על ידי מיכל* » 30 יולי 2008, 14:17
דילמה שעלתה היום, אשמח למחשבות של האנשים החכמים שכאן באתר (וגם אם אתם לא מרגישים מאוד חכמים... אשמח!)
באתי לפגישה ראשונה עם פסיכולוגית.
קופת החולים שלי מממנת חלק מן הטיפול עד ל - 30 טיפולים (ביטוח משלים). כך שחשבתי שאני משלמת 50 ש"ח היום (לפגישה ראשונה - אח"כ הסכום עולה). בעבר, לפני כמה שנים, כבר הייתי מטופלת כך דרך הקופה, ואף המשכתי עם הפסיכולוגית גם לאחר שנגמרו 30 הפגישות המסובסדות.
כך ניהלנו את הפגישה הראשונה, במהלכה הזכרתי משהו שאמרה הפסיכולוגית הקודמת. בסוף הפגישה באתי לשלם, אמרתי, 50 ש"ח, נכון, הפסיכולוגית אמרה, כן, ואז שאלה - הפסיכולוגית שהיית אצלה, לא היתה דרך קופת החולים, נכון? אמרתי, שזה דווקא כן היה דרך קופת החולים.
ואז הסתבר, שה- 30 פגישות האלה, הן לא פעם בשנה, או בתקופה מסויימת - זה פעם בחיים. ושאני לא זכאית לעוד סבסוד. כך שעליי לשלם את הסכום המלא - 300 ש"ח.
אני הייתי מאוד מופתעת מהעניין. היא הבהירה לי שזה אכן כך.
היא אמרה שזו אי הבנה, שיצא שאני לא אמרתי (כלומר, אמרתי שאני באה דרך קופת החולים, אך לא שהייתי בעבר בטיפול), והיא לא שאלה, ואם היה לה את מספר ת.ז. שלי לפני כן, היא היתה בודקת במחשב, ורואה שאני לא זכאית. אך לא היה לה, ולא בדקה. האמת, היא העבירה את הכרטיס שלי לפני הטיפול במחשב, אך כנראה שהיא לא רואה את הפרטים הללו.
ישבנו והסתכלנו אחת על השניה, מה עושים מכאן.
דבר ראשון, היא אמרה שתגיש בקשה לקופת החולים לאישור לעוד פגישות, ואז אולי, אולי - ממש לא בטוח - יאשרו עוד פגישות בסך של 150 ש"ח.
דבר שני, חשבנו האם ארצה להמשיך בטיפול גם בסכום המלא, היא אולי תתן הנחה קטנה (ל- 250), אולי נרווח קצת את הפגישות. על המקום החלטתי שכן- היא נראית מקצועית ונתנה לי תחושה טובה- , וקבענו לשבוע הבא (כשברור שזה כבר במחיר המלא).
ואז עלתה השאלה, כמה אני משלמת על הפגישה הזו. היו לי רק 150 ש"ח עלי, והגענו להבנה שזה מה שאשלם. שילמתי, וקיבלתי קבלה.זה היה לפני הדיון על ההמשך, ואז, ממש לפני שהלכתי, הבנתי שאני צריכה להבין אם הפינה הזו סגורה, ושאלתי האם אני
עדיין חייבת לה כסף על הפגישה של היום. היא אמרה שאם לא נקבל אישור מקופת החולים על סבסוד, אז אהיה חייבת לה השלמת הסכום למחיר המלא.
הרגשתי לא נוח עם זה. תבינו, באתי עם כוונה לשלם 50, אני משלמת 150, ודורשים ממני עוד 150. יותר מדי כסף בהפתעה, בשבילי.
אמרתי לה שאולי, מכיוון שזו היתה טעות של שתינו, ניפגש איפשהו באמצע. היא ממש התרגזה (אבל בעדינות ובשקט), אמרה שזו לא היתה טעות מצידה, שהיא גם לא חייבת לבקש פגישות נוספות מקופת החולים, שקופת החולים הזו נותנת הרבה יותר מקופות אחרות, ושהיא לא תקבל תשלום על הפגישה הזו מקופת החולים אם הם לא יאשרו.
כך נפרדנו, הודיתי לה. נשארתי עם תחושה לא נעימה.
אני מרגישה שזו כן היתה טעות של שתינו. מאוד מוזר לי לבוא לפגישה שאני יודעת שאני משלמת עליה 50 ש"ח (וגם היא יודעת), ולשלם 300. זה הפרש ענק. למרות שה"ידיעה" שלנו התבררה כשגויה.
אני מבינה שהבעיה היא בתקשורת, וש"כולם צודקים". השאלה איך פותרים את זה. מי בא לקראת מי.
חברה אחת אמרה לי, כולה כסף, תשלמי ותעזבי את זה.
אבל באותה מידה, גם הפסיכולוגית יכולה להגיד, כולה כסף, אעזוב את זה. ניפגש איפשהו באמצע.
חבר אחר (בעל עסק, עצמאי) אמר, סביר שתיפגשו איפשהו באמצע, היא הרי לא מפסידה על זה, סה"כ מרוויחה קצת פחות.
ועכשיו, חוץ מהעניין העקרוני - שהוא לא כל כך עקרוני, אני אשלים לה את הסכום אם יהיה צורך- באמת, כולה כסף - אני מרגישה שאני כבר לא יודעת אם אני רוצה להמשיך את הטיפול איתה, על רקע חוסר הגמישות והגישה.
ואולי זה סתם סימן שאני צריכה מישהי אחרת, ולא קשור למי צודקת, פשוט סימן שאם היתה צרימה על ההתחלה אז לא צריך להמשיך?
ואולי באמת לעזוב את זה, ולהגיד- היא מקצועית, ולהמשיך? לתת לזה צ'אנס?
מה אתן אומרות?
תודה!!
דילמה שעלתה היום, אשמח למחשבות של האנשים החכמים שכאן באתר (וגם אם אתם לא מרגישים מאוד חכמים... אשמח!)
באתי לפגישה ראשונה עם פסיכולוגית.
קופת החולים שלי מממנת חלק מן הטיפול עד ל - 30 טיפולים (ביטוח משלים). כך שחשבתי שאני משלמת 50 ש"ח היום (לפגישה ראשונה - אח"כ הסכום עולה). בעבר, לפני כמה שנים, כבר הייתי מטופלת כך דרך הקופה, ואף המשכתי עם הפסיכולוגית גם לאחר שנגמרו 30 הפגישות המסובסדות.
כך ניהלנו את הפגישה הראשונה, במהלכה הזכרתי משהו שאמרה הפסיכולוגית הקודמת. בסוף הפגישה באתי לשלם, אמרתי, 50 ש"ח, נכון, הפסיכולוגית אמרה, כן, ואז שאלה - הפסיכולוגית שהיית אצלה, לא היתה דרך קופת החולים, נכון? אמרתי, שזה דווקא כן היה דרך קופת החולים.
ואז הסתבר, שה- 30 פגישות האלה, הן לא פעם בשנה, או בתקופה מסויימת - זה פעם בחיים. ושאני לא זכאית לעוד סבסוד. כך שעליי לשלם את הסכום המלא - 300 ש"ח.
אני הייתי מאוד מופתעת מהעניין. היא הבהירה לי שזה אכן כך.
היא אמרה שזו אי הבנה, שיצא שאני לא אמרתי (כלומר, אמרתי שאני באה דרך קופת החולים, אך לא שהייתי בעבר בטיפול), והיא לא שאלה, ואם היה לה את מספר ת.ז. שלי לפני כן, היא היתה בודקת במחשב, ורואה שאני לא זכאית. אך לא היה לה, ולא בדקה. האמת, היא העבירה את הכרטיס שלי לפני הטיפול במחשב, אך כנראה שהיא לא רואה את הפרטים הללו.
ישבנו והסתכלנו אחת על השניה, מה עושים מכאן.
דבר ראשון, היא אמרה שתגיש בקשה לקופת החולים לאישור לעוד פגישות, ואז אולי, אולי - ממש לא בטוח - יאשרו עוד פגישות בסך של 150 ש"ח.
דבר שני, חשבנו האם ארצה להמשיך בטיפול גם בסכום המלא, היא אולי תתן הנחה קטנה (ל- 250), אולי נרווח קצת את הפגישות. על המקום החלטתי שכן- היא נראית מקצועית ונתנה לי תחושה טובה- , וקבענו לשבוע הבא (כשברור שזה כבר במחיר המלא).
ואז עלתה השאלה, כמה אני משלמת על הפגישה הזו. היו לי רק 150 ש"ח עלי, והגענו להבנה שזה מה שאשלם. שילמתי, וקיבלתי קבלה.זה היה לפני הדיון על ההמשך, ואז, ממש לפני שהלכתי, הבנתי שאני צריכה להבין אם הפינה הזו סגורה, ושאלתי האם אני
עדיין חייבת לה כסף על הפגישה של היום. היא אמרה שאם לא נקבל אישור מקופת החולים על סבסוד, אז אהיה חייבת לה השלמת הסכום למחיר המלא.
הרגשתי לא נוח עם זה. תבינו, באתי עם כוונה לשלם 50, אני משלמת 150, ודורשים ממני [b]עוד[/b] 150. יותר מדי כסף בהפתעה, בשבילי.
אמרתי לה שאולי, מכיוון שזו היתה טעות של שתינו, ניפגש איפשהו באמצע. היא ממש התרגזה (אבל בעדינות ובשקט), אמרה שזו לא היתה טעות מצידה, שהיא גם לא חייבת לבקש פגישות נוספות מקופת החולים, שקופת החולים הזו נותנת הרבה יותר מקופות אחרות, ושהיא לא תקבל תשלום על הפגישה הזו מקופת החולים אם הם לא יאשרו.
כך נפרדנו, הודיתי לה. נשארתי עם תחושה לא נעימה.
אני מרגישה שזו כן היתה טעות של שתינו. מאוד מוזר לי לבוא לפגישה שאני יודעת שאני משלמת עליה 50 ש"ח (וגם היא יודעת), ולשלם 300. זה הפרש [b]ענק[/b]. למרות שה"ידיעה" שלנו התבררה כשגויה.
אני מבינה שהבעיה היא בתקשורת, וש"כולם צודקים". השאלה איך פותרים את זה. מי בא לקראת מי.
חברה אחת אמרה לי, כולה כסף, תשלמי ותעזבי את זה.
אבל באותה מידה, גם הפסיכולוגית יכולה להגיד, כולה כסף, אעזוב את זה. ניפגש איפשהו באמצע.
חבר אחר (בעל עסק, עצמאי) אמר, סביר שתיפגשו איפשהו באמצע, היא הרי לא מפסידה על זה, סה"כ מרוויחה קצת פחות.
ועכשיו, חוץ מהעניין העקרוני - שהוא לא כל כך עקרוני, אני אשלים לה את הסכום אם יהיה צורך- באמת, כולה כסף - אני מרגישה שאני כבר לא יודעת אם אני רוצה להמשיך את הטיפול איתה, על רקע חוסר הגמישות והגישה.
ואולי זה סתם סימן שאני צריכה מישהי אחרת, ולא קשור למי צודקת, פשוט סימן שאם היתה צרימה על ההתחלה אז לא צריך להמשיך?
ואולי באמת לעזוב את זה, ולהגיד- היא מקצועית, ולהמשיך? לתת לזה צ'אנס?
מה אתן אומרות?
תודה!!