היו לי שני חלומות על הריון. לא בטוח שהם שייכים לדף, אפילו שאלו בטוח חלומות טרום התעברות - אני רק מקווה שיש לי עוד איזה שנה וחצי שנתיים עד רגע ההתעברות
.
החלום הראשון היה אתמול בלילה. הייתי עם הרבה אנשים, אני חושבת שרובם חברים מהעבר. עמדנו ללכת להופעה גדולה בפארק גדול או משהו דומה אולי מסיבה גדולה. היינו גם בצבא - היינו צריכים לחתום על מזרונים לקחת איתנו להופעה.
איפה שהוא ברקע ידעתי שאני אמא ויש לי את נריה, אבל הוא לא היה איתנו באותו רגע.
אני בהריון - לא רואים כלום ולא יודעים סביבי, ואני נכנסת למכנסיים מלפני ההריון עם נריה. אני חושבת שזה קצת מוזר כי אני בחודש שביעי ולא רואים כלום. אחרי זמן מה בחלום אני מתחילה להרגיש קצת את הבטן. עדיין לא רואים כלום.
במהלך החלום יש הרבה התארגנות לקראת ההופעה וההליכים של ההחתמה על המזרונים.
חבר'ה לוקחים כל מיני סמים לפני ההופעה ואני חושבת על זה שכבר הרבה זמן לא לקחתי סמים ושגם לא בא לי.
התעוררתי וגיליתי שנרדמתי עם נריה שוכב לי על הבטן והוא כבר לא כ"כ קל (זה היה הלחץ בבטן שהתחלתי להרגיש בחלום)
החלום השני היה הלילה.
שוב היו הרבה אנשים - חברים אבל לא דמויות שאני מכירה מהחיים
. היו כמה בנות בהריון מתקדם.
אחת מהן עומדת ללדת ואחרי התארגנויות והליכות החבר שלה לוקח אותה לבית חולים על טוסטוס.
אני חושבת לי איך אפשר לרכב על טוסטוס תוך כדי צירים ואיזה חזקה היא. אח"כ אני מבינה שאין להם כסף לאוטו ולא היתה לה ברירה.
אני בחודש שביעי. (שוב לא רואים כלום) כשהיא נוסעת ללדת אני מגלה שגם אני מתחלה צירים. בן זוגי מציעה לי לחכות לפני שנעלה לבית חולים, אבל אני מפחדת שהלידה תהייה עוד יותר קצרה ומחליטה לעלות לבית החולים.
אני עולה לבד ברגל, שביל עפר בוצי חלקלק ותלול. אני מגעה לבית החולים ורואה שם את הבחורה שעלתה בטוסטוס.
מתחילות לי מחשבות על איזה קטן נריה עדיין ואיך אני אניק את שניהם ואיך אני אסתדר עם שניהם במנשאים. אני מאוד דואגת לנריה. בחלום נריה כמו במציאות בן 8 וחצי חודשים. (בשני החלומות לא כ"כ נוצר לי קשר עם התינוק שבבטן).
אני מדברת עם האחות בבית החולים. לתינוק שבבטן יש בעיה גנטית ויצטרכו להזריק לו משהו לעמוד השידרה או משהו כזה. האחות מתייעצת איפה להזריק ואומרת שתזיק ממקום מסויים כי לי זה יהייה יותר קל. אני מהרהרת בזה שלאחות לא איכפת איך יהייה יותר קל לתינוק , אלא איך לי, לאמא יהייה יותר קל.
אני מגלה שאני מפחדת מהלידה ולא בטוחה שאני מסוגלת לעשות את זה. אני מספרת לאחות ואומרת לה איך בלידה שעברה ידעתי אני יכולה ועכשיו אני מפחדת. אני מהרהרת בזה שאסור היה לי להגיד לה את זה כי היא מהממסד ועכשיו היא לא תעודד לידה טבעית. אנ י חושבת על זה שאסור להראות ליד האחות חולשה צריך להיות אסרטיבית כדי לקבל מה שאני רוצה.
כל הזמן הזה אין לי צירים (לא היו בכלל). אני מחליטה לעזוב את בית החולים. אני הולכת במערכת מרפסות מעל לגן די יפה - בית החולים מתפאר באיזה גן יפה ותנאים טובים היולדות מקבלות.
אני הולכת בתור של אנשים למקום היציאה. האיזור נראה כמו אתר אריכולוגי - מצודה אולי. כשאני סוף סוף מצליחה לטפס במדרגות האבן והשבילים אני מגיעה (עדיין בטור עם עוד אנשים) לגשר עשוי מתכת שנראה צינור כלובי. שאני נכנסת לתוכו אני מגלה שמלא שם בוץ רטוב וחלק ודביק אני מחליקה במורד עד קבוצה של אנשים שיושבים שם ואני אמורה לעבור אותם.
התעוררתי - מנריה. הייתי צריכה לשירותים - היה לי לחץ בבטן.
יש לי כל מיני רעיונות מה משמעות החלומות- אשמח לשמוע גם ממכם.
היו לי שני חלומות על הריון. לא בטוח שהם שייכים לדף, אפילו שאלו בטוח חלומות טרום התעברות - אני רק מקווה שיש לי עוד איזה שנה וחצי שנתיים עד רגע ההתעברות :-).
[b]החלום הראשון[/b] היה אתמול בלילה. הייתי עם הרבה אנשים, אני חושבת שרובם חברים מהעבר. עמדנו ללכת להופעה גדולה בפארק גדול או משהו דומה אולי מסיבה גדולה. היינו גם בצבא - היינו צריכים לחתום על מזרונים לקחת איתנו להופעה.
איפה שהוא ברקע ידעתי שאני אמא ויש לי את נריה, אבל הוא לא היה איתנו באותו רגע.
אני בהריון - לא רואים כלום ולא יודעים סביבי, ואני נכנסת למכנסיים מלפני ההריון עם נריה. אני חושבת שזה קצת מוזר כי אני בחודש שביעי ולא רואים כלום. אחרי זמן מה בחלום אני מתחילה להרגיש קצת את הבטן. עדיין לא רואים כלום.
במהלך החלום יש הרבה התארגנות לקראת ההופעה וההליכים של ההחתמה על המזרונים.
חבר'ה לוקחים כל מיני סמים לפני ההופעה ואני חושבת על זה שכבר הרבה זמן לא לקחתי סמים ושגם לא בא לי.
התעוררתי וגיליתי שנרדמתי עם נריה שוכב לי על הבטן והוא כבר לא כ"כ קל (זה היה הלחץ בבטן שהתחלתי להרגיש בחלום)
[b]החלום השני[/b] היה הלילה.
שוב היו הרבה אנשים - חברים אבל לא דמויות שאני מכירה מהחיים
. היו כמה בנות בהריון מתקדם.
אחת מהן עומדת ללדת ואחרי התארגנויות והליכות החבר שלה לוקח אותה לבית חולים על טוסטוס.
אני חושבת לי איך אפשר לרכב על טוסטוס תוך כדי צירים ואיזה חזקה היא. אח"כ אני מבינה שאין להם כסף לאוטו ולא היתה לה ברירה.
אני בחודש שביעי. (שוב לא רואים כלום) כשהיא נוסעת ללדת אני מגלה שגם אני מתחלה צירים. בן זוגי מציעה לי לחכות לפני שנעלה לבית חולים, אבל אני מפחדת שהלידה תהייה עוד יותר קצרה ומחליטה לעלות לבית החולים.
אני עולה לבד ברגל, שביל עפר בוצי חלקלק ותלול. אני מגעה לבית החולים ורואה שם את הבחורה שעלתה בטוסטוס.
מתחילות לי מחשבות על איזה קטן נריה עדיין ואיך אני אניק את שניהם ואיך אני אסתדר עם שניהם במנשאים. אני מאוד דואגת לנריה. בחלום נריה כמו במציאות בן 8 וחצי חודשים. (בשני החלומות לא כ"כ נוצר לי קשר עם התינוק שבבטן).
אני מדברת עם האחות בבית החולים. לתינוק שבבטן יש בעיה גנטית ויצטרכו להזריק לו משהו לעמוד השידרה או משהו כזה. האחות מתייעצת איפה להזריק ואומרת שתזיק ממקום מסויים כי לי זה יהייה יותר קל. אני מהרהרת בזה שלאחות לא איכפת איך יהייה יותר קל לתינוק , אלא איך לי, לאמא יהייה יותר קל.
אני מגלה שאני מפחדת מהלידה ולא בטוחה שאני מסוגלת לעשות את זה. אני מספרת לאחות ואומרת לה איך בלידה שעברה ידעתי אני יכולה ועכשיו אני מפחדת. אני מהרהרת בזה שאסור היה לי להגיד לה את זה כי היא מהממסד ועכשיו היא לא תעודד לידה טבעית. אנ י חושבת על זה שאסור להראות ליד האחות חולשה צריך להיות אסרטיבית כדי לקבל מה שאני רוצה.
כל הזמן הזה אין לי צירים (לא היו בכלל). אני מחליטה לעזוב את בית החולים. אני הולכת במערכת מרפסות מעל לגן די יפה - בית החולים מתפאר באיזה גן יפה ותנאים טובים היולדות מקבלות.
אני הולכת בתור של אנשים למקום היציאה. האיזור נראה כמו אתר אריכולוגי - מצודה אולי. כשאני סוף סוף מצליחה לטפס במדרגות האבן והשבילים אני מגיעה (עדיין בטור עם עוד אנשים) לגשר עשוי מתכת שנראה צינור כלובי. שאני נכנסת לתוכו אני מגלה שמלא שם בוץ רטוב וחלק ודביק אני מחליקה במורד עד קבוצה של אנשים שיושבים שם ואני אמורה לעבור אותם.
התעוררתי - מנריה. הייתי צריכה לשירותים - היה לי לחץ בבטן.
יש לי כל מיני רעיונות מה משמעות החלומות- אשמח לשמוע גם ממכם.