אפרופו בלי חיתולים, בן שנתיים, תמיד כל היום בלי חיתול.
גם שנ"צ. לפעמים מפספס. אני לא סופרת. לפעמים פעמיים שלוש ביום, לפעמים אף פעם לא.
בלילה שמים לו חיתול. הוא שותה המון המון ותמיד קם עם חיתול מלא ומפוצץ פיפי

אני לא יודעת אם זה דף בלוג.
אבל בכל זאת זה תהליך שעובר עליי.
אני לא רוצה להתנהל מתוך "לעומתיות" - להגיב בגלל שמישהו אחר עושה משהו כזה או שהוא עושה אחרת, ואני משווה ומעלה או כועסת בתגובה.
אני רוצה להתנהל מתוך מה שמדוייק לי, מתוך מה שעושה לי טוב גם אם זה שונה ממה ש"צריך" או מהנורמה.
ואז את זה להציג במקום "לעומתך" או "בגללך" - להציג את "אני הייתי צריכה".

בנושא אחר בכלל, פעוטנו המתוק בן שנה ו10 חודשים ומפטפט בלי הכרה, בלי חיתול (למעט שעות הלילה) כבר חודשיים.
יש ימים שמשתין לכל עבר, יש ימים שנשאר יבש מבוקר עד ערב (או עד אחר הצהריים).
קקי לא מתפספס אף פעם, לפעמים מבקש פיפי, לפעמים לוקחים אותו.
גם כשסבל מוירוס שלשולים נו-ר-אי (ברמת היציאה 6-7 פעמים ביום, כולל קימות בלילה) הוא לא פספס. הייתי גאה, וזה גם היה הרבה יותר קל למטפלים בו.

אני, על כל פנים, שמחה מאד עם הפסקת קניית החיתולים ועם הירידה בזיהום ובפלסטיק על הטוסיקון.

בהקשר לכל מיני תהליכים שעוברים עליי ובסביבה, דיוק בצרכים שלי ובכלל...
אני צריכה להתאמן על המשפט "אם זה משהו שאתה רוצה לעשות, תעשה ואני אצטרף" ולא "אני אעשה" או "אני אקח אחריות".
וגם להתאמן על להיות בלי התמרמרות.

יפה!

שמה פה את המרגיעון שיצא לי בתיזמון מושלם
"גילוי התפקיד הספציפי שמקנה לך שמחה ולעולם ברכה, הוא חלק מהתפקיד עצמו."

היום הורדתי את החיתול לבן שנה ושמונה. בבוקר פעמיים ברח לו, והזכרתי לו איפה נכון לעשות.
אחר כך הוא עשה בסיר ובשירותים, וישן שנ"צ ערום וקם יבש והלך לשירותים. אני גאה וממש מקווה שבתבונתו ובזכות הקשב שזכה לו מינקות, זה ימשיך ככה

עבר המון זמן ואני מרגישה שאנחנו על סיפה של תקופת הגמילה של בננו הצעיר.
הוא בדר"כ יודע וקשוב לצרכים שלו, בוגר "פשפושי כיור" אבל מחותל. אני מחכה שיהיה קצת יותר נעים במזג האוויר וגם בעבודה של אחד מאיתנו, ואז נתחיל

מעדכנת למען הסדר הטוב מה שכתבתי פה על גמילה. בשנה ו10 החלטנו שדי עם חיתולים (גם מבד, גם חד"פ). תוך שבוע בערך היא קלטה את העיקרון, ותוך שבועיים זה כבר היה מוחלט (כלומר בקושי הצטרכנו להשתמש במכנסיים ובתחתונים להחלפה שהיו איתנו כל הזמן כבר). אחרי שבועיים כאלו בבית, אמרנו בגן שגם שם תהיה בלי חיתול, ושם היא בגדול פיספסה פעמיים-שלוש וזהו. באחד הלילות גם סירבה לחיתול בלילה. אחרי שני לילות יבשים ו3-4 לילות של פיספוסים היא הייתה גמולה ביום ובלילה. לפני גיל שנתיים כבר אין צורך בחיתולים בבית הזה (בהרכבהמשפחתי הנוכחי ).

והנה הגיעו כמה ימים בהם היא עושה בכל מקום, חוץ מבסיר. מסרבת לסיר לעיתים.
לא היינו בטוחים אם זה פספוס או בכוונה.
והנה היום אבא שלה היה איתה כל הבוקר, והוא מספר לי שהוא הבין, שהיא משחקת איתו.
"היא לא עושה מניפולציות, היא פשוט משחקת. מחביאה את הכדור ואומרת אי-ן והיא יודעת שזה לא באמת".
בקיצור חזרנו לתירגול של שליטה ובחירה שלה איפה לשחרר. הקושי הוא לא פיזיולוגי, אלא תלוי ברצונה

מעדכנת. שנה ו5 תיכף.
לפני שבוע, ביום שישי, היינו באירוע של חברים והיא הייתה עם חיתול ושמלה, ואמרה פיפי, קקי וממש התאפקה רוב הזמן.
החלטנו להוריד כליל חיתול ביום למשל שבוע. מאז היא במה שנקרא בקונבנציה "גמילה". בסה"כ המשך התהליך מאז שהיא נולדה...
אז כבר שבוע - יכולה להיות ימים שלמים בלי חיתול. יש בדר"כ פספוס אחד או שניים ביום.
קקי היא מודיעה מראש ועושה בסיר, פספוס של קקי לא היה כבר לא יודעת כמה זמן.
לפיפי צריך ליזום ולהושיב אותה תוך שכנוע (קריאת ספר וכו') אבל היא מתיישבת ועושה. היום הייתה יבשה כל הטיול בחוץ והשנ"צ שאחרי טפו טפו שימשיך כך

מעדכנת לעצמי. בת שנה ו4. קקי בסיר בלי בעיות, בעיקר אם תופסים אותה בזמן הנכון.
פיפי לא מוכנה לעשות בסיר, עושה על הרצפה ליד הסיר, קמה מהסיר הריק ותוך דקותיים עושה במקום אחר.
עושה אפילו על המזרן ובהנקה, שזה בערך לא קרה מאז הייתה בת כמה חודשים.
אבא שלה אומר ש"זה נהיה משחק" ושצריך לשנות איכשהו את דרך ההתייחסות. דורש מחשבה.
בכל זאת נמצאת בלי חיתול כמה שעות בכל יום ויום

אהלן בשאיפה.
נכנסתי כדי לראות קצת מי את בהקשר לתשובתך בככר השוק.
מזמינה אותך להיכנס לדף גמילה מחיתולים בגיל צעיר .
יש לנו בנות ממש באותו גיל.

תודה על ההצעה לפרסום באונברסיטה
יום נעים ושנה מתוקה ומבורכת

מדלגים קדימה. בת 1.3 עכשיו. אתמול סבא שלה שמר עליה (עם חיתול) והיא פעמיים לקחה אותו ביד אל השירותים והסיר, כדי לסיים לעשות שם קקי.
לדבריו "אין ספק בכלל שהיא מבינה".
בבוקר היא קמה עם אבא והולכת לסיר.
היום טיול בחוץ של יותר משעה, עם חיתול רב פעמי (בד). לקראת הסוף היא מסמנת נחרצות (אנחנו משתמשים בסימן משפת הסימנים לפיפי). מגיעים הביתה והיא עושה פיפי בסיר.
החיתול בד נשאר יבש

ממשיכים בכמה שעות בלי חיתול. היוהיו 4 פיפי על הרצפה, אבל גם שעתיים רצופות יבשות.
אבל היא סירבה בתוקף לעשות פיפי וקקי בסיר, התרוממה ועשתה על ידם. :-\

ממשיכים בלי חיתול לתקופות משתנות במשך היום.
היום במשך 3-4 שעות היו שלושה פיספוסים, לאחר אחד מהם היא באה אליי וסימנה פיפי, שאבוא לראות איפה (לא הייתי לידה, ולא הייתי עולה על זה בלעדיה)

עדיין לא בלוג ובכל זאת... אחרי הפסקה ומחלות הורדנו היום את החיתול שוב ליותר משעה. פעמיים פיפי על הרצפה, הורים שלא יותר מדי מתרגשים, ילדה בת שנה וחודשיים שרואה את ההורים עושים בשירותים.
לא חוזרים יותר בתהליך חזרה אחורה, אבל לוקחים את זה באיזי...

תודה רבה!

הייתה הפסקה ארוכה בשל וירוס שתפס את כולנו בבטן הרכה (תרתי משמע) והביא את כולנו לרוץ לשירותים .... וגם הקטנה שילשלה.

היום חזרנו והורדנו את החיתול ב10 בבוקר. המון פספוסים ורק פעם אחת פיפי בכיור כשהחזקנו אותה (לאחר שנת צהריים).
אני לא מתייאשת, נותנת לזה את הזמן שלו

יכולתי לכתוב את זה מראש - הקשר בין הגוף לנפש אצל הפעוטה הזו מדהים.
ברגע שהיא חווה "הרעת תנאים" (הלילה אבא ניגש אליה עד 1, ויצא שהיא קיבלה את אמא רק ב2 בלילה) היא מפתחת משהו.
אז עכשיו יש פה נזלת מציקה.
ובלי חיתול הבוקר הניב פספוס קקי ופיספוס פיפי, אבל גם שנת בוקר יבשה

יום ראשון - שעה וחצי בלי חיתול, פספוס אחד ופעמיים-שלוש פיפי בכיור (חוץ מאלו שהיא עושה מחוץ למסגרת הזמן הזו ברגיל).
וחוץ מזה נעשה היום איזה ניסיון לצמצם הנקות בלילה מכל שעה שעתיים ל1 בלילה ו4 בלילה ומ6 בבוקר....
ושבשאר הזמן אבא ייגש ולא אמא שישר שולפת...

וגם הרגע שלפני רק עכשיו ראיתי את תשובתך.
איזה שלל פורה יש פה

תודה גם לך יודה! וגם לקרוטונית! ובכלל לכל מי שענה לי

עוד חומר שאפשר להשתמש בו זה שקיות פלסטיק משומשות (גם אם אתם לא צורכים שקיות כאלה (כל הכבוד!), בטח יש קרובי משפחה או מכרים שכן, ואפשר לבקש מהם). אם לא גוזרים אותן לחתיכות אלא פשוט דוחפים אותן כמות שהן, הבובה באמת תהיה לא־כביסה (מים ישארו בתוך השקיות); אבל אם הן גזורות לחתיכות מספיק קטנות, נראה לי סביר שיהיה אפשר לכבס ולייבש (מעולם לא ניסיתי; למעשה, מעולם לא כיבסתי בובות…).

לגבי שימוש במה שנשאר בפילטר של המייבש: אני חושב שלא כדאי, כי יש סיבים קטנים, כמו אבק כזה, שיצאו דרך החורים ואני בספק עד כמה הם… מועילים למערכת־הנשימה.

אפשר למלא בבגדים ישנים/קרועים ולפעמים אפילו לא צריך לגזור אותם, אלא רק לדחוס לתוך הבובה.
קחי בחשבון שבובה שממולאת בבדים/בגדים תהיה כבדה יותר ורכה פחות מבובה שממולאת בחומר מילוי כמו אקרילן. אבל יש בזה גם משהו נעים ו"סמרטוטי".
אגב, בובות גרב ממש קל לתפור, ויש המון הוראות ברשת (חפשי "הכנת בובות גרב" או "גרבובים").

בובת סמרטוטים -
יש לי כרית לחימום במיקרו שממולאת בעדשים. הן לא התאפשו המון שנים אבל בשלב מסוים (נניח אחרי 4 שנים) הן התחילו להוציא מן אבק כזה דרך הבד. אבל אולי זה בגלל החימומים במיקרו...
רעיון הזוי - למלא בשערות של הכלב
למצוא איזה כרית או שמיכה שרוצים לזרוק (לפעמים אנשים שמים ליד הפח) ולמלא את הבובה במילוי שלה.

וואו, תודה על שלל התשובות ועל הרעיון הגאוני עם המייבש!
(מודה - אנחנו בקושי משתמשים במייבש גם בחורף, אבל אני אתחיל לשמור כשיהיה שוב גשום)

לאחרונה תפרתי כמה בובות מגרביים ישנות ממולאות ב{{}}מה שנשאר על הפילטר של המייבש כביסה.
אם אין לך מייבש, בטח יש לך אמא או שכנה שיש לה. הבעיה שעכשיו כבר אין גשם ואולי פחות משתמשים... (אני אספתי כל החורף, התקבלה כמות שמספיקה בערך ל-5 בובות קטנות)

בקשר לבובה
אני יודעת שרצית ממה שיש בבית...
אבל אם במקרה לא תמצאי בבית...
משתפת בזה שלפני כחודש תפרתי כרית ע-נ-ק-י-ת לאחייניתי החמודה והמילוי (שנמכר בחנויות תפירה לפי משקל) עלה לי פחות משהו כמו 7 ש"ח...
וגם, הנה לינק חמוד עם גזרה לבובה ובגדים שבדיוק נתקלתי בו השבוע ואולי יעזור לך
http://images.marthastewart.com/images/ ... po]tvs5095 doll[/po].pdf
מתוך קומונה חמודה שאם את בעיני יצירה אולי יתחשק לך להצטרף:
http://www.tapuz.co.il/communa/ViewmsgC ... d=50635348
בהצלחה רבה.

מילוי של כרית ישנה

את יכולה לגזור סוודר או טי שרט לחתיכות קטנות.

הי שוב,
תודה על ההצעה אבל זה כבר לא יתאים... פיספסתי כמה כי היינו בחופשה ארוכה.
כיף שיש קצת זמן בלי התינוקת, אבל גם קשה להפרד ליותר מידי. תקופה קסומה בחיינו!

הי! תתחדשי על הדף! גם אני פתחתי רשמית לא מזמן.
אשמח לבוא לצלם בראשון, בתקווה שהיא תשאר במקום לכמה רגעים...
אנחנו בת"א. ראיתי שיש לך התלבטויות בקשר לגן. גם לי היו לאחרונה.
קצת בא לי לשוב לעבודה בספטמבר, אבל אני לא רוצה לעזוב את זואי ליום שלם בגן... היא בת עשרה חודשים עכשיו.
חשבתי על אפשרויות של שמירה על עוד תינוקות, על עבודה בגן שהיא תלך אליו, על מציאת גן צמחוני קרוב למקום העבודה וכו'...
יש הרבה התלבטויות בנושא הזה, קצת תחושת בדידות איתה בבית, ועוד ועוד... אשמח להשתתף...
תוכלי לסמס לי את הטלפון שלך? אני ב- 0544820151

הי
חשבתי הרבה על מה ששאלת...
אני לא הייתי מעורבת אצלנו בשלב ההקמה, אבל ממה שאני רואה ומבינה, כדי להקים משהו באמת איכותי דרוש גרעין של משפחות חזקות ונחושות. זה דורש השקעה עצומה של זמן ואנרגיות, ואם רוצים חינוך ולדורף לדעתי גם חשוב מאד להבין מה זה אומר ובמה מדובר, וליצור מחויבות ברורה לחינוך הזה.
אנחנו עמותה שמחזיקה היום שני גנים, שבעיני הם באמת מעולים. לא שאין בעיות וקשיים, אבל יש שם משהו בבסיס שעובד בצורה נכונה וטובה. וגם בשביל להחזיק את זה קיים נדרשת הרבה עבודה מבחוץ, גם אדמיניסטרטיבית וגם מכל מיני בחינות אחרות (הועד המנהל של העמותה שלנו מורכב מהורים מתנדבים, שפעילים בהיקף שונה ובתקופות שונות). כיום קשה להגיד אם נצליח להמשיך את היוזמה גם לבי"ס אנתרופוסופי שיהיה כאן ברחובות או שנתאחד עם נס ציונה באיזה שהוא אופן, יש הרבה שאלות פתוחות. כאמא, אני מברכת על השנים שהבנות שלי זוכות להיות בגנים האלה, ועל ההשתייכות שלנו כמשפחה לקהילה העוטפת שיש סביב הגנים.

אם תהיינה לך שאלות יותר ספציפיות את מוזמנת לכתוב לי (כאן או אצלי), ואני אשתדל לענות או אולי להפנות אותך לאנשים שיודעים יותר....

אני יודעת לומר שהגן הראשון בהוד"ש פשוט נפתח בידי 2 משפחות שלא היו מרוצות ממה שיש.
בהדרגה הוא גדל, אסף אנשי צוות שלמדו אנתרופוסופיה וכו'.
הוא מגדיר את עצמו "ברוח האנתרו", וגן אחר נחשב לנוקשה יותר והולך ממש לפי ההגדרות/דרישות של השיטה.

אני חושבת שלבדוק התארגנויות של הורים לגני הורים - ואיך הם עושים את זה, תהיה דרך טובה.
גם גני הורים, וגם גני אנתרופוסופיים הם פופולריים בימינו.
בהצלחה.

תתחדשי, יפה לך!

זהו דף בית אישי.
אז נעים מאד.

1. 4.2016

טוב לי למצוא זמן להכנס מדי פעם.
מעדכנת את הסטטוס שלי - אני חוקרת בתחום שקשור מעט להורות, ומטפלת בילדים ומבוגרים.

אם לבת מקסימה ילידת 1.6.2011
ולבן מקסים יליד קיץ 2014
ונשואה לאיש מקסים שמזדהה עם רוב שגיונותיי.

גם אני חושבת שבאופן טבעי שווה תשלום, ומשלמת בדצמבר. הנה שילמתי בדצמבר 2011
ובפברואר 2014... צריך כנראה שרני כשר יזכיר כדי להזיז עניינים <אייקון נבוך>
ושוב במרץ 2015... תודה לרני על התזכורת
ואפריל 2016