דף_פתיחה‏ leaf מה_חדש‏ leaf מפתח_נושאים‏ leaf הוראות_שימוש‏ leafemailleaf חיפוש:
דיכוטומיות של אוכל יוצרות בתוכנו דיכוטומיות דומות. אנחנו נהיים טובים אם אכלנו משהו טוב ואיכסה אם אכלנו משהו איכסה. (ציל_צול? מתוך אמהות_שואלות_אמהות‏)

ברוך בואך לאתר באופן_טבעי‏ flower

ביקור ראשון שלך?
ראו גם: תמיכה_בהנקה‏, תרופות_בהנקה‏, יועצות_הנקה‏

סיכום המידע מדף דלקת_בשד‏ - עדכני עד 25-9-2004

למידע נוסף על סתימות ושלפוחיות חלב ר' גם בדף סתימת_צינורית_חלב‏

דלקות וסתימות
"גורם חשוב להתפתחות מסטיטיס הוא הוצאה לא יעילה של חלב מן השד על רקע טכניקת הנקה לא טובה".
"אירועים חוזרים של מסטיטיס עלולים לנבוע מטיפול מאוחר או לא מספק באירוע הראשון, או מהמשך השימוש בטכניקת הנקה לא טובה. אירועי מסטיטיס חוזרים קשורים לעיתים לזיהום נלווה בקנדידה. באופן נדיר יותר ייתכנו מצבים של בעיות מקומיות בשד, כגון ציסטה או גידול, שגורמות לניקוז לא יעיל באיזור מסוים של השד לאורך זמן, ויש לזהות מקרים כאלה ולטפל בהם כנדרש".
"יש ליידע נשים מיניקות כיצד לזהות ולטפל בסימני סטאזיס [חלב "עומד" בשד]. כאשר אשה חשה בגוש רגיש בשד, או שמופיע אודם וחום מקומי, לעיתים מלווה בחום סיסטמי לא גבוה, עליה לפעול כדי למנוע החמרת המצב והתפתחות מסטיטיס. עליה להשתדל לנוח, להיניק לעיתים קרובות מן השד הבעייתי, להניח קומפרס על האיזור הרגיש, ולְעָסות בעדינות את האיזור הגבשושי בעת ההנקה או בעת סחיטת החלב כדי לשפר את זרימת החלב ממנו. אם אין שיפור במצב תוך 12-24 שעות עליה לפנות לעזרה רפואית."
(ד"ר מירה ליבוביץ, "מסטיטיס - גורמים וטיפול", מידע הנקה*, גיליון 11)
לא תמיד ניתן לאבחן אם דלקת השד נובעת מזיהום או מצינורית חסומה, שכן ייתכן שלאם יהיו חום נמוך גם ללא זיהומי בקטריאלי. השם מסטיטיס מתייחס לשני המצבים (צינורית סתומה ודלקת חידקית).

היום כבר לא ממליצים להניק כשהסנטר לכיוון האזור הסתום, כי זה לא הוכח כיעיל במיוחד וכי היום יודעים שמבנה הצינוריות בשד הוא לא כמו "ברוקולי" שמופיע ברוב הספרים, אלא דומה יותר לשורשים של עץ, והסתימה יכולה להיות באזור אחר מזה שקרוב לפני השטח. סימני דלקת בשד:
מופיעה בפתאומיות, מקומית, השד אדום, חם ונפוח, הכאב עז אך מקומי, לאם סימפטומים דמויי שפעת, החום 38.4 ומעלה.
דלקת חוזרת נגרמת לרוב כתוצאה מאי טיפול בבעיה הראשונית שגורמת לזה. ממלאים תפקיד: עייפות, סטאזיס של חלב בשד ועוד. אחד הגורמים יכול להיות חיידק שנמצא בפה של היונק. החיידק לא מפריע ליונק, אבל יוצר זיהום בשד. גורמים נוספים – סדקים בפטמה המאפשרים חדירת חיידקים אל השד, או צינורית חלב סתומה שלא טופלה. האזור המודלק נעשה אדום, רגיש וכואב. מלבד הכאב הדלקת מלווה בחום וסימפטומים דומים לאלה של שפעת.
אם מתפתח חום של יותר מ-38.5 למשך יותר מ-24 שעות, מלווה בסימפטומים של שפעת, יש לפנות לרופא לקבלת טיפול אנטיביוטי. טיפול אנטיביוטי ניתן בד'כ למשך 10-14 יום. טיפול קצר יותר באנטיביוטיקה נקשר בסיכון גבוה יותר לדלקות חוזרות. את הטיפול האנטיביוטי מומלץ ללוות באסידופילוס. האנטיביוטיקה פוגעת באוכלוסית החיידקים ה"טובים" בגוף, וכדי שלא תהיה התפרצות של פיטריה בעקבות נטילת האנטיביוטיקה, כדאי לחזק את החיידקים.

טיפול:

  • הטיפול הראשוני הוא מנוחה (ממש לשכב! לבקש עזרה!) ושתייה מרובה
  • הנקה מרובה (כמה שאפשר) מהשד המודלק. רצוי לבדוק את התפיסה ולוודא שהתינוק אכן יונק ביעילות ומרוקן היטב את השד.
  • נגד הכאבים ניתן לקחת איבופרופנים (אדוויל, נורופן) – משככי הכאבים המותרים בהנקה.

*סתימה בצינורית חלב
אחד הגורמים לדלקת הם סתימה בצינורית חלב – בגלל החלב ה"תקוע" בשד מאחורי הסתימה. סתימות יכולות לקרות גם כשהיונק מבוגר יחסית, או להיגרם מגורמים חיצוניים כמו לחץ של חזייה או שינה על הבטן. סימניה: מתפתחת בהדרגה, עשויה לשנות מיקומה, האם חשה מעט חום במקום אם בכלל, הכאב מתון ומקומי, הרגשה כללית טוב, טמפרטורה נמוכה מ-38.4. יכולה להתפתח לדלקת בשד.

טיפול

  • הנקה מהשד הכואב – כמה שיותר. כדאי להיניק מהשד בתנוחות יצירתיות, כמו למשל כשהתינוק שוכב על הכתף - רגליים לכיוון הראש – וכשסנטרו לכיוון האזור הסתום. תנועות הסנטר מעסות את הסתימה ומקילות את שחרורה, והיניקה בתנוחה לא שגרתית מסייעת לריקון טוב יותר של אזור שאולי "מוזנח" בתנוחות ההנקה הרגילות. אם השד ה"סתום" גדוש, כדאי לסחוט מעט חלב ידנית לפני ההנקה, כדי לרכך את הפטמה ולהקל על התינוק לתפוס את השד.
  • עלי כרוב (אם הסתימה מביאה להיווצרות גודש), אפשר לרפד את החזייה בעלי כרוב. מתוך "ספר התשובות בהנקה", עמ' 416: יש המשתמשים בעלי כרוב כתרופה ביתית לגודש. יעילותם לא הוכחה מדעית, אבל נשים רבות מוצאות שהם מרגיעים. לשימוש, יש לשטוף עלי כרוב מקוררים או בטמפרטורת החדר, להוציא את העורק הגדול ולחתוך בהם חור לפטמה. על האם להניח את עלי הכרוב היישר על שדיה, וללבוש אותם בתוך חזייתה. כשהם נובלים ומתרככים, לרוב תוך 2-4 שעות, עליה להחליפם בעלים טריים. אימהות שדיווחו על הקלה בגודש בעקבות השימוש בעלי כרוב דיווחו כי זה קרה כשמונה שעות לאחר השימוש בעלים.
יש להיזהר בשימוש בעלי כרוב כי שימוש ממושך עלול להביא לייבוש חלב.
  • בין ההנקות - קומפרסים קרים מרגיעים. למשל, חבילת תירס או אפונה קפואים מהפריזר עטופה בחיתול.
  • ממש לפני הנקה, או במקלחת כשמנסים להוציא חלב: חימום (מקלחת חמה, קומפרסים חמים) שמטרתם להרחיב את צינוריות החלב ולרוקן את החלב התקוע,
  • עיסוי אזור הסתימה (כואב אבל יעיל מאוד) – רצוי במקלחת. מזרימים מים חמים על הגב, רוכנים קדימה ומעסים מבסיס השד לעבר הפטמה. באזור הסתימה מעסים בניסיון "לפצפץ" את הגוש כדי לשחרר את הסתימה. רצוי להתכופף כדי שכוח הכבידה יסייע לשחרר.
  • דמיון מודרך יכול לעזור מאוד – לדמיין את הצינוריות מתרוקנות, הכל זורם החוצה, הסתימה נפתחת, וכן הלאה.
  • מנוחה (ורצוי עזרה למיניקה). מחקרים מצאו כי מתח ועייפות נמנים עם הגורמים השכיחים ביותר שאימהות ציינו לפני שדיווחו על דלקת.

לשים לב, כשקוראים עצות ישנות, שבעבר לא נעשתה הבחנה ברורה דיה בין קומפרסים קרים בין ההנקות, לטיפול חם ממש לפני הוצאת חלב, בהנקה או בסחיטה

טיפול בסתימה/דלקת/גודש בעקבות גמילה
אלה מתפתחים לעיתים בתהליך גמילה, כשלא ניתן לגייס את היונק מיל' לעזור בריקון השד. פתרונות אפשריים:

  • סחיטה ידנית, במקום הנקה/שאיבה
  • השאלת משאבה לריקון השד הסתום.
  • כרוב
  • בלית ברירה, גיוס בן-הזוג שיינק וישחרר את הסתימה.

שלפוחית חלב
שלפוחית חלב, milk blister, נגרמת עקב חסימה של קצה צינורית החלב על ידי חלב שהתייבש בקצה או עור קרני שגדל וחסם את יציאת החלב מהצינורית.
השלפוחית נראית כמלאה בחלב בעיקר אחרי ההנקה, מכיוון שהחלב מנסה לצאת אבל היציאה חסומה. כאבים בפטמה, גם כשלא יונקים, ובעיקר כשהפטמה משתפשפת במשהו כמו החזיה או החולצה.
פתרונות: עיסוי מבסיס השד ועד לפטמה בתנועות סיבוביות, ובסוף לנסות ולסחוט קצת חלב. קומפרסים חמים במקלחת, בשילוב עם העיסוי הנ"ל. במקלחת אפשר גם לשפשף את השלפוחית בעדינות במגבת רכה – לפעמים השפשוף מספיק לפתוח אותה. להשתדל שמיד אחרי כל העיסויים והקומפרסים התינוק יינק.
אם שום דבר לא עוזר, מומלץ להגיע למרפאת הנקה שיש בה גם רופאה שתוכל לאבחן שזו אכן שלפוחית חלב, ואפילו תפתח אותה במחט סטרילית ותרשום משחה אנטיביוטית.

טיפולים אלטרנטיביים לדלקת

  • ארומתרפיה- למהול בשמן נשא מכבישה קרה (זרעי-ענבים,מישמיש,זית...) שמן אתרי מאיכות טובה: גרניום, פרנקאינסנס, ניאולי, בכמות של טיפה מכל שמן לכף שמן נשא. עדיף לפנות למטפל בשמנים שיכין במקום לקנות לבד כל שמן בנפרד,ואז כדאי לבקש להוסיף גם קמומיל,שהוא נפלא אבל מאד יקר. יש לעסות את השמן בעדינות על השד - לא על הפיטמה עצמה.
  • שמן נימית, מיוצר ע"י חברה שנקראת "עשבי קדם" משתמשים חיצונית על השד באיזור הנגוע. אפשר להשיג בניצת הדובדבן ובעוד בתי טבע למיניהם.
  • דיקור סיני+מוקסה.
  • רפלקסולוגיה

*שימוש בפטמות סיליקון להנקה מפטמות פצועות*
הפטמות (מהסוג הדק יותר) מקילות את הכאבים בהנקה מפטמות סדוקות ופצועות, אבל מומלץ להשתמש בהן בליווי של יועצת הנקה מנוסה, ולזמן מוגבל, משום שיש כמה הסתייגויות רציניות מהן:
1 - לא כל התינוקות מצליחים לינוק מהן.
2 - צריך להתרגל אח"כ בחזרה ליניקה בלי
3 – היניקה מפטמות סיליקון מביאה לגירוי לא מספיק של השד ועלולה להביא לירידה בכמויות החלב אצל תינוקות צעירים, כשההנקה בתחילתה.
שאלה:
רופאה אמרה למישהי (מיניקה) שסובלת מדלקת חוזרת בשד, שזה נגרם מחיידק שנמצא בפה של היונק. החידק לא מפריע ליונק, אבל יוצר זיהום בשד.
לי זה נשמע ממש ממש מפוקפק.
איפה האמת?
בדקתי אצל ד"ר מירה ליבוביץ. זה נכון. כלומר, זו לא *הַ* -סיבה, אלא אחת הסיבות לדלקות חוזרות.

בכל אופן, דלקת חוזרת נגרמת לרוב כתוצאה מאי טיפול בבעיה הראשונית שגורמת לזה. ממלאים תפקיד: עייפות, סטאזיס של חלב בשד ועוד.

אני לא יודעת מה גורם לדלקת, אבל הטיפול הראשוני הוא מנוחה (ממש לשכב! לבקש עזרה!) ולשתות הרבה. פחות דרמטי מאנטיביוטיקה, ופחות מרגש מתרופות אלטרנטיביות, אבל עובד.
טיפולי נאוה happy
כשיש דלקת:
כרוב על השד - ולהחליף הרבה (כשנעשה רך / מבושל / סמרטוטי)
לשתות מים/תה - להורדת החום
להניק כמה שאפשר ו/או לחלוב /לשאוב
לנוח זה תמיד טוב happy לא צריך חום וכאבים אבל זה בהחלט עוזר

אל תקחו אנטיביוטיקה!
עם הכרוב זה נרפא תוך שעות עד יממה וחצי

אבל... רפואה מונעת תמיד עדיף אז....
יש להניק בתנוחות שונות כדי לוודא יניקה טובה *מ כ ל* הצינורות
ובכל זאת, לפעמים בכל זאת נוצר גודש / גוש וזה כואב

כשיש חסימה בצינור חלב כדאי להגיש את השד ליונק/ת מכיוון אחר.
למשל: להשכיב את הילד/ה על הכתף - רגליים לכיוון הראש,
אני מתקשה לתאר חלק מהתנוחות האפשריות שאינן מקובלות כל כך בהנקה רגילה happy
יש אחות מתחת לזרוע, גוף מקביל לרצפה, רגליים לאחור, הראש ניגש לשד מלמטה

בכל אופן, הרעיון הוא שצינור נחסם ונוצר גודש (אחד הגורמים לדלקת) בגלל שלא שואבים אותו טוב.
הגשת השד מכיוון אחר תסייע לשיפור השאיבה באיזור שקצת מוזנח בדרך כלל
זהו הסבר על התועלת שבשינוי תנוחות הנקה

אז אם תדאגו שישאבו + תשימו כרוב, לפני החום - הרווחתן
אם כבר יש חום - אל דאגה, זה רק ייקח יותר זמן ויהיה יותר כואב happy

טיפול נעים והנקה מהנה - שתפו את בן הזוג בשינוי התנוחות - מי יודע? אולי זה ייתן לכם רעיונות לפעילות הזוגית שלכם?! blink
אל תתייחסו אלי, סתם אני במצב רוח שובבי קצת

תראו - הניסוח שלי לטיפול בדלקת הוא -
1 - לחמם (מקלחת, קומפרסים).
2 - לעסות (זה הקטע הכואב).
3 - לשאוב/להניק.
וכמובן - לנוח, וכמו שיונת אמרה - מישהו צריך להיות שם כדי לטפל במיניקה.

רוב דלקות השד, אלה שקשורות בסתימת צינוריות, (כל אלה שאני אישית נתקלתי בהן...) הן לא זיהומיות.
השאלה היא האם התופעה שהרופאה תיארה קיימת, או שזה מיתוס. כי אם יש חיידק, אני מבינה את הצורך (אולי) באנטיביוטיקה. ואם אין - תפסיקו לפוצץ מיניקות באנטיביוטיקה! זה רק מחליש, ולא תורם לכלום.

דרכי טיפול מצוינות! רק זהירות עם הכרוב, לא יותר מחצי שעה, שלא לייבש את החלב מרוב יעילותו.
עדי_יותם‏, כשיש דלקת, הכרוב - כל הזמן!!
בגודש שאחרי לידה גם!!
כיוון שזה בא בצמוד להנקה צפופה - אחרי לידה כי זה צורך של הילד ובדלקת כי זה צורך של השד (הנקה או שאיבה / חליבה) - ייצור החלב אינו נפגע (מניסיון)

בדלקת, הכרוב יעיל מאוד בהורדת החום במקום (הוא ממש מתבשל happy)

גילה,
חלק מהדלקות מתפתחות בעקבות זיהום שנוצר כשיש סדקים. זה לא חייב להיות חיידק (הפה שלנו, וגם של התינוקות, מלא חיידקים) זו יכולה להיות פטריה, זה יכול להיות וירוס, או סתם סדק שגירוי היתר של ההנקה יצר בו מצב דלקת. הפתרון במקרה זה הוא הרבה שטיפות, כרוב שמוריד את החום, הפסקת הנקה בצד החולה ומעבר לחליבה (לא מגרה את הפטמה כמו שאיבה או הנקה, ובכל זאת מבטיח המשך ייצור והורדת הגודש) ומנוחה - תמיד טוב. אפשר למרוח את החלב על הפטמה ולטפל עם שמנים כמו נבט חיטה וחומרים טבעיים אחרים
אפשר, למען מערכת החיסון להוסיף או להגביר לקיחת ויטמין C, אפשר לקחת מיץ_נוני‏ או דברים אחרים שמגבירים את מערכת החיסון ובטוחים בהנקה

כשיהונתן היה בן כ- 3 שבועות, מצב הסדקים שלי היה כל כך רע שהפסקתי להניק בכלל ונתתי לו פורמולה + מה שהצלחתי לחלוב. כך זה נמשך 6 ימים (כשאני מרגישה שאני מרעילה אותו עם כל בקבוק פורמולה) לאורך כל הזמן הזה חלבתי . אח"כ התחלתי לחזור להנקה - בהדרגה, לפי יכולת הפטמה - אחרי 8 ימים נוספים, חזרתי להנקה מלאה.

העור שלי מאוד עדין ויבש ולכן, הייתי מאוד רגישה לכל אורך ההנקה וסבלתי כמה דלקות (לפחות 2 עם טמפ' של 39.5 מעלות צלזיוס) רכשתי המון ניסיון phased

מה שעזר לי מאוד היה דיקור סיני+מוקסה ,מדהים מה שכמה מחטים יכולות לעשות.
וחוץ מזה, השילוב של מקלחת חמה עם הברשה (כן,כן,עם מברשת-משהו כמו מברשת נעליים רכה)של השד המודלק תחת המים,עוזר מאוד לגושים שנוצרו וממוסס אותם.
מהמקורות:
Cabbage leaves are used by some as a home remedy for engorgement.
Their effectiveness has not been scientifically proven, but many women find them soothing.
To use, rinse either refrigirated or room temprature cabbage leaves, strip the large vein, and cut a hole for the nipple. The mother should apply the cabbage leaves directly to her breasts, wearing them inside her bra. When they wilt, usually within two to four hours, she should remove them and reapply fresh leaves. mothers who attributed some engorgement relief with the use of cabbage leaves reported this to occur within eight hours of application.
BAB - pg, 416
מישהו שמע פעם על דבר שנקרא - "יבלת מציצה"?
הכוונה כמובן על הפיטמה ולא על שפתי התינוק.
כן, זה נקרא milk blister.
מה את רוצה לדעת על העניין?
ד"ר מירה ליבוביץ, "מסטיטיס - גורמים וטיפול", *מידע הנקה*, גיליון 11:

"גורם חשוב להתפתחות מסטיטיס הוא הוצאה לא יעילה של חלב מן השד על רקע טכניקת הנקה לא טובה".

"אירועים חוזרים של מסטיטיס עלולים לנבוע מטיפול מאוחר או לא מספק באירוע הראשון, או מהמשך השימוש בטכניקת הנקה לא טובה. אירועי מסטיטיס חוזרים קשורים לעיתים לזיהום נלווה בקנדידה. באופן נדיר יותר ייתכנו מצבים של בעיות מקומיות בשד, כגון ציסטה או גידול, שגורמות לניקוז לא יעיל באיזור מסוים של השד לאורך זמן, ויש לזהות מקרים כאלה ולטפל בהם כנדרש".

"יש ליידע נשים מיניקות כיצד לזהות ולטפל בסימני סטאזיס [חלב "עומד" בשד. בשמת]. כאשר אשה חשה בגוש רגיש בשד, או שמופיע אודם וחום מקומי, לעיתים מלווה בחום סיסטמי לא גבוה, עליה לפעול כדי למנוע החמרת המצב והתפתחות מסטיטיס. עליה להשתדל לנוח, להיניק לעיתים קרובות מן השד הבעייתי, להניח קומפרס חמים על האיזור הרגיש, ולְעָסות בעדינות את האיזור הגבשושי בעת ההנקה או בעת סחיטת החלב כדי לשפר את זרימת החלב ממנו. אם אין שיפור במצב תוך 12-24 שעות עליה לפנות לעזרה רפואית".

עניתי לגילה למעלה (הוספתי בעריכה אחרי שאלתה) בעניין החיידקים בפה של התינוק, והעברתי לכאן ממיתוסים בהנקה את הציטוטים ממאמרה של מירה ליבוביץ.
הייתי רוצה לדעת האם זה אמור להציק/לכאוב כמו שזה כרגע,
כמו-כן : איך נוצרת יבלת כזאת ולמה? האם יש פתרון לכך (יעבור מעצמו או שזקוק לטיפול) ?

תודה.

לרגע חשבתי:
האם את מתכוונת ליבלת שיש לתינוק שרק נולד על שפתו העליונה, או שאתמתכוונת ליבלת שיש לך על קצה הפטמה? מצטערת, אבל אם תוכלי להסביר בדיוק.
שגית, קרן כתבה שהיא מתכוונת לפטמה.
שלפוחית חלב, milk blister, נגרמת עקב חסימה של קצה צינורית החלב על ידי חלב שהתייבש בקצה או עור קרני שגדל וחסם את יציאת החלב מהצינורית.
השלפוחית נראית כמלאה בחלב בעיקר אחרי ההנקה, מכיוון שהחלב מנסה לצאת אבל היציאה חסומה. כאבים בפטמה, גם כשלא יונקים, ובעיקר כשהפטמה משתפשפת במשהו כמו החזיה או החולצה.
פתרונות: מסאז' מבסיס השד ועד לפטמה בתנועות סיבוביות, בסוף לנסות ולהוציא קצת חלב. קומפרסים חמים במקלחת בשילוב עם המסאז' הנ"ל. להשתדל שמיד אחרי כל העיסויים והקומפרסים התינוק יינק.
אם שום דבר לא עוזר, מומלץ להגיע למרפאת הנקה שיש בה גם רופאה שתוכל לאבחן שזו אכן שלפוחית חלב, ואפילו תפתח אותה במחט.
מנסיון, לא כואב, והבעיה נפתרת מיד, אם זו אכן הבעיה.
help
הפסקתי להניק לפני שלושה שבועות בערך. לא מדובר פה במהלך דרסטי, בסך הכל הוא נהג לינוק פעם אחת ביום (בבוקר) וגם זה לא תמיד.
אבל אני עדיין מרגישה גדושה והכי גרוע זו הדלקת הנוראית שהתפתחה לי באחד הצדדים.
אני מודה שבטיפשותי התעלמתי מהכאב הקל שהתחיל בשד במשך שבוע בערך אבל כבר אי אפשר יותר כי זה כואב נורא!
יש לי גוש גדול למדי וכואב ביותר. אני משערת שמדובר בסתימה של צינורית.
בדרך כלל בדלקות קודמות הייתי מניקה יותר מהצד הכואב ומחממת מקומית והבעיה היתה נפתרת. אבל עכשיו אין מי שינק כי נבו מסרב לשתף פעולה ואין לי משאבה (לא הייתי צריכה) וזה נראה לי טיפשי לקנות עכשיו כשאני מתכוונת להפסיק להניק ואין לי כוונות לעוד ילדים.
בקיצור, אני בבעיה. אני מחממת המון ועושה עיסויים אבל לא נראה לי שזה עוזר.
אני ממש לא רוצה לקחת אנטיביוטיקה.
מה לעשות?
תנסי לסחוט חלב עם היד, במקום לשאוב/להניק.
אם את מיכירה מיניקה בסביבתך - אולי תוכלי לשאול משאבה?
גם וגם, כי חשוב לרוקן את הסתימה. תיכנסי לאמבטיה, תתכופפי (כוח המשיכה יעזור), מים חמים (לא מדי!) מהטוש, לסחוט בעדינות עם היד.
גם דמיון מודרך יכול לעזור מאוד - תדמייני איך הצינוריות מתרוקנות, איך הכל זורם החוצה, הסתימה נפתחת, וכן הלאה.
את זה תעשי כל כמה שעות (אפילו שעה שעתיים, אם צריך). יחד עם זה - לשים עלי כרוב.
טוב אני מרגישה שאני מחוייבת לעידכונים אחרי כל התשובות המהירות שקיבלתי כאן.
אז ככה
כאמור החלטתי לנסות ולהמנע מאנטיביוטיקה ונבו המשיך לסרב לעזור לי (לינוק) אז גייסתי את בעלי המקסים שאף פעם לא מסרב למפגש עם אברי האינטימיים. הפעם היתה לי בקשה ברורה... "תעשה כמו נבו"
והוא עבד קשה!
לטענתו לינוק ביעילות זה נורא קשה.
הוא ינק עד שהגשתי את ה"פק" של פתיחת הסתימה. משם המשכתי בעיסויים ובחימום מקומי ובתוך 12 שעות כבר היה שיפור ניכר מאד. היום יותר מ36 אחרי אני יכולה להגיד שהכל מאחורי.
ובכן זו אולי לא שיטה מאד קונבנציונאלית אבל זה עבד ובאיזשהו אופן גם היה סקסי.
היחיד שלא היה מרוצה מהענין היה נבו שהתרגז מאד על ליאור על החדירה לטריטוריה שלו אבל למרות נסיונות הפיתוי שלי הוא לא התנדב להחליף אותו. (אני מקווה שזה לא יגרום לו לתסמונת אדיפוס מוקדמת happy )
בקי - מוזר עד כמה שזה נראה, את לא הראשונה שהמציאה את הפטנט הזה.
יופי שאת מרגישה טוב!
ואללה. חשבתי על זה, אבל לא היה לי נעים להציע happy
כל הכבוד לאינסטלטור...
ואגב, סיפרה לי פעם אמא במצב דומה שהמשאבה שלה התקלקלה (מהמשאבות הדפוקות של יד שרה) אז היא הכניסה את הצינורית לפה שלה עצמה כדי לעשות את הוואקום.
אין מה לעשות, אמהות היא המקצוע היצירתי ביותר שיש.
סיפורים מן העולם הגדול!
חברתי ילדה לפני שבוע בארה"ב . היא יצאה מביה"ח אחרי יום ולמחרת התחיל לה משהו שנראה כמו גודש (ילד רביעי). עלה החום והכרוב לא הועיל, עברה לתנוחת ביסבול- כי התינוק לא תפס את הפיטמה כמו שצריך- אבל שד אחד נהיה סגלגל וכואב וצמרמורות... היא פנתה לרופאה שם (ישראלית), שאבחנה דלקת בשד. זה נשמע לי קצת מוזר יומיים אחרי הלידה. אז היא הסבירה לי את ההסבר הבא ורציתי לשאול מה דעתכם?
הלידה הקודמת שלה היתה בארץ, לפני כשלוש שנים והיא הניקה כחצי שנה , אני חושבת.
בכל אופן - לקראת סוף ההנקה ההיא ,היו לה סתימות בצינוריות ולא ידעו מה זה - כי נוצר לה ממש גוש- אז עשו לה ביופסיה ובדיקות עד שגילו שזו סתימה בצינוריות. האותה תקופה היא הפסיקה להניק והכאב נרגע. ועכשיו הרופאה אמרה לה שכנראה נשאר לה חלב הסותם את הצינוריות מהילד הקודם ועכשיו כשהן התמלאו מחדש- החלב נתקע בהן ולכן התפתחה דלקת. כמובן שהיא מקבלת אנטיביוטיקה- זה נשמע קצת מוזר. אשמח למצוא מקורות לכך.,
תודה!
שוב, מה שלי נשמע מוזר הוא למה אנטיביוטיקה, אם אין זיהום?
אני הייתי מתיעצת עם ד"ר ליבוביץ' באודים. 8256 885 09.
אם יש חום, כנראה שיש זיהום, לא?
הרבה פעמים אפשר לפתור סתימות, חום ודלקות גם בלי אנטיביוטיקה. כדאי שתיקח אסידופילוס, כדי שלא תגיע גם פטרייה תוך זמן קצר.
בכל מקרה, לשאלתך (ואני מניחה שג'ינה תוכל לענות על זה גם כן, ביום ג') - יש נשים שיש להן נקודה/ות רגישה/ות ועם כל ילד חוזרת הרגישות. אני לא יודעת לגבי חלב שנשאר, זה באמת נשמע קצת off, אבל אולי נשארה איזו היצרות או הידבקות?
לא.
גם דלקת שאינה זיהומית (למשל - מרבית הדלקות בשד שנגרמות מסתימה) גורמת לעליה של החום.
למסעדה הניידת,
מה זה אסידופילוס - והאם זה מוצר או מותג? (החברה שלי אמרה שאם לא כתוב בדיוק מה הדבר- לא יודעים בבתי המרקחת וכו' מה רוצה)
תודה
בבתי מרקחת יודעים מהו אסידופילוס.
זה חיידק "טוב". אנטיביוטיקה פוגע באוכלוסית החידקים בגוף, וכדי שלא תהיה התפרצות של פטריה בעקבות נטילת האנטיביוטיקה, כדאי לחזק את החידקים.
היווצרות הדלקת בכלל לא נראית לי בעייתית עד כדי כך שצריך להמציא רעיון על סטאזיס ישן של חלב (ממש לא הגיוני, אבל לא שאלתי עוד את מירה ליבוביץ).

חזרה הביתה - היום השלישי, בדיוק "נכנס" החלב, היום הקלאסי של המלאות בשד.
תוסיפו לזה תינוק שאולי לא ינק מספיק בבית החולים ואולי אפילו קיבל בקבוק (עוד לא למד לינוק ופתאום יש לו שד גדוש שהוא לא יודע מה לעשות איתו! וגם לא רוקן ביעילות בימים הקודמים, כך שאצלה היתה קפיצה ענקית לגודש).
תוסיפו לזה תינוק שלפי הדיווח פה, לא תפס טוב את השד ולא ינק טוב.
ואולי גם אמא שלא ידעה שכדאי "לסחוט" טיפה את השד כדי להקל עליו לינוק, ולא הצליחה בתיקון תנוחת ההנקה והיניקה, ולא נעזרה ביועצת שתעזור לה ולתינוק ללמוד -
והנה מרשם קלאסי, ידוע, מוכר ובדוק "איך מליאות שיגרתית הופכת תוך כמה שעות לגודש עם סתימות בצינוריות".
מה זה קשור להריון קודם, היה או לא היה? איזה קישקוש.
חבל שהיא לא חשבה על הרעיון המוצלח של בקי, לגייס את הבעל.

היתה לי אחת בסופשבוע, ונעזרתי רבות בדף הזה, ועל כך תודה לכל הכותבות, ורק הערה קטנה - שמעתי לעצתה של נאוה פרנס כאן לשים כרוב ללא הפסקה - זה אמנם עוזר, אבל בהחלט מייבש, אז כן כדאי להיזהר.
לא זוכרת אם כתוב כאן, אבל לעתים קרובות דלקת באה אחרי שאנחנו מעמיסות על עצמנו יותר מדי. לקחת את זה כאיתות להוריד קצב.
לילה טוב - יופי שעבר מהר!
לגבי כרוב ללא הפסקה - נכון, וזה כתוב איפשהו למעלה - בזהירות! אסתר גרוניס (נדמה לי) אומרת לא יותר מ 10 דקות.
10 דקות? כנראה שכרוב זה עניין אישי- כשסבלתי יומיים/שלושה מגודש היסטרי עם גושים ופצעים בפטמות, היסתובבתי במשך *שעות* עם כל כך הרבה עלי כרוב, ומרחתי כלכך הרבה שמן על הפטמות, עד שנדפתי ריח עז של סלט,
אף נרדמתי (בישיבה) מרופדת בכרוב- ובכל זאת לא התייבשתי.
אבל שמעתי שצריך להזהר והקפדתי לעשות מדי פעם הפסקות.
לא הייתי בכלל מודעת לכך שדלקת בשד אפשר "לחטוף" בגיל מאוחר כבר (יחסית) של הילד. איכשהו חשבתי כל הזמן שזו מעין תופעת הסתגלות של תחילת ההנקה.
למדתי משהו חדש!
א.ב. (19.1.03)
מתוך נסיון אישי אפשר לרפא דלקת בשד ע"י ארומתרפיה- למהול בשמן נשא(זרעי-ענבים,מישמיש,זית...) שמן אתרי:גרניום,פרקינסנס,ניאולי, בכמות של טיפה מכל שמן לכף שמן נשא. עדיף לפנות למטפל בשמנים שיכין במקום לקנות לבד כל שמן בנפרד,ואז כדאי לבקש להוסיף גם קמומיל,שהוא נפלא אבל מאד יקר.
מה שעושה את רוב העבודה בדלקת זה להזיז את החלב שלא יעמוד בשד, לכן עיסוי של כל שמן שהוא לא מספיק- כפי שאמרה בשמת.
צריך לעשות את השד ולרוקן את החלב שבו לעיתים תכופות.
ולנוח...ולחמם את המקום.

נעשה קצת סדר
אסור בתחלית האיסור לחמם מקום דלקתי.
דלקת הינה מקום אשר מלא חידקים
וכידוע לכם חימום רק מגביר את פעילותם/התרבותם
וזאת ללא כל קשר לרפואה אלטרנטיבית ואו קונבנציונאלית

נראה שיש בלבול בין גודש לבין דלקת
גודש לעיתים מתפתח לדלקת

חימום ועלי כרוב יתכן שמתאימים לגודש, אינני יודעת לא בדקתי מאחר שאצלי לא התעורר הצורך.

לא לא לא!!!
שוב הטעות הזאת!
דלקת היא לא בהכרח מקום מלא חיידקים!
רק דלקת זיהומית היא מקום מלא בחיידקים!

דלקת בשד היא דלקת שנוצרה עקב הצטברות חלב, ולחץ מקומי, בדומה לדלקת שנוצרת עקב הצטברות נוזלים בברך - ענין מכאני לחלוטין.
לעיתים נדירות, דלקת בשד היא זיהומית.

מחממים את השד כדי להרחיב את צינוריות החלב ולהצליח לרוקן את החלב התקוע, ונכון - עדיף לקרר אחרי הנקה/שאיבה, להקלה.

או קיי


אתן מבלבלות שני דברים דומים.דלקת בשד נוצרת עקב פגיעה כלשהיא בתוך השד,או גודש או סתימה בצינורית חלב,וכתוצאה לכך יש התרבות של אורגניזמים גורמי מחלה(חידקים הנמצאים מלכתחילה בגופינו במקרה זה) המושכים תאי דם לבנים שתפקידם להלחם בנ"ל - וזו הדלקת,אשר מתאפיינת באודם מקומי,חום,נפיחות,כאב ולעיתים אףבסימפטומים של שפעת מאחר והמערכת החיסונית מגבירה פעילות.
ולעיניננו,אכן לעיתים קשה להבחין בין גודש לדלקת
.עלי כרוב מועילים בעיקר לגודש,עלולים ליבש חלב,ולדלקת יש צורך בטיפול ממושך,לא נוח,ושוב,עלול ליבש. חימום
בפירוש מחמיר דלקת,וזה כאמור מהווה הימור במידה ומדובר בדלקת ולא בגודש.
הטיפול בשמנים לעי"ל אינו פוגע לא בהנקה ולא בתינוק. אך זה טיפול נקודתי המרפא את הדלקת ורצוי במקביל להעזר בייעוץ של יועצת הנקה במידה והדלקת נגרמה עקב הנקה לא נכונה,ע"מ למנוע הישנות הדלקת.
יום\לילה טוב לכולם.

לא!
דלקת המתאפיינת ב 4 הדברים שציינת (חום, נפיחות, אדמומיות, כאב) יכולה להיות כן או לא זיהומית.
infection - דלקת זיהומית.
inflammation - דלקת שאינה זיהומית (אין מילה עברית נפרדת).
את מוזמנת לשאול רופא.

ד"א - אני מתיחסת לטעות הזאת כאל נוראית כי היא גורמת לרשום לבעלות דלקת בשד, באופן אוטומטי, אנטיביוטיקה. אם תזכרי שמדובר בד"כ באמא מעט אחרי לידה, ואם נזכור גם שאחד מהגורמים לדלקת הוא עייפות, אז אנטיביוטיקה שרק מחלישה את האמא זה בדיוק ההפך ממה שיהא צריכה במצב הזה.

עכשיו השאלה הפרקטית יותר -
הטיפול הארומאתרפי שהוצע - האם הוא טוב רק/גם לדלקת זיהומית? האם הוא יחסוך שימוש באנטיביוטיקה?

גילה שלום
בררתי,וההבדל הוא שדלקת זיהומית נגרמת מזיהום חיצוני,ולא-זיהומית הדלקת היא פנימית ולמעשה לעינינו זו סמנטיקה מאחר והתוצאה זהה.
הארומתרפיה מעולה לכל סוגי הזיהומים,בין השאר,רק צריך להתאים את ההרכב המתאים.
הרכב של גרניום,פרקינסנס וניאולי הוא המתאים לדלקת-שד,ואין בהם סכנה לתינוק ו\או להנקה.
כמובן יש למהול אותם בשמן נשא מכבישה קרה.וחשוב להשתמש בשמנים אתריים מאיכות טובה.יש לעסות את השמן בעדינות על השד-לא על הפיטמה עצמה.
שמן הפרקינסנס הינו יקר במקצת(כ-80 ש"ח},אך יש לו שימושים נוספים-למשל לילד\תינוק משתעל כדאי לטפטףבלילה מקסימום 2-3 ,טיפות מסביב לראש,במרחק של 30 ס"מ, בהפרשים של מינימום שעתיים (זמן התנדפות )
בהצלחה ובריאות
תודה.

לגבי ה"רק סמנטיקה" - לא בדיוק: עבור מי שכן מוכן להשתמש באנטיביוטיקה כשיש חיידקים לחסל, אבל לא רוצה לקחת אנטיביוטיקה כשאין, ההבדל מאוד עקרוני!

כמי שהייתה לה דלקת ואסור לה להשתמש באנטיביוטיקה:
כמעט תמיד אפשר להמנע גם כשהחום מאוד גבוה. יש לבדוק אם לא מתהווה אבצס ואם לא- לנסות קודם דיקור, רפלקסולוגיהויתר פלאי אלטרנטיבי.
לכל אחד יש סברות אחרות ממה נגרמות דלקות חוזרות.
זה יכול להיות באמת זיהום פנימי (לפעמים כתוצאה מפטריה למשל) כך שתהיה חובה להשתמש באנטיביוטיקה כדי למגר אותו, אבל יכול להיות גם: חולשה גדולה מאוד, כעס (!), סתימות חוזרות שנגרמות ממשהו פיזי כמו חזייה לוחצת, ואפילו גוש בשד. אז צריך בדיקה שמקיפה כמה תחומים.
הצילו!!! התבלבלתי לגמרי מכל מה שכתוב פה...
אני מניקה תינוק בן שנה וחודשיים ומזה כחודש יש לי סדקים בפטמות, מרחתי רפאל, purelan אם היתה הטבה היא החזיקה מעמד אולי יום... ניסיתי גם לשפר קצת תנוחות, לצמצם הנקות אבל עכשיו זה כבר דלקת לדעתי, אפשר לראות צינוריות אדומות מבעד לעור והשד כולו כואב...
מה לעשות במיידי כדי להקל?
למי לפנות, ליועצת הנקה, לרופא שמבין? יש לכם טלפונים?
כן כרוב, לא כרוב?....
בקיצור, עזרה!!!!
יועצת הנקה מוסמכת ודחוף.
אין עוד מישהו שיכול לעזור לך בבעיה. לא רפא ולא עצות טובות, עם כל הכבוד.
אני הפלוני אלמוני מלמעלה
חבצלת, הרגע דיברתי עם יועצת מוסמכת והיא אומרת שאני צריכה לראות רופא כי בגיל כזה (של התנוק) זה כבר לא ענין של הנקה (תפיסה לא נכונה וכו') אלא אולי פטריה או בעיה אחרת בעור ואת זה רופא צריך לאבחן ולתת טיפול...
אין לי מושג לאיזה רופא ללכת, צריך מישהו שמבין בהנקה, לא?
התחלתי לקחת משהו הומאופתי...
ובינתיים כל הנקה זה סיוט, כאבי תופת ודוקא בימים אלו כאילו הוא מרגיש ודוקא רוצה אותי יותר ורק אותי והרבה ציצי.... אני לא יכולה בגילו ה"מתקדם" לדחוף לו בקבוקים וכו' במקום הנקה...
חוץ מזה רופא בטח יתן טיפול לדלקת, ומה עם הסדקים??
למי פונים עם כל השאלות האלה?
נשמע מתאים לראות רופא או הומאופת שאת בקשר איתו. הפצעים קשורים לשיניים אולי? נשיכה שהזדהמה?
אפשר גם רופא עור.
מור,
כן יכול להיות שהמקור הוא תפיסה לא טובה.
קורה שגם בגיל כזה התפיסה של השד משתנה - הם גדלים, תנוחות ההנקה משתנות, לפעמים פתאום משהו לא נוח. (הרגשת משהו כזה?)
לדעתי - את צריכה רופא שתומך ומבין בהנקה (מישהו שיודע לראות שד מיניק פצוע להבין מה קורה שם, ולא להציע לך עצות שרק ירגיזו).
ואולי יועצת אחרת?
מור, אם זה עדיין רלונטי אני ממליצה לך להרים טלפון לאקדמיה לרפואת הנקה 5379578-02 אם יש מזכירה אלקטרונית הם נותנים מספר ביפר ויחזרו אליך ממש מהר, הכי מומלץ דרכם לדבר עם בתיה דייויס אבל כולן שם תומכות מבינות ונחמדות.ויוכלו גם להפנות אותך לרופא תומך באזורך. יכול להיות שיש לך מצב של שתי תופעות יחד - שלא או כן קשורות ושהטיפול בהן עלול להיות נפרד. אם התפיסה של הפטמה לא מוצלחת מסיבה כלשהי זה משפיעה על הפטמה בעיקר, ודלקת יכולה להתפתח גם בלי קשר לזה.
מהנסיון שלי (ארבעה חודשים של דלקת כרונית "נודדת" בשד בהנקה של הבכורה) יועצת הנקה טובה עדיפה על רופא
תומך ולו רק בגלל שהיא הניקה בעצמה...
בהצלחה
עוד משהו..
גיליתי (אם כי לידה אחת מאוחר מידי) טיפול מעולה לדלקת השד. קוראים לזה שמן נימית, מיוצר ע"י חברה שנקראת "עשבי קדם" משתמשים חיצונית על השד באיזור הנגוע ו...אין לי מושג איך אבל זה עובד פלאות!!!
אפשר להשיג בניצת הדובדבן ובעוד בתי טבע למינהם. יש לי גם טלפון שלהם אם מישהי צריכה.
חבצלת? תגידי שראית את זה (אחרת אני אשלח לך דוא"ל או משהו).
תודה לכולכן...
בסוף בחרתי ללכת להומאופתית שלי ביום א', קיבלתי רמדי ובאותו לילה כבר היה שפור בכאבים, למחרת כבר כמעט לא היו את הצנוריות האדומות מתחת לעור ובאופן כללי השד כולו פחות כאב אם כי הפטמות עדיין כן...
העניין ה-מטריד כרגע זה שעדיין כואב בהנקה (מן הסתם) כל פעם שהוא מכניס את הפטמה אני בחרדה מתי ואיך הוא יוציא אותה, כי הוא פשוט לא מוציא לבד וזה יכול לקחת המון זמן עד שהשד כבר כ"כ מגורה שזה בלתי נסבל ואז אני מוציאה אז או שהוא מתעצבן ובוכה נורא או שהוא נותן איזה משיכה כזאת כואבת

והלילות, אוי הלילות.... בלילה אין שומדבר שמרגיע חוץ מציצי, ודווקא בלילות האחרונים הוא מתעורר 4-5 פעמים בלילה, משהו מציק לו (כנראה שיניים, ראיתי גם פצעים על הלשון) והוא ממש משתולל כשאני מנסה להרגיעו\לנחמו בדרך אחרת...
אני מתוסכלת ומיואשת וכך גם הוא, הוא צרוד מרב בכי וממש נראה מדוכא...
אני מרגישה שאני מועלת בכל מה שאני מאמינה לגבי ספוק צרכים, הנקה וכו' אבל מה אני יכולה לעשות כשזה כ"כ כ"כ כואב??? אין שום פתרון שהוא טוב, או שלי כואב או שהוא מתוסכל...

מה עשיתם עם ההנקות בזמן של דלקת (שלא נובעת מסתימה\גודש) ופטמות שסועות, סדוקות ומדממות לפעמים???
(סליחה על הפירוט הרב... זה בדיוק כך...)

אולי...
(הצעה זהירה, לא חביבה על יועצות הנקה, אבל הצילה אותי בכאבים לא נסבלים) - פטמות סיליקון. זה פשוט לא כואב אתן.
יש כמה הסתיגויות רציניות:
1 - לא בטוח שהוא יצליח לינוק ככה.
2 - צריך להתרגל אח"כ בחזרה ליניקה בלי (אני מניחה שבדילכם המופלג זו לא תהיה בעיה)
3 - זהעלול ליצור בעיה בגירוי השד לייצור חלב. (גם זו הסתייגות שלא רלבנטית לגילכם).
בכל מקרה - כמה ימים - ודי. אל תמשכי אתן שבועות!
יש לך אפשרות להיפגש עם יועצת הנקה מוסמכת?
מסעדה - תראי למעלה - מור כתבה שהיא התקשרה ליועצת שאמרה לה שבגיל כזה, זה ענין לרופא ולא ליועצת הנקה.
(תשובה מוזרה, בעיני).
האם היא התקשרה ליועצת הנקה מוסמכת IBCLC? כי יש בלבול בעניין הזה, ואם היא דיברה עם יועצת שאינה מוסמכת, אז כדאי להחליף יועצת.
יועצת הנקה רלבנטית כל עוד מיניקים.
ואמורה לדעת שדלקת בשד יכולה לקרות בכל שלב.
מור דיברה עם יועצת הנקה מוסמכת.
הי בנות,
אכן דיברתי עם יועצת מוסמכת (קיבלתי את שמה משגית...) וזו היתה תשובתה, מאז כבר דיברתי גם עם מרפאת ההנקה בי-ם ושם טענו שצריך לראות אותי כי זה כן יכול להיות ענין של תנוחה\פטריה וכו'...

לקחתי שוב את הרמדי בעצת ההומאופתית והשקעתי את פטמותיי בשכבות נדיבות של לנולין וכרגע נראה שזה ממש הולך ומשתפר, הכאבים פחתו ומצב הסדקים נראה טוב יותר...
בנזוגי היקר (וההומאופת) טוען שזו רגישות פנימית ולכן לא בטוח שליועצת יש מה להוסיף פה בעיקר לאור העובדה שהרמדי נתנה push חיובי כזה...
אולי בכ"ז אני צריכה לראות מישהי, כי אני מפחדת שזה יחזור...מצד שני אם הרמדי טיפלה ברגישות הפנימית אולי זה לא יחזור...

מה שבעיקר הדהים אותי זה עוצמת הרגשות והקונפליקטים שהתלוו לענין הזה...

תודה לכולכן, לילה טוב!

מור, אני רואה שמשעמם לך בשעות האלו...
באמת ממליצה שתראה אותך ד"ר דינה צימרמן במרפאת ההנקה בירושלים.
אני בחורה בת 31, לא מניקה ויש לי גודש בשד הימנית ולא סבלתי מתופעות של לפני המחזור ואני באמת לפני המחזור
מה זה יכול להיות ?
תשאלי רופא.
זה יכול להיות סימן ראשון להריון, אבל גם הכרתי אשה מבוגרת (סבתא) שפתאום נוצרה לה דלקת בשד.
הקטנה יונקת בת שנה ושבעה חודשים, אתמול שכבתי בצהריים במיטה ביחד איתה והיא ינקה כרגיל, נמנמנו ביחד איזה חצי שעה, ואז התחילו כאבים בשד אחד בצד החיצוני שקרוב לזרוע, כאבים שהלכו והתחזקו, אין נפיחות, אין אדמומיות, רק כאבים חזקים מכל מגע קטן. האם יכול להיות שזאת דלקת?
כדי לנסות את השמן הנימית הזה שמשהיא כתבה כאן למעלה? או ללכת לרופא..
מאיה, לפני זמן מה כתבתי את סתימת_צינורית_חלב‏ והיו לי כל מיני'ים. היו לי גם יומיים של כאבים כאלו, כמו שתארת.
מה שעשיתי היה לעסות את המקום הרבה, לאורך היום, מקלחת חמימה (טוב, אוגוסט עכשיו happy ) ולתת לאומני לינוק המון המון פעמים, הרבה מהצד הבעייתי.
ותשמעי, זה עבד. היא דיי ינקה נונ סטופ בזמן הזה (חלק מזה, כי פשוט הצעתי לה והילכתי בערום לידה- מה שמייד מקפיץ לה את החיישנים blink ) וממש עזרה לי.
מעבר לזה הייתה הרבה התכוונות שלי, אנרגטית, בתפילה ובמגע.
בהצלחה!
האדמומיות הגיעה הכאבים גברו, החום עלה, איזה באסה. הלכתי לרופא שנתנה אנטיביוטיקה, דחיתי את הלקיחה קצת בינתיים אני עם כרוב. הרופאה אמרה לא לתת לה לינוק מהשד המודלק, אלא לשאוב, זה לא מה שממליצים בלה לצ'ה לא? אני מקווה שלא אזדקק לאנטיביוטיקה, מצד שני לא בא לי לסבול.
מאיה,
אפשר להתגבר על דלקת כזו בלי אנטיביוטיקה. אבל לא חייבים.
אני לא מבינה למה לא להניק מהשד המודלק. כשהיתה לי דלקת וניסיתי לשאוב - זה כאב אימים. (מצד שני -היתה לי משאבה נוראית.) אני חושבת שליבי יעילה יותר ממשאבה.
אבל את צריכה לעזור עם עסויים.

ניסיתי לחפש לך תשובה מוסמכת ברשת.
הנה אחת:
הטיפול הוא מנוחה וריקון תכוף של השד, על ידי הנקה מרובה, ואם יש ספק בקשר לבעיה בהנקה, שאולי גרמה לדלקת, אז גם לשאוב לאחר ההנקה כדי להוציא את החלב מהשד. את החלב ששואבים אפשר לתת לתינוק מיד אבל לא לשמור אותו.
אם בנוסף את מרגישה גוש בתוך השד, זו יכולה להיות סתימה בצינורית שגרמה לדלקת. במקרה זה יש לעסות את השד, גם תוך כדי הנקה, וקומפרסים חמים או טבילה באמבט חם תוך כדי עיסוי.
את יכולה לקחת אקמול להורדת החום ונגד כאבים.
אם תוך 24 שעות החום לא עובר, את צריכה להגיע לרופא לקבל אנטיביוטיקה. הרופא אמור לתת לך אנטיביוטיקה שמאפשרת להמשיך להניק, משום שזה עדין הטיפול הטוב ביותר לדלקת - הנקה מרובה שתוציא ממנו כל הזמן את החלב שמצטבר בתוכו, זה הטיפול החשוב ביותר.
רצוי שלאחר מכן, או אפילו במקביל, תפגשי עם יועצת הנקה מוסמכת כדי לנסות לברר מה גרם לדלקת בשד, משום שאם זו בעיה בהנקה כדאי לפתור אותה כדי למנוע השנות של מקרים כאלה.
החלמה מהירה!

מאיה, אין בעיה להניק בשד עם הדלקת. להפך, זה רק עדיף כי כך הוא יתרוקן טוב יותר מאשר בשאיבה. לא יודעת מי הרופאה שלך וכמה היא מבינה בהנקה. את יכולה גם לשאול את אסתר בפורום שלה בתפוז. לגבי האנטיביוטיקה תקחי רק אם החום לא יורד לך. לרוב החום יורד תוך 24 שעות ואז עוברים את זה.
אם תוך 24 שעות החום לא עובר, את צריכה להגיע לרופא לקבל אנטיביוטיקה
אלה, אבל, צריכות להיות 24 שעות של עבודה קשה - עיסויים, הנקות, שאיבות - הכל אחרי ותוך כדי חימום השד.
(ין לבין את יכולה לקרר להקלה.)
תודה חגית תמר וגילה, מאוד יכול להיות שלא עשיתי (גם ב-ס) מספיק, בבוקר התעוררתי עם חום צואר תפוס וציצ כואב, מה זה כואב, לא יכולתי להניח את היד שלי לצד הגוף, אז הלכתי וקניתי תרופה אנטיביוטית שהרופאה רשמה לי יום לפני, עוד אין ממש שיפור אולי רק קצת, עכשיו אני צריכה לקוות שלא תהיה לי פטריה מהאנטיביוטיקה.
תרגישי טוב!
מאיה - המשיכי לעסות - אם הכל התחיל מסתימה, צריך "לפתוח" אותה. זו עבודה מכנית שאנטיביוטיקה לא תעשה במקומך.

הרגישי טוב!

מאיה, קחי אצידופילוס, ואל תשכחי לשתות, ולנוח כמה שאפשר.
עדיף אדוויל או איבופרופן אחר על פני אקמול.
hug
מאיה, תרגישי טוב. מקווה שכבר עברת את זה.

גילה, ברור. כל כך ברור שאפילו לא כתבתי את זה. צודקת.

תודה בנות זה מחמם את הלב. היה גוש ענק שהולך ומצתמצם, יכול להיות שהסתימה נגרמה מהנקה בשכיבה על הגב מידי פעם?
אני מרגישה הרבה יותר טוב. אבל כמו נבואה שמגשימה את עצמה אני מרגישה שמתחילה לה פטריה. אוף. איזה השפעה נוראית יש לאנטיביוטיקה. כן אצידופילוס זה מצויין. לדעתכן אפשר להפסיק את הטיפול האנטיביוטי באמצע? היא נתנה לי ל-10 ימים. המון.
יכול להיות שהסתימה נגרמה מהנקה בשכיבה על הגב מידי פעם?
אולי, אם מבחינת מיקום הסתימה והכוחות המופעלים על השד זה נראה לך סביר.
לגבי האנטיביוטיקה - קטונתי.
לדעתכן אפשר להפסיק את הטיפול האנטיביוטי באמצע? היא נתנה לי ל-10 ימים. המון.
ככל שמצער - לא להפסיק.
זה מה שגורם להתפתחות זנים עמידים יותר של חידקים, ויכול לגרום להופעה חוזרת של הדלקת תוך זמן קצר.
שמחה שמשתפר.
זה מה שגורם להתפתחות זנים עמידים יותר של חידקים, ויכול לגרום להופעה חוזרת של הדלקת תוך זמן קצר.
זה נכון בהנחה שהדלקת אכן היתה זיהומית.
זה נכון בהנחה שהדלקת אכן היתה זיהומית.
לפי חומרת הדלקת, והשיפור המשמעותי שחל תוך 24 שעות, אני מניחה שכן.
לפי חומרת הדלקת
היו לי דלקות כאלה (חמורות) בהתחלה-התחלה. כמה ימים של חום (רקע: אמא מותשת, יונק לא יונק טוב, שפעות בסבב בבית, חוסר איזון (משמ גלים) של עודף / חוסר חלב), ואחרי שלמדנו את העקרון (של העיסויים) - עבר בלי אנטיביוטיקה.

(כל הדיון שלנו תיאורטי - אני חושבת שלא נדע אם זה (היה) זיהומי, אבל אני חושבת שזה ממש לא וודאי)
אמא_ל_5‏ - את רואה את זה? את יכולה להחכים אותנו?

גילה, ברור - אנשים החלימו ומחלימים מכל מיני חולרות גם בלי אנטיביוטיקה. אצלי ברוב המקרים הסבל יכריע בעד או נגד blink
אני מעתיקה קטעים נבחרים, בקצרה ומתורגמים בחיפזון, מתוך The Breastfeeding Answer Book
לא תמיד ניתן לאבחן אם דלקת השד נובעת מזיהום או מצינורית חסומה, שכן ייתכן שלאם יהיו חום נמוך גם ללא זיהומי בקטריאלי. השם מסטיטיס מתייחס לשני המצבים (צינורית סתומה ודלקת חידקית).
עפ"י הד"רים רות ורוברט לורנץ, אלה הסימנים של צינורית סתומה ושל זיהום בשד:
צינורית סתומה:
מתפתחת בהדרגה, עשויה לשנות מיקומה, האם חשה מעט חום במקום אם בכלל, הכאב מתון ומקומי, הרגשה כללית טוב, טמפרטורה נמוכה מ-38.4.
דלקת בשד:
מופיעה בפתאומיות, מקומית, השד אדום, חם ונפוח, הכאב עז אך מקומי, לאם סימפטומים דמויי שפעת, החום 38.4 ומעלה.
טיפול - קומפרסים חמים, עיסוי עדין, הנקה תכופה, בפרט בשד הנגוע, ומנוחה. אפשר להשתמש באדוויל להקלה.
צינורית סתומה יכולה כמובן להתפתח לדלקת.
ייתכן שיש צורך באנטיביוטיקה אם החום לא ירד לאחר 24 שעות של טיפול ביתי או אם החום עולה בפתאומיות.
טיפול אנטיביוטי ניתן בד'כ למשך 10-14 יום. טיפול קצר יותר באנטיב' נקשר בסיכון גבוה יותר לדלקות חוזרות.
סיכון בדלקת לא מטופלת - התפתחות של אבצס (5-11 אחוז במקרה של דלקת זיהומית).
יש עוד המון חומר, כמובן, אבל אני חייבת לקצר, וכפי שכבר כתבתי בדף אחר, אני נכנסת לתענית כתיבה מהיום ועד אוקטובר בערך. אפשר ליצור איתי קשר בדואל או בדף הבית, שמן הסתם אבדוק מפעם לפעם.
ייתכן שיש צורך באנטיביוטיקה אם החום לא ירד לאחר 24 שעות של טיפול ביתי או אם החום עולה בפתאומיות.
אלה הסממנים לקיום *זיהום*?
קצת באיחור אולי, אבל שוב, אני ממליצה פה על שמן הנימית. עברתי הרבה דלקות בשד, וגיליתי שאם משתמשים בו בתחילת הדלקת - אצלי זה עובד יותר מהר מכל תרופה אחרת.... של "עשבי קדם"
אז זהו.
גם אני חטפתי (ככל הנראה) דלקת בשד.
ובזכות הדף הזה עברתי אותו בשלום תוך יום-יומיים. (וגם הצלחתי להבין ממה אני סובלת)
אז היה לי חום, וכאבי שרירים, כאב בשד, וגם סתימה (לא שמעתי את תומר בולע כאשר הוא ינק מהצד הזה).
אז עשיתי חלק מההמלצות שניתנו פה:
מסג' עם מים חמים (עם הזרם של הטוש)
כרוב על הציצי (לא יותר מעשר דקות בכל פעם*
*הנקה מהשד המודלק - בתנוחות שונות - בייסבול (דרבוקה), שכיבה, שכיבה בהפוכה, וגם קונבנציונאלי.

וכמובן לנוח...ולשתות הרבה...

וזהו אחרי יום כבר עברו כמעט כל הכאבים ואחרי יומיים הוא יונק כרגיל מהשד שהיה מודלק.

אז רציתי לומר תודה!hugflower

גיסתי ילדה לפני כמה ימים (בח"ול) ויש לה גודש/מלאות בשד. הצעתי לה לעשות מקלחת חמה ולהוציא חלב ולשים כרוב. התינוק ישן לפעמים 4-5 שעות.

האם להעיר את התינוק כדי שיינק? (הצעתי לנסות לתת לו שד תוך כדי שינה)
בבית החולים אמרו לה לשים קרח. אז מה עושים? חם או קר?

קר אחרי, חם (מקלחת) לפני. צריך לינוק 8 פעמים לפחות ב-24 שעות. אם זה אומר להעיר - להעיר.
כרוב - להמעיט בשימוש ככל האפשר, רק אם ממש סובלת.
ואם זה גודש ולא מלאות - לתקן את התנוחה בעזרת יועצת הנקה.
הי, מסעדה, תודה. זו הייתי אני.
כן, התקשרתי אליה כבר ואמרתי לה פחות או יותר מה שכתבת. דגתי את זה פה מתוך הדף.
מה ההבדל בין דלקת לבין גודש לבין מלאות ?

(נראה לי שצריך לעשות סיכום של הדף הזה ואולי גם לפתוח דף נפרד על גודש/מלאות)

יש לי כבר יומיים כאבים בחלק מהשד ובלילות עולה לי החום, אין אודם או נפיחות ואפילו החום המקומי בקושי מורגש וגם לא מרגיש שיש סתימה, התינוק מסכים לינוק מהשד (בדרך כלל). האם זאת דלקת? האם עלי להשתמש בכרוב למרות שאין גודש? ניסיתי מסג'ים וקומפרסים בנתיים ללא הטבה.
רק בקצרה - כן, נשמע כמו דלקת. טיפול בינתיים, אם החום לא עולה מעל ל-38.5 ליותר מ-24 שעות - לנוח הרבה, לשתות הרבה ולהניק הרבה - בעיקר כשהסנטר של התינוק על החלק הכואב (נסי בשכיבה במיטה אם זה באזור שהסנטר לא נמצא בו בדרך כלל).
אולי מישהי יכולה לעזור:
יש לי מוגלה בפטמה השמאלית. זה לא ממש כואב, ואין לי חום, אבל בהחלט מציק ומה שיותר חמור מפריע לי להניק (בת 1.4)
אני לא חסידה של אנטיביוטיקה אז השריתי במי מלח וזה קצת עזר אבל לא לחלוטין. יש עוד רעיונות?
ושאלה נוספת - מה לעשות עם ההנקה בזמן שהדלקת נמשכת?
קצת קשה להבין מה בדיוק קורה מהאינטרנט, אולי תפני ליועצות_הנקה‏?
מה שחשוב בכל מקרה הוא להניע את החלב באותו השד. כמובן שקשה לומר ממה זה נגרם ככה על רגל אחת בלי יותר מדיי פרטים, אבל בכ"ז דאגי לרוקן את אותו השד- אם בהנקה של בתך, אם בהוצאת חלב ידנית. מסג'ים לפתיחת החסימות (אם את יכולה להרגיש אותן).
אם אין לך חום, יכול מאד להיות שהדלקת (אם זה מה שזה) לא מפושטת עדיין ואז אולי את לא זקוקה (כרגע) לאנטיביוטיקה.
"עבדי" על השד והיי בפוקוס עליו.
בהצלחה!
יש לי תנוקת בת שבועיים ןחטפתי דלקת בשד. הבעיה היא שבשד אחד יש לי בצקות סביב הפטמה בכל ההילה והתנוקת בכלל לא יכולה לינוק ממנו. בינתיים אני שואבת ממנו ונותנת לה מהשני. האם יש מה לעשות עם הבצקות האלו?
מסאז'ים עדינים שילחצו את הבצקות פנימה. (סליחה על הקיצור, אני חולה). תרגישי טוב ותמשיכי לשאול אם יהיו עוד שאלות.
בהמשך לשאלתי, בינתיים הבצקות לא יורדות. אני שואבת מהשד הזה, אבל כמותהחלב היא די מועטה. בדרך כלל אני שופעת חלב, האם יש מה לעשות?
תמשיכי ללחוץ אותן פנימה/אחורה. תמשיכי לעבוד על זה הרבה זמן. את יכולה לנסות גם קומפרס קר לאחר ההנקה/שאיבה.
התינוקת רק בת שבועיים, קשה להתבסס על שאיבה כמדד כלשהו. את משווה לשאיבות או להנקות?
למה לדעתך נגרמה הדלקת? ואיך היא עכשיו, משתפרת? איך את מטפלת בה?
זו תינוקת ראשונה, אגב?
תרגישי טוב ואל תשכחי לשתות, ולישון כשהיא ישנה.
יש לי תינוק בן 7 וחצי חדשים. לפני כחודש התחילו לי כאבים בפטמה בזמן ההנקה, והבחנתי בפצע מרתחי משחה של בייבי טבע והיתה לי תחושה שזה עבר, למרות שכאב מסוים בפטמה נשאר. בכל מקרה לאחרונה שמתי לב שיש לי סדק עלהפטמה ומאז הכאבים התגברו וכמו כן אחרי שהוא יונק כל הפטמה ניראת לבנה אני לא ממש יודעת אם מעבר לסדק יש גם דלקת. מה לעשות ???
איך אפשר לדעת ? ואם כן מה לעשות?
הסתכלתי על תמונות של פטריות בשד ואין לי מסביב או על הפטמה פטרת כמו שזה נראה וגם לקטן אין פטריה או חיפוי בלשון (כי זה מדבק)
גלית, זה לא נשמע כמו דלקת, אבל נשמע לי שכדאי לראות יועצת הנקה מוסמכת, שתדע לאבחן (לצערי הרב, רופאים לא תמיד יודעים לאבחן). אם תכתבי באיזה איזור בארץ את נוכל להמליץ לך על מרפאת הנקה (אם יש באזורך) או על יועצת הנקה (יש גם הדף יועצות_הנקה‏ ).
אני חושבת על שני כיוונים:
  1. היונק הקטן כנראה מתרשל בתפיסת השד (קורה לפעמים בגיל הזה) וכדאי לתקן לו את ההיצמדות כדי שיפסיק לפצוע אותך.
  2. על הסדק אולי התלבשה פטרייה ואולי לא. גם זה קשה לאבחן, ובוודאי דרך האינטרנט.
נשמע לי כמו תפיסה לא מושלמת.
כמה עדויות:
1 - הכאבים.
2 - הפצע.
3 - הקו הלבן בסוף יניקה מראה שיש לחץ במקום שלא סביר שיהיה בו לחץ.

ייתכן שההתרשלות בתפיסה התחילה עכשיו מכל מיני סיבות. אולי צינון שמקשה על הנשימה, אולי הוא גדול יותר, אז כל ההחזקה שלו צריכה לעודכן, אולי השיניים גורמות לכך שאחיזה שהיהת נסבלת בעבר לא נסבלת עכשיו, לפעמים כאבי צמיחת שיניים גורמים לכל מיני התנהגויות מוזרות.

אני ממליצה, כמו בשמת לפני, על פגישה עם יועצת הנקה בשביל שיפור האחיזה.

קודם כל תודה רבה על התשובות, אני גרה ברמת גן, אשמת לקבל שמות של יועצות הנקה בסביבתי
ראי בדף יועצות_הנקה‏ (גם יועצות וגם מרכזי הנקה: אודים, ממ"ש, תה"ש, דיאדה). קיימות גם מדריכות (כלומר - פחות מנוסות).
מדריכות (כלומר - פחות מנוסות).
מדריכות אינן בהכרח פחות מנוסות.
יועצות הנקה מוסמכות עוברות הכשרה קלינית, שמדריכות בדרך כלל לא עוברות. אבל גם בין יועצות ההנקה יש כאלה עם נסיון קליני רחב ומעודכן, וכאלה עם פחות, וגם יש עניין של כימיה.
גלית, לכי למירה ליבוביץ מאודים. היא ממש הצילה אותי.שווה כל שקל.
את ילדתי הראשונה הנקיתי 3 שנים ללא דלקות סתימות וכיוב. ועכשיו בסיבוב השני עם בני בין השנה וחצי יש לי סתימות בצינוריות החלב הגורמות לדלקות מידי פעם.
אחרי חויה של חום גבוה ה אחרי כישלון פתרון הבעיה בשיטות המסורתיות ופניה לאנטיביוטיקה פעם אחת ניסתי להמנע מכך בכל מחיר בפעם הבאה. ששוב הופיע כאב עם חום גבוה נזכרתי בבת משפחה פיזיוטרפיסטית המתמחה בניקוז לימפתי. פניתי אליה בבקשת הצלה. היא אמרה לי שלעסות שד מודלק וכואב לא נראה לה אבל היא מוכנה לנסות דרך רפלקסולוגיה. ואכן לאחר הטיפול החום ירד והשד חזר לפעולה. הפעם ששוב הופיעו הסימנים פניתי אליה ושוב התרחש הנס.
אני מציעה בחום לתת לזה צאנס בטח אם האלטרנטיבה היא אנטיביויטקה.
שמה עופרה ידידיה
טלפון: 03-6723382
רונית, כדאי אולי למנוע את הדלקות.
מה שונה בהנקה הזאת לעומת הקודמת? בנך מתרשל יותר בתפיסה? יונק לעתים רחוקות יותר? את יותר עמוסה ועייפה?
שמת לב לדברים שחוזרים בתקופה שיש לך פתאום סתימת צינוריות? האם את מזהה כבר את הסימנים הראשונים לסתימה לפני שיש דלקת?
אגב, ברוב המקרים לא מדובר ב"דלקת" במובן זיהום. קודם כל יש סתימה, אם לא "פותחים" אותה (ראי למעלה בדף הזה עצות לטיפול) אז במאגר החלב שנשאר בתוך השד ולא יצא יכולים להתפתח חיידקים אחרי כמה זמן, אבל לרוב לא מדובר בחיידקים ובכלל אין צורך באנטיביוטיקה. הפתרון הראשון הוא הנקה תכופה מהשד עם הסתימה, רצוי בכל מיני תנוחות, במיוחד כשהאף של היונק מכוון לכיוון הסתימה.
במיוחד כשהאף של היונק מכוון לכיוון הסתימה.
למיטב ידיעתי - סנטר. כי ככה הלשון עובדת.
גילה צודקת, התבלבלתי, תודה על התיקון!
הייתה לי דלקת בשד השבוע. כאבים חזקים במקום, השד נפוח ורגיש למראה, ותחושה כללית רעה (כמו שפעת). חיכיתי יומיים, הלכתי לרופא, אנטיביוטיקה וכל זה.

מה שמוזר הוא שאני לא מניקה כבר שנתיים! קרה למישהי שהיא לא הניקה ובכל זאת הייתה לה דלקת? מה הסיבה?

שני טיפים שעוזרים למגר את הדלקת על בטוח:
מאוד מאוד לא מומלצים, בתוקף.
מציעה למחוק.

מיניקה בדימוס: בהחלט יש דלקות בלי קשר להנקה. צריך בירור. לא מזמן היה לקרובה שלנו בת 70. היא אושפזה בגלל זה. כדאי לבדוק אצל כירורג שד.

טוב, תודה אני אקבע תור. בינתיים לקחתי אנטיביוטיקה, לצערי, אבל לפחות זה עבר.
שלום בשמת, עוקבת אחרייך מזה הרבה זמן ובפורומים שונים. רציתי את עצתך בנושא דלקות חוזרות בשד. אני מניקה את הקטנה (שנה ותשעה חודשים) אבל בחודשים האחרונים חזרה לי דלקת (בדרך כלל באותו שד) , בתדירות של פעם בחודש. זה יום אחד חום של 39 כמובן אודם וכואב אבל זה עובר תוך כמה ימים. בפעם הראשונה (בינואר האחרון) לקחתי אנטיביוטיקה (צפוויט נדמה לי) אבל בפעמים הבאות כבר לא הלכתי לרופא אפילו וזה עובר אותו הדבר. הייתי ממשיכה ככה וסובלת פעם בחודש,כי זה באמת לא סוף העולם, אבל בפעם האחרונה זה חזר שבוע אחרי שבוע(!) והפעם דלקת חריפה במיוחד עם למעלה מ40 חום, ומין גוש כזה שנוצר בשד. הלכתי לרופאה שאמרה לי להפסיק להניק ונתנה אוגמנטין 875 לשבוע (היא טענה ששבוע ועשרה ימים זה אותו הדבר). הבעייה היא שזה כאילו עדיין לא עבר לגמר - לפעמים מעקצץ לי או מגרד. אני ממש לא רוצה להפסיק להניק וכשהתקשרתי אליה להגיד שהאנטיביוטיקה לא עזרה היא אמרה שאין פתרון - רק להפסיק.
האם יש סיכוי לנזק לטווח ארוך לשד? למה זה ממשיך לעקצץ לי?

אציין שהדלקת החריפה התפרצה מיד אחרי שחוויתי ארוע קשה עבורי (קשור לקטנה כמובן ולגורשי מאביה) ו"לקחתי ללב". אולי יש לך עצות בשבילי? ניסיתי גם למצוא את האתר של אמא ל-5 אבל לא הצלחתי. בכל מקרה אשמח לשמוע ממך, אפשר גם "במייל" ‏[email protected]
עולם ומלואו,
לרופאה שאמרה לי להפסיק להניק ונתנה אוגמנטין 875 לשבוע
עצה ממש מסוכנת. רשלנות רפואית של ממש. אני מקווה שלא הפסקת להיניק.

בעיקרון, נשמע שיש בדלקת שלך שני מרכיבים (מתוך מה שאפשר להבין דרך האינטרנט):

למעלה מ40 חום
דלקת, אבל בהחלט אפשרי שלא מדובר בזיהום (infection) אלא בדלקת (inflammation). לכן זה עובר לך גם בלי אנטיביוטיקה.

ומין גוש כזה שנוצר בשד
זאת סתימה בצינורית או בצינוריות. זה אחד הגורמים לדלקת: מסיבה כלשהי (תיכף נדבר על זה) נסתמת לך צינורית חלב אחת לכמה שבועות, במקום של הסתימה נוצר גוש של חלב ש"נתקע" בשד, וההמשך - דלקת. לא כל גוש בהכרח הופך לדלקת, ואם קולטים שזה מתחיל אפשר לעצור את התהליך לפני שמגיעים לחום גבוה וכו'. נראה שאת רגישה במיוחד.

מה פותח את הסתימה?
קודם כל ריקון של השד - המון הנקה, ואפשר גם שאיבה, אם כי השאיבה פחות יעילה מיניקה לצורך זה. כדאי לסדר שהיא תינק מהרבה זוויות שונות, תשנה תנוחות כל הזמן, כי הכיוון של האף שלה נותן את אפקט השאיבה החזק, וכדי לפורר סתימה צריך שאיבה חזקה...
לצד היניקה, עושים עיסוי לגוש, חזק אבל בעדינות, לכיוון הכללי של הפטמה. אמהות רבות מצאו שאם הן מוסיפות דמיון מודרך - למשל, מדמיינות את הסתימה נפרצת וכל החלב זורם, מדמיינות איך כל הגוש מתפוגג, כל מיני - זה עוזר מאוד. הכי טוב לעסות בזמן שהיא יונקת, זה עוזר לה כאילו מהצד השני.
ממש לפני הנקה אפשר לחמם מעט את המקום (קומפרס חמים, זרם מים חמים על הגוש או קצת מעליו) כדי לעזור לו "להיפתח" בהנקה, אבל בין ההנקות רצויים קומפרסים קרים (חבילת סנפרוסט מהפריזר עטופה במגבת יכולה להיות רעיון טוב), כי בין ההנקות את רוצה "לכווץ" את כלי הדם שם ולא להרחיב, שהרי ההרחבה עלולה להגביר את הגודש ואיתו את הסתימה.

מה מגביר את הגודש ואת הסתימה?
אי הנקה. אי שאיבה. אי הוצאת חלב מהשד. כאמור, הכל מתחיל ב"חלב תקוע" בשד. הדבר שאת הכי לא רוצה לעשות זה לתקוע אותו שם עוד יותר עד שיהיה זיהום רציני sad (וזו הסיבה לביקורת הקשה שלי על דברי הרופאה).

עכשיו השאלה, למה חוזרת לך הדלקת. בדרך כלל זה שילוב של משהו שגורם לגודש או לסתימה עם עייפות.
אמהות רבות מצאו שהסיבות המקומיות לדלקת הן: חזייה לוחצת בנקודה מסויימת, תיק לוחץ, או כל דבר אחר שהן "לבשו" על עצמן בזמן שזה קרה ולחץ פיזית על איזור בשד, גודש שנוצר כתוצאה מפרידה לא רגילה מהתינוקת (נגיד, בדיוק לפני שזה התחיל פתאום היא היתה כל היום אצל סבתא ואת התרוצצת לסידורים, וככה היא לא ינקה כרגיל).
בהקבלה, סיבות לא מקומיות לדלקת נמצאו: עייפות, לחץ, מתח, שילוב של "לא אכלתי טוב ולא נחתי והתרוצצתי יותר מדי".
אני אשמח לשמוע אם יש לך תובנות נוספות.

בכל אופן, כיוון שאת רגישה לדלקת, חשוב שתשמרי על עצמך, וחשוב שתשימי לב לסימנים מוקדמים של גוש, אודם או איזור קצת כואב בשד, כדי לתפוס את זה כבר בהתחלה בעזרת מנוחה והנקות מרובות.

האתר שחיפשת ולא מצאת ‏כאן‏ . תעשי שם חיפוש על דלקת, דלקת בשד, מסטיטיס, מאסטיטיס.
בהצלחה. ‏flower

כי הכיוון של האף שלה נותן את אפקט השאיבה החזק, וכדי לפורר סתימה צריך שאיבה חזקה...
סנטר/לשון.
רציתי להודות לך על התשובה וההתייחסות.

בינתיים הדלקת לא חזרה בשנית, אני מקווה שככה זה ימשיך. תודה!

אני ארבעה חודשים אחרי לידה לא מניקה כבר חודשיים לצערי בגלל הסתבכות של דלקת לפני יומיים התחלתי להרגיש כאבים חזקים מתחת לבית השחי ועברו בהדרגה לשד כולו כמו כן הוא גדל והאדים במקביל התחילו לי גם כאבי ראש חזקים שלא נפסקים אלא רק נחלשים עם אקמול האם זה הגיוני שדלקת תחזור אחרי שההנקה הסתיימה? והאם להשתמש באותו טיפול אנטיביוטי שקיבלתי לפני חודשיים? תודה
נעמול
נראה לי שעדיף לך להפגש עם יועצת יועצות_הנקה‏
או לפנות לד"ר מירה ליבוביץ' - מרכז הנקה באודים (על כביש החוף, דרומית לנתניה) - טל' 09-8858256
תרגישי טוב ומזל טוב flower
היום בקרתי אצל גניקולוג והוא אבחן דלקת בשד ימין. קבלתי אוגמנטין 875 והתבקשתי להפסיק להניק ולייבש את החלב.
הילד בן שבעה וחצי חודשים, והוא חסר אינזים G6PD.
אני לא יודעת מה לעשות, בינתים לא לקחתי את האנטיביוטיקה ואני ממשיכה להניק.
ברור לי שבשל הדלקת החמורה אני חייבת לקחת את האנטיביוטיקה ואני חייבת להחליט ומהר.
אשמח לתגובתכן/ם
אלונה
הרופא אינו מבין בהנקה!
הפסקת הנקה מחריפה את הדלקת!
> כועסת מאוד <
מאיזה אזור את?
שווה לדבר עם יועצות_הנקה‏
בהצלחה!
בשל החשש שלי מהאוגמנטין שיעבור לילד החלטתי הלילה לתת לו פורמולה ובבוקר אדבר עם רופא הילדים שלנו. עד אז אני עושה מסז'ים ומקלחות חמות ובמידה ואחליט להפסיק זמנית עם ההנקה אני אשאב עד שאסיים עם האוגמנטין.
מחר אני אהייה יותר חכמה
ושוב תודה לכולכן.
דלקת בשד היא קודם כל לא מצב של זיהום (אינפקציה) אלא מצב של "חום" (אינפלמציה).
היא בדרך כלל נוצרת מסתימה בצינורית, בשילוב עם עייפות ואולי לחץ על נקודה מסוימת בשד (חזיה לוחצת, אבזם של משהו), ובדרך כלל על רקע של גודש כלשהו.
קודם כל צריך לנוח ולגייס את היונק הקטן *לינוק ולינוק* בכל מיני תנוחות, כדי שירוקן את השד. זאת התרופה הכי בסיסית.

כשאת אומרת "הוא איבחן", זה אומר שהיו סימפטומים?
יש לך בכלל חום?
מה את מרגישה?
לא תמיד חייבים אנטיביוטיקה, וחבל לקחת אותה סתם.
וגם אם כן, אין שום בעיה לקחת את האנטיביוטיקה הזאת בהנקה.

אוגמנטין מותר בהנקה. מותר גם עם חסר G6PD . בודאי אין כל סיבה להפסיק להניק עם דלקת בשד - ההפך הוא הנכון - חשוב ביותר להמשיך להניק עם דלקת בשד.
ואם אינך מכירה אותי - אני רופאה מומחית לנושא הנקה, ולצערי נתקלת כל הזמן בהמלצות מוטעות מרופאים בנושא דלקת בשד והנקה. למרבה הצער גם רופאי ילדים רבים לא מתמצאים בנושא. מקווה שהרופא ילדים שלך מבין בזה.
בשל החשש שלי מהאוגמנטין שיעבור לילד
אין בזה שום סכנה. זה בטוח בהנקה. אני יכולה לצטט לך את זה מחומר מדעי על הנקה, ואת יכולה לברר את זה בעצמך על ידי הרמת טלפון למרכזים הטרטולוגיים (על תרופות בהריון ובהנקה) בבתי החולים אסף הרופא ובילינסון. זה מידע בסיסי, בדוק ומדעי.

לתת לו פורמולה
שימי לב: הדרך הטובה ביותר לטפל בדלקת היא להניק, שהתינוק שלך ירוקן את החלב.

מסאז'ים וכל היתר בכל מקרה פחות טובים מהנקה.

השד והפטמה קשים מאוד והשד אדום כולו. חום אין לי - לא מדדתי אבל אני לא מרגישה חום. לקחתי לפני שעה את הכדור הראשון ובנתיים אני מעסה ושואבת ידנית תוך כדי עיסוי. דברתי עם רופא ילדים מליס והוא אמר לי שהאוגמנטין חזק מידי לילד ולכן החלטתי לחכות לבוקר ולדבר עם רופא הילדים שלנו.
יקירה, בבקשה, היניקי את ילדך!
היניקה היא האמצעי היעיל ביותר להוציא את החלב שתקוע בשד ו"מדליק" אותו. יותר מכל משאבה.
עסי את השד תוך כדי הנקה, קררי אותו בשאר הזמן.
אז לפני שהאוצר שלי הלך לישון הנקתי אותו
הלכתי למטבח הכנתי לי שני בקבוקי חלב
והנה אני מוכנה לכשיתעורר
ובנתיים לקחתי את הכדור הראשון, ישבתי ועסתי את השד והפטמה
ב23:00 בערך הוא התעורר. חיממתי קצת את החלב ו...
הכל נזל והוא נחנק ובכה
אז שלפתי את השד
וזהו חזרתיhappy אחרי הפסקה של דקה להניק
תודה לכולכן על העיצות והתמיכה
הצלתן לי את ההנקה
אגב כבר עכשיו אני מרגישה שיפור
לילה טוב
אלונה, בבקשה תזמיני אליך מישהי שמבינה בהנקה ותוכל לראות אותך מניקה! יש רשימה בדף יועצות_הנקה‏, ובקו החם של לה לצ'ה יוכלו להפנות אותך למדריכות שלהן. אחד הדברים שאפשר לעשות כשיש דלקת זה "לשחק" עם תנוחות הנקה לא שגרתיות, או לשפר את האחיזה בתנוחות השגרתיות, ובשביל זה כדאי שמישהי שמבינה תהיה איתך פנים אל פנים.
אני עוברת עכשיו אותו דבר בדיוק!
אני לקחתי יומיים אנטיביוטיקה וזה עשה לי רע! כנראה שאני אלרגית לאנטיביוטיקה הזו.
החדשות הטובות הן שבמקביל הנקתי את התינוקת בכל הזדמנות וגם שאבתי קצת. את הקומפרסים החמים חשוב לעשות לפני ההנקה (אני עושה עם כרית חימום קטנה, אפשר עם מגבת עם מים חמים ובכל דרך שנוחה לך), כי הם מרחיבים את כלי הדם ואז קל יותר לתינוק לינוק. השתמשתי גם בשמן נימית לעיסוי של השד בין לבין (עיסוי כל הזמן כמעט) ונחתי. ועכשיו המצב הרבה יותר טוב (זה התחיל ביום חמישי) השד הרבה פחות אדום והרבה פחות כואב. אני מצליחה לעסות הרבה יותר לעומק.
העצה שאני קיבלתי מיועצת הנקה היא לעסות, לרוקן את השד (עדיף באמצעות התינוק) ולנוח. עם דגש גדול על הלנוח. אני מצטרפת בחום להצעה שתפגשי או אפילו תתיעצי טלפונית עם יועצת הנקה. אם את רוצה לדבר - תשלחי לי את הטלפון שלך ‏לכתובת‏ ואני אתקשר אלייך בשמחה.
(פירטטי קצת יותר על מה שעבר עלי ביומיים האחרונים בדף - סיפורי הנקה דף בלוג).
הצלתן לי את ההנקה_ מאושרת לשמוע. (:
כיוון שהתחלת עם העסק לפני - אולי את כבר בעצם מאחורי זה? הלוואי !
דלקת בשד. שוב.
היונק שלי בן שנתיים וחצי (ו-12 יום אבל מי סופר...)
כל חצי שנה בערך אני זוכה לדלקת (כל פעם בשד אחר)
כואב, נפוח, אדום וחום עד 38.4 (כך היה אתמול).
כל פעם אני נותנת לו לינוק בתנוחות יצירתיות + מנוחה + עיסויים, ואחרי יום כבר אין חום ואחרי יומיים כבר לא כואב.
אבל כמה אפשר?

איך יכול להיות שאני עדיין סובלת מדלקות או סתימות?
הציצי שלי כבר די ריק (כך שזה לא יכול להתפתח מגודש), אני מניקה פעם אחד מכל שד במשך יממה. ציצי אחד לפני כל שינה (צהריים וערב). בלילה מתעורר פעם אחת (על זה אני מברכת...!) או בכלל לא ומקבל את "הציצי של הצהריים".
מה שכן, הציצי שבו הייתה דלקת אתמול, זה הציצי שאני מניקה בו רק בשכיבה (מה אני ייתן לו ציצי בלילה בישיבה?!).
זה הציצי שהוא מקבל בצהריים ובאמצע הלילה, במידה והוא מתעורר.

יש לכן איזה עצות או תובנות בשבילי?

<פשוט זה הרס לנו את הטיול של שבת...>

למעלה כתוב שדלקות חוזרות נגרמות מחיידק לעיתים. אולי תפני לדר ליבוביץ או לדר צימרמן?
לגבי הציצי של השכיבה, אולי תנסי לשכב על הצד השני?(לא הבנתי את הבעיה?)
תודה על תגובתךflower

אולי תפני לדר ליבוביץ או לדר צימרמן?
האם הן יכולות לעזור בענייני החיידק? (כלומר אפשר לעשות משהו בנידון?)

(לא הבנתי את הבעיה?)
הבנת דווקא, אבל אם אשכב על הצד השני הוא יקבל את הציצי "מגבוה" ואין שום בעיה עם זה, רק בעיה "לוגיסטית" במיטה....

דלקת בשני השדיים, יונק מצונן מאוד שבקושי יונק (9 חודשים ושפע נזלת שאינה מאפשרת נשימה דרך האף) ביומיים האחרונים, עייפות, ושוב- הוא לא יכול לרוקן לי, הוא פשוט לא מצליח לינוק יותר משלוק קצר כל פעם.
סחטתי ידנית, מחממת, שמתי כרוב, אין הקלה.
האם שאיבה לא תגביר את יצור החלב?
הי לוטם,

איך את עכשיו.

הרבה יותר טוב, אני מקוה...

<המרגיעון שיצא לי "כשעולה התנגדות - שימו לב" , מה זה ההגדת עתידות הזו?>

האם שאיבה לא תגביר את יצור החלב?
תשובה לא כ"כ רצינית: תגביר, אבל בעוד כמה ימים כשהאו יחלים הוא ירצה אותו.
תשובה מעשית: כדי לא להכנס למעגל כזה, כשיש סתימה, מציעים לשאוב רק קצת - עד הקלה.

תשובה פריקית: לוטם, אולי תעזרי ביונק/ת של חברה בשביל לרוקן לך קצת? (בזמנו, הגדול שלי עזר לי כשהקטנה לא היתה די יעילה.)

אני מחלימה מדלקת בשד (בעזרת אנטיביוטיקה) שהתחילה לפני שישה ימים. היונק בן שנה.
החום ירד, האודם בשד כבר נעלם והכאב פחת מאוד, אבל במקום נוצר גוש גדול.
זה תהליך בדרך להחלמה או סתימה שצריך לטפל בה? אני נותנת לו לינוק משני הצדדים, הרבה.
_סתימה שצריך לטפל בה_
חשוב לעסות את הגוש בכיוון הפטמה, לתת לינוק מכל מיני כיוונים, רצוי עם הסנטר לכיוון הגוש, לדמיין תוך כדי עיסוי והנקה איך בפנים הסתימה נפתחת והכל זורם - גם כן עוזר, ואם את לא רואה שהולך ומשתפר, אז לפנות ליועצת הנקה מוסמכת לעזרה.
תודה. מנסה לעסות את המקום אבל זה לא מאוד עוזר. הגוש הוא גדול - כאילו כל האזור שהיה מודלק עכשיו הוא גוש.
ובנתיים, התינוק הפסיק לינוק. לא מוכן. בהתחלה רק מהצד הבעייתי, עכשיו בכלל.
אני ממש לא יודעת מה לעשות. שאבתי קודם ונתתי לו - לקח בשמחה.
אני לא רוצה להפסיק להניק. לא יודעת מה לעשות.
לרגע,
דבראשון אני רוצה לחזק את ידייך ואמונתך ברצון להמשיך להיניק וביכולת שלך לטפל בעצמך.
המצב נשמע לא פשוט.
מה שעזר לי במצב דומה ולא פחות חמור היו מקלחות חמות וממושכות, בקבוק חם ועיסוי בלתי פוסק.
מאמץ מודע לפזר את הגוש שהלך לאט לאט והתפרק.
גם סחיטה ידנית הקלה את המצב.
יכול להיות שהוא מסרב לינוק כי הוא מרגיש שיש מצוקה ומתח מסביב ליניקה.
הרפי.
הציעי לו כשאת מרגישה שהוא עשוי להיענות, ובשלב ראשון כמה שירצה, גם אם זה מעט.
תני לו את האפשרות לינוק מתוך רצון ולא רק בתור תרופה למצבך.
נדמה לי שצריך לפוגג גם את הגוש הפיסי וגם את הרגשי מהמקום הזה.
אם הוא יונק, או לחילופין אם את שואבת- עסי את האיזור לכיוון הפטמה בזמן יצאת החלב. דמייני את הגוש מתפרק אל זרם החלב.
מקווה להכנס לכאן מחר ולשמוע שהדברים במגמת שיפור משמעותי.
ליל מנוחה
עדכון. חזרתי עכשיו מרופאת הנשים. היא אמרה שאין לי סתימה, והגוש הוא עדיין הדלקת שלא חלפה לגמרי.

התינוק שלי הפסיק לינוק. לגמרי. הוא רעב. הוא לא לוקח גם חלב שאוב. הוא לא מוכן לשתות מהציצי ומבקבוק, לא מוכן לשים את הפטמה בפה.
הרופאה אמרה שהוא כנראה לא אוהב את הטעם של האוגמטנין.
ששמעתי את זה פשוט נחרדתי. כל כך פשוט, ואיך לא חשבתי על זה.
אני מרגישה נורא. אני מרגישה ששברתי לו את האמון בי.
אני כל כך רוצה לחזור להניק אותו. אני מרגישה כזה פיספוס שפתאום ההנקה תחמוק לי ככה מבין האצבעות.
הוא בוכה ומסכן ורעב.

אז היא לא נתנה לי המשך אנטיביוטיקה כי היא שאלה אם אני רוצה להמשיך להניק ואמרתי כמובן שכן.
היא הציעה לי להמשיך לשאוב ולנסות לתת לו מהצד הבריא. מהצד עם הדלקת כמעט ולא יוצא חלב. היא אמרה שכל החלק שהיתה (ועדיין לא עברה לגמרי) בו דלקת הפסיק לייצר חלב.
אז לשאוב את המעט שיוצא ולזרוק כי אולי גם הדלקת עצמה שינתה את הטעם, ולשאוב מהצד השני ולנסות לתת לו.

אני כל כך מקווה שהוא יחזור.

בעיקרון, רוב מה שקוראים "דלקת בשד" לא קשור לחיידקים, ולכן אם מטפלים נכון לא חייבים לתת אנטיביוטיקה.

יכול להיות שהוא לא אוהב את הטעם בגלל הדלקת או בגלל האוגמנטין, לזה קוראים שביתת_הנקה‏ או שביתת_יניקה‏ (לא זוכרת מה שם הדף) וממליצה לקרוא.
בעיקרון, חשוב לשאוב משני הצדדים, כי הדבר הכי חשוב בכל מצב של דלקת בשד (התחלה, אמצע או סוף) הוא לרוקן את השד כמה שאפשר.
הגוש הוא סתימה. ממה שציטטת, הרופאה שלך מבינה קצת אבל לא ממש.
אין דבר כזה "החלק שהיתה בו הדלקת הפסיק לייצר חלב".
לנסות להניק כשהוא באמבטיה איתך, כשמים מסביב, מתוך חצי שינה, הרבה מגע עור לעור (עירומים מתחת לשמיכה ועוד פטנטים) יכול לעזור.
הרבה להירגע.
לנוח. לנוח. לנוח. אם עוזרת לך ההגדרה, אז את חולה. תתייחסי לעצמך כאל מישהי חולה שצריכה להבריא. זה אומר: לשכב במיטה ולנוח, שיביאו לך אוכל טוב ומים ויעזרו לך בכל דבר, שאת רק תחלימי עם המתוק הקטן, תתפנקי איתו במיטה (חשוב גם כדי ליצור אצלו הרגשה טובה בקירבה לאמא, שאולי תמיס את השביתה ותחזיר אותו לינוק, וגם כדי לעזור לך לנוח כי הגוף שלך צריך להתגבר על דלקת).
לפני הוצאת חלב מהשד (כלומר, לפני הנקה או שאיבה) טוב לחמם את המקום, כדי שהחלב יזרום החוצה טוב וחזק. לזה לעזור בעיסוי ובדימיון מודרך.
כאשר לא מוציאים חלב מהשד (למשל, מייד אחרי השאיבה) טוב *לקרר* את המקום, כי החימום גורם להתרחבות ולגודש וכשאת לא בדיוק לפני הנקה את צריכה לקרר ולכווץ את כלי הדם כדי להקל על הכאב ולהקטין את הגוש.
מקווה שזה הולך ומסתדר.
בעיקר חשוב להיות אופטימיים ולא לחוצים.
כרגע לא צריך לתת מזון אחר - כשהוא יהיה מספיק רעב או מספיק עייף יש סיכוי שיסכים לינוק.
בגיל שנה, אין צורך בבקבוק. אפשר לתת אוכל, וחלב שאוב בכוס.
בהצלחה.

ממליצה גם לקחת אדויל או נורופן. זה עוזר כנגד הכאבים ואם יש חום אבל יותר חשוב - יש לו השפעה אנטי דלקתית ויכול לעזור לגוף להתמודד לבד.
תרגישי טוב
תודה תודה על העצות.
כמו שזה נראה עכשיו הוא לא יחזור לינוק.
הוא מסכים לשתות - רק מכוס - את החלב השאוב, אבל אין הרבה.
מלבד זה הוא לא רוצה כל חלב אחר, ומה שגם מוזר זה שהוא מסרב לינוק לא רק מהציצי, גם מבקבוק. אם אני שמה לו את הפטמה (של הבקבוק, כי של הציצי הוא לא מוכן להתקרב) בפה, הוא פשוט לא יונק ממנה, כאילו לא יודע מה לעשות עם זה.

ובנתיים הדלקת חזרה ובגדול, אני שוב על אנטיביוטיקה (אבל מרגישה כבר טוב יותר).

לא יודעת מה עשיתי לא נכון, יש לי תחושה שאפשר היה לטפל בכל המצב אחרת, אולי זה לא היה מגיע לגמילה הכפויה הזאת, אבל זה המצב כרגע.
מנסה להסתכל קדימה ולנסות למצוא אוכל שיתחבב עליו, כי כרגע הוא אוכל הרבה הרבה פחות מלפני המשבר.

ומה שגם מוזר זה שהוא מסרב לינוק לא רק מהציצי, גם מבקבוק
יכול להיות שכואב לו משהו בפה? שהשילוב עם הדלקת הוא מקרי?
יכול להיות שכואב לו משהו בפה
נבדק ונשלל. יוצאות שיניים אבל לא מעבר לזה.
הוא חזר לבקבוק - חלב שאוב וגם מים. אוכל יותר מוצקים.
מסרב בתוקף לציצי.
לרגע,
האם את בקשר עם יועצת_הנקה_מוסמכת??
לא.
דיברתי טלפונית עם יועצת הנקה מוסמכת, כשכל העיניין התחיל. היא נתנה לי מידע אבל הוא לא ממש הועיל.
בשלב הנוכחי כבר לא נראה לי שיש טעם לערב יועצת הנקה.
ביום ראשון האחרון החלו לי צמרמורות קשות וכאב עז בשד ימין. לאחר שהתייעצתי טלפונית עם אביב_חדש‏ (תודה גדולה גדולה) נגשתי לרופאה על מנת לקבל מרשם לאנטיביוטיקה למקרה הצורך.
חזרתי הביתה ודי מהר חום הגוף הרקיע שחקים. הרופאה רשמה מוקסיפן פורטה והתחלתי לקחת אותו. לקחתי אחד, נאדה. לקחתי את השני (כעבור מספר שעות כמובן) - עדיין ללא שיפור, להיפך, מורידי חום למינהם מתקשים להוריד את החום, לקחתי את השלישי והמצב רק הלך והחמיר, החום כבר התקרב ל- 40. התקשרתי אל אחותי הרופאה, היא מייד שאלה איזה אנטיביוטיקה אני לוקחת וטענה שמוקסיפן זו ממש לא האנטיביוטיקה הרלבנטית לדלקות בשד. היא התייעצה עם ד"ר דינה צימרמן (שכנה שלה) ושתיהן המליצו בחום על אוגמנטין. אתמול בערב לקחתי את הכדור הראשון והיום בבוקר את השני, אין מה להשוות למצבי אתמול. סופסופ החום לא מרקיע שחקים !!

חשוב לי לשמוע האם יש מישה שטופלה בעבר במוקסיפן לצרכי דלקת ? האם מישהי מכל יועצות ההנקה באתר יודעת להגיד איזה אנטיביוטיקה מומלצת בהנקה (לא כי אני לא סומכת על ד"ר צימרמן, אלא כי נראה לי שמדובר ברשלנות רפואית של רופאת המשפחה שלי, ולצרעי זאת לא הפעם הראשונה...).

תודה flower

בכל הפעמים שהייתה לי דלקת בשד זה היה מלווה בחום, ואף פעם לא נטלתי אנטיביוטיקה לשם כך.
כאשר עברה הדלקת עבר גם איתה החום. אבל אולי במקרה שלך....
בכל אופן בהריון הנוכחי הייתה לי דלקת ראות והרופא משפחה התקשר לידי למרכז הטרטולוגי לפני שרשם לי אנטיביוטיקה.
למה הרופאה שלך לא התקשרה?
אולי תתקשרי בעצמך לשם כדי להיות בטוחה?
התעוררתי הבוקר עם כאבים בשד שמאל. התנוקת בת 6 שבועות (בדיוק היום!) ולדעתי עברנו אתמול קפיצת גדילה (לא יודעת אם אנחנו אחרי או תוך כדי). היא אכלה כל חצי שעה עד שעה, כל פעם עשרים ד' או חצי שעה. אבל בלילה, טפו טפו, ישנה כמה שעות רצוף, הכי הרבה מאי פעם, ואז הנקתי מהצד השני (היה תורו...) ובבוקר כשהתעוררתי ממש כאב לי הצד ממנו בעצם לא הנקתי 7 שעות לפחות, אחרי יום של כל הזמן להניק. ובמקביל גם לא ישנתי במשך היום ביומיים האחרונים ואני ממש מרגישה מותשת פיזית. המקום קצת חם, לא אדום, ובעיקר כואב (כזה שאם הילדה עלי ולוחצת על המקום זה מציק). רוקנתי קצת במקלחת והאכלתי אותה מהצד הזה כבר פעמיים (מהצד השני שאבתי) אבל בנתיים אין הקלה. האם זה מצב שיכול להתפתח לדלקת? קשה לי לחשוב על להניק אותה בתנוחות יצירתיות.. בקושי עם הסטנדרטית אני מסתדרת. (הנה היא שוב רוצה לאכול, אחרי חצי שעה הפסקה. קפיצת גדילה?)
האם זה מצב שיכול להתפתח לדלקת?
כן. נשמע שמתחילה לך שם סתימה שעלולה להתפתח לדלקת. עסי את המקום הכואב (כן, זה כואב, אבל יעיל - הכי טוב במקלחת, כשהמים החמים זורמים לך על הגב ומקילים את הכאב, אבל לא על השד כדי לא להגביר את זרימת הדם לאזור הכואב). בעיסוי - אגרפי את היד ועסי עם פרקי האצבעות - שוב, כואב אבל עובד לפתיחת סתימות. לגבי תנוחות יצירתיות - לא צריך להתפרע, אבל אם הסתימה היא ברביע החיצוני תחתון של השד (בין שעה שלוש לשש אם מסתכלים על השד כמו על פני שעון), את יכולה להיניק בפוטבול, כך שהסנטר של התינוקת "חופר" באזור הסתום ועוזר לשחרר את הסתימה. ואם את לוקחת משככי כאבים, קחי איבופרופן (נרופן, אדוויל) לפי המינון הרשום על המיכל - לאיבופרופן יש אפקט אנטי-דלקתי שיכול לסייע למנוע היווצרות דלקת.
תרגישי טוב.
עברתי אותו דבר, בכל קפיצת גדילה - סתימה. בחודש וחצי היה הכי חמור (במקביל לבעל לחוץ בעבודה, ונמצא פחות בבית tongue). עכשיו, בשלושה חודשים, רק כאב קצת.

לרוקן (ידנית), להיניק, לעסות. ושוב. ושוב. כדאי גם סשנים של מקלחת עם עיסוי וריקון.
(אין לך איזה יונקשיש שיכול לעזור, הא? גם לי אין, בסיבוב הנוכחי. זה מאוד עזר בפעם הקודמת.)
כשהפסיק להחמיר הכאב ידעתי שאני בדרך הנכונה. לקח עוד איזה יומיים עד שהחלים לגמרי (לא כואב, לא אדום), ועוד כמה ימים עד שגם פחתו הדליפות.

לעסות אבל בעדינות. לא 'לכסח' את רקמת השד. לסחוט דרך הסתימה לכיוון הפיטמה, קמפרסים חמים לפני ההנקה כדי שהחלב יזרום יותר בקלות, אדויל או נורופן לחום+כאבים+אנטי דלקתי (לפעמים עוזר לגוף להתמודד לבד ולא להגיע לדלקת ואנטיביוטיקה) ואפשר גם כרוב ל-20 דקות 3 פעמים ביום ק על המקום.
טוב נראה לי שאנחנו אחרי... בשישי בערב כבר הייתי עם חום ותחושת שפעת כללית, ממש הרגשתי רע. עבר אחרי הרבה עיסויים, הנקה מהצד הכואב (את השני רוקנתי לכיור..), מקלחות ובקבוק חם. אה וויטמין סי.שוב נוכחתי לדעת שמה שנראה כה פשוט (כל העסק הזה שנקרא הנקה) לא בהכרח כזה.
הצילו!
היונקת בת שנה ושלוש, כבר ממש גדולה. מעולם לא סבלתי מגודש ודלקת.
אתמול החלו כאבים קלים בשד. בלילה זה כבר היה בלתי נסבל. החום עלה. כל הגוף כואב, כמו שפעת. אין לי כוח לקרוא את כל הדף, אני מותשת.
רק כדי לתאר את התחושה. השד מאוד כואב (בתחושה, כאילו נתפס שריר) יותר בתנועה שלי, הרמת יד או לחיצה. הכאב מקרין לבית השחי. השד לא נראה אדום.
אני, היפוכונדרית מטבעי, לא יודעת אם התשישות והחולשה שייכת לכאב בשד.
אני פוחדת לייבש את החלב עם כרוב, כי יש לי תוכניות להמשיך להניק אותה.
בבקשה עוצו לי עיצה. מקלחות, קומפרסים, מה לעשות על מנת שאני אחזור לעצמי.
שכחתי להוסיף שלאוחרונה היא יונקת בלילות בלי הפסקה. ביום פחות, אבל בלילה זה ממש כל שעתיים-שלוש
כשזה קרה לי, יועצת ההנקה הצילה אותי בעצה הבאה:
כל שעה וחצי שעיים להניק או לשאוב.
לשים דגש על השד הכואב אבל לא להזניח את השני כדי לא ליצור שם גודש.
לי זה עזר באופן כמעט מיידי
אבל מאד מאד חשוב שאם אין שיפור תראי רופא!
ובכלל ממליצה לך לדבר עם יועצת הנקה,
לנוח ולהתייחס לעצמך כחולה לכל דבר.
<לא פחות חשוב>

תהיי בריאה

תודה על התגובה, אני מניקה בתדירות גבוהה מעסה את השד ושמה עלי כרוב החום ירד אבל הכאבים לא פחתו והשד אדום. אני ממש מותשת מרגישה כמו שפעת. הרגליים כואבות, הראש כואב ואני ממש חלשה. זה נשמע נורמאלי.
אין לי אפשרות לראות רופא עד יום שני, אני נמצאת בחו"ל. אני מקווה שיחול שיפור
אם את ממשיכה להרגיש כל כך רע...
כדאי מאד *לפחות* לדבר עם רופא,
חבל לקחת סיכון בעניין.
לא יכולה להמליץ לך יותר, כי אצלי זה לא הגיע למצב שהשד אדום
(לא ראו חיצונית שום דבר, תפסתי את זה כנראה בזמן למרות שהחום כן עלה בהתחלה)
אם החום מאד גבוה (לכיוון ה40) אני חושבת שממליצים בכלל ובדף הזה להגיע לרופא על מנת לקבל טיפול אנטיביוטי.
יועצת הנקה שעזרה לי הנחתה אותי איך להכניס את השד לקערה עם מים חמים וסבון ולעסות אותו טוב טוב ממש מלמעלה כדי לנסות להצליח לשחרר את הסתימה בצינורית ולשחרר חלב שנתקע שם (ועליו החיידקים חוגגים ויוצרים את הדלקת). העיסוי מאד כואב אבל יעיל ולפעמים אפשר ממש לראות חלב עכרורי יוצא משם.

אני לא אשת מקצוע ותקחי את דבריי בערבון מוגבל. רפואה שלמה flower

מקווה שמישהו יקרא ויעזור לי באיבחון,
משלשום בלילה- כלומר 36 שעות
יש לי מין גוש בחזה,
אני מתכוונת בחזה ממש בגבול שנגמר הציצי.
בקו של מעלה בית השחי
קרוב לעצם הבריח- בצד שמאל.
גוש כואב שמקרין ליד ולבית השחי.
אני מניקה פעוטה בת שנה וחצי ע"פ דרישתה.
אין לי גודש או מלאות או חום לא בציצי ולא בגוש.
אני ממסג"ת ושואבת ומניקה בעיקר ממנו.
מחממת בקומפרסיפ חמים וממס"גת וגם עם משהו קפוא מדי כמה שעות.
זה לא משתחרר.
אולי זה בכלל לא קשור לחלב?
גוש כואב הוא בדרך כלל לא סרטני ולכן, קודם כל תורידי את רמת החרדה.

הכתובת שלך היא: כירורג שד.

תבקשי להגיע דחוף.

הצילו כואב!
שד שמאל התחיל לכאוב לי. יותר נכון הפיטמה אבל נראה שגם פנימה או שזה רק כאב שמוקרן. כואב נורא בזמן הנקה. בקצה הפיטמה רואים נקודה לבנה של מוגלה, כאילו חצ'קון בקצה הפיטמה. לא יודעת לאבחן מה זה מכל הדברים: פטריה, סתימה, דלקת, שלפוחית חלב? מישהי מכירה? הצעות לפיתרונות? כן או לא להניק מהשד הכואב (ממש כואב בהנקה)? לאיזה סוג של מרפאה אפשר ללכת לאבחון כך שזה יהיה על חשבון הקופה ולא על חשבוני?
מחכה בדחיפות לתשובות תודה.
נשמע כמו צינורית חלב חסומה (דבר שבהחלט יכול להוביל לדלקת).
ההמלצות: מחט סטרילית, לפוצץ את הבועה הלבנה. אין צורך לחפור, רק לאפשר לפצע להתנקז.
להניק הרבה מהצד הכואב, לא "להזניח"אותו.

לפני כמה שנים תרגמתי "מאמר של ד"ר ניומן"‏http://menikot.com/index.php?option=com_content&task=view&id=124&Itemid=190

"אם החסימה מלווה בהופעת שלפוחית קטנה בקצה הפטמה, ניתן לחורר את השלפוחית בעזרת מחט סטרילית. חממי באש מחט או סיכת תפירה, צנני את המחט ובקעי בעדינות את השלפוחית. אין צורך לחפור סביבה, רק לבקוע את ראש או צד השלפוחית. לעיתים ניתן יהיה לסחוט חומר דמוי משחת שיניים מן הצינורית, והחסימה תשתחרר מיד. ניתן גם לתת לתינוק לינוק והוא עשוי לשחרר את החסימה בעצמו. בקיעת השלפוחית תפחית את הכאבים בפטמה אפילו אם הצינורית לא נפתחה מיד. גשי לרופא אם אינך מסוגלת לבקוע את השלפוחית בעצמך"
החלמה מהירה!
<חיבוק>

תודה רבה! באמת היה נראה הגיוני שזה מה שצריך לעשות. כה פשוט.
בתי בת 9 חודשים, יונקת
בתקופת ההנקה עברתי כבר קרוב ל 10 מקרים של דלקת בשד
חלקם היו מינוריים אבל היו לפחות 5 שהיו זוועת עולם
מהתייעצויות קודמות עם יועצת ההנקה ושאר בירורים - סביר להניח שהבעיה נובעת מ"יניקת ספגטי" שבה השד לא מתרוקן כמו שצריך - בעיה שבגילנו המופלג אין כל כך מה לעשות איתה...
עד כה לא השתמשתי באנטיביוטיקה והצלחתי לשרוד בעזרת אדוויל ושאר מיני דרכים טבעיות - קומפרסים, עיסויים, ריקונים, טראומיל וכו'
ביומיים האחרונים אני סוחבת שוב דלקת זוועת עולם ולא מצליחה להתמודד איתה
החלטתי הפעם כן לקחת אנטיביוטיקה בתקווה שזה יפתור את הבעיה
ואני מבקשת לדעת איזו אנטיביוטיקה מומלצת בהנקה?
האם עדיף להפחית הנקה בזמן שאני אהיה עם אנטיביוטיקה - היא מורגלת ממילא לבקבוק מטרנה פעם ביום והדבר לא יהווה בעיה מבחינתה
האם יש למישהי עוד הברקה לפתרון הבעיה - משהו שעדיין לא ניסיתי?
אני אוכלת הרבה שום חי - "אנטיביוטיקה טבעית". חשבתי אולי קומפרסים חיצוניים של שום שמניחים על השד - מישהי יודעת על אפקטיביות של זה בהקשר לדלקת?
אשמח לכל עזרה שהיא, תודה
איזו אנטיביוטיקה מומלצת בהנקה?
אנטיביוטיקה מותרת בהנקה! בד"כ נותנים אוגמנטין אבל זה ממש לא מחויב. את יכולה גם לוודא את זה במרכז טרטולוגי.
מעדכנת בשביל הבאות בתור אחריי שיחוו דלקת/סתימה בצינורית החלב
במקרה שלי הדבר לווה בחום של 38 מעלות עם כתם אדום באיזור הפגוע כאבים מייסרים וקישיון שהלך והחריף
הרופאה בקופת החולים איבחנה ,כמובן, דלקת ונתנה מרשם לאנטיביוטיקה ותור דחוף לכירורג...!?!
בקיצור מפה לשם מה שאני רוצה להעביר זה מה עזר לי לצאת מזה :
אופטימיות
אומגה 3 (בהמלצת הרוקחת)5 כמוסות ביום
דיקור סיני שעברתי
כרוב 3 פעמים (10 דק בכל פעם)
הנקה בתנוחת פוטבול
ומנוחה

הכל התבצע באותו היום ותוך פחות מ-24 שעות הדלקת נעלמה כמעט לחלוטין..
זהו מקווה שהמידע יעזור ותודה רבה לנשים היקרות והמידע הרב שהציל את ההנקה שלי

הצילו! כואב לי, ואני מסכנה.

יש לי משהו בציצי השמאלי, כואב. נפוח מאוד בחלק התחתון שלו, וקשה. כאילו יש שם משקולת. כואב לי גם כשלא מיניקה. לא יכולה לשלוח יד שמאל קדימה מעבר לנקודה מסויימת. אני יודעת שהתינוקת לא אוחזת טוב את השד, זאת גם אשמתי שלא התעקשתי לתקן, כי ראיתי שיש שיפור בכאבים (כל ההנקות שלי מלוות בכאבים בפטמות בהתחלה, רק במשך תפיסת השד, אח"כ זה נרגע. ראיתי שהפעם זה פחות חמור והחלטתי להמשיך לסבול קצת עד שזה יעבור). בכל מקרה, אני לא יודעת אם זה קשור לתפיסה הלא-ממש-מושלמת או שזה משהו אחר.

הנקתי הרבה מהציצי הזה בלילה, אבל בכל פעם הוא נהיה ממש מהר גדוש והאיזור הכואב, מאוד כואב. איך אני יודעת לאן לפנות? אני חושבת שאין לי חום, אבל אמדוד. בלי קשר, ההחלמה שלי מהלידה (לידה שלישית, שממנה יצאתי חזקה, שמחה וללא שריטה) היא איטית. בימים האחרונים אני די תשושה, למרות שאני נחה רוב הזמן בגלל שרצפת האגן שלי מאיימת ליפול. כואבות לי הרגליים. אני לא עושה כמעט כלום חוץ מלהניק. בנזוגי מטפל בכל ענייני הבית, בילדים ובי. אבל הוא צריך להתחיל לחזור לעניינים (עבודה). קשה לי לא לעשות כלום, אז לפעמים אני מזיזה איזה בובה למקום או מרוקנת מדיח (בסדר, אני אפסיק גם את זה).

אמא_לתמרה‏ - תודה על מה שכתבת. אולי באמת אני אפנה לדיקור.

אויש, במבי tilted לא נעים. אין הרבה מה להוסיף על מה שכבר נכתב כאן. חשוב מאוד להקפיד על שיפור התנוחה. זה קשור מאוד - חלק מהשד לא מתרוקן, והחלב שנשאר בשד גורם לדלקת. כדאי לנסות להניק בתנוחות שונות. לא לשכוח לשתות הרבה, ולמדוד חום.

בהצלחה, ואם לא מצליח במהירות - תתקשרי happy

פעם ראשונה שחטפתי אחרי שלוש וחצי שנות הנקה. היונק הראשי עם ענייני שיניים הקאות ונזלת פספס קצת בלילה היונקת המשנית נרדמה שלושה לילות רצופים בלי לינוק וטראח, ציץ ימין כואב ונפוח ודולף וזה לא עובר אחרי ריקון יסוד... כואב...
הפתרון שלי היה ארניקה עשה יופי של עבודה. תוך יום של טיפול אינטנסיבי היתה הקלה משמעותית ולמחרת כבר כלום. זה לא כתוב למעלה אבל עושה את העבודה יופי.
ילדת טבע,
ארניקה באיזו צורה?
או עצות אחרות מנשים נוספות (אין לי זמן לקרוא את כל הדף).
כבר 4 ימים שהגורה עם חום שיניים ודלקת אזניים, אתמול בבוקר קמתי אני עם שד גדוש וכואב, בצהרים עלה לי החום ל-38.1,
בלילה שמתי כרוב על השד הכואב (מאוד! ואני בדר"כ עם סף כאב גבוה), הבוקר החום המשיך והשד נעשה אדום,
עוד שילוב מנצח פרט לגורה החולה שרוצה רק על הידיים (אבל באמת כל הזמן, אפילו כשאני הולכת לשרותים...) ואני שלא יכולה להחזיק אותה בצד של הדלקת,
זה שהיום נשארתי לבד איתה ועם אחיה הגדול שלא רצה ללכת לגן, והאבא נסע לעבודה עד הלילה.
כבר שנים שלא לקחתי אקמול ובטח שלא אנטיביוטיקה, אני מעדיפה לדחות את זה עד כמה שניתן!, לנסות דרכים טבעיות לפני כן.
אשמח לעצות במהירות. תודה
עולם קטן, תקראי את הסיכום שבהתחלה. הכל שם.
בינתיים החום עלה לי ל-38.4 ונראה שנעצר שם בינתיים,
התחלתי לבלוע טיפות פרופוליס ולעסות את השד עם אלופרופוליס (אלוורה עם פרופוליס),
האיש חזר מהעבודה ויכולתי סופסוף להתקלח ולאכול משהו.
גם הגורה עם חום ומקיאה פעם פעמיים ביום,
היום במקלחת סחטתי את השד ויצא לי בעיקר ריר צהבהב (כמו מוגלה) וממש טיפה חלב,
האם יתכן שהיא מקיאה בגלל הרכב החלב הדלקתי?
כי בשום מקום לא קראתי/שמעתי המלצה שלא להניק מהשד הדלקתי (בעצם כן, רק באתר אחד של רפואה סינית...).
יש פה מישהי שמבינה בזה או שקרה לה מקרה דומה?
עולם קטן, אם החום לא ירד, זו אינדיקציה לקבלת אנטיביוטיקה. דלקת בשד עלולה להתפתח לאבצס, שזה *מאוד* לא נעים ודורש פרוצדורה כירורגית לניקוזו. אני מקווה מאוד שירד כבר tilted

גם לי לא ידוע על כך שהקאות של תינוק נגרמות מהנקה בזמן דלקת. חשוב מאוד לרוקן את השד בזמן דלקת. וחשוב מאוד שתשתי ותנוחי. (אבל עוד יותר חשוב ללכת לרופא בדחיפות אם החום לא ירד).

בטח כבר לא אקטואלי אבל אני נטלתי ארניקה באופן אורלי. מניחה שאפשר גם לעסות את השד הכאוב עם שמן ארניקה או משחה וזה גם עשוי להואיל (למה לא בעצם?).
כולי תקווה שאתם בטוב.
תמצית ארניקה מבוססת על אלכוהול ובשימוש פנימי עלולה לגרום לתגובה קשה של דופק מהיר ועלייה בלחץ הדם.
ארניקה דרך הפה אפשר להשתמש בהימופטיה ובשמן לעיסוי רק באזור רחוק מהפטמה.
יש נקודת שיאצו טובה לעיסוי כארבע אצבעות מעל הפטמה שיכולה להועיל.
לדעתי שינה יכולה גם לחולל פלאים.

יש מי שהיא שניסתה חמאת שיאה?

עולם_קטן‏
ניסית תמצית פרופוליס ואכניצאה בשתיה?
תודה לכולכן על העצות.
סיכום המחלה:
לאחר יומיים של חום מעל 38, התחלתי לטפל בעצמי ולנוח,
לקחתי טיפות פרופוליס (ממש תחליף טיבעי לאנטיביוטיקה, ולדעתי אף הרבה יותר אפקטיבי...), חלבתי קצת את המוגלה מהשד,
למחרת החום ירד, אבל עדין נשאר גוש בגודל של אגרוף, שמרגיש כמו סכין שנעוץ בשד ומישהו שדואג לסובב אותו כל כמה דקות...
כל אותו היום הגורה סרבה לינוק מאותו השד (אולי לא אהבה את הטעם של הדלקת, או יותר הגיוני את המרקם הרירי, שאולי גם גרם לה להקיא? או שפשוט הרגישה את החששות שלי בכל פעם שהניחה את הפה על אותו השד?), בנוסף גם לא הצלחתי לשאוב כלום עם משאבת האוונט הידנית שתמיד כשאני צריכה אותה אז היא לא מתפקדת, כך שבערב הסכין שבשד הסתובב די הרבה...
והשד היה דומה יותר לעגבניה, אבל בגודל של פמלה blink , ובפנים תקוע תפוח אדמה עם קוצים...
ואז במקלחת עשיתי עבודה יסודית והצלחתי לסחוט את רוב הגוש החוצה, אפילו לא היה צורך לסחוט, פשוט לחצתי עם האצבע על הגוש ויצאה מוגלה (כ"כ היה גדוש), איזו הקלה זה עשה!
נראה לי שהצלחתי לצאת מזה סופית!
אני עדין מאמינה שאפשר להתגבר על דלקת בשד גם ללא אנטיביוטיקה,
ושמעתי גם מיועצת הנקה מוכרת ושם דבר, שאפילו אם נוצר אבצס אז הוא יכול להתנקז בדרך טבעית עם הזמן והיניקה, ללא שום דיקור כירורגי.
חשבתי שוב על נושא היניקה של הדלקת, דיברתי עם אבא שלי שהוא רפתן והוא אמר לי שהוא לא נותן חלב כ"כ מודלק לעגלים כי זה עלול לגרום להם לשלשול,
ומצד שני יצא לי לקרוא השבוע מאמר מעולה על האמת שמאחורי החיסונים (מאיזה עיתון שמחלקים חינם בתחנות דלק בגליל), כתוב שם על החומרים שיש בחיסונים כמו מוגלה מפצע של חזיר/סוס/קוף ושאר חיות מסכנות, חלקן מתות, בשילוב עם חומרים משמרים כמו כספית פורמלין ואלומיניום.
אז מה?, לא עדיף כבר שהתינוק ינק קצת מוגלה של חלב אם מהציצי של האמא שאצלה הוא גדל בבטן ובגופו ישנם את אותם הגנים, שהיא חשופה לאותן המחלות כמוהו ומייצרת לעצמה נוגדנים שמותאמים בדיוק אישי גם לצאצאה, וכל זה טרי וללא כל החומרים המשמרים המפוקפקים שבאריזה ה"סטרילית" של משרד הבריאות?!
בערב, ברגע שהפנמתי את התובנה הזאת, הגורה ניאותה לינוק מהשד הדלוק.
ואולי זה היה בגלל שכבר נגמר לה החלב בשד השני והיא היתה כבר ממש עייפה?
ברור לי שהדלקת נוצרה ממתח נפשי ועייפות מצטברת,
או מחיידקים מהפה של הגורה החולה שנכנסו לי לשד ע"מ לצאת משם כמוגלה ולייצר לה נוגדנים...?
בעצם כלום לא ברור לי... hilarious
טוב, ההנקה הזאת כבר נהיית סיפור מסובך...

זה התחיל בפצעים של התחלה בגלל אחיזה לא הכי טובה. האחיזה תוקנה בעזרת יועצת הנקה ולאט לאט הפצעים נעלמו.
אבל אז הופיעה דלקת בשד. חום גבוה של 39 מעלות במשך יומיים, כאבים חזקים ועשרה ימי אנטיביוטיקה... לקחתי אדיצופילוס (או איך שאומרים)תוך כדי, ואז... פטריה בשד שלקח עוד שבוע בערך לאבחן, אולי כי היא היתה פנימית ואולי כי שכנעתי את עצמי שהכל עדיין בגלל אחיזה בעייתית, מה שאינו נכון. טוב, עוד שבוע של אגיסטן בשבילי ואורל-ג'ל לפיצקית, והפטריה עוד חיה, בועטת וכואבת, והופ-
היום בביקור אצל הרופאה בשביל משהו אחר היא טענה שמתפתחת לי דלקת בשד עוד פעם. נדמה לי שזה בצד השני הפעם (אגב, הצד עם שהפטריה בו נראית לי יותר חמורה, ובטוח יותר כואבת).
בקיצור- מניקה עוד מעט כבר חודש וחצי ולא היה לי יום אחד של הנקה רגועה, נטולת כאבים וחריקת שיניים. ולא נראה שזה בדרך להסתיים.
השד ש"הואשם" היום לא גדוש ואני גם לא מרגישה גוש בתוכו (למרות שהרופאה אמרה שהיא אכן מרגישה, ואני מרוב שוק אפילו לא טרחתי למשש אותו בעצמי בזמן הביקור). מצד שני, לא זכור לי גוש גם בדלקת הקודמת.
קשה לי גם להבחין בכאב חריג, כי הפטריה כבר כואבת שבוע ואני לא יודעת כבר אם זה כאב אחר או מה... השד טיפה יותר אדמומי, אבל אני לא מבחינה בכך שהוא יותר חם. הרופאה רשמה לי עוד מרשם לאנטיביוטיקה אבל אני ממש לא מתכוונת לקחת אותה, אלא אם כן השד שלי יעמוד על סף נשירה ...

אני זקוקה לעצות טובות וגם לתמיכה. אם ההנקה לא הייתה כ"כ חשובה לי, נראה לי שהייתי כבר מוותרת. זה ממש מעיב sad על כל הזמן האחרון והתקופה הזאת של אחרי הלידה .

בינתיים שמתי כרוב על השד החשוד ואני הולכת עכשיו להוריד אותו כדי שלא ייבש לי את כל החלב.

וואהו, נשמע באמת לא נעים!
נשמע לי שצריך מישהי מקצועית שתאבחן את מה שקורה אצלך בשד כרגע...
כתבת לי שאת מטופלת במרפאת הנקה ושהיא בחופשה כרגע, האם חוזרים בקרוב? כי אם לא, אולי כדאי לגשת ליועצת הנקה אחרת באזורך.
אבחנה טובה תוביל לטיפול המתאים ביותר...
מקווה שתמצאי את הפתרון ושתגיעי למצב בו את מצליחה להניק ללא כאבים ואפילו (אני יודעת שקשה להאמין בזה כרגע) בכיף flower
טרושקה, אנטיביוטיקה לא ממש תעזור לפטריה להעלם.
לא הבנתי אם הרופאה היא יועצת ההנקה? אם כן, סמכי עליה, אם היא רופאה אחרת (משפחה או משהו), לכי מהר ליועצת.
דלקת שרק מתחילה להתפתח לא מצריכה אנטיביוטיקה בשום אופן, אם יש שם גוש זו סתימה, לא דלקת.
את כנראה צריכה עדיין שיפור של התפיסה, אם היית אצל יועצת, את יכולה ללכת אליה שוב למעקב. יש כאלו שעושות מעקבים בחינם (מעטות...) ויש כאלו שלוקחות מחיר מופחת.
בהצלחה! גם אני מקווה שבמהרה תתחילי להינות מהתקופה הזו hug
התחילה לי אתמול בצהריים דלקת בשד מלווה בחום ותחושת שפעת בחילות ועייפות כללית. השד אדום קשה ויש חום מקומי.
אנטביוטיקה זה מוצא אחרון בהחלט עבורי אז אם יש למישהי רעיון טוב להקלה וטיפול בבקשה צרו קשר. אפשר באתר או יותר טוב הבייתה. אני בטלפון 03-6446343.
תודה.
הי ליהי!
קודם כל מבינה מאוד מה את עוברת, לצערי חוותי את זה כמה פעמים.
אז מנסה לעזור מניסיון שלי,

להניק כמה שיותר ממש המון הנקות, קומפרסים חמים אפשר אפילו באמבטיה תחת זרם של מיים חמים ולעשות עיסוי בשד לכיוון הפיטמה. מנוחה ושתייה מרובה ואם את מעונינת לי עזר מאוד טיפול הומואפאטי ממש בזמן שהיה לי את הדלקת טיפול קצר של שלושה ימים מבחינתי זה היה במקום אנטביוטיקה.
מקוה שעזרתי, תרגישי טוב!
קודם כל שלום ותודה לכולם על המידע הרחב שמצאתי כאן...מרותקת!
יש לי שאלה..על כמוסות צמח החילבה להגברת ייצור חלב וחיזוק..אולי יש משהו אחר מומלץ..אני קראתי ששימוש ממושך בחילבה עלול לגרום למיעוט סוכר בדם..ולא לקחת בלי יעוץ רופא..
מה דעתכן על צמח החילבה בכללי..אשמח גם לעצה בכללי איך לההההתחזק..אני מניקה כבר ארבעה חודשים וכיום ומרגישה שנגמר לי הכוח..ממוטטת בנוסף נהייה לי גוש בחזה והצטטנתי..אני מרגישה שהכל קשור להכל.. איך לחזק את הגוף בנוסף לשינה...אשמח לתגובה!
טיפולים אלטרנטיביים לדלקת

ארומתרפיה- למהול בשמן נשא מכבישה קרה (זרעי-ענבים,מישמיש,זית...) שמן אתרי מאיכות טובה: גרניום, פרנקאינסנס, ניאולי, בכמות של טיפה מכל שמן לכף שמן נשא. עדיף לפנות למטפל בשמנים שיכין במקום לקנות לבד כל שמן בנפרד,ואז כדאי לבקש להוסיף גם קמומיל,שהוא נפלא אבל מאד יקר. יש לעסות את השמן בעדינות על השד - לא על הפיטמה עצמה.
שמן נימית, מיוצר ע"י חברה שנקראת "עשבי קדם" משתמשים חיצונית על השד באיזור הנגוע. אפשר להשיג בניצת הדובדבן ובעוד בתי טבע למיניהם.
דיקור סיני+מוקסה.
רפלקסולוגיה

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

שלום, ילד שלי בן חודשיים, עכשיו זה פעם הרבעית שיש לי דלקת. בפעם הראשונה זה ישתחרר לבד, פעם שניה לקחתי אנטיביוטיקה (מקסיפן במשך שבוע). חשוב לציין שלא היה לי גודש רק חום גבוה מעל 39 , אילו לא החום בכלל לא היתי שמה לב, רק אחרי שחיפשתי מצאתי נקודות רגישות. בפעם הראשונה היה בצד שמאל אחר כך פעמיים בימין ועכשיו עוד פעם שמאל. בפעם אחרונה אמרתי שאני לא יקח אנטיביוטיקה (במשך יומיים היה לי חום עולה ל39 לסירוגים) עכשיו יש לי גודש שאני לא יכולה להרים את היד ואיו חום. מה עושים? אי אפשר לקחת אנטיביוטיקה כול הזמן!!!! ולאיזה רופא מקצועי הולכים לפני זה הייתי אצל רופא משפחה, ולא נראה לי שהיא יודעת מה עושים?

לנה, קראת למעלה?

כמה דברים חשובים:
1 - מנוחה. ארבע דלקות בחודשיים גורמות לי לחשוב שאת לא מטופלת מספיק טוב. האם יש לך עזרה במשך היום?
2 - ויטמין C, גם זה מהחיזוקים הכלליים, גם כדי למנוע את הדלקת הבאה.
3 - את מרגישה גוש? עסי אותו עם היד בעדינות. תחשבי ככה: יש צינורית חלב סתומה, מאחורי הסתימה מצטבר חלב. צריך בהדרכה לשחרר את הסתימה, עד שהכל יצא. כלומר - עיסוי עדין, הכיוון: מבסיס השד אל הפטמה. משהו שעוזר: להיניק כשהסתטר של התינוק נמצא בכיוון בו הסתימה שלך (כלומר - את מסובבת את הילד לכיוון המתאים. אם יוצא שהוא צריך להיות על הראש, עשי זאת בשכיבה).
4 - פינוי החלב: חשוב לוודא שהתינוק יונק באופן שמרוקן את כל צינוריות החלב. האם כל הסתימות שהיו לך היו באותו איזור? האם יועצת הנקה ראתה אותך מיניקה? טוב להוציא חלב בעיסוי מתחת למקלחת חמה או בעזרת קומפרס חם.
5 - בין ההנקות והעיסויים, להקלה על הכאב, את יכוהל להעזר בקומפרס קר. גם כרוב הוא אפשרות, אבל לא להגזים, כי את רוצה שישאר אצלך חלב בשביל התינוק.

בגדול, טיפול אינטנסיבי של עיסויים, ופינוי החלב במשך יממה אמור להראות שיפור.
רק אם אין שיפור אחרי שבאמת התאמצת, מציעים לקחת אנטיביוטיקה בהנחה שאולי ישנו זיהום.
הרופא המתאים? זו בעיה. כי זה צריך להיות רופא שמבין בהנקה, ותחום זה אינו חלק מההכשרה של שום רופא, בשום התמחות. אז או רופאה שהיא יועצת הנקה, או רופא שהומלץ לך באופן מיוחד לענין זה על ידי פציינטית שלו.

ספרי מה שלומך, ושאלי עוד שאלות.
הרגישי טוב!

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

שלום רב, קודם כול תודה על התשובה. מצבי לא משהו בלשון המטה. יש לי גודש כבר כשבועיים לא מלווה בחום (עד היום). הייתי אצל כירורג מתמחה בשד. הוא אמר שלא מדובר בדלקת אלה בסתימה מלווה בגודש, וגודש צריך לעבור לבד ואין צורך באנטיביוטיקה. אני עושה עיסויים כול יום , לבד, בעזרת בעלי, במקלחת , עם קומפרס חם, ללא קומפרס חם, עשיתי גם דיקור. היה שיפור בגודש אבל עדיין הוא קיים ודי גדול (אני אפילו שמרימה את היד או לוקחת יד אחורה מרגישה כאב). היום עוד פעם עלה לי חום, אבל סיבה נראה לי סתימה בשד שני. האם יש לך רופאה שאת יכולה להמליץ?

ד"ר מירי ליבוביץ, יש לה מרפאה באודים או ד"ר ג'ינה ויסמן יש לה מרפאה בעולש.
שתיהן יוכלו לעזור לך. שתיהן מצויינות!
ממליצה לך לקבוע טור כמה שיותר מהר.
את יכולה במהלך השבת ליצור קשר עם הקו החם של לה לצ'ה.
או להתקשר לחלב אם והן יעזרו לך 09-8949953
אם לא תמצאי שם מענה, כל יועצת/מדריכת הנקה תוכל לעזור לך לפחות לעבור את השלב הראשוני עד שתפני לרופאה.
בנתיים ממליצה לשחרר מעט חלב כל פעם עד להרגשת הקלה, ולא לרוקן את השד לגמרי כדי לא לאותת לגוף לייצר עוד חלב.
כשאת מניקה תשתדלי שהתינוק ינק כל פעם בתנוחה אחרת כדי ש"יגיע" לכל צינוריות החלב.

בהצלחה ותרגישי טוב!
בנוסף, כדאי לשים לב שאת לא עושה פעילות גופנית חריגה בפלג גוף עליון, ושאין לך משהו שלוחץ על השד - חזיה או מנשא שלוחצים.
וגם להתיעץ עם משהי שזה מקצועה, דניאלה רשמה לך המלצות טובות ביותר.
יש לי דלקת חריפה בשד. יומיים עם ארבעים חום ומאתמול אנטיביוטיקה. היום החום ירד.(והנה אני כאן).
קיבלתי אוגמנטין לשבעה ימים ואני לא רגועה בגלל ההנקה. מה עושים? הכאב היה מהמם בעוצמתו, עכשיו אדום נפוח וכואב. ההנקה כברלא כואבת כך שנראה שהסתימה השתחררה ונותרה רק הדלקת.
מה בעצם את רוצה לדעת?
כדי לעזור לדלקת להחלים כדאי להמשיך להניק כמה שאפשר, דווקא לתת לסנטר של התינוק ללחוץ באזור שהייתה בו הסתימה כדי שישחרר אותה.
זה גם יעזור לך לשמור על כמויות החלב.
קישור | העבר | מחק רוני.של.4 (04.04.2012 17:00):
כדי לעזור לדלקת להחלים כדאי להמשיך להניק כמה שאפשר, דווקא לתת לסנטר של התינוק ללחוץ באזור שהייתה בו הסתימה כדי שישחרר אותה.
זה גם יעזור לך לשמור על כמויות החלב.

וגם - לנוח לנוח לנוח, לשתות לשתות לשתות, ולא לדאוג לגבי האנטיביוטיקה. היא מותרת ובטוחה בהנקה.

כן נו ברור שהאנטיביוטיקה מדאיגה אותי. חשבתי לתת בשבוע הזה תמל אבל הרופאה אמרה שלא. תודה על התגובה.
אודם בשד וקצת חמימות, בלי גודש ובלי חום יכולים להעיד על דלקת?
קישור | העבר | מחק *פלוניה* (14.05.2012 21:49):
יכול להיות שהתחלה של דלקת...
יש תסמינים נוספים? יש אזור בשד שקשה יותר? אדום יותר?
משפיע איכשהו על ההנקה?
לא, אין עוד תסמינים. זה אומר שזה בסדר?
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

הנקה כדאי להמשיך בכל מקרה.
אם זו תחילתה של דלקת מה שהכי כדאי לעשות זה לפנות חלב, ומי יכול לכך אם לא התינוק?
קודם כל בלי לחץ. להניק הרבה ולנוח כמה שאפשר וסביר שזה יעבור.
בכל מקרה ם את שמה קומפרסים אל תשימי חום אלא קור.
בהצלחה!

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

יכול להיות שכבר כתבו כאן על זה, אבל קשה לי לקרוא את כל הדף. אני עם חום גבוה (39.5) כבר יומיים שלמים. לפני כמה שבועות התחילה להתפתח אצלי פטריה. רציתי לדעת אם זה יכול להיות קשור ומה הטיפול. לפני פסח שכבתי חודש מוטשת וגם אז היתה לי פטריה. הרופא אבחן CMV וטען שזה לא קשור לפטריה. אבל בכל זאת, האם זה סתם צירוף מקרים?
תודה.

פטריה מתפתחת בקלות רבה יותר כאשר מערכת החיסון חלשה, כך שזה לא צירוף מקרים. מחלה ארוכה כמו שהיתה לך- הגיוני שזה CMV
כדאי לקחת פרוביוטיקה במינון גבוה כדי לחזק את הפלורה של המעי. אם את רגישה לפטריה אז אפילו לקחת קבוע.
למה את כותבת בדף של דלקת בשד? את מרגישה משהו?
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

תודה שרון.
כתבתי כאן כי הייתי כל כך חלשה אתמול ולא חיפשתי דף אחר. אין לי דלקת.

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

יש לי ילדה בת שנה ושלושה שיונקת 3 פעמים ביום לפני כחודש ניסיתי לגמול אותה אך נהיתה לי דלקת חריפה קיבלתי טיפול אנטיביוטי תאמת שלא הקפדתי כל כך על האנטיביוטיקה עכשיו לפני יומיים התחלתי שוב בגמילה והורדתי הנקה אחת ביום בלילי היה לי חום של 39 אני מרגישה זוועה השד אדום וכואב האם ללכת לרופאה או שיש אפשרות בדרך טבעית לטפל עוד דבר אני סובלת מפטריה והבנתי שאנטיביוטיקה זה יעשה יותר גרוע

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

הצילו!!!
זקוקה לעזרה!
כבר חודש אני סובלת מחסימה בשד + שלפוחית לבנה .
ניסיתי הכל:
קומפלקסים, עיראק, פיצוץ בסיכה , שאיבות וכלום לוא עוזר.
עכשו בנוסף לכל לי ולבתי (בת חודשיים
) יש פטריה ובשבועיים האחרונים היא עלתה רק 50 גרם בשבוע (במקום 180 בדר״כ) . כשאני מנסה לשאוב מהשד החסום יוצא רק 10 סיסי בערך לעומת 50-60 בשד השני.
אני אובדת עצות . יועצת ההנקה שלי אמרה לי לפנות לכירוג שד, הלכתי אליו והוא אמר שזה שום דבר...
מה עושים?
אני מרגישה שזה כדור שלג שמתגלגל ואין אף גורם מקצועי שיכול לעזור לי עם זה ?
אולי אלטרנטיבי? בנות אמרו פה שדיקור עזר להן ? מישהי יכולה להמליץ על מדקר טוב בתל אביב?
כבר חושבת לוותר על הנקה אני לא רוצה לפגוע בבת שלי ....
תודה על העזרה!

לפני כשלושה שבועות, בעקבות פצע בפטמה שנגרם עקב כך שהתינוק (בן 7 חודשים), שחרר את הפטמה כל פעם במן משיכה כזו, על השד הופיע כתם קטן אדום. הכתם גדל והתחיל לנדוד סביב כל השד. המקום היה חם והרגיש כואב (כמו כאב של מכה כחולה). במגע הרגשתי שתקוע חלב (ממש כמו שקיק לא מרוקן). הבעיה היא שכל פעם כשינק מהשד כדי לרוקן אותו, מאוד כאב לי הפצע הפטמה. לבסוף, עם עיסויים וטיפול הומיאופתי, זה עבר, אבל הפצע בפטמה לא החלים לגמרי. אתמול, שוב התחיל אודם על רבע מהשד, ושוב תחושה שהוא לא מרוקן כהלכה. שאבתי ושאבתי (אבל זה גם לא יעיל כמו ההנקה וגם נוצר מצב שהתינוק שבעיקר יונק, נשאר רעב...) ולבסוף הנקתי אותו מהשד הזה, אבל הפטמה שורפת והשד עדיין לא ריק לחלוטין. אז כבר לא יודעת מה ולמה ואיך... הוא כבר לא מושך בפטמה, אבל הפצע לא החלים ואני מרגישה שאני במין מעגל קסמים... לא יודעת איך לצאת ממנו.
אני לא יודעת אם זה יעזור לך אבל בטח לא יזיק. אצלי בסוף ההנקה של הבכור היה גודש נוראי שפחדתי מאוד שיהפוך לדלקת. אך לא רציתי להמשיך להניק (הוא היה בן שנה ו-11 ח') כי הייתה לי ולו פטריה שלא הצלחתי להיפטר ממנה וכאבה מאוד בהנקות. בקיצור, ביקשתי ממישהי קרובה לי לעשות לי רייקי, זה היה צעד מאוד לא אופייני עבורי כי אני לא "מאמינה" ברייקי בכלל אבל הייתי לחוצה ואובדת עצות. להפתעתי הרבה, אחרי פעמיים של רייקי שהיא עשתה לי באותו היום, הגודש עבר לגמרי. שווה לנסות.
בכל מקרה, בלי קשר לרייקי, תנסי בזמן ההנקה מהשד המדובר לעסות את המקום שמרגיש לך מלא. כמו כן, למרוח את הפטמה בחלב אם ולתת להתייבש באוויר ולמרוח משחה לטיפול בפטמות סדוקות, בהתמדה. לי זה עזר מאוד בתחילת ההנקה הנוכחית לאחר שנוצרו לי חתכים כואבים כתוצאה מתפיסה לא טובה של הפטמה.
תודה על תשובתך. יש לי הרגשה, שהמקור הוא פטרייה, למרות שעל פניו זה לא נראה כך, לא על גבי הפטמה והשד ולא בפה של התינוק. זה פשוט לא עובר ולא נראה לי שזה קשור לאחיזה לא נכונה. ואז נסתמות צינוריות , ואז יש דלקת או התחלה שלה. אשמח לדעת איך ניסית
לטפל בפטרייה (למרות שאז אולי כדאי להעביר את השיחה לדף הרלוונטי...) תודה!
אולי תוכלו לעזור אני מיואשת
יש לי תינוק מקסים בן חודש ו 3 שבועות. לפני 4 שבועות הבחנתי בנקודה אדומה על השד ובמישוש הבחנתי בגוש בגודל של זית ללא כאבים או חום. ניסיתי טכניקות לשיחרור הבתים שהוצעו פה כולל דיקור. וכ ששום דבר לא הועיל פניתי. לכירורגיית שד כדי להימנע מהחמרה. היא התרשמה שזו דלקת והמליצה על כרוב והנקה השד. אך לייתר ביטחון שלחה לאולטרסאונד שד. עד אז המשכתי בדיקןר נוסף שלא עזר :(. בנתיים צץ מוקד דלקתי נוסף יותר מעל

העור וטיפה כואה חזרתי לכירורגיית שאמרה לי שצריך סבלנות ובסוף זה עובר הרבה כרוב והנקות. היא נתנה לי אנטיביוטיקה ואמרה למקרה שאשבר אך שלא הוכח שזה מרפא מהר יותר. אז מאתמול התחילו לי כאבים במוקד. השני. והיום יש לי קצת חום 37.5 אני מתלבטת אם לקחת את האנטיביוטיקה הזו ציפרודקס האם היא בטוחה בהנקה, האם אפשר להימנע? אני מיואשת בבקשה ענו לי
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

יש לי כאבים חזקים בשד

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

כבר פעם שלישית יש לי דלקת בשד שמאל בחודשיים.
בפעם ראשונה היה בגלל סדקים.אנטיביוטיקה וזה עבר.
בפעם שניה פתאום הרגשתי כאבים כשאני נוגעת כמו סימן כחול.וגם היה לי גודש ממש קטנטן.עם אנטיביוטיקה והיסועים הכל עבר.
ועכשיוזה נמשך כבר שבוע שני.
התחיל מזה שהרגשתי גולה בתוך שד.וזה לא הציק לי ולא כאב.
גולה התחילה לגדול.עשיתי מסג'ים.ככה נמשך שבוע.
והתחילו כאבים נוראים.אי אפשר לגעת בשד.זה מאוד כואב.ומסגים לא עזרו לי.עוד פעם אנטיביוטיקה.דוש חם מסגים.עלי כרוב.אבל זה לא ממש עוזר.
לא יודעת מה לעשות.
ניהיה כבר ממש אדום וקשה כמו אבן.
מתח לשד מבסיס לפיתמה.
אני לא מניקה.אבל שואבת.מהתחלה.
היום תינוק כבר בן 3 חודשים ושבוע.
תעזרו בבקשה!!!
תור לכירורג שד רק באמצע הנובמבר.
עד אז למות אפשר!!

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

שלום אני צריכה עצות דחוף יש משהיא אדמומיות ונפיחות בשד אחד לבת 70 האישה
פנתי לרופא משפחה הוא מפנה אותה למיון
ולדעתו זשזה דלקת האם יש משהו שאפשר לתת לה עד שהתאפשר לי לקחת אותה למיון תודה מראש

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

דחןף .. לאן ליפנות דלקת בשד ליד הפיטמה ואדם עים גודש כבר חודש ימים קיבלתי אנטיפיוטיקה שבוע ימים אוגמנטין ןעכשיו כבר עשרה ימים צפוראל הרופא אומר חיידק אין הטבה שישה חודשים אחרי לידה לא הנקתי ביכלל.... מיואשת ומתחילה להיכנס לחרדות האים מישהי הייתה במצב כזה....אוהמלצה על רופא מסויים......

קראתי חלק גדול מהתגובות פה,
עברתי לפני 3 ימים הפלה בשבוע 17 ו 5 ימים,
השדיים כואבות לי בטירוף, התחלתי כבר בלילה עם כרוב, קומפרסים קרים ושתיית מרווה כמה שאלות
  1. כרוב - המליצו לי לקחת כרוב אחרי הקפאה , מה שגורם לו להיות מופשר ודי מהר להיות כמו סמרטוט, במקרים כאלו ישר להחליף ?
2.. קומפרסים - האם רק קרים במצב שבעצם אין יונק בבית ?
  1. מקלחות חמות או קרות ?
  2. האם אכילת שום/בצל? יכול לעזור בלמנוע התפתחות של דלקת ?
כל טיפ נוסף שיכול לעזור אשמח לשמוע ?
תודה מראש
כרוב - המליצו לי לקחת כרוב אחרי הקפאה , מה שגורם לו להיות מופשר ודי מהר להיות כמו סמרטוט, במקרים כאלו ישר להחליף ?
כן, להחליף כשהוא נהיה חמים וסמרטוטי.

האם אכילת שום/בצל? יכול לעזור בלמנוע התפתחות של דלקת ?
באופן כללי כן. בייחוד לא מבושלים, אני חושבת. אבל זו לא ערובה - זה רק מסייע.

קומפרסים - האם רק קרים במצב שבעצם אין יונק בבית ?
נראה לי שכן.

מקלחות חמות או קרות ?
למה? לא הבנתי את השאלה.

השדיים גם מלאים וגדושים, או רק כואבים?

הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

אם יוצאת מוגלה בחלב השאוב מדובר בדלקת זיהומית?

לא בהכרח. בכל מקרה זה סימן טוב, שהמוגלה יוצאת החוצה. לתינוק/ת היא לא מזיקה בהנקה בשום מקרה. אבל לא בטוח שזה בטוח בחלב שאוב, אברר.
מה עושים עם דלקת פעם שלישית שלדעתי קשורה לקנדידה... כי סבלתי מכזו...? התחיל אודם לפני כמה שעות וכאב ואני ממש לא רוצה שוב אנטיביוטיקה
לא חייבים אנטיביוטיקה.
קודם כל להתייחס לזה כאילו חלית בשפעת - זה מעיד הרבה פעמים על א. עומס יתר פיזי. ב. האם יש לחץ מכאני? רצועות של החזיה לוחצות בצד של הדלקת? תיק שאת סוחבת תמיד על הצד הזה? מנשא? ג. יש תופעה מוזרה ששפע שומנים מן הצומח, במיוחד שקדים ואגוזים, גורמים לסתימה ודלקת.

אז ראשית: לנוח. ממש להיכנס למיטה, יחד עם היונק/ת הקטנים, לנוח, לישון, לנמנם ולהיניק.
שנית: להניק כמה שיותר ומכמה שיותר זויות. למשל, חשוב לדאוג להנקה מזוית כזאת, שהאף של היונק מכוון אל המקום עם האודם. או למשל, להשכיב את התינוק על הגב ולרכון מעליו כדי להניק (היעזרות בכוח המשיכה כדי לפתוח את הסתימה, שהיא שיוצרת את האודם).
שלישית: דמיון מודרך, לדמיין את החסימה נמסה ומתמוססת שם ואת הכל זורם וזורם לכיוון הפטמה. אפשר גם לעסות מאוד בעדינות (לא לגרום נזק לרקמות הרכות המסכנות!) לכיוון הפטמה, לעודד את הזרימה.
ארבע: יש שני סוגי דלקת, לסוג האחד עוזרים קומפרסים קרים, לסוג השני - קומפרסים חמים... תבדקי מה יותר נעים לך כרגע ואותו תיישמי.
חמישית: במקלחת, להשפריץ מים חמים על כל האיזור, עוזר לשחרר את החלב ואת הסתימה... מייד אחרי המקלחת להיניק.
מקווה שאלה יעזרו לך!

היי. אשמח אם תוכלו לעזור לי.
אני כנראה עם דלקת בשד. יש לי גוש בצד השד. הייתי יום וחצי עם חום של 40 מעלות והתעקשתי לא לקחת אנטיביוטיקה. כבר יום שלם שאני בלי חום ( כל פעם שנדמה לי שהוא מתחיל לעלות אני עושה אמבטיה פושרת \שמה רטיות..) כרגע אין חום ואני מרגישה שהתגברתי עליו. הגוש הכואב נשאר ול"שמחתי" יש גושון חדש בשד השני - שתיהם כואבים ומוקלים לאחר ההנקה.
שמתי כרוב וקומפרסים. אני מעסה ומנענעת ומשנה תנוחות הנקה ולקחתי מגנזיום..והגושים לא מתכננים להתמוסס בינתיים.
מה עושים איתם???? איך ממוססים גושים בשד?
קודם כל, אני מקווה שאת נחה נחה ונחה? מבחינת הגוף את עוברת משהו כמו שפעת קשה.
דבר שני, להניק כמה שיותר (הכי טוב להכנס למיטה עם היונק/ת שלך עם גישה חופשית לשני הצדדים). אם יש שם סתימה וגוש את ממש לא רוצה כרוב, את רוצה להזרים. קומפרסים קרים להקלה בין ההנקות (אם מקל עלייך) וקומפרסים חמים ממש לפני ההנקה כדי לעודד הזרמה של החלב החוצה.
תוך כדי הנקה, לעסות את הגושים בכיוון החוצה, לפטמות. קשה לתאר איך, מצד אחד חזק, מצד שני בעדינות, את לא רוצה לגרום נזק לרקמות.
דמיון מודרך עובד ממש טוב במצבי דלקת וסתימה (את מדמיינת שאת מפוררת את הגוש, שהפירורים שלו זורמים ביחד עם החלב בצינורות ויוצאים דרך הפטמה, הגוש נמס...).
כדאי לשנות כל הזמן זויות הנקה. למשל לרכון מעליו/ה ולהניק, או מהצד, או בזוית מצחיקה, ככה שהאף שלה/ו יהיה מכוון לגוש בכל צד שאת מיניקה (כל צד והגוש שלו). ככה יש סיכוי טוב יותר לרוקן ולפורר את הגושים האלה.
במקלחת לכוון טוש מים חמים לגושים, וגם לשדר לגוף "להזרים, למוסס" ולהקל. (חם וקר - לפי מה שנעים לך באותו רגע, יש כמה סוגי דלקת וכל אחד מגיב יותר טוב לחום/קור, אז תני לגוף לשפוט, ובכל מקרה במקלחת או לפני הנקה, לחמם כדי לעודד זרימה).
לשתות ולאכול היטב, לעזור לגוף.
ולא להיות בלחץ, לדעת שאת מטפלת הכי טוב.
בהצלחה!
הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:

heart

יש לך מה להוסיף? עריכת כל הדף
אפשר לפתוח דף_חדש, או לכתוב כאן בדף דלקת_בשד:
הכלל הוא הפרט

מאת:

כדאי לקרוא שוב את מה שכתבת לפני ההוספה.