על ידי טליה_אלמתן* » 29 מאי 2009, 23:52
וואי אצלנו אותו הדבר עם אורי. פעם ספרתי שלושת רבעי שעה (!) לשים נעלייים לפני יציאה, עם תזכורת אחת לכמה דקות. הוא פשוט ישב לו עם הנעליים ואין לי מושג מה הוא עשה בזמן הזה.
אנחנו כן נועלים לו בסוף, אבל זה מעצבן כי אני מאוד עסוקה לפני יציאה, וגם הידיים מלאות, או שקשה להתכופף ולעזור לו עם התינוק במנשא.
הוא גם תמיד האחרון ליד שולחן האוכל, ולא סתם, אלא רבע שעה אחרינו. מאז ומתמיד היה ככה.
אין לי ספק שהוא לא "בודק" או עושה משהו מכוון, כי כשמזכירים לו הוא כאילו "מתעורר" או מתנער, ואם אנחנו כבר עברנו את גבול ההכלה והתעצבנו, אז הוא גם נבהל, כאילו שהוא לא מוצא את עצמו או לא מצליח להיזכר מה קורה בסיטואציה לאיזו שניה.
איזה כיף לקרוא שיש עוד הורים שמתמודדים עם האתגר הזה!
אה, עוד נזכרתי שלוקח לו המון זמן לגמור משפט. התחום הוורבלי מעולם לא היה חזק אצלו (התחיל לדבר מאוחר, בעיקר ביחס לאחים). לוקח לו המון זמן למצוא את המילים, ובנוסף, הוא כמובן מתחיל לתעות במחשבות באמצע, בגלל שלוקח לו המון זמן לסיים. בזה אני דווקא מאוד טובה (לחכות בסבלנות עד שיסיים לדבר, בלי לקטוע, בלי להשלים לו, בלי לנחש את הסוף ולענות לו לפני שסיים לדבר בעצמו, בלי שהאחרים שנכנסים באמצע יצליחו להפריע לי), אבל כבר קרה כמה פעמיםשהוא שכח מה הוא התחיל להגיד.
הוא גם ילד מאוד נפיץ, ומאוד מתקשה לשלוט בכעס שלו. היתה לו תקופה לאחרונה שהוא היה טורק דלת, או דוחף כסא, או בועט בשולחן, וכן הלאה. אני חושבת שהוא כזה, אולי בגלל תסכול מהקושי לבטא את עצמו. בקיצור - לא בטוחה שכל זה קשור לרחפנות, אבל בגלל שאצלו יש גם איטיות ולא רק רחפנות, אז נזכרתי.
וואי אצלנו אותו הדבר עם אורי. פעם ספרתי שלושת רבעי שעה (!) לשים נעלייים לפני יציאה, עם תזכורת אחת לכמה דקות. הוא פשוט ישב לו עם הנעליים ואין לי מושג מה הוא עשה בזמן הזה.
אנחנו כן נועלים לו בסוף, אבל זה מעצבן כי אני מאוד עסוקה לפני יציאה, וגם הידיים מלאות, או שקשה להתכופף ולעזור לו עם התינוק במנשא.
הוא גם תמיד האחרון ליד שולחן האוכל, ולא סתם, אלא רבע שעה אחרינו. מאז ומתמיד היה ככה.
אין לי ספק שהוא לא "בודק" או עושה משהו מכוון, כי כשמזכירים לו הוא כאילו "מתעורר" או מתנער, ואם אנחנו כבר עברנו את גבול ההכלה והתעצבנו, אז הוא גם נבהל, כאילו שהוא לא מוצא את עצמו או לא מצליח להיזכר מה קורה בסיטואציה לאיזו שניה.
איזה כיף לקרוא שיש עוד הורים שמתמודדים עם האתגר הזה!
אה, עוד נזכרתי שלוקח לו המון זמן לגמור משפט. התחום הוורבלי מעולם לא היה חזק אצלו (התחיל לדבר מאוחר, בעיקר ביחס לאחים). לוקח לו המון זמן למצוא את המילים, ובנוסף, הוא כמובן מתחיל לתעות במחשבות באמצע, בגלל שלוקח לו המון זמן לסיים. בזה אני דווקא מאוד טובה (לחכות בסבלנות עד שיסיים לדבר, בלי לקטוע, בלי להשלים לו, בלי לנחש את הסוף ולענות לו לפני שסיים לדבר בעצמו, בלי שהאחרים שנכנסים באמצע יצליחו להפריע לי), אבל כבר קרה כמה פעמיםשהוא שכח מה הוא התחיל להגיד.
הוא גם ילד מאוד נפיץ, ומאוד מתקשה לשלוט בכעס שלו. היתה לו תקופה לאחרונה שהוא היה טורק דלת, או דוחף כסא, או בועט בשולחן, וכן הלאה. אני חושבת שהוא כזה, אולי בגלל תסכול מהקושי לבטא את עצמו. בקיצור - לא בטוחה שכל זה קשור לרחפנות, אבל בגלל שאצלו יש גם איטיות ולא רק רחפנות, אז נזכרתי.