על ידי מאיה* » 06 יולי 2009, 08:29
אז נהייתי חולה מהסיפור של השותפה בעבודה .
הכל החל בגירודים ברגל שזמן מה אני יודעת שקשור לסיפור של חברת הילדות שלי , והסתבך באייזה זיהום או חיידק שנכנס לגוף שהתוצאה שלו בלוטות לימפה בגרון נפוחות וכבר שבוע וחצי וזה לא עוזב אותי , זה עוזב אבל לאט לאט .
אז התחלתי לעשות ניקוי גוף, תזונה המבוססת על מיצי ירקות ופירות , אבל אני צריכה לעשות ניקוי עמוק יותר , ניקוי ריגשי לשחרר את הכעס , הבגידה ועכשיו אני חושבת אולי הרצון שאם אני יעשה הכל מושלם , אני יהיה טובה , אני אסבול בשקט על הרע שעושים לי, אז אני אזכה לאהבה ,למילה טובה, לחיבוק .
הסיפור הזה של החברה ליוווה אותי שנים , תמיד הסיפור היה ברקע , ואני רציתי את החבר לעצמי לא לחלוק אותו והוא אהב רק אותי , אני הייתי בעלת התעוזה להגשים את חלומותי , ולמרות זאת חלקתי אותו איתה והיא בגדה בי , תחושת הבגידה ומכאן תחושות הלבד , חוסר היכולת להלחם מאוד חזק .
בעקבות המחלה שבה הייתי צריכה שוב להלחם כנגד המערכת (קופת חולים) , חוסר הרצון שלי להגיע לשם , ואח"כ רופאה שבדקה אותי בזלזול ונתנה לי טיפול לא מספיק מקצועי , ולחימה כנגד בעלי שמאמין בממסד הזה ולא תמך בי בדרך שלי ואף נלחם בי , נשארתי שוב לבד , אני עם האמת שלי מול המערכת הזו .
ידעתי שכל המחלה הזו קשורה לילדות, ידעתי שיש לי פקקים באוזנים שצריך לשחרר וכך היה בדויק כמו שהיה לי אחרי הסיפור עם החברה בילדות .
גם פה תחושת הבדידות הייתה חזקה (למרות שקיבלתי תמיכה מהבנות שלי ומאמא שלי ) .
ביום שישי דיברתי עם אמא שלי ואז סיפרתי לה את הסיפור של החברה והיא התפלאה , היא לא שמעה על זה , ואז היא החלה לספר (סיפור כשכבר שמעתי , אבל הפעם זה היכה בי הבנתי שהסיפור עם החברה והסיפור עם השותפה לעבודה יש לו שורש אחר , והוא שהייתי קטנה הייתי חולה מאוד ואושפזתי בבית חולים ועשו לי המון בדיקות ודקרו אותי , כפי הנראה בחוויה שלי הרגשתי בגידה , בגידה מאמא שלי שלא הגנה עלי , שלא שמרה עלי מהממסד הזה שעשה עלי ניסויים , כמה שהמילה בודד הייתה שם , הייתי קטנה כל כך מול המערכת הזו לבד , בלי יד מלטפת , בלי מילה אני יודעת שכואב לך בלי התחושה של להיות מוגן .
אמא שלי סיפרה לי שהיא הוציאה אותי מביה"ח וטיפלה בי במיצים של ירקות ופירות עד שהבראתי , היא אמרה שהייתי ילדה טובה והסכמתי לכל הטיפולים שלה -
כמה שזה מסביר - הייתי ילדה טובה כדי לא להיות לבד כדי לא לחוש את תחושת הבגידה והבדידות .
היום בבוקר קמתי ושאלתי את עצמי למה המחלה לא עוזבת את גופי , מה המחלה הזו משרתת , מה אני צריכה לפתור עוד , למה אני לא מסוגלת לסלוח לאותה שותפה לעבודה עכשיו אני מבינה .
עכשיו אני מבינה גם למה המילה בודד עלתה לי בטיפולים האחרונים .
וכמה מדהים שבדויק אני בפרק של "חוזק" ב"דרך האומן" .
זוכרים את זה :
_ושוב נושא הכעס שלי על המשפחה עלה , או יותר נכון על אמא שלי , חשבתי על זה שאני מטיפה לאחותי ומטיפה לבעלי לסלוח לאמא , ושאני נמצאת במקום שאין כעס על אמא , אבל השבוע ובמיוחד אתמול הבנתי שנשאר עוד משהו שלא פתרתי , משהו שקשור למילה בודד , משהו שקשור לשליטת יתר , לרצון למושלמות .
אני לא יודעת אם אני מוכנה לצלול לשם ולתקן , אבל אני יודעת שאני אצטרך להתמודד עם זה בקרוב .
אחרת המשפט שאמרתי לאחותי שאם היא לא תשחרר היא תשאר תקועה יהיה רלוונטי גם לי .
אז אני מבקשת מהיקום שישלח לי את הדרך על מנת לסלוח ._
צריך להזהר במילים ב=היקום שומע כל מילה .
אז עכשיו אני הולכת קצת להתאבל , פתחתי פצע מאוד כואב , ואני צריכה לכאוב את הכאב הזה .
אז נהייתי חולה מהסיפור של השותפה בעבודה .
הכל החל בגירודים ברגל שזמן מה אני יודעת שקשור לסיפור של חברת הילדות שלי , והסתבך באייזה זיהום או חיידק שנכנס לגוף שהתוצאה שלו בלוטות לימפה בגרון נפוחות וכבר שבוע וחצי וזה לא עוזב אותי , זה עוזב אבל לאט לאט .
אז התחלתי לעשות ניקוי גוף, תזונה המבוססת על מיצי ירקות ופירות , אבל אני צריכה לעשות ניקוי עמוק יותר , ניקוי ריגשי לשחרר את הכעס , הבגידה ועכשיו אני חושבת אולי הרצון שאם אני יעשה הכל מושלם , אני יהיה טובה , אני אסבול בשקט על הרע שעושים לי, אז אני אזכה לאהבה ,למילה טובה, לחיבוק .
הסיפור הזה של החברה ליוווה אותי שנים , תמיד הסיפור היה ברקע , ואני רציתי את החבר לעצמי לא לחלוק אותו והוא אהב רק אותי , אני הייתי בעלת התעוזה להגשים את חלומותי , ולמרות זאת חלקתי אותו איתה והיא בגדה בי , תחושת הבגידה ומכאן תחושות הלבד , חוסר היכולת להלחם מאוד חזק .
בעקבות המחלה שבה הייתי צריכה שוב להלחם כנגד המערכת (קופת חולים) , חוסר הרצון שלי להגיע לשם , ואח"כ רופאה שבדקה אותי בזלזול ונתנה לי טיפול לא מספיק מקצועי , ולחימה כנגד בעלי שמאמין בממסד הזה ולא תמך בי בדרך שלי ואף נלחם בי , נשארתי שוב לבד , אני עם האמת שלי מול המערכת הזו .
ידעתי שכל המחלה הזו קשורה לילדות, ידעתי שיש לי פקקים באוזנים שצריך לשחרר וכך היה בדויק כמו שהיה לי אחרי הסיפור עם החברה בילדות .
גם פה תחושת הבדידות הייתה חזקה (למרות שקיבלתי תמיכה מהבנות שלי ומאמא שלי ) .
ביום שישי דיברתי עם אמא שלי ואז סיפרתי לה את הסיפור של החברה והיא התפלאה , היא לא שמעה על זה , ואז היא החלה לספר (סיפור כשכבר שמעתי , אבל הפעם זה היכה בי הבנתי שהסיפור עם החברה והסיפור עם השותפה לעבודה יש לו שורש אחר , והוא שהייתי קטנה הייתי חולה מאוד ואושפזתי בבית חולים ועשו לי המון בדיקות ודקרו אותי , כפי הנראה בחוויה שלי הרגשתי בגידה , בגידה מאמא שלי שלא הגנה עלי , שלא שמרה עלי מהממסד הזה שעשה עלי ניסויים , כמה שהמילה בודד הייתה שם , הייתי קטנה כל כך מול המערכת הזו לבד , בלי יד מלטפת , בלי מילה אני יודעת שכואב לך בלי התחושה של להיות מוגן .
אמא שלי סיפרה לי שהיא הוציאה אותי מביה"ח וטיפלה בי במיצים של ירקות ופירות עד שהבראתי , היא אמרה שהייתי ילדה טובה והסכמתי לכל הטיפולים שלה -
כמה שזה מסביר - הייתי ילדה טובה כדי לא להיות לבד כדי לא לחוש את תחושת הבגידה והבדידות .
היום בבוקר קמתי ושאלתי את עצמי למה המחלה לא עוזבת את גופי , מה המחלה הזו משרתת , מה אני צריכה לפתור עוד , למה אני לא מסוגלת לסלוח לאותה שותפה לעבודה עכשיו אני מבינה .
עכשיו אני מבינה גם למה המילה בודד עלתה לי בטיפולים האחרונים .
וכמה מדהים שבדויק אני בפרק של "חוזק" ב"דרך האומן" .
זוכרים את זה :
_ושוב נושא הכעס שלי על המשפחה עלה , או יותר נכון על אמא שלי , חשבתי על זה שאני מטיפה לאחותי ומטיפה לבעלי לסלוח לאמא , ושאני נמצאת במקום שאין כעס על אמא , אבל השבוע ובמיוחד אתמול הבנתי שנשאר עוד משהו שלא פתרתי , משהו שקשור למילה בודד , משהו שקשור לשליטת יתר , לרצון למושלמות .
אני לא יודעת אם אני מוכנה לצלול לשם ולתקן , אבל אני יודעת שאני אצטרך להתמודד עם זה בקרוב .
אחרת המשפט שאמרתי לאחותי שאם היא לא תשחרר היא תשאר תקועה יהיה רלוונטי גם לי .
אז אני מבקשת מהיקום שישלח לי את הדרך על מנת לסלוח ._
צריך להזהר במילים ב=היקום שומע כל מילה .
אז עכשיו אני הולכת קצת להתאבל , פתחתי פצע מאוד כואב , ואני צריכה לכאוב את הכאב הזה .