ראו גם: תמיכה בהנקה, תרופות בהנקה, יועצות הנקה

סיכום המידע מדף דלקת בשד - עדכני עד 25-9-2004

למידע נוסף על סתימות ושלפוחיות חלב ר' גם בדף סתימת צינורית חלב

דלקות וסתימות
"גורם חשוב להתפתחות מסטיטיס הוא הוצאה לא יעילה של חלב מן השד על רקע טכניקת הנקה לא טובה".
"אירועים חוזרים של מסטיטיס עלולים לנבוע מטיפול מאוחר או לא מספק באירוע הראשון, או מהמשך השימוש בטכניקת הנקה לא טובה. אירועי מסטיטיס חוזרים קשורים לעיתים לזיהום נלווה בקנדידה. באופן נדיר יותר ייתכנו מצבים של בעיות מקומיות בשד, כגון ציסטה או גידול, שגורמות לניקוז לא יעיל באיזור מסוים של השד לאורך זמן, ויש לזהות מקרים כאלה ולטפל בהם כנדרש".
"יש ליידע נשים מיניקות כיצד לזהות ולטפל בסימני סטאזיס [חלב "עומד" בשד]. כאשר אשה חשה בגוש רגיש בשד, או שמופיע אודם וחום מקומי, לעיתים מלווה בחום סיסטמי לא גבוה, עליה לפעול כדי למנוע החמרת המצב והתפתחות מסטיטיס. עליה להשתדל לנוח, להיניק לעיתים קרובות מן השד הבעייתי, להניח קומפרס על האיזור הרגיש, ולְעָסות בעדינות את האיזור הגבשושי בעת ההנקה או בעת סחיטת החלב כדי לשפר את זרימת החלב ממנו. אם אין שיפור במצב תוך 12-24 שעות עליה לפנות לעזרה רפואית."
(ד"ר מירה ליבוביץ, "מסטיטיס - גורמים וטיפול", מידע הנקה, גיליון 11)
לא תמיד ניתן לאבחן אם דלקת השד נובעת מזיהום או מצינורית חסומה, שכן ייתכן שלאם יהיו חום נמוך גם ללא זיהומי בקטריאלי. השם מסטיטיס מתייחס לשני המצבים (צינורית סתומה ודלקת חידקית).

היום כבר לא ממליצים להניק כשהסנטר לכיוון האזור הסתום, כי זה לא הוכח כיעיל במיוחד וכי היום יודעים שמבנה הצינוריות בשד הוא לא כמו "ברוקולי" שמופיע ברוב הספרים, אלא דומה יותר לשורשים של עץ, והסתימה יכולה להיות באזור אחר מזה שקרוב לפני השטח. סימני דלקת בשד:
מופיעה בפתאומיות, מקומית, השד אדום, חם ונפוח, הכאב עז אך מקומי, לאם סימפטומים דמויי שפעת, החום 38.4 ומעלה.
דלקת חוזרת נגרמת לרוב כתוצאה מאי טיפול בבעיה הראשונית שגורמת לזה. ממלאים תפקיד: עייפות, סטאזיס של חלב בשד ועוד. אחד הגורמים יכול להיות חיידק שנמצא בפה של היונק. החיידק לא מפריע ליונק, אבל יוצר זיהום בשד. גורמים נוספים – סדקים בפטמה המאפשרים חדירת חיידקים אל השד, או צינורית חלב סתומה שלא טופלה. האזור המודלק נעשה אדום, רגיש וכואב. מלבד הכאב הדלקת מלווה בחום וסימפטומים דומים לאלה של שפעת.
אם מתפתח חום של יותר מ-38.5 למשך יותר מ-24 שעות, מלווה בסימפטומים של שפעת, יש לפנות לרופא לקבלת טיפול אנטיביוטי. טיפול אנטיביוטי ניתן בד'כ למשך 10-14 יום. טיפול קצר יותר באנטיביוטיקה נקשר בסיכון גבוה יותר לדלקות חוזרות. את הטיפול האנטיביוטי מומלץ ללוות באסידופילוס. האנטיביוטיקה פוגעת באוכלוסית החיידקים ה"טובים" בגוף, וכדי שלא תהיה התפרצות של פיטריה בעקבות נטילת האנטיביוטיקה, כדאי לחזק את החיידקים.

טיפול:

• הטיפול הראשוני הוא מנוחה (ממש לשכב! לבקש עזרה!) ושתייה מרובה
• הנקה מרובה (כמה שאפשר) מהשד המודלק. רצוי לבדוק את התפיסה ולוודא שהתינוק אכן יונק ביעילות ומרוקן היטב את השד.
• נגד הכאבים ניתן לקחת איבופרופנים (אדוויל, נורופן) – משככי הכאבים המותרים בהנקה.

סתימה בצינורית חלב
אחד הגורמים לדלקת הם סתימה בצינורית חלב – בגלל החלב ה"תקוע" בשד מאחורי הסתימה. סתימות יכולות לקרות גם כשהיונק מבוגר יחסית, או להיגרם מגורמים חיצוניים כמו לחץ של חזייה או שינה על הבטן. סימניה: מתפתחת בהדרגה, עשויה לשנות מיקומה, האם חשה מעט חום במקום אם בכלל, הכאב מתון ומקומי, הרגשה כללית טוב, טמפרטורה נמוכה מ-38.4. יכולה להתפתח לדלקת בשד.

טיפול

• הנקה מהשד הכואב – כמה שיותר. כדאי להיניק מהשד בתנוחות יצירתיות, כמו למשל כשהתינוק שוכב על הכתף - רגליים לכיוון הראש – וכשסנטרו לכיוון האזור הסתום. תנועות הסנטר מעסות את הסתימה ומקילות את שחרורה, והיניקה בתנוחה לא שגרתית מסייעת לריקון טוב יותר של אזור שאולי "מוזנח" בתנוחות ההנקה הרגילות. אם השד ה"סתום" גדוש, כדאי לסחוט מעט חלב ידנית לפני ההנקה, כדי לרכך את הפטמה ולהקל על התינוק לתפוס את השד.
• עלי כרוב (אם הסתימה מביאה להיווצרות גודש), אפשר לרפד את החזייה בעלי כרוב. מתוך "ספר התשובות בהנקה", עמ' 416: יש המשתמשים בעלי כרוב כתרופה ביתית לגודש. יעילותם לא הוכחה מדעית, אבל נשים רבות מוצאות שהם מרגיעים. לשימוש, יש לשטוף עלי כרוב מקוררים או בטמפרטורת החדר, להוציא את העורק הגדול ולחתוך בהם חור לפטמה. על האם להניח את עלי הכרוב היישר על שדיה, וללבוש אותם בתוך חזייתה. כשהם נובלים ומתרככים, לרוב תוך 2-4 שעות, עליה להחליפם בעלים טריים. אימהות שדיווחו על הקלה בגודש בעקבות השימוש בעלי כרוב דיווחו כי זה קרה כשמונה שעות לאחר השימוש בעלים.

יש להיזהר בשימוש בעלי כרוב כי שימוש ממושך עלול להביא לייבוש חלב.

• בין ההנקות - קומפרסים קרים מרגיעים. למשל, חבילת תירס או אפונה קפואים מהפריזר עטופה בחיתול.
• ממש לפני הנקה, או במקלחת כשמנסים להוציא חלב: חימום (מקלחת חמה, קומפרסים חמים) שמטרתם להרחיב את צינוריות החלב ולרוקן את החלב התקוע,
• עיסוי אזור הסתימה (כואב אבל יעיל מאוד) – רצוי במקלחת. מזרימים מים חמים על הגב, רוכנים קדימה ומעסים מבסיס השד לעבר הפטמה. באזור הסתימה מעסים בניסיון "לפצפץ" את הגוש כדי לשחרר את הסתימה. רצוי להתכופף כדי שכוח הכבידה יסייע לשחרר.
• דמיון מודרך יכול לעזור מאוד – לדמיין את הצינוריות מתרוקנות, הכל זורם החוצה, הסתימה נפתחת, וכן הלאה.
• מנוחה (ורצוי עזרה למיניקה). מחקרים מצאו כי מתח ועייפות נמנים עם הגורמים השכיחים ביותר שאימהות ציינו לפני שדיווחו על דלקת.

לשים לב, כשקוראים עצות ישנות, שבעבר לא נעשתה הבחנה ברורה דיה בין קומפרסים קרים בין ההנקות, לטיפול חם ממש לפני הוצאת חלב, בהנקה או בסחיטה

טיפול בסתימה/דלקת/גודש בעקבות גמילה
אלה מתפתחים לעיתים בתהליך גמילה, כשלא ניתן לגייס את היונק מיל' לעזור בריקון השד. פתרונות אפשריים:

• סחיטה ידנית, במקום הנקה/שאיבה
• השאלת משאבה לריקון השד הסתום.
• כרוב
• בלית ברירה, גיוס בן-הזוג שיינק וישחרר את הסתימה.

שלפוחית חלב
שלפוחית חלב, milk blister, נגרמת עקב חסימה של קצה צינורית החלב על ידי חלב שהתייבש בקצה או עור קרני שגדל וחסם את יציאת החלב מהצינורית.
השלפוחית נראית כמלאה בחלב בעיקר אחרי ההנקה, מכיוון שהחלב מנסה לצאת אבל היציאה חסומה. כאבים בפטמה, גם כשלא יונקים, ובעיקר כשהפטמה משתפשפת במשהו כמו החזיה או החולצה.
פתרונות: עיסוי מבסיס השד ועד לפטמה בתנועות סיבוביות, ובסוף לנסות ולסחוט קצת חלב. קומפרסים חמים במקלחת, בשילוב עם העיסוי הנ"ל. במקלחת אפשר גם לשפשף את השלפוחית בעדינות במגבת רכה – לפעמים השפשוף מספיק לפתוח אותה. להשתדל שמיד אחרי כל העיסויים והקומפרסים התינוק יינק.
אם שום דבר לא עוזר, מומלץ להגיע למרפאת הנקה שיש בה גם רופאה שתוכל לאבחן שזו אכן שלפוחית חלב, ואפילו תפתח אותה במחט סטרילית ותרשום משחה אנטיביוטית.

טיפולים אלטרנטיביים לדלקת

• ארומתרפיה- למהול בשמן נשא מכבישה קרה (זרעי-ענבים,מישמיש,זית...) שמן אתרי מאיכות טובה: גרניום, פרנקאינסנס, ניאולי, בכמות של טיפה מכל שמן לכף שמן נשא. עדיף לפנות למטפל בשמנים שיכין במקום לקנות לבד כל שמן בנפרד,ואז כדאי לבקש להוסיף גם קמומיל,שהוא נפלא אבל מאד יקר. יש לעסות את השמן בעדינות על השד - לא על הפיטמה עצמה.
• שמן נימית, מיוצר ע"י חברה שנקראת "עשבי קדם" משתמשים חיצונית על השד באיזור הנגוע. אפשר להשיג בניצת הדובדבן ובעוד בתי טבע למיניהם.
• דיקור סיני+מוקסה.
• רפלקסולוגיה

שימוש בפטמות סיליקון להנקה מפטמות פצועות
הפטמות (מהסוג הדק יותר) מקילות את הכאבים בהנקה מפטמות סדוקות ופצועות, אבל מומלץ להשתמש בהן בליווי של יועצת הנקה מנוסה, ולזמן מוגבל, משום שיש כמה הסתייגויות רציניות מהן:
1 - לא כל התינוקות מצליחים לינוק מהן.
2 - צריך להתרגל אח"כ בחזרה ליניקה בלי
3 – היניקה מפטמות סיליקון מביאה לגירוי לא מספיק של השד ועלולה להביא לירידה בכמויות החלב אצל תינוקות צעירים, כשההנקה בתחילתה.

שאלה:
רופאה אמרה למישהי (מיניקה) שסובלת מדלקת חוזרת בשד, שזה נגרם מחיידק שנמצא בפה של היונק. החידק לא מפריע ליונק, אבל יוצר זיהום בשד.
לי זה נשמע ממש ממש מפוקפק.
איפה האמת?

בדקתי אצל ד"ר מירה ליבוביץ. זה נכון. כלומר, זו לא הַ -סיבה, אלא אחת הסיבות לדלקות חוזרות.

בכל אופן, דלקת חוזרת נגרמת לרוב כתוצאה מאי טיפול בבעיה הראשונית שגורמת לזה. ממלאים תפקיד: עייפות, סטאזיס של חלב בשד ועוד.

אני לא יודעת מה גורם לדלקת, אבל הטיפול הראשוני הוא מנוחה (ממש לשכב! לבקש עזרה!) ולשתות הרבה. פחות דרמטי מאנטיביוטיקה, ופחות מרגש מתרופות אלטרנטיביות, אבל עובד.

טיפולי נאוה
כשיש דלקת:
כרוב על השד - ולהחליף הרבה (כשנעשה רך / מבושל / סמרטוטי)
לשתות מים/תה - להורדת החום
להניק כמה שאפשר ו/או לחלוב /לשאוב
לנוח זה תמיד טוב לא צריך חום וכאבים אבל זה בהחלט עוזר

אל תקחו אנטיביוטיקה!
עם הכרוב זה נרפא תוך שעות עד יממה וחצי

אבל... רפואה מונעת תמיד עדיף אז....
יש להניק בתנוחות שונות כדי לוודא יניקה טובה מ כ ל הצינורות
ובכל זאת, לפעמים בכל זאת נוצר גודש / גוש וזה כואב

כשיש חסימה בצינור חלב כדאי להגיש את השד ליונק/ת מכיוון אחר.
למשל: להשכיב את הילד/ה על הכתף - רגליים לכיוון הראש,
אני מתקשה לתאר חלק מהתנוחות האפשריות שאינן מקובלות כל כך בהנקה רגילה
יש אחות מתחת לזרוע, גוף מקביל לרצפה, רגליים לאחור, הראש ניגש לשד מלמטה

בכל אופן, הרעיון הוא שצינור נחסם ונוצר גודש (אחד הגורמים לדלקת) בגלל שלא שואבים אותו טוב.
הגשת השד מכיוון אחר תסייע לשיפור השאיבה באיזור שקצת מוזנח בדרך כלל
זהו הסבר על התועלת שבשינוי תנוחות הנקה

אז אם תדאגו שישאבו + תשימו כרוב, לפני החום - הרווחתן
אם כבר יש חום - אל דאגה, זה רק ייקח יותר זמן ויהיה יותר כואב

טיפול נעים והנקה מהנה - שתפו את בן הזוג בשינוי התנוחות - מי יודע? אולי זה ייתן לכם רעיונות לפעילות הזוגית שלכם?!
אל תתייחסו אלי, סתם אני במצב רוח שובבי קצת

תראו - הניסוח שלי לטיפול בדלקת הוא -
1 - לחמם (מקלחת, קומפרסים).
2 - לעסות (זה הקטע הכואב).
3 - לשאוב/להניק.
וכמובן - לנוח, וכמו שיונת אמרה - מישהו צריך להיות שם כדי לטפל במיניקה.

רוב דלקות השד, אלה שקשורות בסתימת צינוריות, (כל אלה שאני אישית נתקלתי בהן...) הן לא זיהומיות.
השאלה היא האם התופעה שהרופאה תיארה קיימת, או שזה מיתוס. כי אם יש חיידק, אני מבינה את הצורך (אולי) באנטיביוטיקה. ואם אין - תפסיקו לפוצץ מיניקות באנטיביוטיקה! זה רק מחליש, ולא תורם לכלום.

דרכי טיפול מצוינות! רק זהירות עם הכרוב, לא יותר מחצי שעה, שלא לייבש את החלב מרוב יעילותו.

עדי יותם, כשיש דלקת, הכרוב - כל הזמן!!
בגודש שאחרי לידה גם!!
כיוון שזה בא בצמוד להנקה צפופה - אחרי לידה כי זה צורך של הילד ובדלקת כי זה צורך של השד (הנקה או שאיבה / חליבה) - ייצור החלב אינו נפגע (מניסיון)

בדלקת, הכרוב יעיל מאוד בהורדת החום במקום (הוא ממש מתבשל )

גילה,
חלק מהדלקות מתפתחות בעקבות זיהום שנוצר כשיש סדקים. זה לא חייב להיות חיידק (הפה שלנו, וגם של התינוקות, מלא חיידקים) זו יכולה להיות פטריה, זה יכול להיות וירוס, או סתם סדק שגירוי היתר של ההנקה יצר בו מצב דלקת. הפתרון במקרה זה הוא הרבה שטיפות, כרוב שמוריד את החום, הפסקת הנקה בצד החולה ומעבר לחליבה (לא מגרה את הפטמה כמו שאיבה או הנקה, ובכל זאת מבטיח המשך ייצור והורדת הגודש) ומנוחה - תמיד טוב. אפשר למרוח את החלב על הפטמה ולטפל עם שמנים כמו נבט חיטה וחומרים טבעיים אחרים
אפשר, למען מערכת החיסון להוסיף או להגביר לקיחת ויטמין C, אפשר לקחת מיץ נוני או דברים אחרים שמגבירים את מערכת החיסון ובטוחים בהנקה

כשיהונתן היה בן כ- 3 שבועות, מצב הסדקים שלי היה כל כך רע שהפסקתי להניק בכלל ונתתי לו פורמולה + מה שהצלחתי לחלוב. כך זה נמשך 6 ימים (כשאני מרגישה שאני מרעילה אותו עם כל בקבוק פורמולה) לאורך כל הזמן הזה חלבתי . אח"כ התחלתי לחזור להנקה - בהדרגה, לפי יכולת הפטמה - אחרי 8 ימים נוספים, חזרתי להנקה מלאה.

העור שלי מאוד עדין ויבש ולכן, הייתי מאוד רגישה לכל אורך ההנקה וסבלתי כמה דלקות (לפחות 2 עם טמפ' של 39.5 מעלות צלזיוס) רכשתי המון ניסיון

מה שעזר לי מאוד היה דיקור סיני+מוקסה ,מדהים מה שכמה מחטים יכולות לעשות.
וחוץ מזה, השילוב של מקלחת חמה עם הברשה (כן,כן,עם מברשת-משהו כמו מברשת נעליים רכה)של השד המודלק תחת המים,עוזר מאוד לגושים שנוצרו וממוסס אותם.

מהמקורות:
Cabbage leaves are used by some as a home remedy for engorgement.
Their effectiveness has not been scientifically proven, but many women find them soothing.
To use, rinse either refrigirated or room temprature cabbage leaves, strip the large vein, and cut a hole for the nipple. The mother should apply the cabbage leaves directly to her breasts, wearing them inside her bra. When they wilt, usually within two to four hours, she should remove them and reapply fresh leaves. mothers who attributed some engorgement relief with the use of cabbage leaves reported this to occur within eight hours of application.
BAB - pg, 416

מישהו שמע פעם על דבר שנקרא - "יבלת מציצה"?
הכוונה כמובן על הפיטמה ולא על שפתי התינוק.

כן, זה נקרא milk blister.
מה את רוצה לדעת על העניין?

ד"ר מירה ליבוביץ, "מסטיטיס - גורמים וטיפול", מידע הנקה, גיליון 11:

"גורם חשוב להתפתחות מסטיטיס הוא הוצאה לא יעילה של חלב מן השד על רקע טכניקת הנקה לא טובה".

"אירועים חוזרים של מסטיטיס עלולים לנבוע מטיפול מאוחר או לא מספק באירוע הראשון, או מהמשך השימוש בטכניקת הנקה לא טובה. אירועי מסטיטיס חוזרים קשורים לעיתים לזיהום נלווה בקנדידה. באופן נדיר יותר ייתכנו מצבים של בעיות מקומיות בשד, כגון ציסטה או גידול, שגורמות לניקוז לא יעיל באיזור מסוים של השד לאורך זמן, ויש לזהות מקרים כאלה ולטפל בהם כנדרש".

"יש ליידע נשים מיניקות כיצד לזהות ולטפל בסימני סטאזיס [חלב "עומד" בשד. בשמת]. כאשר אשה חשה בגוש רגיש בשד, או שמופיע אודם וחום מקומי, לעיתים מלווה בחום סיסטמי לא גבוה, עליה לפעול כדי למנוע החמרת המצב והתפתחות מסטיטיס. עליה להשתדל לנוח, להיניק לעיתים קרובות מן השד הבעייתי, להניח קומפרס חמים על האיזור הרגיש, ולְעָסות בעדינות את האיזור הגבשושי בעת ההנקה או בעת סחיטת החלב כדי לשפר את זרימת החלב ממנו. אם אין שיפור במצב תוך 12-24 שעות עליה לפנות לעזרה רפואית".

עניתי לגילה למעלה (הוספתי בעריכה אחרי שאלתה) בעניין החיידקים בפה של התינוק, והעברתי לכאן ממיתוסים בהנקה את הציטוטים ממאמרה של מירה ליבוביץ.

הייתי רוצה לדעת האם זה אמור להציק/לכאוב כמו שזה כרגע,
כמו-כן : איך נוצרת יבלת כזאת ולמה? האם יש פתרון לכך (יעבור מעצמו או שזקוק לטיפול) ?

תודה.

לרגע חשבתי:
האם את מתכוונת ליבלת שיש לתינוק שרק נולד על שפתו העליונה, או שאתמתכוונת ליבלת שיש לך על קצה הפטמה? מצטערת, אבל אם תוכלי להסביר בדיוק.

שגית, קרן כתבה שהיא מתכוונת לפטמה.

שלפוחית חלב, milk blister, נגרמת עקב חסימה של קצה צינורית החלב על ידי חלב שהתייבש בקצה או עור קרני שגדל וחסם את יציאת החלב מהצינורית.
השלפוחית נראית כמלאה בחלב בעיקר אחרי ההנקה, מכיוון שהחלב מנסה לצאת אבל היציאה חסומה. כאבים בפטמה, גם כשלא יונקים, ובעיקר כשהפטמה משתפשפת במשהו כמו החזיה או החולצה.
פתרונות: מסאז' מבסיס השד ועד לפטמה בתנועות סיבוביות, בסוף לנסות ולהוציא קצת חלב. קומפרסים חמים במקלחת בשילוב עם המסאז' הנ"ל. להשתדל שמיד אחרי כל העיסויים והקומפרסים התינוק יינק.
אם שום דבר לא עוזר, מומלץ להגיע למרפאת הנקה שיש בה גם רופאה שתוכל לאבחן שזו אכן שלפוחית חלב, ואפילו תפתח אותה במחט.
מנסיון, לא כואב, והבעיה נפתרת מיד, אם זו אכן הבעיה.

help
הפסקתי להניק לפני שלושה שבועות בערך. לא מדובר פה במהלך דרסטי, בסך הכל הוא נהג לינוק פעם אחת ביום (בבוקר) וגם זה לא תמיד.
אבל אני עדיין מרגישה גדושה והכי גרוע זו הדלקת הנוראית שהתפתחה לי באחד הצדדים.
אני מודה שבטיפשותי התעלמתי מהכאב הקל שהתחיל בשד במשך שבוע בערך אבל כבר אי אפשר יותר כי זה כואב נורא!
יש לי גוש גדול למדי וכואב ביותר. אני משערת שמדובר בסתימה של צינורית.
בדרך כלל בדלקות קודמות הייתי מניקה יותר מהצד הכואב ומחממת מקומית והבעיה היתה נפתרת. אבל עכשיו אין מי שינק כי נבו מסרב לשתף פעולה ואין לי משאבה (לא הייתי צריכה) וזה נראה לי טיפשי לקנות עכשיו כשאני מתכוונת להפסיק להניק ואין לי כוונות לעוד ילדים.
בקיצור, אני בבעיה. אני מחממת המון ועושה עיסויים אבל לא נראה לי שזה עוזר.
אני ממש לא רוצה לקחת אנטיביוטיקה.
מה לעשות?

תנסי לסחוט חלב עם היד, במקום לשאוב/להניק.
אם את מיכירה מיניקה בסביבתך - אולי תוכלי לשאול משאבה?

כרוב.

גם וגם, כי חשוב לרוקן את הסתימה. תיכנסי לאמבטיה, תתכופפי (כוח המשיכה יעזור), מים חמים (לא מדי!) מהטוש, לסחוט בעדינות עם היד.
גם דמיון מודרך יכול לעזור מאוד - תדמייני איך הצינוריות מתרוקנות, איך הכל זורם החוצה, הסתימה נפתחת, וכן הלאה.
את זה תעשי כל כמה שעות (אפילו שעה שעתיים, אם צריך). יחד עם זה - לשים עלי כרוב.

טוב אני מרגישה שאני מחוייבת לעידכונים אחרי כל התשובות המהירות שקיבלתי כאן.
אז ככה
כאמור החלטתי לנסות ולהמנע מאנטיביוטיקה ונבו המשיך לסרב לעזור לי (לינוק) אז גייסתי את בעלי המקסים שאף פעם לא מסרב למפגש עם אברי האינטימיים. הפעם היתה לי בקשה ברורה... "תעשה כמו נבו"
והוא עבד קשה!
לטענתו לינוק ביעילות זה נורא קשה.
הוא ינק עד שהגשתי את ה"פק" של פתיחת הסתימה. משם המשכתי בעיסויים ובחימום מקומי ובתוך 12 שעות כבר היה שיפור ניכר מאד. היום יותר מ36 אחרי אני יכולה להגיד שהכל מאחורי.
ובכן זו אולי לא שיטה מאד קונבנציונאלית אבל זה עבד ובאיזשהו אופן גם היה סקסי.
היחיד שלא היה מרוצה מהענין היה נבו שהתרגז מאד על ליאור על החדירה לטריטוריה שלו אבל למרות נסיונות הפיתוי שלי הוא לא התנדב להחליף אותו. (אני מקווה שזה לא יגרום לו לתסמונת אדיפוס מוקדמת )

בקי - מוזר עד כמה שזה נראה, את לא הראשונה שהמציאה את הפטנט הזה.
יופי שאת מרגישה טוב!

:-d |y|

ואללה. חשבתי על זה, אבל לא היה לי נעים להציע (-:
כל הכבוד לאינסטלטור...
ואגב, סיפרה לי פעם אמא במצב דומה שהמשאבה שלה התקלקלה (מהמשאבות הדפוקות של יד שרה) אז היא הכניסה את הצינורית לפה שלה עצמה כדי לעשות את הוואקום.
אין מה לעשות, אמהות היא המקצוע היצירתי ביותר שיש.

סיפורים מן העולם הגדול!
חברתי ילדה לפני שבוע בארה"ב . היא יצאה מביה"ח אחרי יום ולמחרת התחיל לה משהו שנראה כמו גודש (ילד רביעי). עלה החום והכרוב לא הועיל, עברה לתנוחת ביסבול- כי התינוק לא תפס את הפיטמה כמו שצריך- אבל שד אחד נהיה סגלגל וכואב וצמרמורות... היא פנתה לרופאה שם (ישראלית), שאבחנה דלקת בשד. זה נשמע לי קצת מוזר יומיים אחרי הלידה. אז היא הסבירה לי את ההסבר הבא ורציתי לשאול מה דעתכם?
הלידה הקודמת שלה היתה בארץ, לפני כשלוש שנים והיא הניקה כחצי שנה , אני חושבת.
בכל אופן - לקראת סוף ההנקה ההיא ,היו לה סתימות בצינוריות ולא ידעו מה זה - כי נוצר לה ממש גוש- אז עשו לה ביופסיה ובדיקות עד שגילו שזו סתימה בצינוריות. האותה תקופה היא הפסיקה להניק והכאב נרגע. ועכשיו הרופאה אמרה לה שכנראה נשאר לה חלב הסותם את הצינוריות מהילד הקודם ועכשיו כשהן התמלאו מחדש- החלב נתקע בהן ולכן התפתחה דלקת. כמובן שהיא מקבלת אנטיביוטיקה- זה נשמע קצת מוזר. אשמח למצוא מקורות לכך.,
תודה!

שוב, מה שלי נשמע מוזר הוא למה אנטיביוטיקה, אם אין זיהום?
אני הייתי מתיעצת עם ד"ר ליבוביץ' באודים. 8256 885 09.

אם יש חום, כנראה שיש זיהום, לא?
הרבה פעמים אפשר לפתור סתימות, חום ודלקות גם בלי אנטיביוטיקה. כדאי שתיקח אסידופילוס, כדי שלא תגיע גם פטרייה תוך זמן קצר.
בכל מקרה, לשאלתך (ואני מניחה שג'ינה תוכל לענות על זה גם כן, ביום ג') - יש נשים שיש להן נקודה/ות רגישה/ות ועם כל ילד חוזרת הרגישות. אני לא יודעת לגבי חלב שנשאר, זה באמת נשמע קצת off, אבל אולי נשארה איזו היצרות או הידבקות?

לא.
גם דלקת שאינה זיהומית (למשל - מרבית הדלקות בשד שנגרמות מסתימה) גורמת לעליה של החום.

למסעדה הניידת,
מה זה אסידופילוס - והאם זה מוצר או מותג? (החברה שלי אמרה שאם לא כתוב בדיוק מה הדבר- לא יודעים בבתי המרקחת וכו' מה רוצה)
תודה

בבתי מרקחת יודעים מהו אסידופילוס.
זה חיידק "טוב". אנטיביוטיקה פוגע באוכלוסית החידקים בגוף, וכדי שלא תהיה התפרצות של פטריה בעקבות נטילת האנטיביוטיקה, כדאי לחזק את החידקים.

היווצרות הדלקת בכלל לא נראית לי בעייתית עד כדי כך שצריך להמציא רעיון על סטאזיס ישן של חלב (ממש לא הגיוני, אבל לא שאלתי עוד את מירה ליבוביץ).

חזרה הביתה - היום השלישי, בדיוק "נכנס" החלב, היום הקלאסי של המלאות בשד.
תוסיפו לזה תינוק שאולי לא ינק מספיק בבית החולים ואולי אפילו קיבל בקבוק (עוד לא למד לינוק ופתאום יש לו שד גדוש שהוא לא יודע מה לעשות איתו! וגם לא רוקן ביעילות בימים הקודמים, כך שאצלה היתה קפיצה ענקית לגודש).
תוסיפו לזה תינוק שלפי הדיווח פה, לא תפס טוב את השד ולא ינק טוב.
ואולי גם אמא שלא ידעה שכדאי "לסחוט" טיפה את השד כדי להקל עליו לינוק, ולא הצליחה בתיקון תנוחת ההנקה והיניקה, ולא נעזרה ביועצת שתעזור לה ולתינוק ללמוד -
והנה מרשם קלאסי, ידוע, מוכר ובדוק "איך מליאות שיגרתית הופכת תוך כמה שעות לגודש עם סתימות בצינוריות".
מה זה קשור להריון קודם, היה או לא היה? איזה קישקוש.
חבל שהיא לא חשבה על הרעיון המוצלח של בקי, לגייס את הבעל.

היתה לי אחת בסופשבוע, ונעזרתי רבות בדף הזה, ועל כך תודה לכל הכותבות, ורק הערה קטנה - שמעתי לעצתה של נאוה פרנס כאן לשים כרוב ללא הפסקה - זה אמנם עוזר, אבל בהחלט מייבש, אז כן כדאי להיזהר.

לא זוכרת אם כתוב כאן, אבל לעתים קרובות דלקת באה אחרי שאנחנו מעמיסות על עצמנו יותר מדי. לקחת את זה כאיתות להוריד קצב.

לילה טוב - יופי שעבר מהר!
לגבי כרוב ללא הפסקה - נכון, וזה כתוב איפשהו למעלה - בזהירות! אסתר גרוניס (נדמה לי) אומרת לא יותר מ 10 דקות.

10 דקות? כנראה שכרוב זה עניין אישי- כשסבלתי יומיים/שלושה מגודש היסטרי עם גושים ופצעים בפטמות, היסתובבתי במשך שעות עם כל כך הרבה עלי כרוב, ומרחתי כלכך הרבה שמן על הפטמות, עד שנדפתי ריח עז של סלט,
אף נרדמתי (בישיבה) מרופדת בכרוב- ובכל זאת לא התייבשתי.
אבל שמעתי שצריך להזהר והקפדתי לעשות מדי פעם הפסקות.

לא הייתי בכלל מודעת לכך שדלקת בשד אפשר "לחטוף" בגיל מאוחר כבר (יחסית) של הילד. איכשהו חשבתי כל הזמן שזו מעין תופעת הסתגלות של תחילת ההנקה.
למדתי משהו חדש!

א.ב. (19.1.03)
מתוך נסיון אישי אפשר לרפא דלקת בשד ע"י ארומתרפיה- למהול בשמן נשא(זרעי-ענבים,מישמיש,זית...) שמן אתרי:גרניום,פרקינסנס,ניאולי, בכמות של טיפה מכל שמן לכף שמן נשא. עדיף לפנות למטפל בשמנים שיכין במקום לקנות לבד כל שמן בנפרד,ואז כדאי לבקש להוסיף גם קמומיל,שהוא נפלא אבל מאד יקר.

מה שעושה את רוב העבודה בדלקת זה להזיז את החלב שלא יעמוד בשד, לכן עיסוי של כל שמן שהוא לא מספיק- כפי שאמרה בשמת.
צריך לעשות את השד ולרוקן את החלב שבו לעיתים תכופות.
ולנוח...ולחמם את המקום.

נעשה קצת סדר
אסור בתחלית האיסור לחמם מקום דלקתי.
דלקת הינה מקום אשר מלא חידקים
וכידוע לכם חימום רק מגביר את פעילותם/התרבותם
וזאת ללא כל קשר לרפואה אלטרנטיבית ואו קונבנציונאלית

נראה שיש בלבול בין גודש לבין דלקת
גודש לעיתים מתפתח לדלקת

חימום ועלי כרוב יתכן שמתאימים לגודש, אינני יודעת לא בדקתי מאחר שאצלי לא התעורר הצורך.

לא לא לא!!!
שוב הטעות הזאת!
דלקת היא לא בהכרח מקום מלא חיידקים!
רק דלקת זיהומית היא מקום מלא בחיידקים!

דלקת בשד היא דלקת שנוצרה עקב הצטברות חלב, ולחץ מקומי, בדומה לדלקת שנוצרת עקב הצטברות נוזלים בברך - ענין מכאני לחלוטין.
לעיתים נדירות, דלקת בשד היא זיהומית.

מחממים את השד כדי להרחיב את צינוריות החלב ולהצליח לרוקן את החלב התקוע, ונכון - עדיף לקרר אחרי הנקה/שאיבה, להקלה.

או קיי

אתן מבלבלות שני דברים דומים.דלקת בשד נוצרת עקב פגיעה כלשהיא בתוך השד,או גודש או סתימה בצינורית חלב,וכתוצאה לכך יש התרבות של אורגניזמים גורמי מחלה(חידקים הנמצאים מלכתחילה בגופינו במקרה זה) המושכים תאי דם לבנים שתפקידם להלחם בנ"ל - וזו הדלקת,אשר מתאפיינת באודם מקומי,חום,נפיחות,כאב ולעיתים אףבסימפטומים של שפעת מאחר והמערכת החיסונית מגבירה פעילות.
ולעיניננו,אכן לעיתים קשה להבחין בין גודש לדלקת
.עלי כרוב מועילים בעיקר לגודש,עלולים ליבש חלב,ולדלקת יש צורך בטיפול ממושך,לא נוח,ושוב,עלול ליבש. חימום
בפירוש מחמיר דלקת,וזה כאמור מהווה הימור במידה ומדובר בדלקת ולא בגודש.
הטיפול בשמנים לעי"ל אינו פוגע לא בהנקה ולא בתינוק. אך זה טיפול נקודתי המרפא את הדלקת ורצוי במקביל להעזר בייעוץ של יועצת הנקה במידה והדלקת נגרמה עקב הנקה לא נכונה,ע"מ למנוע הישנות הדלקת.
יום\לילה טוב לכולם.

לא!
דלקת המתאפיינת ב 4 הדברים שציינת (חום, נפיחות, אדמומיות, כאב) יכולה להיות כן או לא זיהומית.
infection - דלקת זיהומית.
inflammation - דלקת שאינה זיהומית (אין מילה עברית נפרדת).
את מוזמנת לשאול רופא.

ד"א - אני מתיחסת לטעות הזאת כאל נוראית כי היא גורמת לרשום לבעלות דלקת בשד, באופן אוטומטי, אנטיביוטיקה. אם תזכרי שמדובר בד"כ באמא מעט אחרי לידה, ואם נזכור גם שאחד מהגורמים לדלקת הוא עייפות, אז אנטיביוטיקה שרק מחלישה את האמא זה בדיוק ההפך ממה שיהא צריכה במצב הזה.

עכשיו השאלה הפרקטית יותר -
הטיפול הארומאתרפי שהוצע - האם הוא טוב רק/גם לדלקת זיהומית? האם הוא יחסוך שימוש באנטיביוטיקה?

גילה שלום
בררתי,וההבדל הוא שדלקת זיהומית נגרמת מזיהום חיצוני,ולא-זיהומית הדלקת היא פנימית ולמעשה לעינינו זו סמנטיקה מאחר והתוצאה זהה.
הארומתרפיה מעולה לכל סוגי הזיהומים,בין השאר,רק צריך להתאים את ההרכב המתאים.
הרכב של גרניום,פרקינסנס וניאולי הוא המתאים לדלקת-שד,ואין בהם סכנה לתינוק ו\או להנקה.
כמובן יש למהול אותם בשמן נשא מכבישה קרה.וחשוב להשתמש בשמנים אתריים מאיכות טובה.יש לעסות את השמן בעדינות על השד-לא על הפיטמה עצמה.
שמן הפרקינסנס הינו יקר במקצת(כ-80 ש"ח},אך יש לו שימושים נוספים-למשל לילד\תינוק משתעל כדאי לטפטףבלילה מקסימום 2-3 ,טיפות מסביב לראש,במרחק של 30 ס"מ, בהפרשים של מינימום שעתיים (זמן התנדפות )
בהצלחה ובריאות

תודה.

לגבי ה"רק סמנטיקה" - לא בדיוק: עבור מי שכן מוכן להשתמש באנטיביוטיקה כשיש חיידקים לחסל, אבל לא רוצה לקחת אנטיביוטיקה כשאין, ההבדל מאוד עקרוני!

כמי שהייתה לה דלקת ואסור לה להשתמש באנטיביוטיקה:
כמעט תמיד אפשר להמנע גם כשהחום מאוד גבוה. יש לבדוק אם לא מתהווה אבצס ואם לא- לנסות קודם דיקור, רפלקסולוגיהויתר פלאי אלטרנטיבי.
לכל אחד יש סברות אחרות ממה נגרמות דלקות חוזרות.
זה יכול להיות באמת זיהום פנימי (לפעמים כתוצאה מפטריה למשל) כך שתהיה חובה להשתמש באנטיביוטיקה כדי למגר אותו, אבל יכול להיות גם: חולשה גדולה מאוד, כעס (!), סתימות חוזרות שנגרמות ממשהו פיזי כמו חזייה לוחצת, ואפילו גוש בשד. אז צריך בדיקה שמקיפה כמה תחומים.

הצילו!!! התבלבלתי לגמרי מכל מה שכתוב פה...
אני מניקה תינוק בן שנה וחודשיים ומזה כחודש יש לי סדקים בפטמות, מרחתי רפאל, purelan אם היתה הטבה היא החזיקה מעמד אולי יום... ניסיתי גם לשפר קצת תנוחות, לצמצם הנקות אבל עכשיו זה כבר דלקת לדעתי, אפשר לראות צינוריות אדומות מבעד לעור והשד כולו כואב...
מה לעשות במיידי כדי להקל?
למי לפנות, ליועצת הנקה, לרופא שמבין? יש לכם טלפונים?
כן כרוב, לא כרוב?....
בקיצור, עזרה!!!!

יועצת הנקה מוסמכת ודחוף.
אין עוד מישהו שיכול לעזור לך בבעיה. לא רפא ולא עצות טובות, עם כל הכבוד.

אני הפלוני אלמוני מלמעלה
חבצלת, הרגע דיברתי עם יועצת מוסמכת והיא אומרת שאני צריכה לראות רופא כי בגיל כזה (של התנוק) זה כבר לא ענין של הנקה (תפיסה לא נכונה וכו') אלא אולי פטריה או בעיה אחרת בעור ואת זה רופא צריך לאבחן ולתת טיפול...
אין לי מושג לאיזה רופא ללכת, צריך מישהו שמבין בהנקה, לא?
התחלתי לקחת משהו הומאופתי...
ובינתיים כל הנקה זה סיוט, כאבי תופת ודוקא בימים אלו כאילו הוא מרגיש ודוקא רוצה אותי יותר ורק אותי והרבה ציצי.... אני לא יכולה בגילו ה"מתקדם" לדחוף לו בקבוקים וכו' במקום הנקה...
חוץ מזה רופא בטח יתן טיפול לדלקת, ומה עם הסדקים??
למי פונים עם כל השאלות האלה?

נשמע מתאים לראות רופא או הומאופת שאת בקשר איתו. הפצעים קשורים לשיניים אולי? נשיכה שהזדהמה?
אפשר גם רופא עור.

מור,
כן יכול להיות שהמקור הוא תפיסה לא טובה.
קורה שגם בגיל כזה התפיסה של השד משתנה - הם גדלים, תנוחות ההנקה משתנות, לפעמים פתאום משהו לא נוח. (הרגשת משהו כזה?)
לדעתי - את צריכה רופא שתומך ומבין בהנקה (מישהו שיודע לראות שד מיניק פצוע להבין מה קורה שם, ולא להציע לך עצות שרק ירגיזו).
ואולי יועצת אחרת?

מור, אם זה עדיין רלונטי אני ממליצה לך להרים טלפון לאקדמיה לרפואת הנקה 5379578-02 אם יש מזכירה אלקטרונית הם נותנים מספר ביפר ויחזרו אליך ממש מהר, הכי מומלץ דרכם לדבר עם בתיה דייויס אבל כולן שם תומכות מבינות ונחמדות.ויוכלו גם להפנות אותך לרופא תומך באזורך. יכול להיות שיש לך מצב של שתי תופעות יחד - שלא או כן קשורות ושהטיפול בהן עלול להיות נפרד. אם התפיסה של הפטמה לא מוצלחת מסיבה כלשהי זה משפיעה על הפטמה בעיקר, ודלקת יכולה להתפתח גם בלי קשר לזה.
מהנסיון שלי (ארבעה חודשים של דלקת כרונית "נודדת" בשד בהנקה של הבכורה) יועצת הנקה טובה עדיפה על רופא
תומך ולו רק בגלל שהיא הניקה בעצמה...
בהצלחה

עוד משהו..
גיליתי (אם כי לידה אחת מאוחר מידי) טיפול מעולה לדלקת השד. קוראים לזה שמן נימית, מיוצר ע"י חברה שנקראת "עשבי קדם" משתמשים חיצונית על השד באיזור הנגוע ו...אין לי מושג איך אבל זה עובד פלאות!!!
אפשר להשיג בניצת הדובדבן ובעוד בתי טבע למינהם. יש לי גם טלפון שלהם אם מישהי צריכה.

חבצלת? תגידי שראית את זה (אחרת אני אשלח לך דוא"ל או משהו).

תודה לכולכן...
בסוף בחרתי ללכת להומאופתית שלי ביום א', קיבלתי רמדי ובאותו לילה כבר היה שפור בכאבים, למחרת כבר כמעט לא היו את הצנוריות האדומות מתחת לעור ובאופן כללי השד כולו פחות כאב אם כי הפטמות עדיין כן...
העניין ה-מטריד כרגע זה שעדיין כואב בהנקה (מן הסתם) כל פעם שהוא מכניס את הפטמה אני בחרדה מתי ואיך הוא יוציא אותה, כי הוא פשוט לא מוציא לבד וזה יכול לקחת המון זמן עד שהשד כבר כ"כ מגורה שזה בלתי נסבל ואז אני מוציאה אז או שהוא מתעצבן ובוכה נורא או שהוא נותן איזה משיכה כזאת כואבת

והלילות, אוי הלילות.... בלילה אין שומדבר שמרגיע חוץ מציצי, ודווקא בלילות האחרונים הוא מתעורר 4-5 פעמים בלילה, משהו מציק לו (כנראה שיניים, ראיתי גם פצעים על הלשון) והוא ממש משתולל כשאני מנסה להרגיעו\לנחמו בדרך אחרת...
אני מתוסכלת ומיואשת וכך גם הוא, הוא צרוד מרב בכי וממש נראה מדוכא...
אני מרגישה שאני מועלת בכל מה שאני מאמינה לגבי ספוק צרכים, הנקה וכו' אבל מה אני יכולה לעשות כשזה כ"כ כ"כ כואב??? אין שום פתרון שהוא טוב, או שלי כואב או שהוא מתוסכל...

מה עשיתם עם ההנקות בזמן של דלקת (שלא נובעת מסתימה\גודש) ופטמות שסועות, סדוקות ומדממות לפעמים???
(סליחה על הפירוט הרב... זה בדיוק כך...)

אולי...
(הצעה זהירה, לא חביבה על יועצות הנקה, אבל הצילה אותי בכאבים לא נסבלים) - פטמות סיליקון. זה פשוט לא כואב אתן.
יש כמה הסתיגויות רציניות:
1 - לא בטוח שהוא יצליח לינוק ככה.
2 - צריך להתרגל אח"כ בחזרה ליניקה בלי (אני מניחה שבדילכם המופלג זו לא תהיה בעיה)
3 - זהעלול ליצור בעיה בגירוי השד לייצור חלב. (גם זו הסתייגות שלא רלבנטית לגילכם).
בכל מקרה - כמה ימים - ודי. אל תמשכי אתן שבועות!

יש לך אפשרות להיפגש עם יועצת הנקה מוסמכת?

מסעדה - תראי למעלה - מור כתבה שהיא התקשרה ליועצת שאמרה לה שבגיל כזה, זה ענין לרופא ולא ליועצת הנקה.
(תשובה מוזרה, בעיני).

האם היא התקשרה ליועצת הנקה מוסמכת IBCLC? כי יש בלבול בעניין הזה, ואם היא דיברה עם יועצת שאינה מוסמכת, אז כדאי להחליף יועצת.
יועצת הנקה רלבנטית כל עוד מיניקים.
ואמורה לדעת שדלקת בשד יכולה לקרות בכל שלב.

מור דיברה עם יועצת הנקה מוסמכת.

הי בנות,
אכן דיברתי עם יועצת מוסמכת (קיבלתי את שמה משגית...) וזו היתה תשובתה, מאז כבר דיברתי גם עם מרפאת ההנקה בי-ם ושם טענו שצריך לראות אותי כי זה כן יכול להיות ענין של תנוחה\פטריה וכו'...

לקחתי שוב את הרמדי בעצת ההומאופתית והשקעתי את פטמותיי בשכבות נדיבות של לנולין וכרגע נראה שזה ממש הולך ומשתפר, הכאבים פחתו ומצב הסדקים נראה טוב יותר...
בנזוגי היקר (וההומאופת) טוען שזו רגישות פנימית ולכן לא בטוח שליועצת יש מה להוסיף פה בעיקר לאור העובדה שהרמדי נתנה push חיובי כזה...
אולי בכ"ז אני צריכה לראות מישהי, כי אני מפחדת שזה יחזור...מצד שני אם הרמדי טיפלה ברגישות הפנימית אולי זה לא יחזור...

מה שבעיקר הדהים אותי זה עוצמת הרגשות והקונפליקטים שהתלוו לענין הזה...

תודה לכולכן, לילה טוב!

מור, אני רואה שמשעמם לך בשעות האלו...

באמת ממליצה שתראה אותך ד"ר דינה צימרמן במרפאת ההנקה בירושלים.

אני בחורה בת 31, לא מניקה ויש לי גודש בשד הימנית ולא סבלתי מתופעות של לפני המחזור ואני באמת לפני המחזור
מה זה יכול להיות ?

תשאלי רופא.
זה יכול להיות סימן ראשון להריון, אבל גם הכרתי אשה מבוגרת (סבתא) שפתאום נוצרה לה דלקת בשד.

הקטנה יונקת בת שנה ושבעה חודשים, אתמול שכבתי בצהריים במיטה ביחד איתה והיא ינקה כרגיל, נמנמנו ביחד איזה חצי שעה, ואז התחילו כאבים בשד אחד בצד החיצוני שקרוב לזרוע, כאבים שהלכו והתחזקו, אין נפיחות, אין אדמומיות, רק כאבים חזקים מכל מגע קטן. האם יכול להיות שזאת דלקת?
כדי לנסות את השמן הנימית הזה שמשהיא כתבה כאן למעלה? או ללכת לרופא..

מאיה, לפני זמן מה כתבתי את סתימת צינורית חלב והיו לי כל מיני'ים. היו לי גם יומיים של כאבים כאלו, כמו שתארת.
מה שעשיתי היה לעסות את המקום הרבה, לאורך היום, מקלחת חמימה (טוב, אוגוסט עכשיו ) ולתת לאומני לינוק המון המון פעמים, הרבה מהצד הבעייתי.
ותשמעי, זה עבד. היא דיי ינקה נונ סטופ בזמן הזה (חלק מזה, כי פשוט הצעתי לה והילכתי בערום לידה- מה שמייד מקפיץ לה את החיישנים ) וממש עזרה לי.
מעבר לזה הייתה הרבה התכוונות שלי, אנרגטית, בתפילה ובמגע.
בהצלחה!

האדמומיות הגיעה הכאבים גברו, החום עלה, איזה באסה. הלכתי לרופא שנתנה אנטיביוטיקה, דחיתי את הלקיחה קצת בינתיים אני עם כרוב. הרופאה אמרה לא לתת לה לינוק מהשד המודלק, אלא לשאוב, זה לא מה שממליצים בלה לצ'ה לא? אני מקווה שלא אזדקק לאנטיביוטיקה, מצד שני לא בא לי לסבול.

מאיה,
אפשר להתגבר על דלקת כזו בלי אנטיביוטיקה. אבל לא חייבים.
אני לא מבינה למה לא להניק מהשד המודלק. כשהיתה לי דלקת וניסיתי לשאוב - זה כאב אימים. (מצד שני -היתה לי משאבה נוראית.) אני חושבת שליבי יעילה יותר ממשאבה.
אבל את צריכה לעזור עם עסויים.

ניסיתי לחפש לך תשובה מוסמכת ברשת.
הנה אחת:
_הטיפול הוא מנוחה וריקון תכוף של השד, על ידי הנקה מרובה, ואם יש ספק בקשר לבעיה בהנקה, שאולי גרמה לדלקת, אז גם לשאוב לאחר ההנקה כדי להוציא את החלב מהשד. את החלב ששואבים אפשר לתת לתינוק מיד אבל לא לשמור אותו.
אם בנוסף את מרגישה גוש בתוך השד, זו יכולה להיות סתימה בצינורית שגרמה לדלקת. במקרה זה יש לעסות את השד, גם תוך כדי הנקה, וקומפרסים חמים או טבילה באמבט חם תוך כדי עיסוי.
את יכולה לקחת אקמול להורדת החום ונגד כאבים.
אם תוך 24 שעות החום לא עובר, את צריכה להגיע לרופא לקבל אנטיביוטיקה. הרופא אמור לתת לך אנטיביוטיקה שמאפשרת להמשיך להניק, משום שזה עדין הטיפול הטוב ביותר לדלקת - הנקה מרובה שתוציא ממנו כל הזמן את החלב שמצטבר בתוכו, זה הטיפול החשוב ביותר.
רצוי שלאחר מכן, או אפילו במקביל, תפגשי עם יועצת הנקה מוסמכת כדי לנסות לברר מה גרם לדלקת בשד, משום שאם זו בעיה בהנקה כדאי לפתור אותה כדי למנוע השנות של מקרים כאלה.
החלמה מהירה!

_

מאיה, אין בעיה להניק בשד עם הדלקת. להפך, זה רק עדיף כי כך הוא יתרוקן טוב יותר מאשר בשאיבה. לא יודעת מי הרופאה שלך וכמה היא מבינה בהנקה. את יכולה גם לשאול את אסתר בפורום שלה בתפוז. לגבי האנטיביוטיקה תקחי רק אם החום לא יורד לך. לרוב החום יורד תוך 24 שעות ואז עוברים את זה.

אם תוך 24 שעות החום לא עובר, את צריכה להגיע לרופא לקבל אנטיביוטיקה
אלה, אבל, צריכות להיות 24 שעות של עבודה קשה - עיסויים, הנקות, שאיבות - הכל אחרי ותוך כדי חימום השד.
(ין לבין את יכולה לקרר להקלה.)

תודה חגית תמר וגילה, מאוד יכול להיות שלא עשיתי (גם ב-ס) מספיק, בבוקר התעוררתי עם חום צואר תפוס וציצ כואב, מה זה כואב, לא יכולתי להניח את היד שלי לצד הגוף, אז הלכתי וקניתי תרופה אנטיביוטית שהרופאה רשמה לי יום לפני, עוד אין ממש שיפור אולי רק קצת, עכשיו אני צריכה לקוות שלא תהיה לי פטריה מהאנטיביוטיקה.

תרגישי טוב!

מאיה - המשיכי לעסות - אם הכל התחיל מסתימה, צריך "לפתוח" אותה. זו עבודה מכנית שאנטיביוטיקה לא תעשה במקומך.

הרגישי טוב!

מאיה, קחי אצידופילוס, ואל תשכחי לשתות, ולנוח כמה שאפשר.
עדיף אדוויל או איבופרופן אחר על פני אקמול.

מאיה, תרגישי טוב. מקווה שכבר עברת את זה.

גילה, ברור. כל כך ברור שאפילו לא כתבתי את זה. צודקת.

תודה בנות זה מחמם את הלב. היה גוש ענק שהולך ומצתמצם, יכול להיות שהסתימה נגרמה מהנקה בשכיבה על הגב מידי פעם?
אני מרגישה הרבה יותר טוב. אבל כמו נבואה שמגשימה את עצמה אני מרגישה שמתחילה לה פטריה. אוף. איזה השפעה נוראית יש לאנטיביוטיקה. כן אצידופילוס זה מצויין. לדעתכן אפשר להפסיק את הטיפול האנטיביוטי באמצע? היא נתנה לי ל-10 ימים. המון.

יכול להיות שהסתימה נגרמה מהנקה בשכיבה על הגב מידי פעם?
אולי, אם מבחינת מיקום הסתימה והכוחות המופעלים על השד זה נראה לך סביר.
לגבי האנטיביוטיקה - קטונתי.

לדעתכן אפשר להפסיק את הטיפול האנטיביוטי באמצע? היא נתנה לי ל-10 ימים. המון.
ככל שמצער - לא להפסיק.
זה מה שגורם להתפתחות זנים עמידים יותר של חידקים, ויכול לגרום להופעה חוזרת של הדלקת תוך זמן קצר.
שמחה שמשתפר.

זה מה שגורם להתפתחות זנים עמידים יותר של חידקים, ויכול לגרום להופעה חוזרת של הדלקת תוך זמן קצר.
זה נכון בהנחה שהדלקת אכן היתה זיהומית.

זה נכון בהנחה שהדלקת אכן היתה זיהומית.
לפי חומרת הדלקת, והשיפור המשמעותי שחל תוך 24 שעות, אני מניחה שכן.

לפי חומרת הדלקת
היו לי דלקות כאלה (חמורות) בהתחלה-התחלה. כמה ימים של חום (רקע: אמא מותשת, יונק לא יונק טוב, שפעות בסבב בבית, חוסר איזון (משמ גלים) של עודף / חוסר חלב), ואחרי שלמדנו את העקרון (של העיסויים) - עבר בלי אנטיביוטיקה.

(כל הדיון שלנו תיאורטי - אני חושבת שלא נדע אם זה (היה) זיהומי, אבל אני חושבת שזה ממש לא וודאי)
אמא ל 5 - את רואה את זה? את יכולה להחכים אותנו?

גילה, ברור - אנשים החלימו ומחלימים מכל מיני חולרות גם בלי אנטיביוטיקה. אצלי ברוב המקרים הסבל יכריע בעד או נגד (-;
אני מעתיקה קטעים נבחרים, בקצרה ומתורגמים בחיפזון, מתוך The Breastfeeding Answer Book
לא תמיד ניתן לאבחן אם דלקת השד נובעת מזיהום או מצינורית חסומה, שכן ייתכן שלאם יהיו חום נמוך גם ללא זיהומי בקטריאלי. השם מסטיטיס מתייחס לשני המצבים (צינורית סתומה ודלקת חידקית).
עפ"י הד"רים רות ורוברט לורנץ, אלה הסימנים של צינורית סתומה ושל זיהום בשד:
צינורית סתומה:
מתפתחת בהדרגה, עשויה לשנות מיקומה, האם חשה מעט חום במקום אם בכלל, הכאב מתון ומקומי, הרגשה כללית טוב, טמפרטורה נמוכה מ-38.4.
דלקת בשד:
מופיעה בפתאומיות, מקומית, השד אדום, חם ונפוח, הכאב עז אך מקומי, לאם סימפטומים דמויי שפעת, החום 38.4 ומעלה.
טיפול - קומפרסים חמים, עיסוי עדין, הנקה תכופה, בפרט בשד הנגוע, ומנוחה. אפשר להשתמש באדוויל להקלה.
צינורית סתומה יכולה כמובן להתפתח לדלקת.
ייתכן שיש צורך באנטיביוטיקה אם החום לא ירד לאחר 24 שעות של טיפול ביתי או אם החום עולה בפתאומיות.
טיפול אנטיביוטי ניתן בד'כ למשך 10-14 יום. טיפול קצר יותר באנטיב' נקשר בסיכון גבוה יותר לדלקות חוזרות.
סיכון בדלקת לא מטופלת - התפתחות של אבצס (5-11 אחוז במקרה של דלקת זיהומית).
יש עוד המון חומר, כמובן, אבל אני חייבת לקצר, וכפי שכבר כתבתי בדף אחר, אני נכנסת לתענית כתיבה מהיום ועד אוקטובר בערך. אפשר ליצור איתי קשר בדואל או בדף הבית, שמן הסתם אבדוק מפעם לפעם.

ייתכן שיש צורך באנטיביוטיקה אם החום לא ירד לאחר 24 שעות של טיפול ביתי או אם החום עולה בפתאומיות.
אלה הסממנים לקיום זיהום?

כן, סליחה.

קצת באיחור אולי, אבל שוב, אני ממליצה פה על שמן הנימית. עברתי הרבה דלקות בשד, וגיליתי שאם משתמשים בו בתחילת הדלקת - אצלי זה עובד יותר מהר מכל תרופה אחרת.... של "עשבי קדם"

אז זהו.
גם אני חטפתי (ככל הנראה) דלקת בשד.
ובזכות הדף הזה עברתי אותו בשלום תוך יום-יומיים. (וגם הצלחתי להבין ממה אני סובלת)
אז היה לי חום, וכאבי שרירים, כאב בשד, וגם סתימה (לא שמעתי את תומר בולע כאשר הוא ינק מהצד הזה).
אז עשיתי חלק מההמלצות שניתנו פה:
מסג' עם מים חמים (עם הזרם של הטוש)
כרוב על הציצי (לא יותר מעשר דקות בכל פעם
הנקה מהשד המודלק - בתנוחות שונות - בייסבול (דרבוקה), שכיבה, שכיבה בהפוכה, וגם קונבנציונאלי.
וכמובן לנוח...ולשתות הרבה...

וזהו אחרי יום כבר עברו כמעט כל הכאבים ואחרי יומיים הוא יונק כרגיל מהשד שהיה מודלק.

אז רציתי לומר תודה!(()){@

גיסתי ילדה לפני כמה ימים (בח"ול) ויש לה גודש/מלאות בשד. הצעתי לה לעשות מקלחת חמה ולהוציא חלב ולשים כרוב. התינוק ישן לפעמים 4-5 שעות.

האם להעיר את התינוק כדי שיינק? (הצעתי לנסות לתת לו שד תוך כדי שינה)
בבית החולים אמרו לה לשים קרח. אז מה עושים? חם או קר?

קר אחרי, חם (מקלחת) לפני. צריך לינוק 8 פעמים לפחות ב-24 שעות. אם זה אומר להעיר - להעיר.
כרוב - להמעיט בשימוש ככל האפשר, רק אם ממש סובלת.
ואם זה גודש ולא מלאות - לתקן את התנוחה בעזרת יועצת הנקה.