הבנתי לגבי הרישיון ... אוף, למה לא ידעתי את כל זה לפני התואר הראשון ...
אבדוק את הכיוון של פסיכותרפיה גם ! ראיתי שיש ברידמן פסיכותרפיה הוליסטית ... המממ גם באדלר יש. אבל קהל היעד זה פסיכולוגים ועובדים סוציאלים...
דווקא כל האמנות-ספרות פחות מתחברים לי ... אני מעדיפה משהו יותר מוחשי כמו משחק או גינון
בשביל פסיכודרמה אני ביישנית מדי :-]

הי,
"רשיון" יש לעובדים סוציאליים. למטפלים בהבעה וביצירה ובתחומים האחרים שהזכרתי אין רשיון (ממשלתי, של משרד הבריאות למשל), פשוט כי המקצועות הללו לא הוסדרו והחוק בעניינם עמד ועומד על שולחנן של כמה כנסות, גם הנוכחית.
בסיום לימודי תואר שני (אפשרי בחלק מהמקצועות) או "לימודי תעודה", תקבלי (הפתעה!) תעודה.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

בתחום ההבעה והיצירה, כאמור או לימודי פסיכותרפיה.(3 שנים, אך נדמה לי שצריך נסיון טיפולי)
יש גם טיפול באמצעות בע"ח

מה לגבי פסיכודרמה?

בדקתי לגבי תואר שני לעבודה סוציאלית ...
אני יודעת שזה שלוש שנים. יש לי חברה שבדיוק עושה את זה (אבל לה יש ניסיון כעובדת סוציאלית)
גינון טיפולי דווקא יותר מעניין אותי אבל כמה שחיפשתי לא הצלחתי להבין אם זה נותן ממש תעודת מטפל עם רישיון והכל

אוקי, עכשיו שמתי לב שלא הרחבתי על ה"מה". לימודי עבודה סוציאלית - 3-4 ימים בשבוע לתואר שני, ודורשים גם שנה-שנתיים השלמות (כן כן, גם עם תואר בפביכולוגיה).
בשדה הטיפולים הרגשיים בהבעה וביצירה (שאליהם התיחסתי בתשובתי) יש מגוון: טיפול באמנות, דרמה, תנועה, קולנוע וביבליותרפיה.
ויש גם: טיפול בעזרת בעלי חיים, גינון טיפולי, תאטרון בובות ועוד.

תודה על התשובות !
תואר בטיפול באומנות - חשבתי על זה אבל אני פחות מתחברת לאומנות דווקא ... אבל אולי זה יתחבר לי יותר מאשר עבודה סוציאלית

מה עם כיוון של תואר שני בטיפול באומנות?

שלום [po]ניחוח אדמה אחרי הגשם[/po],
ממה שמוכר לי, לימודים אקדמיים שבסופם ניתן לטפל עם תעודה הם בדרך כלל במסלולים ובתכניות של שלוש שנים - שנתיים לימודים ושנה נוספת של לימודים והתנסות מעשית יותר אינטנסיבית.
כדאי, כפי שהמליצה [po]אמא בגבעתיים[/po], לפשפש בתכניות השונות של מקומות הלימוד (עם תואר אקדמי - אוניברסיטת חיפה, בלי תואר (עם תעודה) - נסי מכללות כמו סמינר הקיבוצים, בית ברל ודומות) ולבחור לך אחת.
אני לא חושבת שהסנטימטר החסר בממוצע שלך ישפיע על קבלתך. אם את מודאגת מהעניין, אפשר להתקשר למזכירויות החוגים השונים ולשאול.
בהצלחה!

[u]אה והממוצע שלי בתואר הוא 84.99 ... וראיתי שברוב התכניות הקבלה היא מ-85 מינימום ..[/u]
בדרך כלל יש מסלול לקבלת חריגים, כמו במקרה שלך, אבל בעיתוי הזה סביר להניח שכבר מלא.
בקיצור, אני ממליצה לך שקודם תמצאי מסלול שאת רוצה ואז תבררי על חריגים

עברה שנה ואני כותבת פה שוב
למדתי בסוף שנה של תכנית מאוד מעניינת - "המשחק ככלי טיפולי" בבר אילן.
למדתי הרבה והרגשתי שהתחום מתאים לי אבל הלימודים האלו לא נתנו לי תעודה של מטפלת כי יש לי תואר ראשון בפסיכולוגיה ולא במשהו טיפולי
אני מתחילה לחשוב על לעשות הסבה למשהו שיתן לי רישיון טיפולי, כמו עבודה סוציאלית... אבל זה כל כך ארוך ויקר... 3 שנים עכשיו ?
אילו מסלולים קצרים יותר יש ? מישהי מכירה אולי ? אני רוצה רישיון טיפולי וסטאז' עם הרבה התנסות... פחות רוצה לימודים תיאורטיים
אה והממוצע שלי בתואר הוא 84.99 ... וראיתי שברוב התכניות הקבלה היא מ-85 מינימום ..

[u]מהאתר שלהם זה לא נראה ככה...[/u]
יכול להיות שזה נפתח מחדש? באמת מעניין... בכל אופן עד כמה שידוע לי המרכז התנתק וכבר מזמן לא קשור למשה אלבאום הוגה השיטה (שגם כתב תקופה מסוימת פה באתר, את יכולה לחפש).
אני רק רוצה לסייג שוב, מה שכתבתי לך זו דעתי האישית מאד, אני מכירה כמה אנשים שמאד מאמינים בשיטה ויש לי אפילו חברה טובה שהיא מטפלת.
כך שזה מאד מאד סובייקטיבי. אם המרכז עדיין קיים אולי באמת כדאי ללכת לאיזה יום פתוח להתרשמות אישית (אבל שימי לב ובדקי היטבה את כל ההיבט המנהלי).

תודה רבה על התשובות !
{{}}[b]פרח[/b] לא ידעתי שאלבאום פשט את הרגל - מהאתר שלהם זה לא נראה ככה... בכל מקרה זה נשמע חשוד וגם הם לא חזרו אליי כשהתקשרתי לבקש מידע על הלימודים
בכל מקרה תודה על ההסבר על השיטה ועל האי המלצה - זה חשוב לי מאוד !
דוד ילין זו אפשרות מעניינת, אני בודקת את האתר שלהם עכשיו

{{}}[b]נעמי[/b] תודה רבה ! אני אוהבת יוגה, אני אחשוב על האפשרות של וינגייט, הכיוון הזה לא עלה על דעתי, חשבתי על משהו יותר טיפולי עד כה

ניחוח אדמה אחרי הגשם-
אם את אוהבת יוגה ורוצה לעבוד עם ילדים אני ממליצה לך ללמוד במכון וינגייט קורס שנתי של מדריכי יוגה לילדים
זה קורס שנתי לתעודה פעם בשבוע בימי חמישי שמלמד אותך איך ללמד יוגה לילדים בגילאים שונים,
תלמדי מגוון טכניקות מהיוגה שמשפרות יכולות למידה וריכוז של ילדים ומשפרות יכולות הרפייה ורגיעה.
העבודה ביוגה לילדים היא גם קבוצתית וגם פרטנית. הקורס הבא נפתח ב15/11
לפרטים נוספים- http://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=209&CategoryID=807
את גם מוזמנת ליצור איתי קשר- נעמי 054-8016910 בהצלחה!

[u]חשבתי על שיטת אלבאום,[/u]
עד כמה שידוע לי אלבאום מזמן פשטו את הרגל וכבר אין מרכזים פעילים שמלמדים את השיטה אלא רק מטפלים שלמדו את השיטה בזמנו ועדיין מטפלים על פיה.
מהיכרות (אישית, למדתי שם עוד לפני הבלגנים) בדיעבד לא הייתי ממליצה על השיטה הזו, נראית לי קצת אקלקטית מדי, אוספת קצת מכל דבר ולא מעמיקה מספיק.
לעומת זאת אני חושבת שטיפול באמצעות אומנות, משחק, סיפורים, מוזיקה אלה תחומים מרתקים, מעמיקים ובעלי כלים טיפוליים ומרפאים אמיתיים.
אבל זו כמובן רק דעתי האישית...
בכל מקרה, נראה לי ששווה לברר בדוד ילין לגבי המסלולים ללימודים מתקדמים שיש שם.

אני מחפשת כיוון לימודים, אשמח לרעיונות מניסיונכן מה כדאי ללמוד בתחום עבודה פרטנית עם ילדים בגיל הרך
חשבתי על שיטת אלבאום, או משהו דומה, אולי שיותר מתמקד בבעיות רגשיות קלות יחסית, עבודה דרך משחק ?
רצוי שהלימודים יהיו פעם-פעמיים בשבוע ויתנו מקצוע ממשי ביד (יש לי תואר ראשון בפסיכולוגיה...)
אשמח לרעיונות
אם יש סיכוי להירשם למשהו בשנת לימודים נוכחית אני רוצה להכיר את האפשרות ולהספיק

אני לא מצאתח שום תחום לימוד מעניין עד כה נשרתי מכמה וכמה קורסים כמו הנהלת חשבונות, עיצוב חלונות ראווה, תפירה, התחלתי תואר בפתוחה וגם לא עבד
כיום התחלתי בלימודים שבאמת מושכים אותי ( עדיין לא נשרתי)
מומלץ בחום למי שמתלבט לבוא לשיעור ניסיו ן ב[url=http://www.spirit.co.il]לימודי רפואה משלימה[/url]

תודה רבה על התשובות. נוסעת סמויה- אני בתל אביב.

נטע, יש גם את היעוץ אצל [url=http://careeryourpassion.co.il/index2.php?id=18&lang=HEB]אורניה ינאי[/url]
ויש מאמנים שמתמחים בנושא של קריירה. למשל, [url=http://www.amirdror.com/newsite/index.asp.]אמיר דרור[/url]
מאיפה את בארץ?

[list=1]
[*] תתיעצי עם אורנה שיפרון.
[*] תלכי לימים פתוחים של מכללות ותרגישי בעצמך אם האוירה מתאימה לך שם.
[*] באירגוני הסטודנטים היו פעם חוברות עם רשימת כל מני מלגות.לא יודעת אם זה קיים גם היום.
[/list]
עד כמה שידוע לי , אם תלמדי מקצוע טיפולי מבוקש: סיעוד,רפואה ורפואת שינים, פיזיוטרפיה וכ' קופות החולים יכרכרו סביבך הרבה אם תתחיבי לגור באזורים מרוחקים ולעבוד שם.

יש לי כמה שאלות. אני אקדמאית המעוניינת לעשות שינוי תעסוקתי. לא לגמרי בטוחה למה. קשה לי להתחייב כרגע ללימודים ארוכי טווח במשרה מלאה. בעיקר בגלל שאני לא יכולה להרשות עלצמי כלכלית וגם חוששת מההתחייבות.
[list=1]
[*] האם למישהו יש ניסיון עם מכוני ההכוונה כגון מכון הדסה, האם באמת נתן מענה/ הכוונה ? האם מישהו מכיר אופציה אחרת להכוונה ויעוץ תעסוקתי? בזמן האחרון עולה האפשרות לעסוק במקצועות טיפוליים. אבל אשמח לעוד הכוונה ויעוץ
[*] חשבתי לקחת קורס עיסוי איור ודי בתור התחלה וממנו להתרשם אם להמשיך ואיך אבל לא מצאתי מסגרת בה אוכל ללמוד זאת. אולי אתם יכולים להמליץ על מסגרת לימוד שאתם מכירים .
[*] האם מישהו מכיר עזרה במימון להסבת אקדמאים?
[/list]

אור, מאחר ואני במצב סופר דומה לשלך, וגם תוהה... אשמח להוסיף עוד רכיב למשוואה- איפה את רוצה להיות? פיזית, על המפה- איפה? קרוב לאיזה אנשים? אם יש לך הרגשה חזקה לגבי אחד מאלו אפשר שסביב זה תחפשי את מה שאת רוצה לעשות/ ללמוד באותו אזור... התחום, או שילוב התחומים נשמעים גם לי מאוד מעניינים, צר לי שאני לא יכולה לייעץ פרקטית איפה הם משתלבים או מלומדים טוב... שיהיה בהצלחה.

מישהו יודע משהו על קורס המורים ליוגה של וינגייט? איך הוא - טוב, רע, שטחי, ממצה, כיפי וכדומה
אשמח לשמוע תגובות כי אני שוקלת להירשם אליו בהקדם

כשיתחלתי ללמוד בתיכון שנה שעברה למדתי במגמת מוסיקה ואחרי פסח
יפסקתי כי המורה שלימד
היה עוקץ אותי במילים פוגעות והייתי נפגעת
האם כדאי לי לבקש שיחזירו אותי ללמוד?

אני מעונינת ללמוד הדרכה להכנה ללידה. אני אחות ומתעסקת בנושא הרבה ורוצה שתהיה לי הכשרה ותעודה מקצועית בנושא. יש 3 מקומות שאפשר ללמוד את זה למיטב ידיעתי : וינגייט, המרכז הישראלי לחינוך ללידה (רידמן), וביה"ס קשת בענן. האם יש למשהו המלצות בנושא ? במיוחד על המקום השלישי, שאליו יותר קל לי להגיע. תודה.

שלום, אני בת 23 ואחרי הסתובבות בעולם חזרתי, והחיים פה דוחפים "להתחיל את החיים"כמו שמקובל ולהתחיל ללמוד, המון דברים מעניינים אותי, אבל אני חושבת שאולי כדאי לי להתרכז בקידום החלום שלי שהוא חיים בטבע בצורה אורגנית ופשוטה. אני חושבת לשלב לימודים של מקצוע שאיתו אוכל לעזור לאנשים כמו עבודה סוציאלית, עם מקצוע שקשור באדמה, לא יודעת איפה לחפש מה ללמוד ואיך להתחיל אם בכלל. אשמח לעצות מכל סוג. תודה

אני מטפלת בשיטת אלבאום (טיפול בקשיי תפקוד ולמידה) אני מעוניינת להרחיב וללמוד טיפול באמצעות ביבליותרפיה. אודה על קבלת המלצות על המקום/ות שבהם ניתן ללמוד את שיטת הטיפול באופן המקצועי ביותר וגם מעשי - מבחינת התנסות אישית, התנסות טיפולית קלינית עם הדרכה.
כמו כן אשמח לשמוע באופן אישי ממי שמטפל באמצעות ביבליותרפיה ולקבל המלצה על מאמרים בנושא.
בתודה.

אני לא הייתי מתחיל ללמוד בגילך, אלא אם כן, משהו בוער בעצמותייך. תהני, תעשי דברים שמתחשק לך. תני לזה קצת זמן, בעיקר אם את לא הולכת לצבא. אין לאן למהר. תגיעי לזה יותר בשלה.

מכון הדסה בירושלים. הם עושים מבחנים וראיון שלך עם אנשי מקצוע ובסוף מיעצים לך איזה מקצועות יתאימו לך.

שלום לכולם!
אני בת 19 בקרוב אני רוצה להתחיל ללמוד באוניברסיטה(לא השנה הקרובה) הבעיה שלי היא שאני לא יודעת מה!!
יש המון מקצועות שמאוד מעניינים אותי אבל הבעיה היא שכולם מייעצים לא ללמוד את המקצועות (שחשבתי) שאני רוצה בטענה שאני לא אמצא עבודה בתחום או שהם לא משתלמים כלכלית.
אולי מישהו יודע על גוף או אדם בעל מקצוע שיכול לעזור לי להגיע להחלטה מה כדאי לי ללמוד? (ואם אפשר גם שישתלם בסוף)

אורית תודה על ההפנייה.

אני גדלתי על האמירה שקשה יכול להיות טוב, ויש בזה משהו - הרבה דברים טובים בחיים מגיעים לאחר שחווים קושי. קושי לא חייב להיות רע. אפשר להנות מקושי, או לחוש מוטיבציה לחוות אותו כשיש משהו באמת טוב בסוף (לא משהו ש [b]צריך[/b]), כפי שכתב איתי. מניסיון, תהליכים קשים הניבו אצלי לעתים תוצאות נפלאות. ביניהם התהליך להפוך ליותר "טבעית".

אני לא אומרת שהקושי הוא ערך כשלעצמו. אין יתרון בלבחור בדרך הקשה כשיש דרך קלה עוקפת לבצע אותו דבר. אך לא צריך להרתע מקושי כאמצעי להשגת מטרה רצויה.

לא הייתי הולכת על [po]לעשות מה שהכי קל[/po] אלא על מה שהכי [b]נכון לי[/b] גם אם במקרה הוא פחות נח/קל.

<ואני דווקא בעד קל נעים וזורם בדרך כלל, לפחות בשלב זה של חיי>

ליאורה,
ראי [po]לעשות מה שהכי קל[/po].

נדמה לי שכאשר המצב הוא שמבצעים [u]פעולות משעממות/מעצבנות שאמנם לא מסבות הנאה רגעית, אך מהוות תהליך לקראת למשהו טוב[/u] בכל זאת יש מוטיבציה פנימית, כי זוכרים את אותו משהו טוב שמחכה בסוף. הבעיה היא כשאין את אותו משהו טוב אלא רק משהו ערטילאי דוגמת תואר שאולי ואולי לא יעזור לך בחיים. אולי זאת (היתה) הבעיה של [po]טרה רוסה[/po]?

אוי, איזה דף גיליתי פה. יכולתי לכתוב אותו על עצמי מלה במלה... (כלומר את הקטעים של [po]טרה רוסה[/po]).

כבר עבר זמן רב מאז הדיון כאן, אך רציתי לשאול את צפריר - מה לגבי ביצוע פעולות משעממות/מעצבנות שאמנם לא מסבות הנאה רגעית, אך מהוות תהליך לקראת למשהו טוב? (לדוגמא - יתכן שאין לי כח לתשעה חודשי הריון כרגע אבל אני מאד רוצה תינוק..).
ההנאה מתואר שני לא חייבת להיות רק הנאה מכך שיש תחושה של הגשמה כשמסיימים (שזו כשלעצמה לא סיבה לסבול). מה אם התואר השני יאפשר לטרה לעזוב עבודה קשה עם שעות רבות ולעבוד במשרה חלקית בשכר גבוה ולהיות יותר עם הילדים וכו' וכו (השאלה היא ברמת העיקרון).

אני עצמי הפסקתי באמצע לימודים בשל חוסר אוויר קיצוני, אבל לא דובר ב 4 חודשי יתרה.
[u]המעשה הזה שיחרר אותי מרצון לתעודה או לתואר אקדמי בגילגול הנוכחי[/u]
גם אותי. הייתי חוזרת לספסל הלימודים רק אם זה היה הכרחי כדי שאוכל לעסוק במשהו שאני מאד רוצה, ולא כדי לצבור תארים כדי להחשב כך או אחרת.

צפריר, אני מסכימה בהחלט שאף אחד לא חייב ללמוד או לעשות מה שלא טוב בשבילו או לא מעניין ומשמח אותו. ואפילו יכול להיות שלימודים במקום מסוים מדכאים את החקירה האישית, אפרופו חינוך ביתי (גם למבוגרים). הסתייגתי מהשלילה הגורפת. להיות מקובע בדעות או אידאולוגיות (אג'נדה) הוא מצב יכול לקרות גם מחוץ למוסדות, במיוחד כשאין דיאלוג עם מי שחושב אחרת.

אם יורשה לי להוסיף...
אני עזבתי את בית הספר לקולנוע באמצע השנה הרביעית (מתוך 4). זה היה מזמן, ב- 96', ואני חייבת לציין שאין בלבי שום צער או תחושת החמצה. פשוט נגמר לי שם האויר, אפילו שבירושלים יש אויר צלול (-;
המעשה הזה שיחרר אותי מרצון לתעודה או לתואר אקדמי בגילגול הנוכחי.
אל מה שאני רוצה ללמוד, לדעת ולעשות אני מגיעה בכל זאת, וככה זה צריך להיות בשבילי.
סומכת על החיים שאם הם יובילו אותי למקומות בהם תידרש הכשרה תעודתית בכל זאת, אדע לגשת לעניין ממקום שיהיה אקטואלי לחיים שלי, ושלם.

טרה,
אם רגע זה ארבעה חודשים - יהיו לך באמת חיים ארוכים.
כוונתי היא להתמקדות במה שמשמח אותך עכשיו.

ברווז,
תחושה של הגשמה כשמסיימים? בשביל זה לעשות משהו שאת לא אוהבת? תחושה של הגשמה עשויה לעלות תוך העשייה של מה שהאדם אוהב לעשות - אז הוא יכול ליהנות מכל חלקי התהליך - בתחילתו, תוך התרחשותו (הווה) וגם כשהוא מסתיים.

אבל, אם המטרה היא להוכיח שאת יכולה להגשים חלומות של אחרים או כאלה שכבר לא רלוונטיים - אכן תחושה של הגשמה.

נדמה לי שכתבו לפניך שיש אפשרות כזו.
ובקשר לדברים של צפריר, יש תחושה של הגשמה כשמסיימים. נכון שזה לא נכון תמיד לכולם ולכל ענין, אבל העלאת הדברים על הכתב סוגרת מעגל שהוא גם דיאלוג עם מה שאמרו לפניך וגם תורם, במיוחד אם הנושא שלך הוא חיסונים ואמירה ביקורתית עליהם, לויכוח ציבורי רחב יותר.

אני אמרתי שמי שינחה אותי אדיוט ??? אני דווקא בחרתי מנחה שאני מאוד מאוד מעריכה אותה ואת תבונתה וחוכמתה (ואולי לכן אני מתביישת לגשת אליה).

טרה, עד כמה שאני יודעת את לא אמורה לחדש בצורה מהפכנית במסטר, אלא לחקור משהו (שמענין אותך) בצורה שיטתית או לשאול משהו מקורי זה יכול להיות אתגר מרתק ולמה להניח שמי שינחה אותך יהיה אדיוט? הוא יכול להיות איש פתוח ואפילו מעורר השראה. הוא לווא דווקא יבין יותר ממך בתחום, אבל יהיה לו יותר נסיון בלכתוב עבודות.
גם לימודים ואפילו במסגרת יכולים להיות סוג של התפתחות אישית, במיוחד אם זה שב ומעסיק אותך. הקריאה, ניסוח של שאלה - התשובה כבר נראית לי פחות חשובה...

רגע זה לשנס מותניים, לא לעבוד ולהתמקד רק בזה 4 חודשים. ולעשות כמה דברים שאני לא אוהבת - לכתוב, להיפגש עם פרופסורים, להגיש בקשות כל מני דברים כאלה. בעיקר יש לי מן חוסר ביטחון עצמי בדבר מאוד מסוים. ביכולת שלי להיות מקורית במשהו מדעי. בלימודים רגילים אין לי בכלל בעיה, השלמתי כבר לפני כמה שנים את כל החובות. עכשיו נשאר לי רק לכתוב עבודה של 100 דפים. כל כך מעט! יש לי נושא כללי שמעניין אותי - חיסונים, אבל עכשיו אני צריכה לקחת את הצעד הבא, למצוא נושא ממוקד יותר, להיפגש, לקבל אישור, ולא מצליחה. כו שאמרת, זה כבר לא מעניין אותי. כבר קראתי את כל החומר בנושא, למדתי את מה שעניין אותי, ועכשיו לא כל כך בא לי להמשיך להתעסק בזה.

טרה,
[u]לא חבל לעזוב רגע לפני הסוף ?[/u]
כמה ארוך הוא הרגע?
מה עם עכשיו.. עכשיו את נהנית?

נכון, נכון. אבל בכל זאת חבל, לא ?
חוץ מזה, אולי אני סתם עצלנית ? לא חבל לעזוב רגע לפני הסוף ? אולי בסוף אני אהנה ?

מסכימה עם חלי... סליחה, עם צפריר בכל מלה ומלה!
וגם לגבי טרה.
ותחשבי על זה! D-:

טרה,
כי זה פשוט לא מעניין אותך.

:-D

כי את לא כל דביל (-;

אז אם כל דביל יכול לכתוב דוקטורט, למה אני לא מצליחה להתחיל את המסטר שלי כבר כמה שנים :-P

הוצא מתוך [po]באופן טבעי בתקשורת[/po]