דף_פתיחה‏ leaf מה_חדש‏ leaf מפתח_נושאים‏ leaf הוראות_שימוש‏ leaf חיפוש:
לאסקימוסים יש 200 מילים שונות עבור שלג.
לי יש מילה אחת שמתארת 200 דברים שונים.
תלוי בצליל. באינטונציה. בהבעת הפנים. (הלוחשת_לפירורים‏‏ מתוך הבלוג המצויין הלוחשת_לפירורים‏ :))

ברוך בואך לאתר באופן_טבעי‏ flower

ביקור ראשון שלך?
מפגש_מהחיים_עם_עקרון_הרצף_מתוך_באופן_42  left הפניות_לכאן‏, דפים_דומים‏
מפגש מהחיים עם עקרון הרצף
מאת: ציפורי דורון.

מתוך: באופן טבעי מס' 42 (באופן_42‏) - ספטמבר-אוקטובר 2002

תגובות למאמר, וכן לגליון כולו, ניתן לכתוב בדף עולי_אתיופיה‏.
אנא, אל תוסיפו לדף זה!

לפני כמעט שלוש שנים גיליתי שאני בהריון. התחלתי להתחבר לזרמים שעסקו בהורות ואמהות כפי שרציתי ליצור אותם עבור חיינו ומשפחתנו, ומצאתי את הספר "עקרון הרצף", דרכו גם התחברנו אל "באופן טבעי", שהיה המקום שהרגשנו, ואנו עדיין מרגישים בו, כמו בבית.

באותו זמן עבדתי עם הקהילה של יוצאי אתיופיה. יחד איתי עבדה בחורה ממוצא אתיופי, והיינו בהריון יחד. כשדיברנו, גיליתי לתדהמתי ולשמחתי, שהדרכים המסורתיות לגידול ילדים בגיל הרך בקהילה האתיופית הן הדרכים של עקרון הרצף: ישנים יחד, מיניקים עד גיל מאוחר, לוקחים את התינוק על הגב, וחיים באופן קהילתי.
אך כאשר הגיעו בני העדה ארצה, עשתה להם החברה הישראלית, דרך טיפות חלב, קופות החולים וכד', תהליך של מערביזציה.
למה לקחת במנשא - התינוק עלול להיחנק שם. השתמשו בעגלה.
למה להיניק כל כך הרבה זמן? - התינוק לא עולה במשקל. יותר טוב מטרנה. למה לישון יחד? - את תמעכי את התינוק. תקני לו מיטה! וכן הלאה וכן הלאה...
והאנשים הנלבבים האלה, שרגילים מאד לדמויות סמכות, וציפו לסמכות ישראלית כמו מן משמיים, לקחו הכל, לפחות בהתחלה, כדברי אלוהים חיים.

אז מה קורה אצלם היום?
אמהות שרק עלו ארצה עכשיו, וחיות במרכז קליטה, חוות עדיין את האימהות והקהילתיות על-פי עקרון הרצף, וזו חוויה יפה ומיוחדת לצפות בכך.
אימהות ותיקות יותר, שגידלו חלק מן הילדים באתיופיה, או שמחוברות יותר למסורת, מגדלות את הילדים בגישות מסורתיות, חלקן בגאווה ובהנאה, וחלקן בבושה.
אימהות צעירות, שעלו לארץ בגיל ההתבגרות, מגדלות את הילדים, כמובן, בדרך המערבית - למשל, לתינוק יש מיטה משלו, אבל בדרך כלל לוקחים אותו במנשא.

בשנה האחרונה אני עובדת עם אימהות ממוצא אתיופי על הגילוי מחדש של הדרכים המסורתיות לגידול ילדים. הגילוי הזה אינו רק פרקטי, הוא עוסק גם בשיקום, החייאה והעצמה של העצמי האמיתי, האישי, והמשפחתי, של אנשים שנמצאים בעיצומו של משבר הגירה.
אני מרגישה שיש הבדל עצום בין העצמי האישיותי של אנשים בני העדה שאני עובדת איתם ופוגשת אותם, לבין העצמי שלנו, המערבים. יש שם משהו מאד עמוק, מאד חוויתי, מאד מחובר לכל מה שקשור לקשר רגשי בין בני אדם. ברגשות הם מאד כנים, ברורים ולא מזוייפים, אף כי הם מאד מוסתרים, ופרטיים. אני בטוחה, שחלק גדול מזה קשור לאופן בו הם גדלו.

הייתי שמחה מאד, אם הדבר הזה יישמר, יקבל חיזוק והערכה, ויחלחל, באיזשהו אופן, לכולנו.
לפעמים אני מרגישה, שרק לשבת לידן ולספוג את השקט, העומק שלהן, האופן בו הן מתייחסות אחת לשניה ולילדים, נותן דוגמא חיה של עקרון הרצף בהתגשמותו.

הייתי רוצה השנה, ליצור מפגש בין הורים ישראליים לבין הורים אתיופיים. עבורנו מפגש כזה יכול להיות מעניין ומרתק גם מבחינה פרקטית, כשאפשר לשאול ולהתייעץ, וגם מבחינה פנימית. עבורם, לא תסולא מפז התחושה שיש לחברה הישראלית הערכה אמיתית וחיה, כלפיהם.
היום, הם חווים את החברה הישראלית בעיקר כמתנשאת, ואולי גם באמת עליונה עליהם. מפגש כזה, מסוג אחר, יכול ליצור חוויה אחרת לגמרי, שתתרום הרבה לדימוי ולערך העצמי, ולשימור של כל הטוב שברצוננו לראות גם בתוכנו.

אשמח לשמוע מכם תגובות, ולענות על שאלות, למי שהדבר מעורר אצלו עניין. החיבור בין קהילת "באופן טבעי" לבין קהילת יוצאי אתיופיה נראה לי היום אחד הדברים היותר טובים ומשמחים שיכולים לקרות.

שנה טובה לכולנו

דף_עלון‏

יש לך מה להוסיף? עריכת כל הדף
אפשר לפתוח דף_חדש, או לכתוב כאן בדף מפגש_מהחיים_עם_עקרון_הרצף_מתוך_באופן_42:
גובה העיניים נלמד מתוך התבוננות

מאת:

כדאי לקרוא שוב את מה שכתבת לפני ההוספה.