על ידי נאוה_פרנס* » 21 אוגוסט 2001, 15:22
עד כמה שידיעתי מגעת, חנית צודקת לגבי הסיבה לכינון חוק חינוך חובה
לגבי חוקיות החינוך הביתי, ידוע לי שצריך להגיש בקשה לאישור. מגישים למנהל המחוז אליו שייכים, האישור צריך להינתן על ידי השרה. ממה שידוע לי על השרה היא לא ממש אוהבת את קריאת התיגר על המערכת כפי שהיא באה לידי ביטוי בריבוי בתי הספר האלטרנטיביים ובריבוי המבקשים לחנך מהבית.
היא משחררת סירובים כמעט באופן אוטומטי.
בדיוק היום כתבתי את מכתב הפניה שלי - אני מעדיפה לשתף פעולה עם המערכת, במיוחד כמי שחיה בחברה שמרנית שלא מתלהבת ממה שאני עושה. זה לא שמה שהחברה חושבת עלי כל כך חשוב לי, אבל.. הילד שלי אמור לשחק עם הילדים שלהם. בחירה יוצאת דופן שכזאת (בנוסף לכל שאר הבחירות בחיי), יכולה לגרום לחלק מהם למנוע מילדיהם לשחק עם בני. אז...
פניתי יפה למועצה, אני מגישה מכתב בו אני נמנעת מלהכפיש את המועצה ואז... אולי נוכל לבקר לפעמים בגן (שם יש צוות שהוא אהב וכמה חברים) או אולי, אם ירצה, להצטרף לטיולים עם בני שכבתו בכיתה א', ואולי, אם ישאל שאלות, אוכל להיכנס לביה"ס ולהסביר לו עם עזרי לימוד שלהם. זה מגדיל את האפשרויות שלי.
אם יסרבו? נראה שבכל זאת, אבזבז את זמני השנה במכתבים הלוך חזור, ובכל זאת, אעבור על החוק.
לגבי פיקוח,
חשוב לזכור שיש המון התעללות בילדים, ניצול והזנחה גם. השארת ילד בבית מאפשרת לזה לקרות ביתר קלות, ולכן גם ביתר חומרה. חס וחלילה, אני לא מאשימה אף אחד אבל.. מבחינת החברה כמכלול - האם אפשר לדעת? אם זה יהיה קל ופשוט וללא פיקוח, האם אין זה מעלה את הסיכויים שמתעללים למניהם ינצלו את הפרצות?
זה קרה בקיצבאות הרווחה של הביטוח הלאומי. יש מי שמרמים את המערכת, ואז כשמגיע אדם ישר, זו השפלה של ממש.
נכון, יש מקום לבחון מי יהיו המפקחים ומי תהיה הרשות המפקחת.
חשוב להגדיר את מטרות הפיקוח ולהציב גבולות ברורים. אנחנו חיים במדינת חוק, וכפי שאנחנו חיים בחופש שלנו בתוך גבולות החוק, האם לא נוכל לחנך את ילדינו בבית, ולשמור על החופש בתוך הגבולות?
בתי ספר דמוקרטיים הם כבר עובדה קיימת, חינוך ביתי ייתן הרבה יותר חופש - כמה חופש צריך אדם כדי להרגיש חופשי? האם תחושת החופש באמת תוגבל על ידי מיסוד האופציה? או שאולי המיסוד ישחרר אותנו להתעסק בדברים חשובים יותר מה"מאבק במערכת"?
אני חושבת שאלכסנדר צודק לגבי התאחדות, ליכוד שורות ודיון משותף בצרכינו מהמערכת - כדי לזרז מיסוד האופציה (ואולי נוכל לקבל את תקציבי החינוך של ילדינו). אני מסכימה איתך, אלכסנדר שזו בעיה שאף אחד לא יודע מי וכמה בחינוך הביתי.
אני קוראת כאן להתפקדות - רועייייייי, איך בונים טבלה????
פתחתי דף חדש:
התפקדות לחינוך ביתי והתפקדתי
או שאולי עדיף, לא על גבי האתר: שילחו לי באי מייל: שם ההורים, שם הילדים כולל גיל, כתובת, טלפונים וממתי אתם בחינוך הביתי - נתחיל לגבש רשימות, לאסוף את הכוח (
[email protected])
בהמשך, נוכל להחליט איך לפעול - למשל: נקים
עמותה לקידום זכויות חינוך ביתי
מה דעתכם?
עד כמה שידיעתי מגעת, חנית צודקת לגבי הסיבה לכינון חוק חינוך חובה
לגבי חוקיות החינוך הביתי, ידוע לי שצריך להגיש בקשה לאישור. מגישים למנהל המחוז אליו שייכים, האישור צריך להינתן על ידי השרה. ממה שידוע לי על השרה היא לא ממש אוהבת את קריאת התיגר על המערכת כפי שהיא באה לידי ביטוי בריבוי בתי הספר האלטרנטיביים ובריבוי המבקשים לחנך מהבית.
היא משחררת סירובים כמעט באופן אוטומטי.
בדיוק היום כתבתי את מכתב הפניה שלי - אני מעדיפה לשתף פעולה עם המערכת, במיוחד כמי שחיה בחברה שמרנית שלא מתלהבת ממה שאני עושה. זה לא שמה שהחברה חושבת עלי כל כך חשוב לי, אבל.. הילד שלי אמור לשחק עם הילדים שלהם. בחירה יוצאת דופן שכזאת (בנוסף לכל שאר הבחירות בחיי), יכולה לגרום לחלק מהם למנוע מילדיהם לשחק עם בני. אז...
פניתי יפה למועצה, אני מגישה מכתב בו אני נמנעת מלהכפיש את המועצה ואז... אולי נוכל לבקר לפעמים בגן (שם יש צוות שהוא אהב וכמה חברים) או אולי, אם ירצה, להצטרף לטיולים עם בני שכבתו בכיתה א', ואולי, אם ישאל שאלות, אוכל להיכנס לביה"ס ולהסביר לו עם עזרי לימוד שלהם. זה מגדיל את האפשרויות שלי.
אם יסרבו? נראה שבכל זאת, אבזבז את זמני השנה במכתבים הלוך חזור, ובכל זאת, אעבור על החוק.
לגבי פיקוח,
חשוב לזכור שיש המון התעללות בילדים, ניצול והזנחה גם. השארת ילד בבית מאפשרת לזה לקרות ביתר קלות, ולכן גם ביתר חומרה. חס וחלילה, אני לא מאשימה אף אחד אבל.. מבחינת החברה כמכלול - האם אפשר לדעת? אם זה יהיה קל ופשוט וללא פיקוח, האם אין זה מעלה את הסיכויים שמתעללים למניהם ינצלו את הפרצות?
זה קרה בקיצבאות הרווחה של הביטוח הלאומי. יש מי שמרמים את המערכת, ואז כשמגיע אדם ישר, זו השפלה של ממש.
נכון, יש מקום לבחון מי יהיו המפקחים ומי תהיה הרשות המפקחת.
חשוב להגדיר את מטרות הפיקוח ולהציב גבולות ברורים. אנחנו חיים במדינת חוק, וכפי שאנחנו חיים בחופש שלנו בתוך גבולות החוק, האם לא נוכל לחנך את ילדינו בבית, ולשמור על החופש בתוך הגבולות?
בתי ספר דמוקרטיים הם כבר עובדה קיימת, חינוך ביתי ייתן הרבה יותר חופש - כמה חופש צריך אדם כדי להרגיש חופשי? האם תחושת החופש באמת תוגבל על ידי מיסוד האופציה? או שאולי המיסוד ישחרר אותנו להתעסק בדברים חשובים יותר מה"מאבק במערכת"?
אני חושבת שאלכסנדר צודק לגבי התאחדות, ליכוד שורות ודיון משותף בצרכינו מהמערכת - כדי לזרז מיסוד האופציה (ואולי נוכל לקבל את תקציבי החינוך של ילדינו). אני מסכימה איתך, אלכסנדר שזו בעיה שאף אחד לא יודע מי וכמה בחינוך הביתי.
אני קוראת כאן להתפקדות - רועייייייי, איך בונים טבלה????
פתחתי דף חדש: [po]התפקדות לחינוך ביתי[/po] והתפקדתי
או שאולי עדיף, לא על גבי האתר: שילחו לי באי מייל: שם ההורים, שם הילדים כולל גיל, כתובת, טלפונים וממתי אתם בחינוך הביתי - נתחיל לגבש רשימות, לאסוף את הכוח (
[email protected])
בהמשך, נוכל להחליט איך לפעול - למשל: נקים [po]עמותה לקידום זכויות חינוך ביתי[/po]
מה דעתכם?