ברוך בואך לאתר באופן_טבעי‏ flower

ביקור ראשון שלך?
ציפיות_שכר_בראיונות_עבודה  left הפניות_לכאן‏, דפים_דומים‏
דיון שהתחיל בדף מעצבן_לראות_מסביב‏:
מעצבן אותי שבכל ראיון עבודה שואלים אותי מה הציפיות שכר שלי?
מה זה צריך להיות? אני מתמודדת למכרז? תנו משכורת נורמלית, אתם בעלי הכח (הכוונה למעסיקים), היו שקופים, הרי ברור ממילא שאתם גורפים רווחים גבוהים בהרבה מכל השכירים שלכם אז למה מעמידים את כל המועמדים בפני דילמת האסיר הזאת?
שביל_בצד‏, זה המקום שבודק הערכה עצמית. ותמיד עושים סקר שוק שבודק כמה אמורים להרוויח במשרה כזו. אז לבקש מעט יותר זו הערכה עצמית גבוהה. זה שיבקש בדיוק או קצת פחות חושב שהוא לא מתאים לתפקיד.
וואו תודה לוטם_מרווני‏ זה ממש מעניין! יש עוד???
אני מראיינת הרבה. עובדת במגזר הציבורי ולא הפרטי ווממש לא גורפת רווח גבוה משמעותית מרוב העובדים שלי...
ובכל זאת, אנסה להציג לך את הצד של המראיין,
אולי יעזור לך לענות בפעם הבאה.

למה אני שואלת את השאלה הזאת (ואני תמיד שואלת אותה)
כי מנסיוני:
יש לי סכום מסויים עם קצת יכולת "משחק" , אני יכולה בד"כ לשלם בין x לX+5 ש"ח לשעה.
חשוב לי לדעת כמה מי שעומד מולי מעוניין להרוויח.

אני כבר יודעת מנסיוני ש:

מי שאלו הציפיות שלו מתאים וריאלי לי.
כמובן שאנסה להתחיל מהx כי התקציב שלי מוגבל וכי ככה, אחרי שנה בדיון שכר יהיה לי מה להעלות (אחרת, סביר שלא יהיה לי...)

מי שמצפה להרבה יותר ובכל זאת מתפשר, כלומר מתחיל לעבוד בשכר נמוך בהרבה מציפיותיו,
מתחיל מלכתחילה עם תסכול כלשהו, ורואה בנו פתרון לשנה-שנתיים או ברירת מחדל (לתחום שלי פחות משלוש שנים זה מעט מדי...)
אעדיף לקחת מי שציפיותיו מתאימות למה שיש לי לשלם. אחרת ברגע שקצת קשה נשברים.
(לעומת זאת כלפי אותו סכום, יש מי שיגיד: "קשה , אבל השכר טוב, אז אני אתאמץ ואתגבר..")

מי שמצפה לקצת יותר (לא הרבה) ואין לי, אבל הוא עילוי, אהפוך את העולם ואנסה להשיג (לפעמים אולי גם אצליח).

אם יהיו כמה ברצף שמבקשים הרבה יותר או הרבה פחות אבין שהשכר שאני מציעה כבר לא אקטואלי לתפקיד.

זה נותן מדד לאן האדם רוצה להגיע.ודרך זה מבינים גם כמה זמן יתמיד במשרה שאני יכולה להציע לו.
בקיצור, שאלה מעולה שמאוד עוזרת לי.
וכמובן, ה"סדין" לא אינסופי, אם בסכום הכולל אני יכולה לקחת צוות שלם ולדעת שכולם מבסוטים בו כי ציפו לפחות זה נפלא יותר
מלקחת צוות שאין לי מושג עד כמה זה נהדר או עד כמה זה "בסדר" עבורם.

בהצלחה.

מעצבן אותי שבכל ראיון עבודה שואלים אותי מה הציפיות שכר שלי?

זה אכן מעצבן. ועמך הסליחה, יעל_ש?, אני מבינה את הצד שלך, זה עדיין לא מוריד מזה שזה מעצבן לאללה, שאתה בצד ה"חלש" - מקבל השכר וצריך לקלוע איכשהו לכל מה שציינת + לעשות סקר שוק כדי לדעת איפה אתה עומד + לדעת לא לבקש יותר מדי כדי שלא יקבלו אותך או מעט מדי כדי שלא יקבלו אותך ובכל זאת לצאת איכשהו מרוצה..


שביל_בצד‏ את צודקת מאה אחוז!

יעל_ש? :
איזו דרך מוזרה לבחון התאמה לתפקיד...
מצב השוק הנצלני, הרבה פעמים לא משאיר הרבה אפשרויות לעובד שיכול לספר לך סיפורי אלף לילה ולילה בראיון, ממש כפי שיעצו פה לשביל_בצד? (לעשות סקר שוק כדי לדעת איז סכום לבקש..) אז איזה מן אומדן זה?

את מזכירה לי שאלה שנשאלת בראיונות עבודה: ציין תכונה חיובית אחת ותכונה שלילית אחת שלך.
גם פה צריך לשקר ולאמר משהו כזה שעובר כגון: תכונה שלילית שלי שאני פרקציוניסטית (נו, באמת..)

כשאני העדתי על עצמי שיש לי קושי לקבל החלטה - זה כמעט הפיל אותי מעבודה ולמזלי היה מי שאמר על כך שזה מעיד שאני ישרה ולא שקרנית כמו כולם.

איזו דרך מוזרה לבחון התאמה לתפקיד...

מה מוזר בלתאם ציפיות?
מה מוזר בלשאוף להעסיק אנשים שיהיו עובדים מרוצים?
נראה לי הכי טבעי ובסיסי וגם בא ממקום טוב.
הרי זאת לא השאלה הראשונה בראיונות, בד"כ האחרונה.
נשמע לי ממש חיובי לרצות מישהו שציפיותיו מתאימות לציפיותי.
ולכן, אחרי שתאמנו ציפיות בשאר התחומים (חינוכיים, ערכיים מקצועיים) טבעי לי לברר ציפיות גם ביחס לשכר.

הכי טבעי לי לרצות לנהל מקום עבודה בו יש כמה שיותר עובדים מאושרים וכמה שפחות עובדים מתפשרים.
(וכמובן, אני גם מיד עונה לגבי מה היכולת שלנו.)

ושוב, הכל מניסיון,
פעמים רבות עובד שעושה פשרה כלכלית/חינוכית גדולה מאוד לא שורד משברים.
עובד אחר שמדויק לו חינוכית ומרגיש מאוד מתוגמל כלכלית, יעשה יותר בעת משבר כדי לפתור אותו ולהשאר.

ולא יודעת לגבי תחומים אחרים,
אבל מי שעובד עם נוער בסיכון רווי חוויות נטישה ואכזבה, משתדל לתת להם חוויות מתקנות וצוות מחויב.
וגם אני.

מי שמרגיש מאוד מתוגמל...
אני מצטערת שאת נשמעת לי מתנשאת.

תכף תטעני שיש אנשים שעובדים עבור שכר מינימום והם מרגישים מתוגמלים ויש שלא.
או שמא יש אנשים שמקבלים 30 ש"ח לשעה ומרגישים מתוגמלים ויש שלא...
כל אחד יודע עד כמה האף שלו עקום ובפנים הוא יודע בדיוק איך הוא נראה, גם אם הוא לא מראה זאת כלפי חוץ.

כולנו יודעים שהכל יחסי ואם אתה לא סוג של מפגר, אתה יודע בדיוק על איזו סקאלה המשכורת שלך.
רבים מסתפקים בזה כי אין להם את כוח המיקוח לבקש יותר.

חוסר צדק קיים פה בעולם בכמויות מטורפות ואת זה את בוודאי לא תשללי.

ואני אוסיף ואומר:
יש אנשים שהיכולות שלהם קטנות יותר משל האחר, האם זה אומר שהם צריכים פחות אוכל או פחות תרבות או פחות דלק או פחות חופשה או פחות הנאה מאלה שיכולותיהם גדולות יותר?
ובכלל מה הן יכולות גדולות יותר וגדולות פחות?
האם זה שעונה לטלפונים חשוב פחות מזה שמנהל את החברה?

אני ממש לא בטוחה. אני כן בטוחה שלזה שעונה לטלפונים יש הרבה יותר כוח מלזה שמנהל חברה והוא פשוט לא משתמש בו. אם כל הפועלים היו מתאגדים - סדרי עולם היו משתנים.

טבעי לי לברר ציפיות גם ביחס לשכר.
למה שלא תסמכי על כך שאם הוא לא רוצה לעבוד בשכר שאת מציעה הוא יאמר זאת?
אי אפשר לצפות את הכל וגם אם הוא אומר לך, שזה מה שהוא מבקש, הרי זה יהיה מותאם לחוקי השוק ולא לתשוקותיו הוא, אחרת יאבד את האפשרות לזכות במשרה.
זה הכל משחק.
מה שנראה לי הכי קובע בראיון עבודה זה אינטואיציה של המראיין וכמובן דברים נוספים שתלויים בסוג התפקיד וכולי
אם כל הפועלים היו מתאגדים - סדרי עולם היו משתנים.
yes
יש אנשים שהיכולות שלהם קטנות יותר משל האחר, האם זה אומר שהם צריכים פחות אוכל או פחות תרבות או פחות דלק או פחות חופשה או פחות הנאה מאלה שיכולותיהם גדולות יותר?

זה אומר שבכלכלה חופשית הם צריכים לעשות אחד משניים: להסתפק במה שהם מקבלים עבור יכולותיהם הנמוכות או לחפש תחום אחר לעסוק בו, תחום שבו יכולותיהם עולות על של אחרים (במילים אחרות, להשיג יתרון יחסי).

מה שנראה לי הכי קובע בראיון עבודה זה אינטואיציה של המראיין
דווקא שאלות של תיאום ציפיות הן דרך מאוד הגיונית להתמודד עם הטיות (=אינטואיציה).

טבעי לי לברר ציפיות גם ביחס לשכר.

אבל זה לא בדיוק ציפיות שכר. זה זה שיש לך תקציב X ואם הוא אומר לך פחות מזה את תגידי - בסדר ותשמחי על כך שזה פחות מהתקציב ונשאר לך עודף. הרי לא תגידי לו מה עומד לרשותך מבחינת היכולת לשלם.
זה מעצבן, זה סופר מעצבן, זה ממש מרגיז וכל העניין הזה עם שכר ותיאום שכר והעלאות וכו' וכו' שם את העובד במקום מאוד לא נעים, מתגונן, אבסורדי ומסרס.

וגם אם הוא אומר לך, שזה מה שהוא מבקש, הרי זה יהיה מותאם לחוקי השוק ולא לתשוקותיו הוא,
yes
למה שלא תסמכי על כך שאם הוא לא רוצה לעבוד בשכר שאת מציעה הוא יאמר זאת?
צר לי, זה לא נותן את אותו מדד.
אני לא מחפשת עובד רוצה, אני מחפשת עובד מרוצה.
אני לא מחפשת עובד מתפשר, אני מחפשת עובד נלהב.
ומותר לי גם לחשוב שלמי שיתן לי ערך מוסף אשלם יותר.
למה אני צריכה להתנצל על כך? לטעמי זה לטובת העובד לא פחות מלטובת המערכת.

ואגב,
גם כשאני בונה בניין אני מכינה מפרט ומחפשת 3 קבלנים לומר לי כמה ירצה כל אחד תמורת עבודתו, ולא אומרת להם כמה אני מציעה...
גם כשחיפשתי בחודש שעבר גרפיקאית לחודש בלבד, לקחתי 3, הסברתי להן מה התפקיד, ושאלתי כמה ירצו, לא הצעתי.
וכך רוב האנשים שאני מכירה.
מלבד ברגעים בהם אני בסשן בו משלמים ב"כובע קסמים". רוב העולם מתנהל כך
שנותן השירות, הוא זה שמתמחר אותו, ואתה בחור אם תרצה או לא תרצה לשלם את הסכום תמורתו.
וכן, זה מראה לך בכמה הוא מעריך את השירות וללא ספק גם את ערך השוק של השירות.

אבל מי שמתמחר הוא נותן השירות.
כנ"ל בעבודה, וזה לא משנה אם ראיינתי מנהל, טבח, מדריך חדר כשר, אדריכל או מעצב שיער (דוגמאות מהשנה האחרונה...)

פלונית אלמונית כתבה
יש אנשים שהיכולות שלהם קטנות יותר משל האחר, האם זה אומר שהם צריכים פחות אוכל או פחות תרבות או פחות דלק או פחות חופשה או פחות הנאה מאלה שיכולותיהם גדולות יותר?
זה אומר שבכלכלה חופשית הם צריכים לעשות אחד משניים: להסתפק במה שהם מקבלים עבור יכולותיהם הנמוכות או לחפש תחום אחר לעסוק בו, תחום שבו יכולותיהם עולות על של אחרים (במילים אחרות, להשיג יתרון יחסי).

לטעמי לרוב האנשים יש יכולת גדולה בתחום כלשהו, צריך רק למצוא אותה.
ביום שלא אאמין בכך לא אעבוד עם נוער.

לא מבינה איך זה קשור לצריכה (שתינו יודעות שאינסטלטור לוקח מאיתנו בשעה מה שהרווחנו בדי עמל בשלושה ימים...)


_אבל זה לא בדיוק ציפיות שכר. זה זה שיש לך תקציב X ואם הוא אומר לך פחות מזה את תגידי - בסדר

ותשמחי על כך שזה פחות מהתקציב ונשאר לך עודף. הרי לא תגידי לו מה עומד לרשותך מבחינת היכולת לשלם.

זה מעצבן, זה סופר מעצבן, זה ממש מרגיז וכל העניין הזה עם שכר ותיאום שכר והעלאות וכו' וכו' שם את העובד במקום מאוד לא נעים,
מתגונן, אבסורדי ומסרס.

אני מאוד אשמח,
ואתן לו מעט יותר ממה שביקש כדי שגם הוא ישמח
ועדיין ישאר לי עודף לתת עוד משהו לנוער בסיכון שלא הייתי יכולה לתת אחרת.
או להכניס עוד נער למערכת.

וגם
אוכל לשים מעט בצד
ובשנה הבאה להעלות את השכר לעובד, כי יש לאן, והוא שוב יהיה יותר מרוצה.

מה רע בזה?

אני מזכירה שלפחות אצלנו, הנערים במרכז.
אני רוצה עבורם עובדים מתוגמלים ומרוצים, אבל הם מרוצים יותר שיש להם גם כסף לחומרים/פעילות ועליה בשנה אח"כ
והסדין לא אינסופי.

תמיד שמחים כשמתקצר לכיוון אחד כי כך יימתח לכיוון אחר.

ונורא לא נעים לי הרמיזות על הוגנות, עושק והתנשאות.
תנו לי קרדיט, אני מצהירה בזאת שהשכר שלי ושל כל עובדי
(שחלקם מרוויחים טיפה יותר וחלקם טיפה פחות והכל בהבדלים של עד 5 ש"ח מעלה-מטה)
הוגן ואף עולה על הקולגות בתחום חינוך בלתי פורמלי סביב.

ממש לא מבינה מה רע בלרצות צוות מרוצה ובלדעת בוודאות שמניסיון,
אף אחד לא מרוצה אם בראיון ביקש מעבר למה שיכולת,
הפכת את העולם ואמרת לו את זה+את האמת: "אבל לא יהיה לי יותר מזה לפחות בשלוש השנים הבאות".
תאמינו לי שמניסיון אחרי שנתיים, הוא מתבעס מזה שאין לאן לעלות.

ואגב, לא הבנתי לא את ההאשמה על התנשאות,
ו30 ש"ח זה באמת דוגמא טובה למספר שיכול להיות המון או מעט. וממש לא הבנתי את הדימוי עם האף.
אגב אחרון,

כולנו יודעים שהכל יחסי ואם אתה לא סוג של מפגר, אתה יודע בדיוק על איזו סקאלה המשכורת שלך.
רבים מסתפקים בזה כי אין להם את כוח המיקוח לבקש יותר.

לטעמי בחינוך בלתי פורמלי אין ממש חוקי שוק.
אפשר להרוויח על אותה שעת הנחית קבוצה בין 23 ליותר מ1,000 ש"ח. ואני לא צוחקת.
בעיקר תלוי באיזה כובע באת באותו יום (בשלב שמזגזגים בין כמה עבודות זה הכי בולט:
קמים בבוקר ומתלבטים: רגע, היום אני עובד עם הצוות כמנחה או מטעם חברת ייעוץ ארגוני? היום נקרא לזה פעולה או אאוטדור?
היום נבשל אוכל בריא עם הנערים במועדון שלנו כמו תמיד, או נעביר סדנא במועדון מקביל בעיר הקרובה נקרא לה "פיתות מקמח מלא" ונוסיף עוד 0 מאחורי הסכום לשעה...)

אני חושבת שזה חלק מהבעיה של התחום, אבל כמי שדווקא רואה עצמה כחלק מ"התאגדות פועלי העולם" עובדת קשות גם על זה.
(ובכלל מצחיק איך כשאתה מציג את צד המנהל ישר מתייחסים אליך כאל מנצל.)

בכל הדוגמאות שנתתי (קבלן, גרפיקאי וכו..) אתם באמת באים ומציעים ולא שואלים כמה הוא רוצה???

אבל לא מדובר על קבלן או גרפיקאי.. את כל הזמן מדברת על נוער בסיכון ואני מדברת על... היי טק. נראה לי שזה קצת שונה לפי התיאור שלך.
אני מנהלת מרכז לנוער בסיכון שיש בו המון תחומים וככה שיצא שיש לי כמובן מדריכים, טבח, מנהל חברה (עסק לבני נוער) מנהלי משמרות בחברה, אב בית, מזכירה, מורים, מדריך עיצוב שיער, עו"סים ועוד...
ולאחרונה הייתי צריכה גם קבלן וגרפיקאי...
קורה.

לא מבינה בהי-טק...

יכול להיות שזה אחרת.
אני יודעת רק מעצמי, שלי תמיד נראה הגיוני, שמי שנותן את השירות מתמחר אותו, ואתה מחליט אם להסכים, להתמקח או להפרד.

יעל אני לא יודעת איך זה אצלך אבל אני חושבת על דבר אחר אני אתן לך דוגמא

עבדתי באיזה מפעל כולם עושים את אותו תפקיד "מפעיל"
רק מה, לא כולם קיבלו את אותו שכר מי שביקש יותר (בגדר מה שהמפעל מוכן לשלם) קיבל יותר מי שביקש פחות קיבל פחות

20 אנשים עושים אותו תפקיד אותם שעות אותם משמרות וכל אחד מקבל סכום אחר זה פשוט לא פייר ולדעתי גם ניצול..

ואגב, לא הבנתי לא את ההאשמה על התנשאות,
יעל, אני מצטערת אם חטאתי ואולי את בכלל בכלל משהו אחר ממה שמצטייר לי, פשוט אני מצפה ביחסי אנוש בכלל וגם ביחסי עבודה, לכנות מצד כל הצדדים. אם יש דברים שקשה לי למצוא באנשים:
חוסר יושר, חוסר מאמץ לתקן ולשפר, במקרים מסויימים חוסר מודעות.
מה רע לאמר לעובד : תשמע, יש לי אפשרות לתת לך יותר ממה שאתה מבקש אבל זה אומר שאנחנו לא מעלים שכר בשלוש שנים הבאות, ואני מאוד רוצה לדעת בשיא הכנות אם יש לך תוכניות רציניות לשלוש שנים הבאות כי בעבודה כזו אי אפשר להחליף אנשים כמו גרביים (זה פשוט פוגע בנפשות גם ככה כבר פגועות ושחוקות...)

למה לא ללכת בכוונים כאלה? הרי זה לא עסק. אדם שבא לראיון אצלך יודע שזה לא מקום שמגלגל כספים.
מי שהולך לעבוד בחינוך לא מצפה להתעשר. המצב ידוע.

כשאת כנה ומשדרת בראיון עבודה ניחוח של אמת ורצון טוב, האם לא תמשכי כאלה אנשים גם לעבוד איתך?

ולגבי האף העקום, התכוונתי שכל אחד בתוך תוכו יודע מה המשכורת שלו שווה והוא לא מדלג בדילוגים שמחים כשהוא מביא 30 ש"ח לשעה הבייתה. (ממש כפי שכל אחד יודע בתוך תוכו איך הוא נראה, גם אם לא יראה זאת).

באנגליה, נדמה לי, מתפרסם השכר המוצע בצמוד להצעת העבודה במחלקת הדרושים בעיתון.
20 אנשים עושים אותו תפקיד אותם שעות אותם משמרות וכל אחד מקבל סכום אחר זה פשוט לא פייר ולדעתי גם ניצול...
טוב, אצלי אין שניים זהים...
אבל באופן כללי, אני מאמינה למשל שוותק והתמדה, כמו גם התפתחות מקצועית חייבים להשפיע על שכר אחרת קשה לשמר אנשים בתפקיד.
אנחנו חלק מעיריה ואני רואה סביבי המון אנשים מבסוטים עד הגג שאפילו לא חושבים לעזוב, כל זה רק כי הותק שידרג אותם.
(והשפעת הפוליטיקה והקביעות על המוטיבציה היא כבר סיפור עגום אחר...)

תשמע, יש לי אפשרות לתת לך יותר ממה שאתה מבקש אבל זה אומר שאנחנו לא מעלים שכר בשלוש שנים הבאות, ואני מאוד רוצה לדעת בשיא הכנות אם יש לך תוכניות רציניות לשלוש שנים הבאות כי בעבודה כזו אי אפשר להחליף אנשים כמו גרביים (זה פשוט פוגע בנפשות גם ככה כבר פגועות ושחוקות...)
זה די דומה למה שאני אומרת .ולצערי כבר נפגעתי מספר פעמים.
מנסיוני זה תופס שנתיים גג...אח"כ גם כשמזכירים יש אנשים שמרגישים שבכל זאת ואף על פי כן...
ותביני, התקציב שלנו שקוף....

כשאת מחפשת נותן שירות\ קבלן את אכן יוצאת למכרז!!
אבל כאן את מחפשת עובד (ועל הדרך עושה לו מבחן פסיכולוגי בגרוש), זה בדיוק העניין זה לא אותו דבר.
כשאת אומרת שאם למישהו יהיו ציפיות שכר נמוכות תשמחי כי תוכלי לעשות משהו לטובת נוער בסיכון זו דמגוגיה, כי מי יתווכח כאן עם הערך הנעלה של העבודה שלך, אבל כשאדם רוצה להתפרנס ומצפה לשכר הוא לא צריך להזדהות עם המפעל שמעסיק אותו אלא להתפרנס בכבוד (ולא משנה אם מדובר על מפעל נשק או מקום חינוך לנוער בסיכון).
ההזדהות שמצופה משכירים עם האינטרסים הכלכליים של המעסיק- היא גם מעצבנת.
ואגב הקטע של לתת פחות כדי שאפשר יהיה בעתיד להעלות גם הוא תרגיל פסיכולוגי מלוכלך. עדיף שכר גבוה מלכתחילה שמשפיע גם על ההפרשות, פיצויי פיטורים ועוד.
כל זה לא סותר את העובדה שקרוב לודאי את אדם טוב מאוד (כמו רוב אנשי החינוך) והכוונות שלך הן לטובת המפעל החשוב הזה, אבל לא לטובת השכיר
אבל זה לא בדיוק ציפיות שכר. זה זה שיש לך תקציב X ואם הוא אומר לך פחות מזה את תגידי - בסדר ותשמחי על כך שזה פחות מהתקציב ונשאר לך עודף. הרי לא תגידי לו מה עומד לרשותך מבחינת היכולת לשלם.
זה מעצבן, זה סופר מעצבן, זה ממש מרגיז וכל העניין הזה עם שכר ותיאום שכר והעלאות וכו' וכו' שם את העובד במקום מאוד לא נעים, מתגונן, אבסורדי ומסרס.

מה שמעצבן אותי הוא שמציגים שאלה תמימה יחסית על ציפיות שכר, וממנה משליכים על דברים שלא תמיד קשורים, כמו עד כמה המתראיין מתפשר ואיך הוא יתמודד עם משברים ואיך הוא יתפקד בעבודה באופן כללי.
לפעמים יש משהו בתירואיות האלה, ולפעמים לא. לפעמים מישהו יסכים לקבל שכר נמוך יותר ממה שחשב שיקבל אם העבודה מקדמת אותו מבחינה מקצועית והוא צריך את הנסיון הזה (ע"ע כל מי שעושה סטאז' במשפטים, לדוגמה). במה שקשור לכתיבה זה די נפוץ, אנשים עובדים תמורת גרושים בשביל השורה ברזומה.
אני עבדתי במוקד תמורת שכר של מוקד (אני מניחה שאם הייתי נותנת גז הייתי יכולה להרוויח יותר כרפלקסולוגית שמטפלת מהבית), כי התאים לי להיות שכירה באותו הזמן ואהבתי את העבודה. כל יום היתה שיחה אחת לפחות שרק בשבילה היה שווה לי לצאת מהבית.

ואני לחלוטין לא מסכימה עם הגישה שאומרת שהמספר שאת נוקבת בו עומד ביחס ישר לדימוי העצמי שלך.
מה הקשר?
כשאני מחפשת עבודה אני מחפשת מקום שיהיה לי טוב לעבוד בו ושיכסה את הוצאות המחיה שלי. ברגע שמלשמים לי מעל ה-X של הוצאות המחיה, שהן די נמוכות, זה בסדר. יותר חשוב לי לעבוד עם אנשים נחמדים ולא להרגיש כמו פועל תאילנדי.
אז אם אני מגיעה למקום מקסים שאני מרגישה שאני יוצאת מורווחת מעצם העבודה שם עוד לפני שמדברים על כסף, אם אני לא זורקת סכום גבוה במיוחד זה אומר שאני נואשת? שאני לא אוהבת את עצמי? זה פשוט שטויות.

אבל כשאדם רוצה להתפרנס ומצפה לשכר הוא לא צריך להזדהות עם המפעל שמעסיק אותו אלא להתפרנס בכבוד

(ולא משנה אם מדובר על מפעל נשק או מקום חינוך לנוער בסיכון).
ההזדהות שמצופה משכירים עם האינטרסים הכלכליים של המעסיק- היא גם מעצבנת.

ולכן חשוב לי שיעבדו אצלי אנשים מרוצים ולא מתפשרים. ולכן חשוב לי להבין כמה הם היו שמחים לקבל עבור עבודתם.
ונראה לי שכבר ציינתי שאני לא משלמת מעט. ושעדיין לצערי (כי כמובן שהייתי שמחה להרוויח יותר) זה פחות ממה שאני שואפת אליו ולכן ממשיכה לגייס.
ולהעלות בהדרגה זה ממש לא תרגיל פסיכולוגי. זאת תפיסת עולמי. כבר כתבתי שאני בעד סולם ובעד תגמול על וותק בשטח ולא על "עליה לניהול".

שוב. יש עוגה תקציבית אחת וכמנהל אתה מחלק אותה. זה לא שיש לי "סכום x שמישהו הקצה לי לכל תפקיד."
ולכן זה שכשנשאר יותר לחומרים ופעילויות זו לא דמגוגיה. אלו עובדות החיים.

<הודעה מ-אהבת_עולם‏:>

הדיון כאן על ראיונות עבודה, תיאום ציפיות שכר וכו', נשמע לי מאוד מעניין, והייתי רוצה להעביר אותו לדף נפרד.
אין לי רעיון לשם דף.
למישהו יש?
או יכול להציג את הנושא במשפט אחד?

חכי, תני למצות את העצבון
לדעתי רק ראיון_עבודה?, כי ככה זה מזמין לדיון בעוד הבטים של הנושא.
אולי ראיון_עבודה_סוגיות? (בכוונה שמה קודם ראיון עבודה ככה יותר קל למצוא בחיפוש)
שנייה, לפני שמעבירים את הדיון...

כמו שציינה מיצי_החתולה‏, באנגליה אכן מפרסמים את השכר המוצע במודעות הדרושים.
בארץ, לעומת זאת, נתקלתי לא מזמן במודעת דרושים שדרשה מהמועמדים לציין את ציפיות השכר כבר בפנייה הראשונה שלהם. "פניות ללא ציפיות שכר לא ייענו". טוב שהם לא כתבו שהם לא מתחייבים לקבל את ההצעה הזולה ביותר...

יתרה מכך, שמעתי על עובדים (אפרופו היי-טק) שהחוזה שלהם *אוסר* עליהם במפורש לדון בשכר שהם מקבלים.

תרבות החוזים האישיים, שבזמנו נתפסה כשחרור מכבלי הוועדים הנצלנים, יצאה כאן משליטה באופן שאפילו תאצ'ר לא היתה חולמת עליו. העובד מגיע למיקוח הזה מוחלש ומבודד, ואז הוא עוד צריך לקלוע לחידונים פסיכולוגיים שבהם הוא צריך לקלוע לדעת המראיין - לא נמוך מדי, כדי לא למכור את עצמו בזול, אבל לא גבוה מדי כדי שלא יעיפו אותו מכל המדרגות.

זה שונה אצל פרילאנסרים, מכל מיני בחינות, ולו רק כי חלק מרכזי בעבודתו של פרילאנסר הוא ללמוד לתמחר את עצמו, מפרויקט לפרויקט, בהתאם לפרויקט.
גם פרילאנסרים עלולים להידפק, אבל החשיבות של קביעת השכר קריטית הרבה יותר אצל שכיר, שלא יקבל הזדמנות שנייה בפרויקט הבא.

תרבות החוזים האישיים הזאת, אגב, מחלחלת גם ליחסי האזרחים עם הרשויות. כל אחד לעצמו, נלחם בעצמו על מה שנוגע לו. פסה הסולידריות מן הארץ, נשאר רק שוק שמחייב מיקוח אינסופי על כל צעד ושעל.
ארץ אוכלת יושביה, הישרדות: החיים האמיתיים. ומי שחלש נופל בצד הדרך.

קו ישר מתוח בין חוף פלמחים, שייח ג'ראח וחברת הביטוח שמנסה כל שנה לדפוק אותי באלף שקל, בשיטת מצליח.

העברתי את הדיון מ-מעצבן_לראות_מסביב‏.

התלבטתי אם בשם הדף להתייחס רק לעניין השכר או לראיון עבודה בכלל,
אבל נראה לי שנושא השכר תפס כאן מספיק מקום, כדי שיהיה לו דף משלו.

אולי זה באמת רעיון טוב לפתוח דף על ראיונות עבודה בכלל.
על ההתנהלות שלהם, על איך להתכונן אליהם וכו'.
(זכור לי שמישהי פתחה כאן פעם דף ספציפי על איך להכין את עצמה לראיון עבודה מסוים, אבל כנראה שנחשב לדף זמני ונמחק).

נקודות, בניתי את השם על ההצעה שלך:
הסכמי_שכר_בראיון_עבודה?

פשוט להבנתי, את ההסכמים לא עושים בראיון עצמו, אלא בראיון רק מדברים על הציפיות.
לכן היה נראה לי יותר נכון לכתוב 'ציפיות שכר'.

קישור | העבר | מחק *בלבוסטה* (22.10.2010 00:21):
נקודה אחרת למחשבה -
השאלה הזאת ברוב המקרים בוחנת את יכולות התמחור והמיקוח של המרואיין. במקרים רבים אלה יכולות שאינן קשורות כלל ליכולות הנדרשות ממנו לעבודתו, כלומר מי שמתקבל לטווח ארוך (אני מדברת על מקומות עבודה רגילים ולא בתחום החינוך) הוא אנשי מכירות טובים בתחום מיקוח השכר, ולאו דווקא האנשים הטובים לתפקידים.
מעסיק ששואל על ציפיות שכר, ראוי לענות לו שתי תשובות:
  1. אני עובד טוב / עובדת טובה, מגיע לי שכר טוב.
  2. אתה מחפש עובד מתאים? או אתה עושה מכרז של ציפיות השכר הנמוכות ביותר? :
מטרידה אותי ההשתלחות הזאת במעסיקים באשר הם.. מזל שיעל_ש? מספיק איתנה בשביל לעמוד בגלי הביקורת.

אני יודעת רק מעצמי, שלי תמיד נראה הגיוני, שמי שנותן את השירות מתמחר אותו, ואתה מחליט אם להסכים, להתמקח או להפרד.
יעל, אשמח לדון בשורש העניין הזה. למה זה נראה לך כל כך הגיוני? זה משהו שניתחת לעומק או שפשוט מרגיש לך הגיוני מנסיון העבר?

בחודשים האחרונים אני מנסה למצוא את מקומי בעולם הכלכלי.
מצד אחד משתדל לגבות תשלום בשיטת כובע הקסמים, מתוך אמונה שאם אצליח לפתוח לאנשים מספיק את הלב, הם ישלמו ברוחב, אלא אם באמת אין להם או קשה להם.

ומצד שני, במצבים בהם אדם פרטי גובה ממני תשלום, אני שואל אותו האם הוא מרוצה מהסכום או היה שמח לקבל קצת יותר?
וזאת מתוך המחשבה שהרבה פעמים אנשים מתמחרים שירות בהתאם לתחרות בשוק, ולא לפי כמה באמת היו שמחים להרוויח על השירות.
אם להיות ספציפי, אם מישהו מבקש ממני 50 שקל ואחרי הוצאות נשארים לו 10 שקל רווח, ממש קורצת לי ההזדמנות להשקיע בעצמי 20% יותר (10 שקל נוספים) שייתנו לו רווח כפול.

לא באתי להתייפיף או לצאת יותר צדיק מהאפיפיור, פשוט מחפש דרך אחרת.

סיפור אמיתי: במלחמת העולם השנייה סבא שלי וכל המשפחה ברחו מהגטו, התחפשו לנוצרים וחיו ככה בפולין כל המלחמה. כשסבא שלי הלך לראיון עבודה, הציעו לו שכר נמוך, אז הוא אמר להם שבשכר כזה הוא לא מוכן לעבוד ושיחליטו אם הם רוצים להעלות לו את השכר או לוותר עליו. באופן מיידי הוא קיבל העלה משמעותית בשכר ובנוסף בונוס: אף אחד לא חשד שהוא יהודי, כי איזה יהודי מחופש היה מעיז להתווכח על גובה המשכורת באמצע המלחמה?
בהמשך כבר היו כמה שגילו את הזהות האמיתית שלהם, אבל שמרו באומץ על שתיקה במשך כל המלחמה.
אני עובד טוב / עובדת טובה, מגיע לי שכר טוב.
פלונית יקרה ומצחיקה, זה בדיוק מה שאני מאמינה בו.
ולכן רוצה לברר מה זה שכר טוב לעובד הספציפי הזה.
(כבר ציינתי שאני משלמת יותר ממה שנהוג בתחום סביבי, ועדיין שלצערי יש פחות משאבים בתחום החינוך,
השכר שלי יכול להראות אחלה לאדם אחד ומבעס עד מאוד לאחר...

אתה מחפש עובד מתאים? או אתה עושה מכרז של ציפיות השכר הנמוכות ביותר?
מה קשורה התשובה?
אם מישהו היה עונה לי ככה הייתי בעיקר חושבת שהוא חוצפן ולא אדם נעים.
הייתי עונה בכנות שאני מחפשת אדם שישמח בשכר שאני יכולה לשלם ולא יראה בו פשרה,
ושאני בטח לא מחפשת עזי פני לצוות החינוכי העדין והנעים שב"ה אני חלק ממנו.
אולי יש אנשים עם אופי אחר, אולי בעולם העסקי המחוספס...
אני אדם עדין ותשובה כזאת היתה מראש פוסלת את המועמד היושב מולי מלעבוד עימי.

לאורי יורמן עניתי בדף שלו.

ומצד שני, במצבים בהם אדם פרטי גובה ממני תשלום, אני שואל אותו האם הוא מרוצה מהסכום או היה שמח לקבל קצת יותר?

נהדר. משחרר את כולנו מהפולניות של להיות חרדים לכל שקל בודד או 10 ש"ח שיוצאים מכיסנו, במיוחד כאשר הם הולכים לכיסו של אדם פרטי.
גם אני משלמת יותר אם אני חושבת שהסכום שביקשו לא הוגן. לאדם פרטי.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שמישהו עשה את זה לי. אמרתי כמה אני גובה לפגישה (זה היה מזמן - גביתי ממש מעט) והוא לא הסכים וקבע מחיר של פי 2.5. זה היה ממש מנער, לימד אותי הרבה. גם דרש ממני הרבה. לפעמים מחווה בודדת של אדם אחר יכולה לחולל בך מפנה קטן.

אף אחד לא חשד שהוא יהודי, כי איזה יהודי מחופש היה מעיז להתווכח על גובה המשכורת באמצע המלחמה?
מדהים.

אמרתי כמה אני גובה לפגישה (זה היה מזמן - גביתי ממש מעט) והוא לא הסכים וקבע מחיר של פי 2.5. זה היה ממש מנער, לימד אותי הרבה. גם דרש ממני הרבה. לפעמים מחווה בודדת של אדם אחר יכולה לחולל בך מפנה קטן.
איזה יופי!
לאורי יורמן עניתי בדף שלו.
בדף להתפרנס_מהתשוקה_של_אורי‏ , לא בדף הבית שלי
אמרו לי להגיע מוכנה -יודעת מה אני מבקשת .ולירות גבוה .
בהצלחה
יש לך מה להוסיף? עריכת כל הדף
אפשר לפתוח דף_חדש, או לכתוב כאן בדף ציפיות_שכר_בראיונות_עבודה:
כאשר אתה בז לעצמך, זה לא מפליא שיונת השלום האפשרי בינך ובין עצמך - מסרבת לעוף.

מאת:

כדאי לקרוא שוב את מה שכתבת לפני ההוספה.