היום דיברתי עם גננת אנתרופוסופית שנשמעת ממש נחמדה. אמרה שנשארה עם בנה עד גיל 3 בבית, ואז חיפשה מסגרת שמאפשרת חלקיות. והתקשתה למצוא. וכשהיא פתחה גן, היתה נחושה לאפשר. ואחרי שנתיים כאלה, בהם חלק מהילדים באו רק 3-4 ימים בשבוע - היא אומרת חד משמעית שזה לא היה טוב לילדים. שהם לא השתלבו. שהם היו תלושים. שכל פעם ההסתגלות מתחילה מחדש. אין לה שום אינטרסים, זו באמת ההתנסות שלה.

משיחה שלי עם הגננת התרשמתי שהרצף הוא חשוב לה כדי שתוכל להרגיש שהיא יוצרת קשר משמעותי עם הילד

ויש עוד סיבות שגם הן נוחיות בגננת. הילדים מטפסים עלי,אז אכתוב אחר כך. מסניסיון שלנו - שנתיים בגם עירוני רגיל - לא שלחנו ביום שלישי (גננת רוטציה) ולא ביום שישי (יום קצר, יום משפחתי). הוצאתי מהגן באחת ולפעמים בשתים עשרה וחצי ולא באחת וחצי. לא היה קל מבחינת הגננת, אבל היא התרגלה.

עכשיו אנחנו שוב בגן עירוני (עם ילד אחר ). הגן בתוכנית אופק חדש - נשארים עד 2 בלי ארוחת צהרים. אני לא צריכה להסביר בפורום הזה, למה זה מזעזע, נכון? התכנון הוא אותו הדבר - לא לשלוח בשלישי ושישי, מוציאה בשתים עשרה וחצי.

יש כבר דפים על קבוצת משחק
וגם גן חברים

אני מכירה את הגן בעופר אבל לא ידעתי שיש שם אפשרות לחלקיות
אני לא בטוחה בכך, אבל אולי שם יש גמישות במידה והמקום לא מלא, או שלפחות יידעו להפנות אותך הלאה.

_אולי שווה לרכז דף (אולי פה?) של גנים טובים מאפשרים וגמישים ומרכזי קבוצות משחק וכד'?
נראה לי שזה יכול להיות די שימושי.._
לדעתי כן, זה מידע שימושי למשפחות שמחפשות אופציה ל חינוך ביתי חלקי.

תודה להולכת בדרכים ולליאת
אני מכירה את הגן בעופר אבל לא ידעתי שיש שם אפשרות לחלקיות, אבדוק.. גן מקסים! תודה!
אם מישהי מהקוראות שומעת על משהו עוד כזה באזור חיפה/חוף כרמל אשמח אם תכתוב לי
ואולי שווה לרכז דף (אולי פה?) של גנים טובים מאפשרים וגמישים ומרכזי קבוצות משחק וכד'?
נראה לי שזה יכול להיות די שימושי..
(הבת שלי כנראה זקוקה לשבט אבל בלית ברירה היא תסתפק בכמה ימי גן..)

אעדכן אם יש עניין.
יש עניין

היום הלכנו ומחר לא נלך.
נעזרת בתמיכת התומכות ב"לסרוגין".
החלטתי לנסות עד ראש השנה ואז לראות. צריכה להתעמת גם עם הקושי שלי עם אהובתי בבית.
כל אחר הצהריים, ברגעי חוסר סבלנות מקוללים, שאלתי את עצמי האם לא ייטב לי (!!!!!!!!!!) באם תלך גם מחר.............
אבל זה כבר סיפור לדף אחר, לא? (עצובון...)
נראה כמה אוויר אוכל לנשום בפורמט זה, והאם בתי תזכה ממנו לאיזו שלוות נפש.
תודה.
אעדכן אם יש עניין. אשמח גם אם הדף ימשיך לחיות.

השנה מנסים מקום חדש
אפשר לשאול איפה?

רציתי להציע נקודת מבט אחרת על הבקשה של הגננות לשמור על רצף
מעניין... וטוב שכאן הגננת היתה כנה לגבי הצורך שלה ולא השליכה אותו על הילד...

אנחנו גם ניסינו שנה שעברה את קבוצת משחק באופן חלקי, יומיים בשבוע לסירוגין, וזה עבד מצוין.
השנה מנסים מקום חדש, שלושה ימים בשבוע ועוד לא החלטנו על הימים (הם מאד גמישים ומאפשרים - יש מקומות כאלה!!)
רציתי להציע נקודת מבט אחרת על הבקשה של הגננות לשמור על רצף, משיחה שלי עם הגננת התרשמתי שהרצף הוא חשוב לה כדי שתוכל להרגיש שהיא יוצרת קשר משמעותי עם הילד (ולאו דוקא כי זה חשוב להתאקלמות של הילד).

ברור שלא כולם אויבים, ונשמע שלמזלך ילדך בגן עם גננת שמבינה עניין (העדת בעצמך שהוא בגן נפלא), אבל ממה שאני רואה סביב לא זו הנורמה בכלל (בארץ על כל פנים) ואנשי חינוך וגם הורים לפעמים, באמת משוכנעים שיעשו עוול לילד אם יוציאו אותו בצהריים, מישהי בדיוק שאלה על זה לא מזמן בדף שאיני זוכרת מה שמו כעת. אמא שיכלה להוציא את הילד כל יום בצהריים אך חששה באמת ובתמים שתזיק לו ואלו הקולות שגם שמעה בסביבתה...זה אבסורד בעיני

רותה, זה לא תמיד נכון.
דווקא בגן הנפלא של בני הגדול, הגננת הקפידה לומר שעדיף בבית, ואם כבר בגן אז רק עד 1300!
וההפרש במחיר הוא ממש לא משמעותי, ממש לא.
זה לא מטעמי כסף.
זה מטעמי רצף.... אפשר להסכים או לא להסכים, אבל זה לא נובע מגרידיות תמיד... לא כל הגנים ולא כל אנשי החינוך המיינסטרימי הם האוייב..

ברור שיש ילדים והורים שזה מה שמתאים להם!
פשוט תמוה למה המערכת מציגה זאת כאקסיומה, שימים ברצף חד משמעית עדיפים לכולם...

אז שלא כמו שאר הכותבות כאן אנחנו דווקא העדפנו ימים ברצף [וגם באופן חלקי לא שבוע מלא].
לנו זה הרגיש יותר מסודר. הייתה לנו תחושה שיום כן יום לא יהיה מבלבל מדי ויהפוך את השבוע ליותר מבולגן
ומאחר ואחת הסיבות שהכנסנו לגן הייתה התחושה שלנו שהילדה זקוקה לאיזשהו סדר יום מסודר ומובנה אז בחרנו בימים רצופים.
רק התחלנו אז קשה לי עוד להביע דעה לגבי האם צדקנו או לא.

ר ו ת ה

במקומות אחרים בעולם זה מאד מקובל
חברה שלי גרה כעת באוסטרליה, ושם נדהמו מכך שרצתה לרשום את בן השלוש וחצי שלה לגן כל יום.
אם אני זוכרת נכון, הם המליצו על 3 ימים, לסירוגין
מה שכן, יש שם תשתית הרבה יותר תומכת ללהיות בבית, ורוב ההורים לילדים קטנים עובדים שבוע חלקי, יש מקומות מפגש מסודרים להורים וילדים שהמדינה מקימה ומתחזקת וכו'...

לדעתי, ה"פדגוגים" טוענים שעדיף להגיע כל יום ברצף, בעיקר מטעמי...כסף. לפחות בגנים פרטיים מעדיפים כאלו שיגיעו לשבוע שלם (וישלמו מלא), על פני כאלו שיתפסו מקום ויבואו רק לחלק מהזמן. נראה לי שעל זה התלבשה אג'נדה חינוכית עאלק.
בדיוק כמו שיש גנים פרטיים שיסבירו כמה מבחינה חינוכית עדיף לילד להשאר עד 4 ולא עד 1, ויסבירו כמה זה חשוב כדי שיהיה חלק מהחבר'ה וכו' (שמעתי את זה גם בהקשר של תינוקות בני שנה וחצי!), כשלדעתי מה שעומד לנגד עיניהם זה ההפרש בתשלום.
כדי לא להוציא את כל הפדגוגיים גרידיים, אסייג ואומר שאני בטוחה , שכמו כל דבר שנאמר מספיק פעמים, הם כבר באמת השתכנעו שיש סיבה פדגוגית, ושכחו שזה התחיל מסיבות טכניות כלכליות.
עוד משהו שתומך בתיאוריה שלי, זה שהרבה פעמים גנים במקומות לא עמוסים, מאפשרים בלי בעיה שבוע חלקי, וכשכבר יש יותר תחרות על המקומות, מעדיפים ילדים לשבוע מלא ומערימים קשיים על מי שרוצה שבוע חלקי, ושוב- כעבור זמן כבר מאמינים (צוותים והורים כאחד) שמדובר בטובת הילדים...
עוזר לזכור שזה בכלל לא כך בכל העולם, זה דיי יחודי לתרבות הורות וגנים בישראל, משהו שקשור לחישול כנראה...

וגם לי הדיבורים על קדושת הרצף מזכירים תמיד צבא, ובכלל קונוטציה של סוס עבודה שימשיך לגרור יום אחרי יום את המסע ולא יעצור לרגע כדי שלא ישים לב שזה לא כל כך כיף.
הרי לדברים כיפיים שילדים אוהבים כמו ביקור אצל חבר, סבא סבתא, חוג וכו', בד"כ לא צריך לקחת אותם יום אחרי יום ולא לתת להם לנשום כדי שיתרגלו. הם אוהבים ללכת גם פעם בשבוע בד"כ

כי קשה להם לקבל שמתייחסים לגן כאל "חוג" שרק מתבל את השבוע. והם מעדיפים את התפיסה של "שבוע עבודה מקוצר" ו"סוף שבוע ארוך".
נכון!

ובאמת כשהולכים באופן חלקי אז הגן הרבה יותר דומה ל"חוג" - היום הולכים לגן משחקים, מחר הולכים לכמה שעות לגן, מחרתיים בבית וכו'.....

ברור. גם חוג אינטנסיבי, למשל, קובעים כך - ימים א' ג' וה'. לא א' ב' וג'.

איך זה שכל המייעצים ה"פדגוגיים" תומכים דווקא ברצף?
כי קשה להם לקבל שמתייחסים לגן כאל "חוג" שרק מתבל את השבוע. והם מעדיפים את התפיסה של "שבוע עבודה מקוצר" ו"סוף שבוע ארוך".

אני חושבת שזה עדיף מאשר ימים רצופים כי אז יש זרימה שהיא בעיני יותר טבעית - אתה הולך לגן, פוגש חברים, מתמלא באקשן, ואחר כך נח... וחוזר חלילה. ללכת 3 ימים ברצף ואז פתאום 3 ימי "שקט" ברצף מרגיש לי כמו מעברים חדים מדי
מסכימה עם ההולכת. אם מסגרת חלקית- אז עדיף לסירוגין, ואז גם אפשר לראות את זה כסוג של רצף: כל יומיים-שלושה הם יחידה אחת, שבה הולכים פעם אחת לגן.
(כותבת לא מתוך ניסיון. הקטן רק בן 10 חודשים, אז אני לא מכירה מקרוב את גילאי 3)

איך זה שכל המייעצים ה"פדגוגיים" תומכים דווקא ברצף?
לדעתי בגלל שהם פשוט לא ניסו על בשרם מעולם... (וגם לא ינסו כנראה)
יש דברים שנראים סופר הגיוניים מבחוץ, אבל בחוויה הם שונים לחלוטין.
אנחנו היינו שם, ויכולות להגיב לרעיון ממקום אחר לגמרי מאשר מי שמתייחס אליו רק ברמת המחשבה.
חוצמזה, ה"פדגוגיים" הרי יזדעזעו מרוב הדברים שרובנו כאן מיישמים כאורח חיים אבל אנחנו יודעים שאין מה להזדעזע - הכל בסדר!

תודה לכל העונות!
עכשיו טוב- מצאנו מסגרת מאפשרת בקיבוץ ברקאי. לא זו של הקיבוץ. זה עשר דק מפרדס חנה ולא רלוונטי לכם כנראה בגלל המרחק.
בהצלחה.
אמא ללי, וההולכת- תודה. גם לי הרגיש יותר הרמוני יום כן יום לא (איך זה שכל המייעצים ה"פדגוגיים" תומכים דווקא ברצף?.... ) שמחתי לשמוע דעה דומה לשלי...
קרוטונית, מיד אכנס לקישורים.

ליאת, הבן שלנו היה ב קבוצת משחק, והיה מגיע בממוצע 2-3 ימים בשבוע, מפוזרים ולא רצופים.
אני חושבת שזה עדיף מאשר ימים רצופים כי אז יש זרימה שהיא בעיני יותר טבעית - אתה הולך לגן, פוגש חברים, מתמלא באקשן, ואחר כך נח... וחוזר חלילה. ללכת 3 ימים ברצף ואז פתאום 3 ימי "שקט" ברצף מרגיש לי כמו מעברים חדים מדי - מזכיר לי את הצבא, שהחיים היו מחולקים בצורה מאוד גסה לימות השבוע בשירות וסופי שבוע בבית... לי אישית זה היה קשה אבל הכי טוב - לנסות ולראות, כי לכל אדם יש קצב אחר שמתאים לו.

עכשיו טוב, מה עם הגן של מיתר במושב עופר? עד כמה שאני זוכרת אפשר לבוא שם על בסיס חלקי, והמקום פתוח וזורם, אינטימי ונעים.
שווה לבדוק http://www.beit-meitar.org.il/content.php?id=33

יש המון רעיונות מוצלחים בדף פתרון ביניים לחינוך ביתי
וגם שילוב גן וחינוך ביתי

בתי הלכה במשך כמה חודשים ליומיים בשבוע, לא רצופים (נדמה לי שזה היה שני וחמישי). ואחר כך עברה לארבעה ימים שהיו כן רצופים וקבועים. זה היה החל מגיל שנתיים ושלושה חודשים בערך. עכשיו כשאני חושבת על זה, גם בתי הבכורה הלכה בגיל שלוש וחצי בערך לשלושה ימים בשבוע לתקופה מסוימת. לשתיהן זה מאד התאים.
בעיני זה מאד תלוי בילדה, בגן, בכם, אבל אם יש תכנית ברורה וידועה של מתי הולכים לגן ומתי לא אז אחרי שמתרגלים אליה זה יכול לעבוד נהדר. מה שכן, מרגע שהגן נכנס לחיים שלכם כמשפחה זה משפיע גם על ההתנהלות של הבית כי זה כן דורש איזה שהוא ריתמוס יותר קבוע בשבוע ובשעות היום. אולי כדאי להתבונן גם על המפגש בין הגן לבית ולראות איך הוא עובד.

בכל אופן, לדעתי ומנסיוני כל עוד זה לא שבוע מלא, יותר קל שימי הגן "מפוזרים" בתוך השבוע ולא מחלקים אותו לשניים. ואם יש פעילויות קבועות אחרות שעושים בימים שהם לא ימי גן, אז זה בכלל נותן לשבוע איזה שהוא מבנה שלילד קל לזכור אותו ולהשען עליו. אבל יכול להיות שיש ילדים שעבורם זה אחרת...

בהצלחה

איפה יש דבר כזה? מכירים משהו כזה באזור חיפה / חוף כרמל..?
בת שנתיים וחצי שלי ממש מבקשת גן.. אני מוכנה להתפשר על גן חלקי
אבל לא מכירה כזה באזור, אשמח לפרטים..

תודה עולם.
קראתי את הדפים שקישרת אותי אליהם, ולא נעניתי.
אם מישהי יישמה את מה שתיארתי בתחילת הדף, אודה אם תשתף.

חינוך ביתי חלקי
חינוך ביתי חלקי מבחינת החוק

ביתי בת שלוש וחצי והייתה עד כה בבית.
נוצר לי צורך באוויר לנשימה, ולטענת הסובבים, לה יש צורך בריתמוס. בהתחשב בהתנהלות הבלתי מסודרת שלי ושל אביה, ובכך שאהובתי בועטת ומתנגשת בכל "קיר" אפשרי, אני מוכנה לבדוק טענה זו ולכן משחררת את אידאל החינוך הביתי. (עובדת על זה)
האם יש למישהו נסיון עם הליכה לגן לסירוגין, יום כן יום לא? (עד אחת וחצי)
מתלבטת בין פורמט זה לבין ארבעה ימים רצופים.
היינו כחודש שלושה ימים רצופים, וארבעה בבית וזה יצר בלבול מסויים.
מבקשת את טובת הילדה.
שתי האפשרויות מתאימות לי.
אשמח מאד אם תחלקו עמי את נסיונכם.
תודה תודה תודה מראש

ביתי בת שלוש וחצי והייתה עד כה בבית.
נוצר לי צורך באוויר לנשימה, ולטענת הסובבים, לה יש צורך בריתמוס. בהתחשב בהתנהלות הבלתי מסודרת שלי ושל אביה, ובכך שאהובתי בועטת ומתנגשת בכל "קיר" אפשרי, אני מוכנה לבדוק טענה זו ולכן משחררת את אידאל החינוך הביתי. (עובדת על זה)
האם יש למישהו נסיון עם הליכה לגן לסירוגין, יום כן יום לא? (עד אחת וחצי)
מתלבטת בין פורמט זה לבין ארבעה ימים רצופים.
היינו כחודש שלושה ימים רצופים, וארבעה בבית וזה יצר בלבול מסויים.
מבקשת את טובת הילדה.
שתי האפשרויות מתאימות לי.
אשמח מאד אם תחלקו עמי את נסיונכם.