ברוך בואך לאתר באופן_טבעי‏ flower

ביקור ראשון שלך?
חלונות_המשקיפים_לחיים  left הפניות_לכאן‏, דפים_דומים‏

דפוס 192 – ‏Windows Overlooking Life

מתוך הספר ‏A Pattern Language‏ מאת כריסטופר_אלכסנדר‏. תרגום: ענן_בעננים‏

הדפוס הנוכחי עוזר להשלים את הדפוסים הקודמים שמעצבים את החדרים: שני_כיווני_אור? (159), תקרות_בגבהים_שונים? (190), וצורת_החלל_הפנימי‏ (191). אחרי הבהרת הדפוסים האלה, הדפוס הנוכחי עוזר למקם את החלון ביתר דיוק על הקירות. הוא מגדיר כמה חלונות צריך, באיזה מרחק זה מזה, ואת שטחם הכולל.


חדרים שאי אפשר להביט מהם החוצה הם בתי כלא עבור האנשים שצריכים לחיות בהם.

כאשר אנשים נמצאים במקום לזמן מסוים, הם צריכים להיות מסוגלים לאוורר את עצמם בעזרת התבוננות בעולם שונה מזה שבו הם נמצאים, עולם שיש בו מספיק מגוון וחיים על מנת לאפשר התרעננות.

עמוס רפפורט נותן תאור כתוב של שלושה חדרי סמינרים חסרי חלונות באוניברסיטת קליפורניה. התיאור (שניתן על ידי סטודנטים ומרצים במגמה לאנגלית שנתבקשו לכתוב תיאור של החדר כחלק מתרגיל כתיבה שניתן להם), היה שלילי למדי, וזאת למרות שאף אחד לא ביקש מהם לכתוב באופן שלילי. במקרים רבים התיאורים מתייחסים לאופיים של החדרים כחסרי חלונות, כלואים ומבודדים מהעולם.
הנה שתי דוגמאות:

"חדר 5646 הוא חדר בלתי נעים להיכנס אליו לשיעור. תחת נורות הפלורסנט המזמזמות, התקרות האקוסטיות הגבוהות, הכיורים, הארונות והצינורות המוקפים בחלל ריק, התחושה שהוא נותן היא שהוא מנותק משאר העולם. ".
"החדר הגדול חסר החלונות בעל הקירות האפורים, הריקים הסוגרים עליך כבר לא מעוררים אצלך תעוב ואף לא אהדה. אדם הנמצא בחדר כזה יכול לשכוח כמה הוא בעצם לכוד בתוכו..."
(Amos Rapaport, “Some consumers Comments on a Designed Environment” Arena – The Architectural Association Journal, January 1967, pp. 176-78)

בריאן וולס שעשה מחקר על בחירת מקום הישיבה של העובדים במשרד, מצא ש-% 81 מהמשתתפים במחקר בחרו לשבת ליד חלון.
(Office Design: A Study of Environment, Peter Manning., Pilkington Research Unit, Department of Building Science, University of Liverpool, 1965, pp. 118-21.)

........אנו טוענים כי אנשים יושבים ליד חלונות לא רק בגלל האור הטבעי מאחר והם פחות מעונינים לשבת ליד חלונות הנפתחים לתוך פיר (לדוגמא מה שאנו קוראים "חלון אנגלי" ). חלונות כאלה אמנם מכניסים אור טבעי אל תוך החדר, אך לא נשקף מהם נוף.
במחקרו מוכיח תומס מרקוס שעובדי משרד מעדיפים חלון אשר ממנו נשקף נוף משמעותי – מראות מחיי העיר, טבע וכו', ואינם מחבבים מראות שאינם מעניינים או משמעותיים.
(Thomas A. Marcus, “The Function of Windows: A Reappraisal,” Building Science, 2, 1967, pp. 97-121)

לכן נניח שאנשים צריכים להסתכל מהחלון על סביבה השונה מסביבתם המיידית. הבה ניתן הערכה גסה של כמות שטח חלון הנדרשת בחדר. כמות החלונות בחדר תלויה במידה רבה באקלים, קו-הרוחב וכמות המשטחים מחזירי האור באזור שמחוץ למבנה אך באופן כללי סביר להניח שהיחס בין שטח הרצפה לשטח החלונות, למרות הבדלים באזורים שונים, יהיה פחות או יותר זהה בתוך אותו איזור.

אנו מציעים שתסתובבו באזור מגוריכם, ותבחרו כ-6 חדרים שונים עם כמות אור שמוצאת חן בעיניכם. התהליך הוא כזה:

  1. למדוד את שטח החלונות בכל אחד מהחדרים.
  2. למדוד את שטח הרצפה של החדר.
  3. למצוא את היחס בין שטח החדר לבין השטח הכולל של החלונות.
  4. לחשב את ממוצע היחס בין שטח הרצפה לשטח החלונות בכל אחד מ-6 החדרים שמדדת.
לדוגמא, בברקלי, קליפורניה - המקום בו אנו חיים, מצאנו שחדרים נעימים ביותר כאשר מתקיים בהם יחס של 25-50% (זאת אומרת בין 25-50 מ"ר חלונות לכל 100 מ"ר שטח רצפה). אבל אנחנו כמובן מדגישים שהנתונים הללו ישתנו כאשר מדובר בחלק אחר של העולם. דמיינו למשל את רבאט, טימבוקטו, אנטארקטיקה, צפון נורווגיה, איטליה, היערות בברזיל...

לכן:

בכל חדר מקמו את החלונות באופן כזה ששטחם הכולל יתאים ליחס שמצאתם בחדרים באזור מגוריכם. מקמו אותם כך שיתנו את הנוף הטוב ביותר שיש לחדר להציע על החיים שבחוץ: פעילות ברחוב, גנים שקטים, ולמעשה כל דבר שנראה שונה מפנים החדר.



קבעו את המיקום המדויק של החלונות רק במהלך הבניה – חלונות_ודלתות_טבעיים? (221); חלקו את השטח של החלון לזגוגיות_קטנות‏ (239); תנו לכל חלון אדן_נמוך‏ (222) כדי לשפר את הנוף, ופתח_עמוק? (223) כדי לרכך את האור.
הכנסתי תיקונים קלים.

יונת, כמה נראה לך סביר להתרחק מהתרגום הראשון לטקסט בלעברית?
האם, למשל, כדאי להכניס פה גם מספרים רלוונטיים לישראל?

אפשר להתחיל מלהוסיף הערות כאן למטה...
האם, למשל, כדאי להכניס פה גם מספרים רלוונטיים לישראל?
מספרים רלוונטיים לישראל:
על מנת לתת אור טבעי מספק בארץ (לא פחות מידי ולא יותר מידי), רצוי ששטח החלונות בחדר יהוה כ 10% משטח רצפת החדר

דרך אגב, עשיתי בעבר תרגיל בנושא עם סטודנטים שלי, ורובם אכן הגיעו ל- 10%
שווה לנסות את זה באופן אישי, זהו לדעתי תרגיל מעניין.

מעניין. את התרגיל עשית בדרום? אני חושדת שבצפון המספרים יותר קרובים לאלה של סן פרנציסקו. מה דעתך?
אם יהיה לי כח, אעבור עם מטר על כמה חדרי מגורים (ככה אומרים סלון?) בשכונה (הגלילית) שלי.
התרגול נעשה בדרום, ואשמח מאוד לשמוע על 'ממצאים' מאזורים אחרים
מדדתי בסלון שלנו. החלון הוא 11.5% משטח הריצפה והוא קטן מדי – אנחנו תמיד פותחים גם את הדלת. הדלת והחלון יחד הם 38% משטח הריצפה. שניהם פונים לדרום מזרח, אגב. מחר אמדוד את הסלון של משפחת כשר, שהאור בו מצוין לתחושתי.
סופסוף מדדתי את הסלון של משפחת כשר: 20%, בעיקר מזרחה וקצת דרומה.
שיניתי בכותרת נוף (שמשמעותו יותר נוף רחוק כמו במבט זן) למבטים החוצה למקומות שיש בהם חיים ותנועה מחוץ לבנין שלזה הכוונה בדפוס הזה לדעתי
סביר להניח שבארץ עם הבוהק החזק שלה והחום הגדול יותר האחוזים צריכים להיות יותר נמוכים מאשר בסן פרנסיסקו שהאקלים שלה ממוזג מאוד בגלל האוקינוס
משהו לא מסתדר לי עם "_מבטים החוצה למקומות שיש בהם..._
אולי "אפשרות להביט החוצה למקומות..." ?
משהו לא מסתדר לי עם "מבטים החוצה למקומות שיש בהם...
אולי "אפשרות להביט החוצה למקומות..." ?
כן, אין בעברית תרגום מדויק ל-view. לפעמים זה מבט, לפעמים נוף, לפעמים תצפית, לפעמים קו-ראיה, ולפעמים אף אחד מאלה...
הערה נכונה. עברית היא שפה של פעלים. חדרים שאי אפשר להביט מהם החוצה הם...
אגב, ששטחם הכולל יתאים ליחס שמצאתם בחדרים באזור מגוריכם
אולי עדיף להוסיף "ושנעים להיות בהם", כדי לא סתם לקחת ממוצע.
אולי עדיף להוסיף "ושנעים להיות בהם", כדי לא סתם לקחת ממוצע.

שימי לב למעלה לשורה
אנו מציעים שתסתובבו באזור מגוריכם, ותבחרו כ-6 חדרים שונים עם כמות אור שמוצאת חן בעיניכם
חוץ מזה, זה תירגום, לא עד כדי כך חופשי blink

יש לך מה להוסיף? עריכת כל הדף
אפשר לפתוח דף_חדש, או לכתוב כאן בדף חלונות_המשקיפים_לחיים:

מאת:

כדאי לקרוא שוב את מה שכתבת לפני ההוספה.