על ידי מ_י_כ_ל* » 11 ינואר 2004, 13:04
שמתי לב שמרבית התגובות כאן תייחסו לגישת הרופא הבודק אל הילד (מחפירה! בפירוש מחפירה!), ופחות ל
תוכן הבדיקה -
אז ראשית יש את
הצד הפיסי של הבדיקה: גובה, משקל, ראיה (פנס ביתי לתוך עינו של בני ע"מ שיעקוב אחר עלומת האור, שום דבר מעבר לכך), יציבה, תקינות עמוד השידרה, צורת הליכה, כפות רגלים וכו'. את החלק הזה שבבדיקה אולי באמת עדיף היה לו ערכנו אצל רופא הילדים שלנו (מכבד הילדים, הסימפטי והסבלני ביותר!) שהילד כבר מכיר, למרות שהוא לא היה מוטרד מן הבדיקה בטיפת חלב.
אבל אין לשכוח את הפן האחר של הבדיקה - התפחות
היכולות המנטליות . וכאן הבעיה שלי -
אני לא בעד 'לשכוח' מבדיקת התפתחות וזהו (בנוסח התגובות של 'הילד התפתח יופי גם בלי הבדיקה' - במקרים ההם אולי כן, איזה מזל, אבל יתכן מצב גם אחר). אין לשכוח שגם לאמהות הקשובות ביותר אין תמיד הכלים לאתר בעיה אצל הילד, וגם אמהות שהן בד"כ קשובות מאוד עלולות לעצום עין נוכח בעיה שאינן רוצות לראות, כולנו אנושיות, כך שרצוי אולי שמישהו אוביקטיבי, מבחוץ, ובעיקר - עם כלים ונסיון, יציץ גם הוא (חברים ומשפחה לא תמיד רואים וגם אם רואים - לא תמיד מעזים לומר).
ואולם אחרי שאמרתי כל זאת אני מוסיפה ושואלת -
זו בדיקת התפתחות זו ? אחות רוסיה (זה לא המוצא שהטריד אותי. גם אני חצי משם..) ביקשה מבני בעיברית עילגת במיוחד (וזו הנקודה!) לתאר במילים מה הוא רואה בתמונה שהציגה לו (הילד נאלם כדג ולא רצה לענות. "מזל" שהאחות שמעה שיחה ביננו בחוץ, אחרת היתה 'מכשילה' אותו...), לצייר שמש (כדי לודא שהוא מצליח 'לסגור' מעגל) ולסרק בובה בעזרת מסרק. זהו! אה כן, היא גם החביאה פניה מאחורי נייר כדי לבחון אם ישמע את ההבדל בין 'מזרק' ל'מסרק' (עם המבטא שלה אני לא הצלחתי להבחין!). 5 דקות בקושי וה"בדיקה" הסתיימה (בהצלחה, כבר אמרתי?!...חצי פולניה נשארת פולניה
). בשביל זה בזבזנו חצי יום בתור בטיפת חלב???
או שאולי אני מספסת משהו מהותי?
טוב, ועוד סיפורון אחד על טיפת חלב - בני הגדול (אותו אחד מבדיקת ההתפתחות...), היה מיום היוולדו ועד היום באחוזון 5 במשקל (גובה דוקא תקין ומעל הממוצע, וגם בשאר התחומים טפו, טפו, טפו, בלי עין הרע, כך שה'ענין' הוא רק עם המשקל). הוא נולד בארה"ב, ושם דוקא ממש לא עשו ענין מזה. הוא שמר על האחוזון, התפתח כיאות, תמיד חיזקו במרפאת הילדים שלו את ידינו על העבודה הטובה והכל היה בסדר. עד שחזרנו לארץ. כאן המליצו לנו לגשת
בדחיפות לשניידר. נפגשנו עם רופא לאלרגיות (מה הקשר?), המטולוג ודיאטנית. עד כאן הכל בסדר (כבר אמרתי שאני מוכנה שמישהו אוביקטיבי מבחוץ יחווה דעה...). אחרי שהם פסקו שאין כל בעיה וזו הנטייה שלו (שני מבטים על אבא שלו ואפשר היה להבין מהיכן זה בא!), חזרתי לטיפת חלב. אז מה האחות שם אומרת לי? "תשלחי את הילד לאמא שלך, סבתות יודעות איך להאכיל"...
היום הייתי צורחת לה - 'אפילו על אווזים זה כבר לא חוקי, מותק!', אבל אז נעלבתי...
שמתי לב שמרבית התגובות כאן תייחסו לגישת הרופא הבודק אל הילד (מחפירה! בפירוש מחפירה!), ופחות ל [b]תוכן[/b] הבדיקה -
אז ראשית יש את [b]הצד הפיסי[/b] של הבדיקה: גובה, משקל, ראיה (פנס ביתי לתוך עינו של בני ע"מ שיעקוב אחר עלומת האור, שום דבר מעבר לכך), יציבה, תקינות עמוד השידרה, צורת הליכה, כפות רגלים וכו'. את החלק הזה שבבדיקה אולי באמת עדיף היה לו ערכנו אצל רופא הילדים שלנו (מכבד הילדים, הסימפטי והסבלני ביותר!) שהילד כבר מכיר, למרות שהוא לא היה מוטרד מן הבדיקה בטיפת חלב.
אבל אין לשכוח את הפן האחר של הבדיקה - התפחות [b]היכולות המנטליות[/b] . וכאן הבעיה שלי -
אני לא בעד 'לשכוח' מבדיקת התפתחות וזהו (בנוסח התגובות של 'הילד התפתח יופי גם בלי הבדיקה' - במקרים ההם אולי כן, איזה מזל, אבל יתכן מצב גם אחר). אין לשכוח שגם לאמהות הקשובות ביותר אין תמיד הכלים לאתר בעיה אצל הילד, וגם אמהות שהן בד"כ קשובות מאוד עלולות לעצום עין נוכח בעיה שאינן רוצות לראות, כולנו אנושיות, כך שרצוי אולי שמישהו אוביקטיבי, מבחוץ, ובעיקר - עם כלים ונסיון, יציץ גם הוא (חברים ומשפחה לא תמיד רואים וגם אם רואים - לא תמיד מעזים לומר).
ואולם אחרי שאמרתי כל זאת אני מוסיפה ושואלת - [b]זו בדיקת התפתחות זו[/b] ? אחות רוסיה (זה לא המוצא שהטריד אותי. גם אני חצי משם..) ביקשה מבני בעיברית עילגת במיוחד (וזו הנקודה!) לתאר במילים מה הוא רואה בתמונה שהציגה לו (הילד נאלם כדג ולא רצה לענות. "מזל" שהאחות שמעה שיחה ביננו בחוץ, אחרת היתה 'מכשילה' אותו...), לצייר שמש (כדי לודא שהוא מצליח 'לסגור' מעגל) ולסרק בובה בעזרת מסרק. זהו! אה כן, היא גם החביאה פניה מאחורי נייר כדי לבחון אם ישמע את ההבדל בין 'מזרק' ל'מסרק' (עם המבטא שלה אני לא הצלחתי להבחין!). 5 דקות בקושי וה"בדיקה" הסתיימה (בהצלחה, כבר אמרתי?!...חצי פולניה נשארת פולניה :-) ). בשביל זה בזבזנו חצי יום בתור בטיפת חלב???
או שאולי אני מספסת משהו מהותי?
טוב, ועוד סיפורון אחד על טיפת חלב - בני הגדול (אותו אחד מבדיקת ההתפתחות...), היה מיום היוולדו ועד היום באחוזון 5 במשקל (גובה דוקא תקין ומעל הממוצע, וגם בשאר התחומים טפו, טפו, טפו, בלי עין הרע, כך שה'ענין' הוא רק עם המשקל). הוא נולד בארה"ב, ושם דוקא ממש לא עשו ענין מזה. הוא שמר על האחוזון, התפתח כיאות, תמיד חיזקו במרפאת הילדים שלו את ידינו על העבודה הטובה והכל היה בסדר. עד שחזרנו לארץ. כאן המליצו לנו לגשת [b]בדחיפות[/b] לשניידר. נפגשנו עם רופא לאלרגיות (מה הקשר?), המטולוג ודיאטנית. עד כאן הכל בסדר (כבר אמרתי שאני מוכנה שמישהו אוביקטיבי מבחוץ יחווה דעה...). אחרי שהם פסקו שאין כל בעיה וזו הנטייה שלו (שני מבטים על אבא שלו ואפשר היה להבין מהיכן זה בא!), חזרתי לטיפת חלב. אז מה האחות שם אומרת לי? "תשלחי את הילד לאמא שלך, סבתות יודעות איך להאכיל"...
היום הייתי צורחת לה - 'אפילו על אווזים זה כבר לא חוקי, מותק!', אבל אז נעלבתי...