממיני "צמר הגפן" נזכר במשנה. (כלאים ז , ב)

כלומר, אם הבנתי נכון , אבן שושן אומר ש צמר הגפן הוא פשוט שם עתיק של (הצמח) *כותנה* ?

מילון,
דומני שיש כאן אי-הבנה, לא ברור לי אם שלך או של המקור שלך:
במונח המשנאי "צמר-גפן", שאין יודעים למה הוא מתייחס (כי בתקופת המשנה לא הכירו כותנה בארץ), משתמשים בעת החדשה לציון הכותנה. וזה עכש"מ (עד כמה שאני מבין) גם מה שאמרה שמיכי.
תהיתי:
מדוע הסוחר ממולח, בעוד שמחיר הסחורה מפולפל ?
צריך להיות קצת יותר חריף ממני כדי לענות על זה.

> עודד מתפלפל <

אולי מפני שקנית הסחורה במחיר מפולפל גורמת לנו לכאב בדומה לצריבת הפלפל את לשוננו.
אגב, הידעתם שבלשוננו אין תאי טעם המכוונים לטעם חריף? בשונה מטעם מתוק חמוץ או מלוח, המזון החריף מקבל את טעמו מפני שמגרה גירוי מכאיב את הקולטנים בלשון. הצריבה היא פשוט גירוי מכאיב.

סוחר ממולח, יכול להקרא גם מפולפל לטעמי (תרתי משמע...). הכל תלוי במי הדטבר - אמו הגאה של הסוחר הממולח, או הקונה הפוטנציאלי שאכל קש ע"י הסוחר המפולפל.

צריך להיות קצת יותר חריף ממני כדי לענות על זה.
עודד המתוק - זו טענה חסרת טעם, והחמצה מצד מי שהינו ממלח הארץ
< בועז מתחמץ.. happy >
והיום חשבתי - מה מקור המילה חצב? האם הוא חוצב בסלע ולכן?
כך שיערתי.
תודה !

<ולחשוב שאני חיה 34 שנים על האדמה הזאת ורק אתמול עלתה המחשבה במוחי>

שרון,
אבל זה בדיוק מה שיָפה!
תארי לך שאחרי גיל מסויים (5, או 18, או 30) היית מפסיקה לחשוב מחשבות חדשות, לשאול שאלות, לתהות... איזה מין חיים אלה?
משהו שקיבלתי באימייל עכשיו


מהיכן בא הביטוי "פעם שלישית גלידה" ?
הנה התשובה:
הרעיון הוא שבאנגלית אומרים בעת פגישה מקרית שניה "כשנפגש בשלישית אני
אצרח".
Third time I'll scream

לחכמי הדור שממש "הבינו" אנגלית זה נשמע כמו
Ice cream

וכך נולד הביטוי העברי המוכר

"פעם שלישית גלידה..."

לזכותם של אותם ידענים, הביטוי "פעם שלישית גלידה" צורף לסלנג העברי לפני
שנים רבות מאוד, תקופה בה השפה האנגלית לא הייתה שגורה בפי כל כמו היום.
(נכון, זה היה לפני עידן הטלויזיה ובטח שלפני עידן המחשב)

<מעניין אם זה אמיתי>

<מעניין אם זה אמיתי>
גם אם לא, זה נהדר! תודה אורית.

<נשמע הגיוני בסך הכל!>

בסרט ששכחתי את שמו, עם רוברטו בניני, הוא מארגן מקהלה בבית הכלא ששרה:
I scream, you scream, we all scream for ice-cream
נרדפי החוק של ג'ים ג'רמוש (עם טום וויטס וג'ון לורי)
<מעניין אם זה אמיתי>
מצטערת לחרב שמחות, אבל כנראה שזה לא - ‏כאן
וכדוברת (גם) אנגלית, מעולם לא שמעתי ולא השתמשתי בביטוי. יש I'll scream if I see this again, אבל בביטוי Third time I'll scream לא נתקלתי אף פעם.
I scream, you scream, we all scream for ice-cream
זה "שיר"‏http://www.heptune.com/lyrics/iscreamy.html‏ משנת 1928. באדיבות גוגל.
בבקשה- דחוף ביותר! מה מקור הביטוי 'בני בני איכה'? (הביטוי מופיע בסיפור של ש''י עגנון 'מעשה העז')?
אני לא בטוח שזה ביטוי.
איכה (Ayeka) היא מלה מקראית די נפוצה לשאול "איפה אתה", אבל הנוירון היחיד הפנוי במוח שלי מתקשה לזכור שהצירוף הופיע כביטוי.
נראה לי שזו פשוט לשון מקראית שמהדהדת אסוציאציה ליעקב ויוסף , לדוד ואבשלום וכו'.
"אייכה" לראשונה אמר אלוהים לאדם בגן עדן, לאחר אכילתו המפורסמת של הפרי האסור.
לגבי השימוש ב"אייכה" בהקשר של שכול (או שכול מדומה, במקרה יעקב ויוסף), אני לא סגורה על זה. ייתכן מאד שיוחנן צודק.
קחו משהו שיעזור לכם להכריע בסוגיה. מופיעים גם איכה (איך) וגם אייכה (איפה אתה).

"איכה"‏http://kodesh.snunit.k12.il/cgi-bin/kodesh/search_bible.pl
(הכניסו את המילה 'איכה' במקום המתאים לצורך החיפוש. אני לא מצליחה להעביר את תוצאות החיפוש עצמו).

ובכן, לפי תוצאות החיפוש – אייכה (במשמעות של "היכן אתה", שהיא גם המשמעות הרלוונטית ל"מעשה העז") מופיע בהקשר גן העדן, ולא בהקשר האבות השוכלים את בניהם.
יעל, את גדולה. כבר הרבה זמן חיפשתי אתר כזה.
כבר הרבה זמן חיפשתי אתר כזה. סמדר, אז למה לא אמרת? happy
שירת הברבור - בהשאלה זה רגע שיא לפני מוות כלשהו, את זה אני יודעת.
אבל היום פתאום תהיתי: האם ברבורים באמת שרים לפני שהם מתים? ואם כן, איך זה נשמע? ואיך הקול שלהם כשהם לא שרים?

(מייק?)

קישור | העבר | מחק *פלונית* (26.09.2004 21:13):
שירת הברבור
Swan Song
There is a legend that swans sing an exquisitely beautiful song just before dying. There's no truth to it, but that's the legend and the origin of the phrase. The phrase swan song dates to 1831, although English language literary allusions to the legend date back to Chaucer, c. 1374. (And the association of swans and singing is even older, stemming from Greek myth.)
במציאות שירת הברבור היא לא משהו להתפאר בו...
הסתבר לי מקור הביטוי "פיל לבן".
מלך תיאלנד, כשהיה רוצה לרושש את אחד האצילים, היה נותן לו במתנה פיל לבן. פיל לבן על פי המסורת שם הוא מקודש, וצריך לבנות לו בית מיוחד, להאכיל אותו מעדנים, להוציא עליו הון תועפות, ומצד שני אסור להשתמש בו או להפטר ממנו.
אז מה מקורו של ה סנדוויץ' הזה....??

<רק 'איזה חול' מצאתי בו>

I am sure that it is fairly well known but it bears mentioning, it was Lord Sandwich who reputedly placed a slice of salt beef between two slices of bread (accounts say the bread was toasted) whilst at the gambling tables and thus was born the term 'sandwich'
from ‏http://www.norfolkcoast.co.uk/pt_rectorofwiveton.htm
מה זה..אנגלית?! (אחינועם ניני/פרנויה)

את אומרת שזה על שם האיש שהמציא את הסנדוויץ' הראשון??

אורית, קחי תרגום חופשי בחינם.
הלורד סנדוויץ' היה עסוק (בהימורים) מכדי לאכול ארוחת צהריים כראוי ללורד אנגלי. לכן משרתיו הכנועים לקחו
שתי פרוסות לחם, שמו ביניהן חתיכת בשר והביאו לו אל שולחן ההימורים. והשאר היסטוריה!
חן חן, לך ולרינת
flower

<הולכת לאכול משהו...>

מהו מקור הביטוי שקדי-מרק?
לסקרן שלום
אני לא ממש יודע את התשובה המלאה אבל אני יודע
שזה קשור איכשהו לזה שפעם היו מייצרים שקדי מרק
בסין ,קראו לזה צ'ו מיין או שם דומה וזו ההתחלה.
את ההמשך אני לא זוכר אבל זה כתוב איפשהו.
מהו מקור הביטוי שקדי-מרק?
אני יודעת שיש ביטוי מקביל באידיש. מהיכן הגיע לשם? תעלומה.
אסוציאציה חופשית.
אני זוכר שבתקופת מלחמת המפרץ אכלנו מרק פטריוט עם סקאדי מרק happy
SOUP ALMONDS
עשיתי חיפוש בגוגל לפי זה, וכל מה שמצאתי היו מתכונים למרק שקדים (משקדים אמיתיים)
שלחתי מכתב לאוסם. נמתין לתשובה.
מה מקור הביטוי שקדי מרק איני יודע.
אך לעניות דעתי, לאחר סקירה נמרצת של גוגל, המונח שקדי מרק הוא המצאה ישראלית,
והתרגום soup almonds הוא פשוט תרגום מעברית לאנגלית למען יושבי הניכר שנפשם חפצה בצהובים האלה.
אגב, שימו לב : 100 גרם שקדי מרק = 550 קלוריות.
מחכה בקוצר רוח לתשובה על מכתבה של טרה. יישר כוח!
גם אני יודעת שיש ביטוי מקביל באידיש.
כלומר - ביידיש, שקדי מרק נקראים מאָנדאלעך (כלומר - בערך - שקדונים).
שפעם היו מייצרים שקדי מרק
בסין ,קראו לזה צ'ו מיין או שם דומה

מיין - אטריות
צ'או - מטוגן

שלחתי מכתב לאוסם. נמתין לתשובה

אין עלייך טרה!

וזה מזכיר לי סיפור ישן, מלפני יותר מעשור. עבדתי כעוזרת במאי בהצגת ילדים שנכתבה מחזרה לחזרה. כל חזרה הבמאי (שהיה גם המחזאי) היה מביא את הטקסט, היתה קריאה ואחר כך ניגשו לבניית מיזנסצנה. באחת הקריאות הופיע מונולוג עם המשפט "התמונה תלתה על הקיר". קפצתי ממקומי! מזתומרת "התמונה תולה"? מה, היא תולה את עצמה? משהו בתחביר של המשפט הזה היה כל כך מוזר בעיני, הייתי משוכנעת* שזו שגיאה. כל כך בלהט התווכחתי עד שהצלחתי לגרום גם לכותב הטקסט להטיל ספק במילותיו happy
הויכוח הסתיים בהתערבות שאני יזמתי: אני אוכיח להם שמדובר בטעות ובתמורה יכין לי הבמאי חמישה מאכלים מחצילים. הוא בשלן דגול.
קבענו.
ישבתי וכתבתי מכתב ארוך ושחצני לאקדמיה ללשון עברית. סיפרתי בו על ההתערבות וביקשתי שימהרו וישלחו לי תשובה שמאששת את גרסתי, כי אני מחכה כבר לחצילים שלי. חיכיתי חיכיתי, בינתיים ההצגה כבר התחילה לרוץ ואני כבר עשיתי משהו אחר, ואחרי כמה חודשים הופיע בתיבת הדואר שלי מכתב מגב' מלכה זמלי מהאקדמיה ללשון עברית. זמלי הסבירה שזו דווקא כן צורה מקובלת, וצרפה ציטוט של ס.יזהר (אם אני לא מתבלבלת) עם דוגמה לשימוש דומה: "האגס תלה על העץ".
"ואם אינך רוצה לכלות את ימייך בהכנת מטעמי חצילים" הוסיפה זמלי בכתב יד רהוט ומסולסל בתחתית העמוד "כדאי שלא תיגררי להתערבויות" happy

עד היום אני שומרת את המכתב.

> דרך אגב, *הוא בכל זאת הכין את החצילים בסוף. אכן בשלן דגול <

איכס. חצילים זה ממש לא טעים.

> גם גילה התכתבה עם האקדמיה <

מהו מקור הביטוי שקדי-מרק?

אם איני טועה - בגרמניה היו מכינים כופתאות מרק אפויות, שדמו בצורתן לשקדים. מאז הכופתאות קטנו ושינו צורה אבל השם נשאר.

אגב סיפור החצילים - לפעמים אפשר פשוט לבדוק במילון.
ובכל זאת, כבודם של ס. יזהר ושל האקדמיה במקומם מונח, אבל גם לדעתי התמונה תלויה על הקיר, והכביסה תלויה על החבל (אם אין יבשן). "תולה" זו צורה פעילה, ואין שום אפשרות שהתמונה או הכביסה תולות.
זה נכון כמו שהעברית הרבנית נכונה.
"תולה" זו צורה פעילה

גם "רובץ", ובאותו המשקל.
וזה פעיל בערך באותה המידה.

> עודד הולך לרבוץ <

וזה פעיל בערך באותה המידה.
ממש לא. תולה תמונה על הקיר או כביסה על החבל - זו בהחלט עשיה פעילה. אתה לא עבדת במכבסה (לפני עידן היבשנים או בכלל) - אני כן...
לא לזה התכוונתי.
הנקודה היא שהמצב של "להיות תלוי" כמו שהתמונה תלויה (תולה) על הקיר, הוא באותה רמה של פעילות כמו לרבוץ.
בשניהם הבניין הוא הקל, שהוא בניין פעיל, והמצב הוא מאד לא פעיל.
אבל "התמונה תולה על הקיר" זה שימוש מאד נפוץ בספרים ישנים. צורה זו מוכרת לי מאד.
לא ראיתי את זה מעולם בספרים ישנים. כן פוגשת אז זה הרבה בשנים האחרונות.
עצת אחיתופל

?!
היה יועץ מפוקפק?

דומני שהוא היה אחד מיועציו של וד המלך, ודווקא העצה שלו לא היתה רעה ממש (ואני לא זוכרת למה משתמשים בביטוי לשלילה)
תקראי את הקישור happy
"לקוח-בכוח" הוא פירוש המושג "לקוח פוטנציאלי". האם מישהו יודע מה מקור הביטוי "לקוח-בכוח"?
חלי,
(מה את עושה ליד המחשב בשעה כזאת?!)

"בכוח" פירושו בפוטנציה, וזה תופס לא רק לגבי לקוח.
פוטנציה פירושה יכולת. "אוֹמְנִיפּוֹטֶנְט" בלטינית פירושו "כל-יכול".
מנין צצה המלה האידיוטית והלא-שקופה הזאת – בכוח – אין לי מושג.
לילה טוב!

ועוד:
"בכוח" בהקשר זה הוא ההפך מן "בפועל".
כלומר זה משהו שיש באפשרותו (בכוחו) להתממש, שהוא מסוגל מעצם טבעו לההיות כזה, אך טרם התממש למעשה. האפשרות הטבועה בו לא באה עדיין לידי ביטוי.
בקשר ל"צמר גפן", קראתי בעבר שזהו שיבוש לשם העברי של הכתנה- "גפן הצמר". עוד מישהו קרא את זה? מישהו יכול לאשש או להפריך?
כאבן שאין לה הופכין
מחפשת את מקור המילים : ספסל, קיוסק
קיוסק - "מפרסית דרך הטורקית"‏http://www.safa-ivrit.org/imported/persian.php
ספסל - אבדוק.
הלך החבל אחר הדלי
קישור | העבר | מחק צוויליך (23.03.2005 00:07):
חבל ודלי פוגשים בבאר (באר מים לא בר בפלורנטין, כן?!).
מושכים בחבל ובעקבותיו עולה הדלי, מלא במים.
אז כשיש מצב הפוך לטבעי ולמקובל אומרים שזה כמו שהחבל הולך *אחרי* הדלי.
זה כמו "קשר את הסוסים אחרי העגלה"? כלומר - משתמשים באותם מקומות בדיוק?
"קשר את הסוסים אחרי העגלה"?
זה ככה? אני מכירה 'רתם את העגלה לפני הסוס'.

וגם - משהו בזכרוני מאותת לי שהיה ספר ילדים מקסים עם סיפור על אבא מבולבל שמספר (מצייר?) לביתו על עגלה לפני סוס. איך קראו לו?

ספר ילדים מקסים עם סיפור על אבא מבולבל
את בטח מתכוונת ל *כך ולא כך* של לאה גולדברג, מופיע כסיפור שני בספר דירה להשכיר, ונדמה לי שיצא גם כספרון נפרד.
אז כשיש מצב הפוך לטבעי ולמקובל אומרים שזה כמו שהחבל הולך אחרי הדלי.
ממש לא. זה אבד - אף זה אבד. צרה אחת הגוררת את חברתה.

"אמר לו יהודה: כל זאת בשביל הערבות שערבתי אותו (מ''ג, י''ט).
אמר לו יוסף: מפני-מה לא ערבת את אחיך, כשמכרתם אותו לישמעאלים בעשרים כסף וציערת את אביך הזקן ואמרת לו: ''טרוף טורף יוסף'' (ל''ז, ל''ג)? והוא לא חטא לך; אבל זה שחטא וגנב הגביע, אמור לאביך: הלך החבל אחר הדלי (צרת בנימין נגררה אחרי צרת יוסף).
כוון ששמע יהודה כך, צעק ובכה בקול גדול ובמר-נפש אמר: ''כי איך אעלה אל אבי, והנער איננו אתי?!'' (מ''ד, ל''ד)."

קישור | העבר | מחק צוויליך (23.03.2005 23:16):
yes פלוני_אלמונית‏‏ יקר, רוב תודות !

איך משמעויות הולכות לאיבוד.

oh אבל רגע. אם אין רצף כרונולוגי אלא פשוט של *קירבה* - חבל ודי הולכים ביחד - אז בעצם אפשר לומר גם "הלך הדלי אחר החבל" ?
אם כי פה נסרס את המקור... המממם. tilted

mischievous מה עם זרזיר ועורב? חשוב מי בא אצל מי קודם? ואם הם נפגשו במקום נייטרלי?

בכ"א תודה שוב על ההארה, המביא דבר בשם אומרו וגו'. יישר כח.

< בטח עוד ביסודי הוא קיבל מכות בגלל שהוא נודניק >

טרה, אוסם ענו לך בעניין שקדי המרק?
מה מקור הביטוי "יישר כוח"?
מה עם זרזיר ועורב? חשוב מי בא אצל מי קודם? ואם הם נפגשו במקום נייטרלי?

הזרזיר והעורב מגיעים מהסיפור הבא:
פעם לא היו בארץ זרזירים.
כשהגיעו הזרזירים הראשונים לארץ עלתה השאלה: האם מותר לאכול זרזירים, דהיינו: האם הזרזיר הוא ציפור כשרה.

הכשרות אצל ציפורים שונה מבהמות ודגים:
בבהמות ובדגים מתבססת הכשרות על סימני הכשרות - אצל דגים אלה הם הסנפיר והקשקשים, ואצל בהמות - פרסה שסועה והעלאת גירה.
לעומת זאת, אצל הציפורים מתבססת הכשרות על רשימה של הציפורים הכשרות ורשימה של הציפורים הטרפות.

אמרו חכמים - נראה אצל מי הולך הזרזיר.
מאחר והלך הזרזיר אצל העורב פסקו חכמים: "לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב, אלא שהוא בן מינו" (כלומר - אינו כשר).

ובהשאלה - הלך הזרזיר אצל העורב - אדם מפוקפק אחד מסתופף בחברת אדם מפוקפק אחר.

העשן הלבן - מכריז כמובן על בחירתו של אפיפיור חדש.

תיאור תהליך הבחירה

ההצבעה תיעשה בעזרת פתקי הצבעה, עליהם יהיה כתוב "Eligo in summum pontificem". בתום כל מושב, שעשוי לכלול סיבוב הצבעות אחד או שניים, יישרפו פתקי ההצבעה. חומר כימי יוסף לשרפה, כדי לדאוג שעשן שחור ייצא מהארובה. הציבור בחוץ יידע שעדיין אין הכרעה. היה והושג הרוב הדרוש, יישאל הנבחר על ידי זקן הקרדינלים האם הוא מקבל את תפקידו. אם הוא יגיד שכן (וסביר שכך יקרה, שכן אם הוא מתנגד יש להניח שיודיע זאת בשלב מוקדם יותר), ומכיון שודאי שהוא יהיה בישוף, כמו כל הקרדינלים כיום שהינם מתחת לגיל שמונים, הוא הופך באופן מייד להיות אפיפיור. הוא יישאל: "כיצד תירצה להיקרא ?", וייענה בשם שוודאי כבר הכין לעצמו מבעוד מועד (אלא אם כמובן לא ציפה כלל לבחירה, דבר אפשרי). נהוג שהשם המבטא קשר מיוחד שלו לקודמיו, לקדושים מסוימים, או כזה המסמל את ראיית עולמו (כך למשל, יוחנן ה-23 בחר בשמו שכן, בין השאר, היה זה שם אביו, ויוחנן פאולוס הראשון בחר בשמות שני קודמיו, יוחנן ופאולוס, כדי להביע את כוונתו להמשיך את דרכם). אוסף השמות מסורתי. שם נוצרי אחד הוא לא ייבחר: פטרוס. רק פטרוס אחד היה. אף אפיפיור לא העז לקרוא לעצמו פטר השני.


הפתקים יישרפו, בתוספת חומר שיגרום ליציאת עשן לבן. העולם יידע שיש אפיפיור חדש, אבל לא ידע את זהותו. מרגע זה, ועד לרגע הופעת האפיפיור על המרפסת שמעל לכיכר סט. פטרוס (עיכוב שיכול להיות עניין של דקות, סביר שייקח מספר שעות, אולי אפילו לילה), הטירוף התקשורתי יהיה בשיאו.

מה מקור המלה אפיפיור
השערה: באנגלית זה pope שנשמע לי כמו papa כלומר האבא של הנצרות???? (סתם רעיון מופרע שעלה במוחי הקודח... יש לי חוםsad )
רוח צודקת

Pronunciation: 'pOp
Function: noun
Etymology: Middle English, from Old English pApa, from Late Latin papa, from Greek pappas, papas, title of bishops, literally, papa

אבל הוא לא ה"אבא של הנצרות" אלא של הכנסיה הקתולית בלבד.

למעשה הוא יורשו של פאולוס (שאול התרסי), מייסדה האמיתי של הנצרות. הקשר שלו אל פאולוס הוא ישיר, דרך שרשרת האפיפיורים שקדמו לו, ולכן הוא מבטא את רצון האל. ככזה הוא infallible, כלומר אינו מסוגל לטעות. ג'וב די קשה, לא? blink
קישור | העבר | מחק האפיפיורד (20.04.2005 15:23):
זה לא אפיפיורד?
>הייתי חייב<
זה אפיפית!

<ויש גם תופינים>

הוא לא צאצא ישיר של אנטיוכוס אפיפנס?
<גם אני הייתי חייבת happy>
או של אפי פיין (איתם)?
_הוא לא צאצא ישיר של אנטיוכוס אפיפנס_
ומצד אמו, מריה פופינס, הוא מגיע לשושלת אומנות מהמאה ה-16.
אגב, הוא גם זה שהמציא את ה- POP-UPS. בתור קיצור כזה, לסמן לעוזרים שלו מתי הוא רוצה לעלות למרפסת. אבל הממזרים ב-MTV גנבו לו את ההמצאה.
לא נורא. תמיד נשאר לו ה-POPSICLE להתנחם בו (מחומרים טבעיים בלבד).
קישור | העבר | מחק האפיפיורד (20.04.2005 16:30):
לא נורא. תמיד נשאר לו ה-POPSICLE להתנחם בו (מחומרים טבעיים בלבד).

לא כל כך אוהב. יותר טעים ה לוליפופ

_יותר טעים ה לוליפופ_
וה פופקורן

<נו, די, לא מיצינו כבר?>

אבל הוא לא ה"אבא של הנצרות" אלא של הכנסיה הקתולית בלבד.
לפי הנצרות הקתולית הם לא חושבים שהם הנצרות היחידה האמיתית???
<רוח, מנסה להיות צודקת בכל מחירblink>
לפי הנצרות הקתולית הם לא חושבים שהם הנצרות היחידה האמיתית???
א) כן.
ב) האפיפיור הראשון היה פטרוס.
ג) הם אכן היו הנוצרים היחידים במשך כ-1500 שנה, עד הרפורמציה.
האפיפיור הראשון היה פטרוס_
האפיפיור הראשון אכן היה פטרוס אולם סמכותו, כמו גם סמכותם של כל אלו שבאו אחריו, נובעת מפאולוס (הוא שאול התרסי) ועוברת מאפיפיור לאפיפיור, שכן פאולוס היה נציגו הראשון של ישו עלי אדמות (האגרת אל הרומיים והראשונה אל הקורינתיים). נציגות זו עוברת הלאה לבעל התפקיד.

_הם אכן היו הנוצרים היחידים במשך כ-1500 שנה, עד הרפורמציה
במהלך כל שנות קיומה של הכנסיה הנוצרית, למן הכפירה האריאנית דרך הסכיזמה הגדולה (הקרע עם הכנסייה האורתודוקסית) ועד לרפורמציה, היו גם "נוצרים אחרים", כלומר תנועות שפירשו את כתבי הקודש אחרת מן הדוגמה הקתולית. אלא שעד הרפורמציה לא בשלו התנאים לתפוצה נרחבת של תנועות מינות, והכנסייה הצליחה להשתיק אותן. דוגמאות מפורסמות (למדי) הם האלביגנזים, הקתארים וההוסיטים.

כמובן, שכחתי את הכנסייה האורתודוקסית. שקדמה בהרבה לרפורמציה.
אליס - תודה!
תודה לך flower
לדעתי ההיסטוריה של הנצרות היא מרתקת, כמו גם הוויכוחים התיאולוגיים בין הזרמים השונים.
ואחרי כל זה, לא ברור לי איך הפך "פפא" לצורה מוכרת לנו, והמסורבלת הרבה יותר, אפיפיור.
זה נשמע לי כמו תרגום ימי ביניימי תוך נסיון להתחמק מהמשמעויות האבהיות, אבל באמת שאין לי מושג. נסיון לחקות את הצליל של Epiphany אולי?
הביטוי אפיפיור אין מקורו במלה עברית. אם כן מה מקור המלה ומה פרושה המדויק?
הביטוי אפיפיור אין מקורו במלה עברית. אם כן מה מקור המלה ומה פרושה המדויק?
חזרנו להתחלה...
איזו פנינה מצאתי עכשיו בדף הבית שלי. אני מעבירה לכאן:
ממש חכמה בלילה. שואלים אותך מה מקור המלה אפיפור בעברית ואת מספרת לנו מה המקור באנגלית. יופי

חביב מצדך, גור.
להבהרה, כוונתי היתה שהמילה אפיפיור היא מילה בעברית, כלומר, תרגום לעברית של מקור לטיני (ומכאן נסיון להתחמק מהמשמעויות האבהיות הרי ברור שהיהודים אינם רואים בו אב). אני מנחשת (אך לא יודעת) שזהו תרגום מוקדם לעברית (אולי מימי הוויכוחים המאורגנים בין נציגי הדתות מימי הבינייים? אני חושבת שגם "הכס הקדוש" מגיע משם. אין לביטוי המתחמק הזה מקבילה בשום שפה). ל"אפיפניה" יש שורשים לטיניים, אבל כאמור זהו סתם ניחוש.

אגב, מקור המילה לא יכול להיות מהשפה האנגלית, אנגלית לא היתה שפה חשובה במיוחד לאורך כל ימי הביניים. המקור צריך להיות לטיני.

מכיוון שההערה שלך היתה לי לא נעימה אני מוצאת שזה הזמן הנכון להניח לך להמשיך את החיפוש בלעדי. שיהיה לך בהצלחה.

אני חושבת שגם "הכס הקדוש" מגיע משם. אין לביטוי המתחמק הזה מקבילה בשום שפה_
הכס הקדוש הוא תרגום ל-Holy See ואין פה שום התחמקות - דווקא נאה מצד היהדות להכיר בקדושת מדינת האפיפיורות. מקור השם אפיפיור - לפי אבן שושן בא מארמית - אפיפיורא (שר, מושל) ואולי מיוונית - epiphoros. אולי ניתן ככינוי לראש הכנסייה הקתולית בשל דימיון ההגאים לתואר היווני המלא - papas ieros - האב הקדוש.

_הוא יורשו של פאולוס (שאול התרסי), מייסדה האמיתי של הנצרות
הוא נקרא Vicar of Christ - ממלא מקומו של ישו עלי אדמות. ראשון ממלאי המקום היה פאולוס, ואחריו כל היתר.

פלוני אלמוני - תודה!
אשמח אם תזדהה/י.
ראשון ממלאי המקום היה פאולוס

ראשון ממלאי המקום (האפיפיור הראשון) היה שמעון פטרוס. פאולוס היה ‏רק" ממציא השיטה, ובעצם ממציא הנצרות.

"כאן‏ יש מידע מרתק (לדעתי)

לדן מה מקור הביטוי "יישר כוח"?
הביטוי מופיע מספר פעמים בתלמוד הבבלי. לדוגמה במסכת שבת בהקשר של שבירת לוחות הברית ע"י משה,

"אמר לו הקב"ה למשה: יישר כוחך ששיברת"
משמעותו: אני מחזק ומיישר את הכוח שהפעלת, את המעשה שביצעת.
בנוסף, קיים הביטוי בבתי כנסת אשכנזיים לאחר עליה לתורה או קיום טקס דתי ע"י מישהו מבאי בית הכנסת
שלום
נהדר שיש אתר כזה
אני רוצה לדעת בבקשה מה מקור הביטוי "על חודו של יוד" או "על קוצו של יוד"
אני זוכרת שבעבר שמעתי שמקור הביטויי מסיפור על הבטחה של בחור לבחורה...ושההבטחה הזו לא התקיימה... בגלל שכתבו את האות יוד לא נכון או משהו... ואני זוכרת שהיה בסיפור גם חולדה...
נתקלתי בסיפור הזה מזמן... ופתאום נזכרתי
אני רוצה לקרוא את הסיפור בשלמותו ...ולדעת גם מי כתב סיפור זה... (אולי אוליי אברהם מאפו?....אנא עזרו לי)

תודה
ורד

קישור | העבר | מחק צוויליך (23.06.2005 18:56):
קוצו של יו"ד -

הצ'ופצ'יק שסופר סת"ם מוסיף כעיטור בראש אות נקרא קוץ.

יעני, להתפלפל ולהתווכח על פרט קטן שבקטנים.

הצ'ופצ'יק שסופר סת"ם מוסיף כעיטור בראש אות נקרא קוץ.
והאות י' היא האות הקטנה ביותר באלפבית.... ככה שמדובר בצ'ופצ'יק הקטן של האות הקטנה ביותר.
לעמוד על קוצו של יוד זה להקפיד באופן מוגזם על פרטים חסרי ערך (להתקטנן... כמו שאוהבים פה להגיד באתר).

במקור זה מתוך מסכת מנחות.

ורד ט',
אולי את מתכוונת לסיפור של י.ל. גורדון "קוצו של יוד"?
תודה לך צוויליך, תודה לך פלוני אלמוני
ואת, אמא של יונת, תודה לך,האם את יכולה להפנות אותי לסיפור הזה של י.ל. גורדון?
אני חושבת שזה הסיפור אותו חיפשתי.
היכן עלי לקרוא עליו?

בכבוד רב
ורד

תודה
תודה
מצאתי את הסיפור

בשירו המפורסם "קוצו של יוד" יוצא יל"ג כנגד הקבילות של החברה היהודית ביחס לאישה היהודיה, שנותרת בעגינותה בגלל הקפדת יתר של הרב המסרב לשחררה מעגינותה.
http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=7140

י.ל.גורדון: קוצו של יוד. הוצאת שוקן, תשט"ו, עמ' 140-173


תודה

(זה למי שהתעניין במה שנעשה כאן...ורצה גם לדעת תשובות לשאלותיי)

כמה תיקונים הכרחיים להערות הקודמות - שכולם, אגב, מדקדקים בקוצו של יוד:
א. קוצו של יוד איננו עיטור בראש האות יוד - זהו הקצה התחתון השמאלי של האות כפי שהיא נכתבת בספרי תורה ומזוזות. פשוט ממשיכים טיפה את האות לכיוון מטה. בניגוד לעיטור בראש האות, שנקרא 'תג', אין לחלק זה שום משמעות קישוטית או מעשית פרט לכך שהאות יו"ד אינה כשרה אם נכתבה בלעדיו! - מה שמראה לנו את החשיבות של הקפדה לעיתים על חלקים שנראים לא משמעותיים במבט ראשון.

ב. שירו המפורסם של יל"ג נכתב בעקבות סיפור אמיתי כנראה, של רב מפורסם במאה ה19 בשם הרב יוסף משאוויל, שכתב ספר בשם "זכר יהוסף", שבו תואר סיפור של אשה שהגט שקיבלה נפסל בגלל בעיות דקדוקיות קלות בכתיבתו (לא עגונה). יל"ג כינה בשירו את הרב בכינוי "ופסי הכוזרי" - פראפרזה בשיכול מילים על שם הספר "זכר יהוסף". (בתקופת ההשכלה נהנו מאד משוררי התקופה וסופריה להשתלח ברבנים האורתודוקסים על אירועים כגון אלו. ניתנת האמת להיאמר, דווקא הרב הנ"ל היה מהפוסקים היותר מתחשבים בציבור.)

כמו שנאמר,
"היזהרו בנהגי מוניות, שמהם תצא תורה!". flower

תודה רבה!

<ושאלה, בביטוי "להקפיד על כל תג ותג" - הכוונה המקורית היא לתג הזה שעליו דיברת?>

לאחות של - אמת ויציב, זהו מקור הביטוי של "להקפיד על כל תג ותג"
עכשיו סוף סוף היה לי זמן לעבור על הדף "מה מקור הביטוי" מתחילתו, אז הנה מספר פתרונות לשאלות שנותרו פתוחות:
מה מקור המילה עוללים? - מילה תנכ"ית שמופיעה מספר פעמים. הקשר מפורסם בחזון הגאולי " וגר זאב עם כבש...ושעשע יונק על חור פתן , ועולל על..." . השורש על"ל קשור ישירות לרעיון של חיבוק ועטיפה סביב חפצים, וממנו באו שמות העצם עלה וגם "לבוא בעלילה" שפירושו המקורי הוא "לחבק" כביכול אדם בהאשמת שווא. דוגמה נוספת - ענבי הגפן הנכרכים סביב הגפן נקראים עוללות
ואין שום אפשרות שהתמונה או הכביסה תולות - דיון מעניין בשימוש בפועל כמילת תואר - לדוגמה "התמונה תולה על הקיר=תלויה" ניתן למצוא בסיפור של ש"י עגנון על הגדרת סוכה ריחנית כ"סוכה מריחה" בספר "האש והעצים" . לעצם הענין, שימוש כזה היה רווח מאד בספרות ההשכלה ובספרות העברית המוקדמת. אין בכך טעות לשונית.
מנין צצה המלה האידיוטית והלא-שקופה הזאת – בכוח – אין לי מושג. - כאן יש השתלשלות של מושג תלמודי עתיק. כשרוצים להתייחס למעשה הנגרם ישירות בגלל אדם, כמו זריקת אבן ופגיעה במישהו, קוראים לכך "בא כוחו", או סתם "כוחו". (לעומת מעשה שנגרם בעקיפין, כמו זריקת כדור על עץ שהפיל אבן שנפלה על אדם וכו', שלה נקרא בהתאם "כוח כוחו"). עם הזמן, נוצר שימוש במילה גם למעשה שיכול להיגרם אך עדיין לא קרה - הוא קיים"בכוחו" של האדם באופן פוטנציאלי, ועל כן הוא נקרא "בכוח", ומכאן: לקוח בכוח.

ספסל - אבדוק. - מלה יוונית במקורה שאומצה ע"י התלמוד הבבלי לציון מושב ארוך (יותר מכסא)למספר אנשים. המלה המקורית באה משתי מלים לטיניות מוכרות: sub - מתחת ל-, cell - תא או חלל ריק, וביחד סב-סל ששובש לספסל
סליחה שכתבתי כ"כ ארוך...מקווה שעזרתי למישהו
מה מקור הביטוי משא ומתן?
דוגמה נוספת - ענבי הגפן הנכרכים סביב הגפן נקראים עוללות
מהימים הרחוקים בהם עבדתי בבציר - אנחנו קראנו "עוללות" לאשכולות הקטנים שהבשילו *אחרי* הבציר העיקרי, בו נבצרו האשכולות הגדולים (שגם הסתבכו לפעמים סביב ענפי הגפן). משום כך נקרא הבציר השני "בציר עוללות".
לאמא של יונת - בתורה (ספר דברים) ובמשנה (מסכת פאה) מוגדרים העוללות כאשכולות ענבים דלילים ששדרתם אינה נתמכת בכמות ענבים רבה. ההלכה היהודית קובעת שיש להשאיר אשכולות אלו לעניים כחלק ממצוות החסד הנכללות בבציר ובקציר.
לרועי שרון - הביטוי מופיע בתלמוד הבבלי מספר פעמים: "תלמיד חכם שמשאו ומתנו נאה" (מסכת קידושין) וכן בדיון אגדי בין משה רבנו למלאכי השרת המבקשים להשאיר את התורה ברקיע - "משא ומתן יש ביניכם?". הניסוח הלשוני נובע כנראה מהתנהלות המסחר בימי קדם - נשיאה ונתינה של חפצים זה תמורת זה ללא שימוש בכסף(נקרא בלשון המכירות bartrade) .אפשרות נוספת היא השימוש בשבועה כחלק מאמינות במסחר - השבועה נקראה "נשיאת שם" (כמו בעשרת הדברות: " לא תשא את שם ה' אלהיך לשווא") ומכאן הגיע הצירוף "משא ומתן" שהפך בעברית של ימינו ל - ניהול מו"מ....
משא ומתן : בתוספת למה שאמר נהג המונית, ביהדות, אחת הדרכים להוכחת / קבלת בעלות על חפץ היא הרמתו, נשיאתו כלפי מעלה. העברת בעלות היא הרמה ונתינה. הלקיחה היא קבלת הבעלות (כך גם ברשויות שבת), ומכאן "משא ומתן"
נקרא בלשון המכירות bartrade
barter. בעברית סחר חליפין.
תודה לשמיכת טלאים - וסליחה על הטעות הגסה
לא קראתי את כל הדף רק חלקים,
אז סליחה אם כבר הוסבר הביטוי הזה.

"להרוג טורכי ולנוח" (או בשיבוש מאוחר יותר שנבע מהביטוי פרה פרה,ועל משקל זה נאמר טורכי טורכי)
מקור הביטוי בזמן השלטון הטורכי בארץ.

ובאמת התכוונו לזה. כלומר לאט אבל בטוח נהרוג את כל התורכים בארץ.
כך סיפרו לי,לא יודע אם נכון.

יש לי בעיות עם הסלנג של הנוער. אני יודעת למה מתכוונים כאשר אומרים חנון* אבל אינני יודעת מה מקור המילה.

לעניין *סבוני יש לי דווקא מידע אחר לגמרי מזה שקראתי בדף. במילה הזאת התכוונו לילד שאמא שלו תמיד רחצה אותו, דאגה שילבש תמיד בגדים נקיים ולא הרשתה לו לשחק עם ילדים אחרים כדי שלא יתלכלך. בקיצור, מסכן.

לא קיבלתי תשובה לשאלתי ולכן פניתי ל- רוני הפנר* עוררך האתר הנפלא *שפה עברית* והוא ענה לי עפ"י *רוביק רוזנטל*:
*חנון* מקורו ב- *חנונה
, נזלת בערבית-מרוקאית.
מה מקור הביטוי "להרעיד את אמות הסיפין"?
ישעיהו, פרק ו' פסוק ד': וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים, מִקּוֹל הַקּוֹרֵא; וְהַבַּיִת, יִמָּלֵא עָשָׁן.
אמות הספים הן מזוזות הדלת, כלומר שתי הקורות או העמודים שמשני צידי הפתח. (והמשקוף הוא הקורה העליונה שמעל הפתח).
קישור | העבר | מחק *עמלאסתר* (31.10.2005 13:11):
נהג מונית מפגין ידע מרשים אולי אתה או אחרים על הקשר בין "לחש נחש" לזוחל הנחש ובין ניחוש [וכל שאר העיסוקים הכישופיים] תודה
על הקשר בין "לחש נחש" לזוחל הנחש ובין ניחוש [וכל שאר העיסוקים הכישופיים] תודה

עמלאסתר, פתחי מילון אבן שושן בערך "לחש" ותמצאי כמה הסברים בעניין.

מה מקור הביטוי - אלמן/ת קש ?
שלום כולם.
באתר "ניבונכון בלשון" ‏http://www.nivon.net/‏ מוצע אוסף נאה של ניבים עבריים, עם הסברים, מקורות ודוגמאות.
זה לא תמיד מלא, ולא תמיד מדוייק, אך ככלל זה פרוייקט יפה.
כל כך יפה שהחלטתי לפלגיאט אותו (בברכה נלהבת ממקים האתר).
אז הנה האתר בסגנון צ'יק_צ'ק‏, בקבוצת הלימודים:
לימוד:דף_ניבים_עבריים‏ - עם מצביע לניבים בכל אות ואות.

כולכם מוזמנים:

  • לבקר
  • להנות
  • להעיר (בדף הדיון המצורף - קישור מכל דף של ניבים באות).
  • לערוך ולתקן. אחרי הכל - זה צ'יק_צ'ק‏.
  • להוסיף. כי זה הכח של צ'יק_צ'ק‏.
מה מקור הביטו "ימים כלילות"? אם אומרים "עושה ימים כלילות" והכוונה "עובד ביום ובלילה" האם לא צריך היה להיות "עושה לילות כימים" .
הביטוי הנכון הוא "עושה לילות כימים" - עובד בלילה כמו ביום.
הביטוי ההפוך הוא טעות ומשמעותו בעצם הפוכה: מתבטל וישן ביום כמו בלילה. אבל רוב האנשים לא שמים לב להיפוך ומתכוונים למשמעות של הביטוי המקורי.
בחיפוש אחר מקור הביטוי להרוג תורכי ולנח מצאתי את ההסבר הזה:
הוא לא ממלחמת העולם השניה ואף לא הראשונה, אלא ממלחמת רוסיה-תורכיה שהתנהלה בשנים 1877-1878 (ראה "גם"‏http://en.wikipedia.org/wiki/Russo-Turkish_War%2C_18‏... ). להלן המקור המוקדם ביותר שמצאתי לעניין זה, ואם מישהו מכיר מוקדם יותר, תבוא עליו הברכה.

ב„ספר הבדיחה והחידוד” לדרויאנוב, מקור לא-אכזב להומור יהודי, זוהי בדיחה מספר 2715 (ה„ספר”, למעשה שלושה כרכים, כולל 3170 בדיחות ועוד מאות הערות שגם הן כוללות בדיחות). אביא את הבדיחה כלשונה, היות שהשפה בכרכי ה„ספר” היא חוויה בפני עצמה:

בן יחיד היה לה לאלמנה עניה ולקחוהו לעבודת הצבא במלחמת רוסיה ותורכיה. נפלה האם על צווארו ובכתה:
עין יחידה אתה לי, ואף אותך נוטלים הימני. לית דין ולית דיין... שבועה אני מטילה עליך, בני, שתחוס עלי ותשמור נפשך במלחמה.
אמר לה הבן:
אמא, שמא תלמדיני כיצד?
החזירה האם:
כיצד? הרגת תורכי – דייך, שב והינפש.
אמר לה הבן:
ועד שאשב ואפוש יבוא עלי תורכי שני ויהרוג אותי.
רחפו עצמותיה של האלמנה ואמרה:
בני ובר-בטני, מה טענה יש לו, חלילה, עליך?

הבת שלי שאלה היום -
מה מקור הביטוי - הלב נפל לי לתחתונים.

מישהו יכול לעזור לנו ולענות?
תודה

ומה פשר הביטוי "להבריז" או "שם ברז" וכו'...
נועה,
אני חושבת, ש"מקור הביטוי" מתייחס למקור מזוהה, כמו התנ"ך, למשל.
שני הביטויים שהזכרתן את ושרון הם ביטויי סלנג. אינני מאמינה שאפשר לזהות את מקורם.
אז בעצם אפשר לומר גם "הלך הדלי אחר החבל" ?
ראיתי שזה בעצם לא הוסבר:
כששואבים מים מן הבאר, משלשלים את הדלי הקשור בחבל לתוך הבאר.
עכשיו, אם הגלגל מתגלגל ועוזבים בטעות את החבל שמחזיקים ביד, אז הדלי נופל אל הבאר, ואם אז לא מספיקים לתפוס בחבל, אז החבל נופל אל הבאר אחרי הדלי שהוא קשור אליו (הלך החבל אחר הדלי) ושניהם בתוך הבאר ואין איך להוציא אותם משם.
כלומר: איבדנו גם את הדלי, וגם את החבל, ועכשיו אי אפשר להציל אף אחד מהם...

שקדי מרק:
פשוט תרגום מ"מאנדלך".
כיוון שמדובר בפיסות זהובות תפוחות של בצק, אפשר להבין מדוע הן הזכירו לאנשים שקדים.
שקדים נחשבו באירופה המרכזית מעדן מוכר ונחשק, אם כי יקר, ושקדי מרק שעושים בבית הם בערך בגודל של שקד (ולא כמו המסחריים, זערוריים) ובערך בצורה של שקד.

ומה פשר הביטוי "להבריז" או "שם ברז" וכו'..
ע"פ רוביק רוזנטל, המקור הוא בערבית מרוקאית: בְּרֶז לו = ברח לו מתחת ידיו.

אני חושבת, ש"מקור הביטוי" מתייחס למקור מזוהה, כמו התנ"ך, למשל.
שני הביטויים שהזכרתן את ושרון הם ביטויי סלנג. אינני מאמינה שאפשר לזהות את מקורם.

לדעתי אפשר, בוודאי לא בכל המקרים (לפחות לא בלי מחקר...)

מה מקור הביטוי - הלב נפל לי לתחתונים.
דווקא במקרה הזה, לדעתי אין מקור לשוני. זה פשוט תיאור כל-כך מדויק של ההרגשה, שאחרי שמישהו שמע אותו פעם אחת כבר לא היה צריך לחפש מילים אחרות לתאר את התחושה, וכך זה התגלגל מפה לאוזן. מעניין אם זה קיים בשפות אחרות.
(כשהייתי קטנה יותר חשבתי שזאת הברקה של אמא שלי)

אני מסכימה עם יעלי_לה‏.
לדעתי אין מקור לשוני. זה פשוט תיאור כל-כך מדויק של ההרגשה
תודה על התשובות.
שאלה הכי מוזרה שיש:

המלים "חתול" ו"כלב" - מה מקורן האטימולוגי? האם יש להן שורש אמיתי? כלומר, האם השורש ממנו הן בנויות (ח.ת.ל, כ.ל.ב) קשור למשמעותן?

כלב נמצא בתנ"ך, בטקסטים מוקדמים, למרות שלא ברור שמדובר באותה חיה. חתול נמצא בתוספתא (פעם אחת) ובתלמוד הבבלי. לוידעת לגבי אטימולוגיה אבל, שום מקור שמצאתי לא הביא רמזים. (ותודה למאגר ספרות הקודש של סנונית)
"ותודה למאגר ספרות הקודש של סנונית"‏http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0.htm
המלים "חתול" ו"כלב" - מה מקורן האטימולוגי?

אין לי מושג, בטח משפות שמיות עתיקות או משהו, אבל לא יכולתי שלא לשים לב שבעברית מודרנית שני השורשים קשורים לטקסטיל: להכליב חותלות, למשל, פירושו לתפור רצועות בד באופן גס.

השערה מעניינת שמצאתי במקרה: "חיות טובות וחיות רעות" ‏http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=90303&blogcode=6982112
בשיחת ארוחת הערב עלה על שולחננו הביטוי מצא חן*
*מצא
הוא פועל, המיוחס כאן דוקא למי שהינו פסיבי בעניין: אני חושב שהוא נחמד, אבל הוא זה שמוצא את החן?
יודעי ח"ן מתבקשים לסור
yes מילדות מטריד אותי העניין הזה של "מוצא חן".
אולי זה שיבוש של נושא חן?
אולי זה שיבוש של נושא חן? לא שיבוש.
מצא חן - ביטוי מהתנ"ך.
למשל, בראשית י"ח ג (סיפור אברהם, שרה ושלושת המלאכים)
אברהם אומר למלאכים: "אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך......"
אם נתייחס ברצינות לשאלת האפיפיור אז בוא נדייק בעובדות:
לא פטרוס ולא פאולוס הם האפיפיורים הראשונים. פטרוס היה ראש הכנסיה (במובן של קהילת מאמינים קטנה) לאחר מותו (?) של ישו אך הממסד הכנסייתי לא התעצב עדיין (כי היו רק כמה מאות מאמינים שכולם הכירו את כולם לא לגמרי היה צריך את כל עניין הסמכות הקדושה הזו). לאורך השנים התפתחו חמישה מרכזים נוצריים חשובים - ירושלים, אלכסנדריה, רומא, קונסטנטינופול, דמשק. בכל ראש מרכז כזה עמד בישוף - והם היו שוים בעמדתם וכוחם. כאשר האימפריה הרומאית התפצלה לשתיים נוצר ויכוח בין רומא (המערבית) ושאר המרכזים (שהיו במזרח) על מי הכנסייה האמיתית - זהו הבסיס ליצירת הדרך הקאתולית (הכללית) והאורתודוכסית (הישרה). רק מאתיים שנה אחרי זה ימנה את עצמו גרגוריוס הקדוש, בישוף רומא, לאפיפיור וינכיח את עובדת הממסד הכנסייתי לבעל עוצמה רבה (ועולה) ויסדיר את ההתנהלות הפנים ממסדית לשנים ארוכות.
אברהם אומר למלאכים: "אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך......"

אולי הכוונה ב'למצוא חן בעיניך' היא שאני מסתכל בעיניים שלך כשאתה מביט בי, ורואה שם השתקפות חיננית שלי?
כלומר שאני מוצא את עצמי חינני דרך העיניים שלך. ואז אני יודע שאתה חושב עליי טובות.

(הרי כשאנחנו רוצים לדעת מה השני חושב עלינו, אנחנו מסתכלים בעיניו ורואים מה הוא משדר לנו. ואם אנחנו מוצאים שם 'חן' - שהוא משדר לנו טובות דרך עיניו - אנחנו יודעים ש'מצאנו חן בעיניו')

לא פטרוס ולא פאולוס הם האפיפיורים הראשונים.
איכשהו נראה לי שלכמה מיליארדי נוצרים ברחבי העולם תהיה בעיה עם הקביעה הזו.
"משהו נחמד על מקורם של ביטויים"‏http://www.keter-books.co.il/p-21_a-28/
_וד"ר טיכו הבן עדיין חי בעיר הקודש, רופא עיניים כמובן.
‏‏http://yearbook.md.huji.ac.il/default-in.asp?id=207‏_

נדמה לי שלד"ר טיכו ואשתו אנה לא היו ילדים מעולם

קישור | העבר | מחק *פלונית* (09.11.2008 10:36):
לא, לד"ר טיכו ואשתו לא היו ילדים.
אני מנסה להבין את הביטוי "חזון נפרץ" ואת מקורו.
לי נדמה שמדובר במשהו שכיח, ואילו בת משפחה שלי חושבת שמדובר במשהו נדיר....
אשמח לתובנות או להפניות למקומות שאפשר לברר בהם.
אתמול כאשר זה קרה תהיתי מה מקור הביטוי נפתחו ארובות השמים
ומהן הארובות האלה...
ותודה ל פלמו_מונית? מלמעלה על הקישור ל"חזון נפרץ".
גיליתי עכשיו באתר של האקדמיה משהו מעניין:

למה אומרים 'לחבוש כובע'?
כי בעבר מה שהיו שמים על הראש ככובע היה בד ארוך שהיו כורכים מסביב לראש כמו תחבושת.
כך שנוצרה המילה 'לחבוש' מאותו שורש של 'תחבושת'. והיא נשארה בהמשך גם לכל סוג של כובע.
מעניין, הא?

מה מפירוש הביטוי מפי הסוס
מידע ממקור ראשון, מבעל הדבר עצמו, ובהשאלה - מידע מהימן ובטוח.

(מקור הביטוי בהימורים על מירוצי סוסים)

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

אני מבקשת לדעת מה שורש המילה פאה או פיאה ?( יש הכותבים עם י' ויש בלי י' ). אני יודעת מה הפירוש. הפירוש הוא: צד, פינה, עבר. אני גם יודעת מהו המנהג, אך מהו שורש המילה. למה פיאה? למה לא "ביאה", "חיאה" וכד' .......? תודה. ניסיתי לחפש בהמון אתרים ולא הצלחתי

אינני יודעת את מקור המלה, אבל היא נכתבת "פאה".
האות י' היא תוספת מאוחרת של כתיב מלא.
ביטוי שאני תוהה עליו, הוא חזיר ים, שכן זה לא חזיר ולא ים...
אם כי אולי היום כבר קוראים לו שרקן?
או קביה?
על מקור הביטוי ‏כאן‏ - "הקביה כונתה "חזיר הים" מכיוון שכשהובאה לאירופה מאמריקה הדרומית, האירופאים מצאו את הקול שהשמיעה דומה לנחירות החזיר".
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

זערוריות

האירופאים מצאו את הקול שהשמיעה דומה לנחירות החזיר

בואנה, האירופאים האלה היו כנראה חירשים.
השריקות שלו דומות יותר לציוצי ציפורים. אם כבר.

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

הקול שמשמיע החזיר נקרא בעברית 'נואץ'

_ביטוי שאני תוהה עליו, הוא חזיר ים_
אני מכירה פירוש אחר: יורדי ים היו מגדלים אותם על הספינות על מנת לאכול את בשרם. הם היו קטנים יחסית וכנראה נוחים לגידול, ולכן היוו תחליף לבשר חזיר בעת השהיה הארוכה בים.
זכור לי ביטוי - מוציאים זה את זה
נדמה לי שזה מתחום ההלכה, ומשמעו - זה בא במקום זה. או משחק סכום 0
אלא מה? אני לא בטוח שזכרוני נכון. אפשר לקבל עזרה ממי שיודע?
קישור | העבר | מחק *בלבוסטה* (07.11.2012 22:53):
באיחור אופנתי.
כלב - שם נפוץ בשפות שמיות ללא שורש פעל שניתן לזהות או לפרש. יש המציעים שמדובר במילה אונומטופאית (צריך לזכור זה במקור כמו בערבית מנוקד פתח - שווא
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

שלום.
מאוד שמחתי לגלות את הפורום הזה.
אני חוזר ל"הלך הזרזיר אצל העורב" שכבר הוזכר כאן.
מדוע נחשבות אלו לציפורים שליליות? והאם יש מקבילה בטבע לשיתוף פעולה בניהן? אני מתכוון - מאיפה בעולם הטבע נולד הביטוי?
הרי ביטויים המשתמשים בתכונות בע"ח בד"כ מבוססי אמת.
תודה.

בלבוסטה,
מדוע את חושבת שמקורו של שם עצם צריך לבוא מפועל?
וזה שהוא מבוטא בערבית כַּלְבְּ - איך זה הופך אותו לאונומטופיאה?

לא_זרזיר_ולא_יער?,
העורב נחשב כגנב. אינני יודעת על שיתוף פעולה בין זרזיר לעורב, אבל הם קרובים מבחינה ביולוגית.
אני חושבת שקרבה זו היא המקור לביטוי.

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

מה מקור הביטוי "על הקסקס"

ומה מקור הביטוי "מים לחץ" מתוך המשפט "לחם צר ומים לחץ"?
קישור | העבר | מחק צוויליך (18.05.2013 23:42):
לחם צר ומים לחץ = פיתה וסודה.

צוויל

קישור | העבר | מחק *פלוניתית* (19.05.2013 09:38):
צוויליך, בגט
קישור | העבר | מחק צוויליך (19.05.2013 11:46):
אל תקראי לי בגט !

צוויל

לחם צר ומים לחץ - המקור ‏כאן
אינטואיטיבית נראה ש"לחץ" = דחק. והכוונה פשוט לכמות זעומה.

ולגבי "על הקשקש" - ‏כאן

הייתי בברית מילה ולאחר שהמוהל כרת לנימול את העורלה הוא החזיק לנימול את "הקטן"

וזעק בקול גדול "זה הקטן גדול יהיה"
ולא ידעתי שלפי הדת מברכים את הנימול שהבולבול הקטן שלו גדול יהיה.
ואולי מישהי יודעת מה המקור של הברכה שהבולבול הקטן יהיה גדול ?
לי נראה שזו סתם בדיחה מגעילה שהחותך המציא.
תודה לקרוטונית!
היתה לי תחושה שזה מהמקורות, אך לא הייתי בטוחה...
זה היה כמו משהו שידעתי ושכחתי ונשאר על קצה הלשון, הייסורים האלה... happy
הייתי בברית מילה ולאחר שהמוהל כרת לנימול את העורלה הוא החזיק לנימול את "הקטן"

וזעק בקול גדול "זה הקטן גדול יהיה"
ולא ידעתי שלפי הדת מברכים את הנימול שהבולבול הקטן שלו גדול יהיה.
ואולי מישהי יודעת מה המקור של הברכה שהבולבול הקטן יהיה גדול ?

לפי דעתי זו ברכה שמברכים את הילד כדי שיהיה לו אבר מין גדול וחזק,כדי לקיים מצוות פרו ורבו.
כי הרי זה באמת בעיה קשה מאוד למי שיש לו פין קטן.
ולכן מאחר ועושים מצווה על הפין אז מברכים אותו שיהיה גדול וחזק כדי שלא יהיו לו בעיות חלילה בעתיד עם אשתו ושהיא תהיה מרוצה.

"זה הקטן גדול יהיה"
הכוונה היא כמובן לילד ולא לאיבר.

מצטטת מדברי הרב וייס. את המאמר המלא תוכלו למצוא כאן: ‏http://www.הרבוייס.com/?page_id=221

לברית מילה – זה הקטן גדול יהיה

קטן וגדול גם לברית

"ויעש ה' את שני המאורות הגדולים, את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א' ט"ז).
רש"י מצטט את דברי חז"ל שבהתחלה ה' ברא אותם את השמש והירח שווים, אבל הלבנה באה לה' והתלוננה ואמרה אי אפשר ששני מלכים ישתמשו בכתר אחד, ולכן ה' ציווה על הירח למזער את עצמו ומאז היה הבדל עמוק וגדול בין השמש והירח.

השמש היא לא רק הרבה יותר גדולה מהירח בנוסף היא יוצרת אור משלה, הירח משקף את אור השמש והיא בבואה של אור השמש ואין לה אור משלה.

מהפסוק הזה אנחנו יכולים להבין את הברכה שמברכים בכל ברית מילה, אחרי הברית מברכים "זה הקטן גדול יהיה",
קטן מייצג מי שדואג רק לעצמו לצרכים שלו, גדול מייצג את מי שדואג לאחרים ורואה הצרכים של אחרים.

אנחנו מביעים תקווה בתפילה שלנו כי התינוק הזה שזה עתה נימול שהוא חסר אונים ותלוי לגמרי בהורים ובסביבתו ואם הוא יכול לחשוב הוא יכול לחשוב רק על הצרכים שלו יום אחד הוא יהיה גדול, ידאג לאחרים וייראה את הצרכים של אחרים.

כאשר בת פרעה רואה את התיבה היא שולחת את אמתה להביא את התיבה אליה ומשם היא מוציאה את התינוק, וכתוב בפסוק: "ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בוכה ותחמול עליו ותאמר מילדי העברים זה" ויש בעיה לכאורה עם הפסוק משום שהוא פותח עם סיפורו על ילד וממשיך לדבר על נער!
ר' מאיר שפירא מלובלין הסביר שהבדל בן ילד לנער הוא שילד בוכה כשחסר לו משהוא אין לא תחושות של דאגה לאחרים אין לא מצפון חברתי,
אבל נער בוכה לא רק על הכאב שלו אלא גם על כאבם של אחרים.
כאשר בת פרעה הוציאה את הילד שבכה מהתיבה וניסתה להרגיעו היא חשבה שהיא מצאה ילד קטן שדואג רק לעצמו והיא תצליח להרגיעו ,
אבל גם לאחרי שהיא החזיקה אותו בידיה והוא כבר קבל צרכיו, הילד המשיך לבכות. ואז היא הבינה שזה לא ילד שיש לה בידיים אלא נער
ונער מתאפיין בזה שהתבגר ודואג לסביבתו- הוא גדול.
ותאמר מילדי העברים היא הבינה שהנער בוכה לא בגלל צערו אלא משום צערם של ילדי העבריים.

הפסוק בפרשת בראשית מספק לנו את ההגדרה של התורה של המילים גדול וקטן,
השמש נקראת גדול משום שהיא מייצרת אור משלה, הירח נקרא קטן משום שאינו יוצר אור משלו רק משקף את אור השמש.

בברית מילה אנחנו מברכים "זה הקטן גדול יהיה",
כל ילד נשאר במשך החיים קטן לעומת הוריו הוא תמיד יהיה בבואה של הוריו,
ילד מושפע ומודרך ע"י ההורים והוא משקף את האור של אלו שהכניסו אותו לעולם וגידלו אותו,
הברכה היא שהילד ייקח את האור הזה וימשיך לייצר אור ולהפיצו לאחרים .

ולא ידעתי שלפי הדת מברכים את הנימול שהבולבול הקטן שלו גדול יהיה.

ולי יש הרגשה שיש כאן כמה מטרללים.

קטן מייצג מי שדואג רק לעצמו לצרכים שלו, גדול מייצג את מי שדואג לאחרים ורואה הצרכים של אחרים.

_השמש היא לא רק הרבה יותר גדולה מהירח בנוסף היא יוצרת אור משלה_

אולי בגלל זה קוראים לשמש 'שמש'? כי היא משמשת אחרים?
אולי זה באמת מראה, כפי שכתבת, שמישהו הוא גדול דווקא כשהוא משמש אחרים (דואג לצרכים של אחרים), ולא רק לצרכים של עצמו...

וזעק בקול גדול "זה הקטן גדול יהיה"
ולא ידעתי שלפי הדת מברכים את הנימול שהבולבול הקטן שלו גדול יהיה.
ואולי מישהי יודעת מה המקור של הברכה שהבולבול הקטן יהיה גדול ?

אני חושבת שזאת ברכה יהודית עתיקה שמברכים את התינוק מייד לאחר הברית מילה.
והדעות חלוקות אם מדובר בברכה לתינוק עצמו שיהיה גדול או שמברכים את הפין שלו שעבר טראומה זה עתה כדי שהפין יבריא ויהיה בריא גדול וחזק.
אבל זו שאלה מעניינת בכל מקרה.

ולי יש הרגשה שיש כאן כמה מטרללים.
גם לי. (אמנם כבר האכלתי אותם, אבל כדאי להפסיק כאן).
אני חושבת שזאת ברכה יהודית עתיקה שמברכים את התינוק מייד לאחר הברית מילה.
והדעות חלוקות אם מדובר בברכה לתינוק עצמו שיהיה גדול או שמברכים את הפין שלו שעבר טראומה זה עתה כדי שהפין יבריא ויהיה בריא גדול וחזק.

זו ברכה עוד מתקופת התלמוד ומברכים את התינוק שיגדל ויהיה גדול ברוחניות ובאופן פיזי.
לא מדובר בכלל על הפין שלו.

לא מדובר בכלל על הפין שלו.
בודאי שלא.
זו הפכה לבדיחה, כי את הברכה משמיע המוהל בעת שידיו עסוקות באיבר.
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

אין שני מלכים מולכים בכתר אחד

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:


מה מקור הביטוי:אין שני מלכים מולכים בכתר אחד

המקור לביטוי הנ"ל נובע מהמדרש בתלמוד ובתלמוד זה מופיע כ-"אין שני מלכים משמשים בכתר אחד" ולפיו :
תחילה היו השמש והלבנה זהים בגודלם ובאורם.
באה הלבנה והתלוננה אצל ה' כי "זה לא מתאים שיהיו שני מלכים זהים בגודלם ובאורם ולכן ביקשה היא למשול.
ענה לה ה' "לכי ומעטי את עצמך"
שפירושו: על כי ביקשת להגדיל עצמך על חשבון הזולת (השמש) לכן עונשך יהיה כי את תקטני מהשמש ולא רק זאת אלא שאף את אורך תקבלי מהשמש ולא יהיה לך אור עצמאי משלך.
מוסר ההשכל הוא כי כל אחד צריך להיות צנוע ולא לבקש גדולה על חשבון חברו
שמי שעושה כן מתבזה ומתמעט כבודו ואורו.
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

שלום,
מה מקור (לא הפירוש) הביטוי:
״קרא לנער/לילד בשמו״ ?
תודה

שלום
מתי התחילו להשתמש בביטוי
לרשום על הקרח ?
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

בחורף

מה מקור קרא לנער

בשמו
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

מתי התחילו להשתמש בביטוי לרשום על הקרח ?
מעידן הקרח.
כמובן מהימים שהיו מוכרי קרח, שמוכרים בלוק (של קרח), חצי בלוק, שליש בלוק או רבע בלוק. (תרימו את הראש מהאייפון, פעם המקרר היה ארגז, שהיו שמים בו קרח כדי לשמור על הקור. פעם, זה לא בעידן המערות, אלא בסך הכל לפני 60-70 שנים).
באותה תקופה גם לא היו כרטיסי אשראי, ולא קריפטו. בעלי חנויות נהגו לנהל פנקסי חובות של לקוחות. (תשאלו את סבתא, איפה היא עשתה קניות לפני שהיה סופרמרקט).
בא לקוח בלי כסף מזומן וביקש ממוכר הקרח, לרשום לו את החוב, ענה המוכר: איפה אתה רוצה שארשום? על הקרח? וככה נולד ביטוי חדש.

יש לך מה להוסיף? עריכת כל הדף
אפשר לפתוח דף_חדש, או לכתוב כאן בדף מה_מקור_הביטוי:
יש בדידות אין קץ אצל העריצות.

מאת:

כדאי לקרוא שוב את מה שכתבת לפני ההוספה.