אני טרום-הריונית ולפי הבדיקה אין לי מספיק נוגדנים לאדמת
אבל - בטיפת חלב סרבה האחות לחסנני. לטענתה זו תהיה כבר מנה רביעית של חיסון (עשיתי אחת אחרי הלידה, והיא מניחה לפי גילי שעברתי חיסונים בילדותי)
ולכן במקרה כזה לא מחסנים ולגוף יש ממילא "זיכרון אימונולוגי"
אני עוד לא בהריון, אבל חוששת מפני הידבקות עתידית באדמת מהצוציק הקטן או מחבריו
מה אפשר לעשות? אשמח לעצות

מעדכנת -
בסוף באמת הילדים ביום שישי כבר היו בריאים לגמרי, נסענו ונפגשנו, היה בסדר

תודה לכולן על התגובות
מבחינתי אפשר למחוק אבל אני חושבת שהמידע והדיון כאן (למרות שהוא קצר מאוד) הוא חשוב

[u]בשבת אנחנו אמורים להיפגש עם בני משפחה, כאשר כנראה הילדים חולים במחלת חום, לא קשה (סביבות 38).[/u]
היום יום חמישי, אם הילדים קצת חולים עד שבת כנראה יבריאו. חכי למחר להחלטה.
חוץ מזה, שוירוסים וחיידקים יש בכל מקום ובכל מפגש עם אנשים אחרים ואי אפשר להמנע לחלוטין. יש כאלו שמסתובבים כשמחלה בזמן דגירה ואז בכלל לא יודעים....

עוד גורם שאת אולי רוצה לקחת בחשבון: רמת החרדה שלך אחרי.
אם את טיפוס חרדתי או שאת כזאתי בהריון, קחי בחשבון שאחרי האירוע יכולים להיות לך כמה ימים חרדתיים.
אני בדרך כלל בוחנת לפי המדד הזה החלטות מהסוג שהעלת בהריון, כי לילות של חרדה זה עונש די רציני..

[u]כן, אבל כאן את יכולה להימנע.[/u]
נכון.
אם את רוצה ללכת, לכי. אף אחד לא יכול להכשיר את זה בשבילך או לאסור עלייך. הבחירה וההחלטה שתיהן שלך.
אם את מחפשת מידע, אז המידע הרלבנטי הוא שבשלב הזה בהריון העוברים פגיעים למחלות יותר מאשר בשלבים האחרים, וזה יכול להיות דרמטי, גם אם את מחוסנת.
זה לא אמור לגרום לך להשאר בבית ולא להוציא יותר את האף, כי זה לא סביר. אבל להפגש מרצון עם ילדים חולים עם חום? אני די בטוחה שבשבוע 10 לא הייתי עושה את זה. בשבוע 25 הייתי כנראה כן עושה את זה. בתלות בתחושה הכללית שלי, וביכולת שלי להיות חולה בעצמי באותו זמן.

[u]אני מרגישה כאילו אני מחכה לתשובות כמו זו האחרונה של ניצן- שהימנעות מזה לא מבטיחה שלא אפגוש את הוירוס במקום אחר, ובעצם יש כל כך הרבה גורמים, ולהישמר בהיסטריה לא עוזר וגם לא כל כך אפשרי (אני נוסעת באוטובוסים. מה, אני אפסיק?).[/u]
כן, אבל כאן את יכולה להימנע. יוצא כאילו את הולכת במודע למקום שיכול לסכן את ההריון שלך (כאשר יש לך ברירה אחרת בניגוד לאוטובוס שבו מגיעים לעבודה שזו הפרנסה).

תודה גם לעולם ומלואו ולפלופית שהגיבה שוב (כתבתי לניצן לפני שראיתי שהגבתן)

אני מרגישה כאילו אני מחכה לתשובות כמו זו האחרונה של ניצן- שהימנעות מזה לא מבטיחה שלא אפגוש את הוירוס במקום אחר, ובעצם יש כל כך הרבה גורמים, ולהישמר בהיסטריה לא עוזר וגם לא כל כך אפשרי (אני נוסעת באוטובוסים. מה, אני אפסיק?).

וגם מה שעולם כתבה, שהמצב תלוי בעיקר במצב המערכת החיסונית שלי (אני חושבת שהוא די טוב - בזמן האחרון אני בריניאה יחסית לעצמי, ובהריון אוכלת המון פירות - זה מה שבא לי כל הזמן!)

למרות שאני מצפה ומחכה לתגובות ש"יאשרו" לי ללכת, אשמח לשמוע עוד תגובות מכל הסוגים, גם את אלה שלא ישמחו אותי
במקביל אני מתחילה לחשוב על הרעיון של לא להגיע

מיטבי זה לעשות מה שמתאים לך, בצורה אחראית ככל האפשר, ולהיות אחראית לתוצאות (לדעתי פחות רלבנטי פה האחריות לתוצאות, כי יש כל כך הרב גורמים, שלעולם אי אפשר לדעת מה גורם למה.)
זה יכול להיות לא ללכת, למשל, שלא אומר שלא תידבקי במקום אחר. זה לא מבטיח כלום, להשמר בהיסטריה.
זה יכול להיות ללכת ולהשמר ולשמור מרחק ושהכל יהיה לטובה, (או ללכת ולשמור מרחק והכל לא יהיה לטובה, אבל מאיפה לך לדעת איך ולמה?) או ללכת ולהתפלש בכולם בראש טוב (באמת) ושלא יקרה כלום. הכל מיטבי.

ניצן,
קודם כל תודה על התשובה,
המפגש מתקיים אצל המשפחה עם הילדים החולים... וזה לא משהו שניתן לדחות או לשנות את התאריך שלו...
ובאופן כללי הסיפור קצת יותר מורכב, ואני לא רוצה לחשוף כאן יותר מדי פרטים מטעמי חשיפה...

אז נכון, אני לא נותנת את התמונה השלמה, אני מקווה שאני נותנת את הפרטים החשובים והמרכזיים על מנת לקבל תשובה מיטבית...

[u]ומה עושות נשים שיש להן כבר ילדים, והן בהריון, והילדים (שכבר יש..) חולים? הן חשופות, לא?[/u]
הבת שלי היתה חולה עכשיו שבוע ולא נדבקתי. גם לא כל מחלה מסכנת הריון...
אני חושבת שהדבקה תלויה מאוד במערכת החיסונית שלך, בתזונה, בעוד הרבה גורמים. אני בדעה שאם המפגש חשוב לך אז ללכת, ולנסות פשוט לשמור מרחק...

[u]כשיש ברירה, עדיף, לדעתי, לא להגיע למצב שמסכן את ההריון.[/u]
מסכימה.
[u]כשאין ברירה אין ברירה[/u]

_אני שואלת - ומה עושות נשים שיש להן כבר ילדים, והן בהריון, והילדים (שכבר יש..) חולים? הן חשופות, לא?
או גננות/מטפלות שבהריון - לא באות לעבודה כאשר הילדים חולים? לא נראה לי.._

כשאין ברירה אין ברירה, נחשפים לווירוס ומתפללים לטוב. לפעמים באמת הכל טוב ולפעמים, לא עלינו, זה לא טוב, העובר נדבק ומפסיקים את ההריון או יולדים תינוק פגוע.
כשיש ברירה, עדיף, לדעתי, לא להגיע למצב שמסכן את ההריון.

לא בדיוק. כי משפחה זו די מערכת חיסון אחת. כמו שאמא ותינוק, ששמה זה ממש ברור, כי האמא מספקת נוגדנים בהנקה ונורא קשה שאחד יחלה בלי השני... אז ככה גם המשפחה (בחנ"ב. בצמוד. במיטה משפחתית...)

תודה פלופית, אולי באמת אחפש תירוץ (למשל - אני חולה ולא רוצה להדביק...)
אבל באמת בא לי ללכת,
לצמצם חיכוכים עם הילדים זה לא אופציה ריאלית כל כך

אני שואלת - ומה עושות נשים שיש להן כבר ילדים, והן בהריון, והילדים (שכבר יש..) חולים? הן חשופות, לא?
או גננות/מטפלות שבהריון - לא באות לעבודה כאשר הילדים חולים? לא נראה לי..

[u]נוגדנים ל-CMV זה טוב, אבל זה לא מכסה הכל.[/u]
וזה גם לא מבטיח אי הדבקה של העובר, זה רק מבטיח שהגוף שלך יוכל לחסל את זה מהר יחסית.
בכנות? אני חושבת שזה קצת לא לעניין לבוא עם ילדים חולים לארוע כזה, אבל אם זה המצב, הייתי שוקלת ברצינות לא ללכת.
מצד שני, אפשר ללכת ולשמור מרחק.
מצד שלישי, אפשר ללכת ולבטוח שמה שצריך לקרות יקרה ומה שלא, לא. (אני לא בקטע.)

נוגדנים ל-CMV זה טוב, אבל זה לא מכסה הכל. יש עוד וירוסים שמסכנים הריון (נדמה לי EBV ועוד כל מיני).
אני הייתי מחפשת תירוץ לא ללכת, או, אם את ממש רוצה ללכת, הייתי מחפשת תירוץ לצמצם חיכוכים עם הילדים החולים.
אולי את יכולה לספר שבחורה שאת עובדת אתה נמצאת בהריון (אפשר להוסיף שההריון יקר, אחרי טיפולים או משהו) ואת לא רוצה להידבק ולהדביק אותה? אולי לדבר עם האמא של הילדים לפני, לברר אם היא יודעת אם זה ויראלי או לא (למיטב ידיעתי מה שעלול להיות מסוכן זה וירוסים)?

אני בשבוע עשירי, הריון ראשון.
בשבת אנחנו אמורים להיפגש עם בני משפחה, כאשר כנראה הילדים חולים במחלת חום, לא קשה (סביבות 38).

האם יש סיכון עבורי בלהיות איתם? יש לציין שהמפגש אמור להיות מספר שעות ארוכות, עם מגע פיזי (משחקים ביחד וכו'), די אינטנסיבי. יש לציין שבבדיקת CMV יצא שיש לי נוגדנים, כך שאין סיכון לחשיפה ראשונה.

המפגש חשוב עבורי [b]מאוד[/b] , ובני המשפחה לא יודעים עדיין על ההריון, אם אבריז - כנראה נצטרך לספר למה, ואנחנו מעדיפים לדחות את זה בינתיים...
בקיצור אני רוצה ללכת ומחפשת אישור :)

להגיע ולא להיות כל כך במגע עם הילדים לא ממש בא בחשבון, וגם יעורר עוד יותר שאלות - ובמקרה זה גם מצד הילדים - כך שנצטרך להסביר ושוב - לספר.

אינטואיטיבית אני מרגישה שאין בעיה, אבל - מבקשת פה את עצת החכמות.

תודה....

תודה שירה

אמא בהריון - אני לא זוכרת... אני חושבת שבגלל שנחשפתי למחלה אצלם במיון, והחולה היה רופא שלהם, הם הרגישו אחריות ודחיפות. ואולי פשוט שילמתי על זה באופן פרטי... או שילוב של שני הדברים.
הרבה בריאות.

_במקרה הזה סמכתי על זה שכולם מחוסנים.
היום, כשברור שרבים לא מתחסנים , כדאי להיות אמיצים ולתת לילד להידבק בחצבת בגיל קטן - זה מה שמחסן באמת לכל החיים._

[b]ממש, אבל ממש לא!!![/b]
_
SSPE היא מחלה כרונית שמופיעה 6-12 שנים לאחר הזיהום בחצבת. במחלה זו יש הרס של המיאלין במוח והביטויים מתחילים בהפרעות התנהגות, אבדן זכרון וכן הלאה דברים לא נעימים עד למוות.
אני כותבת את זה לא כדי להפחיד, אלא כדי שמי שרוצה להדביק את הילד שלו בחצבת יחשוב פעמיים.
[b]המחלה הזו שכיחה בעיקר בילדים שחלו בחצבת לפני גיל שנתיים[/b] (בעיקר, אך לא רק) ובעיקר באזורים כפריים (לא יודעת למה)._

[u]הצלחתי להיבדק בהדסה, ולקבל הבטחה שהתוצאות יגיעו כבר מחר.[/u]
שירה איך הצלחת לקבל תשובות כבר למחרת?

ממה שהבנתי מהרופא שלי חיסון חצבת לא תופס להרבה מאד שנים, ולכן רוב המבוגרים לא מחוסנים.
[u]כדאי להיות אמיצים ולתת לילד להידבק בחצבת בגיל קטן - זה מה שמחסן באמת לכל החיים.[/u]

אני לא מחסנת, אבל גם לא הייתי רוצה שבני יחלה בחצבת, כי זו מחלה מסוכנת. מה לעשות שמהחיסון אני פוחדת עוד יותר.

קרוטונית - תודה על הקישור. מוזר שבמערכת הבריאות אף אחד לא ידע להגיד לי את זה.
אולי אחכה לראות אם נדבקתי, אם כן זה אמור להיות קל, ואז אתן לעמית להידבק. איזו התלבטות...

[u]במקרה הזה סמכתי על זה שכולם מחוסנים.[/u]
היום, כשברור שרבים לא מתחסנים , כדאי להיות אמיצים ולתת לילד להידבק בחצבת בגיל קטן - זה מה שמחסן באמת לכל החיים.

[u]מעניין אם לא קיבלתי את החיסון, את שניהם[/u]
אפשר לדעת לפי גילך - "ילידי השנים 1957 עד 1977 קיבלו רק מנת חיסון אחת ולכן הם נמצאים בסיכון לחלות, אלא אם ישלימו זריקת חיסון שנייה".

[url=http://www.clalit20plus.co.il/Clalit/Young/Travel/Articles/[po]travel]המקור כאן[/url] medicine[/po]/Measles.htm

התוצאות חזרו, ואין לי נוגדנים לחצבת. מעניין אם לא קיבלתי את החיסון, את שניהם - מה שמאד קשה לי להאמין, או שהחיסון לא באמת מחסן לכל החיים.
מחר אקבל גמא גלובלין. בררתי גם עם אלטרנטיביים, והבנתי שאין בו שום נזק.
וכן, אני חושבת שאחסן את עמית. אני רואה שבניגוד לאדמת וחזרת, שהייתי שמחה אם היה נדבק בהן ממישהו ומתחסן, אני די מפחדת מחצבת, ושבאמת במקרה הזה סמכתי על זה שכולם מחוסנים. הוא כבר בן שנתיים, בריא ויונק (לא לעוד הרבה זמן) - נראה לי שאלך על זה.

אם עד עכשיו לא חיסנתם כי חשבתם שאין סכנת הידבקות, אז אולי באמת באמת כדאי לחסן.
אני הייתי לוקחת גם את הגמא-גלובלינים שהציעו לך. זה הרבה פחות מסוכן מחיסון, ולטווח קצר גם יותר יעיל. מבינה את החרדות להריון ואת הרצון לשמור עליו.
רק בריאות

תודה על התגובות. אמרו לי הבוקר שאין טעם לעשות בדיקת דם כדי לבדוק אם אני מחוסנת, כי לוקח שבוע עד שהתוצאות מגיעות ואז זה יהיה מאוחר מידי, הצלחתי להיבדק בהדסה, ולקבל הבטחה שהתוצאות יגיעו כבר מחר. מקווה שיסתבר שאני מחוסנת. עכשיו אני מתחילה להתלבט, אולי זה הזמן לחסן את הילדון. אני רואה כמה מלחיץ להיות בסיכון ממשי להידבקות, אמנם בעיקר בגלל ההריון, אבל מסתבר שלא רק.

שירה אולי תבדקי חיסון הומאופטי? או תתייעצי עם הומאופט שמבין בחיסונים?

דעה אחדת....
אני הייתי במקומך מזריקה את גמא גלובולין.
זהו פשוט זריקה של נוגדנים, לא חיסון אלא כבר את הנוגדנים. לא אמורה להיות עם זה כל בעיה. כי לא מזריקים נגיף או נגזרת שלו.

הרבה בריאות אור ואהבה

אני בלחץ... אני מבקשת מידע ותמיכה.
בשבת בן זוגי ואני היינו בחדר מיון בהדסה עין כרם (לא
בגללנו), ועכשיו מסתבר שהיתה שם חצבת.
אני בהריון, שבוע 14, בטוחה שקיבלתי את החיסון הראשון לפחות, אבל אין לי תיעוד.
בננו בן השנתיים לא מחוסן.
בלשכת הבריאות אמרו
שיתנו לי זריקה של גמא גלובולין, ליתר ביטחון.
מישהו יודע מה זה בדיוק, האם זה לגמרי בטוח ומה רמת הסיכון של
חצבת לעובר?
תודה.