טעויות נפוצות בעברית 3

שליחת תגובה

ידיעה פנימית לא נקנית - היא מתגלה.
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: טעויות נפוצות בעברית 3

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי יעלי_לה » 22 נובמבר 2012, 20:43

תלוי בהקשר.
זה יכול להיות עתודה,
וזה יכול להיות מלאי.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי דנה* » 22 נובמבר 2012, 20:05

אולי שארית..

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי פלוני_אלמונית* » 22 נובמבר 2012, 15:49

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

איך אומרים רזרבה בעברית? הרי ספייר זוהי גם מילה לועזית..

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי אנונימי » 17 אוקטובר 2006, 06:57

ביקשו לא להוסיף לדף הזה, אז אני אשיב בדף טעויות נפוצות בעברית 4

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי יעלי_לה » 16 אוקטובר 2006, 22:36

_שאף אחד אינו מתקן
שלילה כפולה.
יש לומר או " שאיש אינו מתקן" או "שאף אחד מתקן"_
(ציטוט מככר השוק)

אפשר להגיד "אף אחד לא". זאת לא שלילה כפולה. המשמעות היא פשוט: איש לא מתקן, אפילו לא אחד. אף לא אחד, אף אחד לא.
שאף אחד מתקן - זה בלי שלילה בכלל.
אני מנחשת שהמחשבה שלך היתה מושפעת מאנגלית (no-one, anyone וכו')

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי תמי_גלילי* » 04 ספטמבר 2006, 16:47

הדף כבד למדיי, אני פותחת דף חדש - טעויות נפוצות בעברית 4
אנא - אל תוסיפו עוד לדף הזה, אלא לדף דלעיל.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי סלעית* » 14 יולי 2006, 01:58

בספר של מאיר שלו, רוני נומי והדב יעקב, הדב מספר על זוגתו שהיא "אם חד גורית" , כלומר בעלת גור אחד.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי אמא_של_יונת* » 14 יולי 2006, 01:06

מי מה ,
אתך בכל מה שאמרת.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי מי_מה* » 13 יולי 2006, 23:43

מעלה גם פה ביטוי שכבר התיחסתי אליו בדפבית שלי . אם חד הורית. אם חד קרן הוא סוס בעל קרן אחת הרי שחד הורית היא מי שיש לה רק אמא או רק אבא. מאחר ולא מזמן נפרדתי מאבי ילדי אני זוכה להקרא בכינוי הזה וקצת עייפתי מלתקן: אפשר לקרוא לנו משפחה חד הורית או לאמר שאני אני אמא יחידה ולא , חס וחלילה חד הורית. מאחלת לזוג הורי בריאות ואריכות ימים (-:

כבר הוזכרה פה גויעתה של המלה לגמור והשבוע הצטמררתי מכך במיוחד בשמעי ביצוע מחודש לשירה הנחמד של חוה אלברשטיין אשה באבטיח: השורה "ופתאום - נגמרה העונה" הושרה בגירסה החדשה עם המילה נסתימה במקום נגמרה. פיכס.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי סלעית* » 11 יולי 2006, 22:24

שכולם נוהגים להופיע ללא בני זוגם.

שמתם לב שמגמת היחיד הגיעה גם ל- מִשקף?
ולא על תקן מונוקול, אלא משקפיים. לא להאמין.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי מורינגה_רותמית* » 09 יולי 2006, 10:06

שארוחה מבושלת כוללת מנה חלבונית ולידה "פחמימה" (ביחיד)?!...
אשר מצטרפת ל- מכנס, תחתון, נעל... שכולם נוהגים להופיע ללא בני זוגם.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי קר_שינדו* » 09 יולי 2006, 01:26

_את צודקת, אבל נדמה לי - כמעט בטוחה - שהפועל "לנפול" יוצא דופן ואפשר גם "ליפול".
אכן, לפי אבן שושן צריך "לנפול" ואפשר גם "לפול", הוא כותב בלי י' ומנקד._

ע"פ האתר השפה העברית
הצורות 'ליפול' ו'לנפול' הן שמות פועל של השורש נפ"ל (גזרת פ"נ) בבנין קל. שתי הצורות הן תקינות: בלשון הדיבור נהוגה הצורה ליפול, בעוד שהצורה לנפול משמשת במשלב גבוה בלבד.

לנפול היא צורת שם הפועל בלשון המקרא.
בלשון המקרא, שם הפועל נגזר מצורת המקור המוחלט בתוספת ל'. לכן: ל+שָׁמוֹר > לִשְׁמור, וכן: ל+נָפוֹל > לִנְפול. הנו"ן אינה אמורה להידמות משום שתנועתה המקורית היא קמץ.

הצורה ליפול, המוכרת יותר, היא צורת שם הפועל בלשון חכמים.
בלשון חכמים, שם הפועל נגזר לא מן המקור המוחלט אלא מצורת העתיד. כלומר: יִפּוֹל > לִפּוֹל. באותו האופן, שם הפועל של השורש יש"ב הוא 'לֵישב' (בלשון חכמים) או 'לשבת' (בלשון המקרא).

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי מייק_בר_רב_אשי* » 08 יולי 2006, 06:37

. ויש גם הבדלים שאי אשר לשמוע באוזן אבל מנקדים אחרת: עד הקָצֶה, קְצֵה העולם.
כך גם בצורות אחרות, כגון ישוב-סְפָר, אך בסמיכות יהא: סְפֵר-המדבר (ביטוי חביב על בוטנאים).

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי מייק_בר_רב_אשי* » 08 יולי 2006, 06:29

כמו אשך כך גם חרק: מתבקש כנראה לגזור יחיד מחרקים בצורת חֲרָק, והנכון הוא כמובן חֶרֶק. כמו אבן, ילד.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי סבתא_לשמונה* » 20 מאי 2006, 13:55

כאן באתר הטעות הנפוצה יותר היא "ברת-קיימא" במקום "בת-קיימא".
נכון, אבל בתקשורת שומעים גם טעויות אחרות.
אגב, השבוע בכתבה חשובה על התעללות בבית הסוהר לעובדים זרים המועמדים לגרוש בעובד זר סיני וטיפול שגוי בבית החולים מפני שלא ניסו לחפש דרך לתקשר עם העובד ששפתו היחידה היא שפה סינית כלשהי, חזרה הכתבת כל הזמן ואמרה אֲשָך במקום אֶשֶך. זה לא היה שידור ישיר אלא מוקלט. האם ברשות השידור לא בודקים את הלשון לפני שמשדרים כתבה, או אולי גם הם אינם יודעים שזאת שגיאה?

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי יונת_שרון* » 19 מאי 2006, 01:09

כאן באתר הטעות הנפוצה יותר היא "ברת-קיימא" במקום "בת-קיימא". :-)

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי סבתא_לשמונה* » 18 מאי 2006, 13:02

אני חוזרת לטעות נפוצה בכלי התקשורת ופגשתי בה גם בדפים שונים ב"באופן".
ברת ביצוע במקום בת ביצוע - בר משמעו "בן" בארמית ואין לו צורת נקבה או ריבוי בעברית.
מכאן "בר מצווה" אבל "בת מצווה" ו"בני מצווה" ולא "ברת מצווה" ו"ברי מצווה". אלה שימושי לשון מוכרים ולא טועים בהם אבל במקרים פחות נפוצים כמו ברת ביצוע רבים טועים.
עינת טל
האותיות בג"ד כפ"ת תמיד דגושות בראשית המילה (ואחרי שווא נח).

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי ניצן_אמ* » 14 מאי 2006, 10:17

יאללה ביי - זה עברית...
:-D

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי מיצי_החתולה* » 14 מאי 2006, 00:50

בתחילת מלה, פ' היא תמיד דגושה.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי עינת_טל* » 14 מאי 2006, 00:02

מישהו יודע אם - פילבל בעיניו - אומרים עם פ דגושה ?

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי סבתא_לשמונה* » 13 מאי 2006, 23:17

אמא של ליה
ובהמשך לשאלותיה (הישנות) של סבתא לשמונה בנושא מורות התעמלות
לא זכור לי ששאלתי על מורות להתעמלות.
יעלי לה
את צודקת, אבל נדמה לי - כמעט בטוחה - שהפועל "לנפול" יוצא דופן ואפשא גם "ליפול".
אכן, לפי אבן שושן צריך "לנפול" ואפשר גם "לפול", הוא כותב בלי י' ומנקד.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי אמא_של_יונת* » 13 מאי 2006, 22:50

ניצן, את מכירה את ההגדרה של העברית?
יאללה - זה ערבית.
ביי - זה אנגלית.
יאללה ביי - זה עברית...

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי ניצן_אמ* » 13 מאי 2006, 13:38

אגב, "התייפיפות או סנוביות", אני יכולה באותה הקלות להגיד לו: "בחייאת יוד, הבא לי מים מהמקרר, באמאש'ך.." ;-)

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי ניצן_אמ* » 13 מאי 2006, 13:29

שימוש בציווי נתפס כשפה גבוהה יותר, שלא לומר התייפייפות או סנוביות. התהליך היום הוא של מעבר לשימוש בזמן עתיד גם לציווי, ולדעתי הוא יקבל לגיטימציה.
אני מסכימה עם הניתוח הזה, הגם שלא בהכרח שמחה ממנו :-)
באופן אישי אחד הדברים שמפריעים לי בשימוש לא נכון בשפה הוא העדר עקביות.
צורם לי שאנשים כן משתמשים בציווי באופן תקני ונכון אם הוא בן הברה אחת: תן לי, קח, לך, בוא, שבי, וכך הלאה.
צורם לי כשאנשים אומרים "מקנאה" אבל גם "שונאת", "יוצאת" ו"מרפאת" (שתי הצורות נכונות, אבל בחייכם, אל תתקנו אותי כשאני אומרת "מקנאת" אם אתם לא יודעים במאה אחוזים שאני טועה.)

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי אמא_של_יונת* » 13 מאי 2006, 02:24

לנפול, לנטוע - הן מלים מקראיות.
ליפול, ליסוע, לטעת, לילך, ליתן ועוד - הן צורות מתקופת המשנה, אם אינני טועה.
בתקופת המשנה דיברו פחות ופחות אנשים בעברית, ועברו לארמית ויוונית. העברית ספגה בתקופה ההיא המון מלים לועזיות, וצורות שגויות נקלטו בשפה והפכו עם הזמן לגיטימיות. (נשמע מוכר?)

ל אמא של ליה ,
הישבנים והמפשעות מצטרפים לשְמָנים, נְשקים, לחמים, דְלָקים ובשרים (במובן סוגי בשר, לא במובן הישן - סקס).
יש תהליך של יצירת ריבוי לשמות עצם כוללים, שבמקורם מופיעים רק בצורת יחיד. התהליך התחיל כנראה בצבא, בין אם מהתחנחנות מסויימת ובין אם בגלל דלות לשונית, ומשם התפשט בציבור הרחב.
אבל יש גם חריגים: את יודעת שארוחה מבושלת כוללת מנה חלבונית ולידה "פחמימה" (ביחיד)?!...

כיום, הקלדה והדפסה הן פעולות שונות בתכלית
נכון. הקלדה היא מלה חדשה, והיא נוצרה יחד עם המחשב, כאשר הפעולה האחת התפצלה לשתיים.
גם "קליד" למכונת כתיבה ובעקבותיה למחשב היא שימוש חדש יחסית. בזמנו היו קלידים רק בפסנתר - וגם שם הם היו חידוש שהחליף את ה"מנענעים" הוותיקים.

לגבי ציווי, אין ספק שהצורה הנכונה להבעת בקשה או פקודה היא צורת הציווי ולא צורת העתיד, אבל גם כאן חל שינוי - לא במשמעות של המלים אלא בקונוטציה החברתית שלהן. שימוש בציווי נתפס כשפה גבוהה יותר, שלא לומר התייפייפות או סנוביות. התהליך היום הוא של מעבר לשימוש בזמן עתיד גם לציווי, ולדעתי הוא יקבל לגיטימציה.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי ניצן_אמ* » 12 מאי 2006, 19:12

אמא של ליה |Y| בהחלט... :-) שמחה שאני לא לבד במערכה...

מישהו אמר שמעצבן אותו שימוש בעתיד במקום צווי
לא מישהו כי אם מישהי, והיא (אני) אמרה שזה צורם לה, לא שזה מעצבן אותה. היא עושה כמיטב יכולתה שלא להשתמש בעתיד כבציווי בעצמה, וכן שלא להתעצבן יותר מדי.
כן, זה אומר שהיא אומרת לזוגהּ היקר "הבא לי, בבקשה, מים מן המקרר."

שתי הצורות נכונות, אם כי היום באמת מקובל יותר להשתמש בהקלידו
כיום, הקלדה והדפסה הן פעולות שונות בתכלית. מקור השימוש ב"הדפסה" עבור פעולת ההקלדה על מקלדת הוא בפעולת ההקלדה/ההדפסה במכונת כתיבה, במובן של הבאה לדפוס.

אם אני כבר כאן, אני רוצה להביע שוב את הקושי שלי עם "גבוהה" במקום "גבוה".
חן חן.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי אמא_של_ליה* » 12 מאי 2006, 16:38

"לכשעצמו" במקום "כשלעצמו"
ללא ספק אחד המעצבנים |אוף|

ובהמשך לשאלותיה (הישנות) של סבתא לשמונה בנושא מורות התעמלות
אני רוצה להזכיר כאן שאצל אלה מופיעים שוב ושוב ה ישבנים . מכירים?

ואם כבר ישבנים - מה בדבר מפשעות ?
הידועות מז'רגון הקוסמטיקאיות ("שחי, שפם, מפשעות")

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי יעלי_לה » 12 מאי 2006, 15:26

סבתא לשמונה,
אמנם מדובר בנחי פ"נ, אך אחרי ל' צורת המקור נשארת שלמה
את צודקת, אבל נדמה לי - כמעט בטוחה - שהפועל "לנפול" יוצא דופן ואפשא גם "ליפול".

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי סבתא_לשמונה* » 12 מאי 2006, 13:16

הדפיסו? בעצם, הקלידו? (מישהו אמר שמעצבן אותו שימוש בעתיד במקום צווי.
שתי הצורות נכונות, אם כי היום באמת מקובל יותר להשתמש בהקלידו ושתי הצורות הן בציווי. בעתיד אומרים : תדפיסו, תקלידו, כך שלפחות בעניין זה לא היה צורך להתעצבן...
צןודקת אמא של יונת בקשר לצורה העברית, אבל חוץ מזה, אני חושבת שהמילה "ליפול" עצמה היא שגיאה. אמנם מדובר בנחי פ"נ, אך אחרי ל' צורת המקור נשארת שלמה, ולכן יש להגיד לנסוע ולא ליסוע, לנטוע או לטעת, לנגוע או לגעת וצריך להגיד לנפול. זה נכון לכל אותיות בכל"ם "בנפול אויבך אל תשמח". (אני מקווה שציטטתי נכון).

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי אמא_של_יונת* » 11 מאי 2006, 13:48

הצורה העברית היא כמובן "היזהרו שלא תיפלו", או בנוסח תנ"כי-משהו "היזהרו פן תיפלו".
הצורה "תיזהרו לא ליפול" מושפעת משפות זרות.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי קר_שינדו* » 11 מאי 2006, 02:22

משהו שקראתי ואשמח לשמוע מה דעתכם.

קרה לכם שהזהירו אתכם מפני משהו ? לדוגמה: תזהרו לא ליפול.

מישהו שם לב שמשהו פה לא בסדר ? הרי לא ליפול - זה בסדר.
הבעיה האמיתית היא כן ליפול. כלומר, צריך לומר: תזהרו מליפול.

אותו דבר לגבי תזהרו לא לקבל מכה (לדוגמה). צריך להיזהר מכן לקבל מכה.

וכן הלאה...

<הדוגמאות מובאות לצורך הדגמה בלבד ואינן באות לבטא את יחסו של הכותב לנפילה/קבלת מכה :-)>

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי פולוני_גמלוני* » 07 מאי 2006, 01:25

בכל מקרה הכתובת היא nivon.net. יש i מיותרת במקור. תודה רבה.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי פולוני_גמלוני* » 07 מאי 2006, 01:20

אם יהיה קושי להיכנס לניבון ישירות מכאן, תדפיסו את הכתובת בשורה המיועדת לכתובת ב -
הדפיסו? בעצם, הקלידו? (מישהו אמר שמעצבן אותו שימוש בעתיד במקום צווי.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי סבתא_לשמונה* » 15 מרץ 2006, 14:26

אם יהיה קושי להיכנס לניבון ישירות מכאן, תדפיסו את הכתובת בשורה המיועדת לכתובת ב - EXPLORER

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי סבתא_לשמונה* » 15 מרץ 2006, 13:36

למי שאין עדיין ניבון עברי חדש כדאי להיכנס לאתר
www.nivion.net ולהעבירו למועדפים.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי סבתא_לשמונה* » 15 מרץ 2006, 01:35

היום אנחנו לא שומעים הרבה הבדלים בניקוד, כמו בין פתח לקמץ, בין צירה לסגול, קמץ קטן בכלל לא מוכר ועוד. בקריאה בהברה אשכנזית או תימנית שומעים את הבדלי הניקוד ובקריאה התימנית שומעים גם את האותיות הגרוניות ודגשים גם באותיות חוץ מ- ב' פ' ו- כ' שאותם גם אנחנו שומעים. ברור שכאשר שומעים גם יודעים איך לנקד אבל איבדנו את יכולת המבטא הזה וחבל. (אל תטעו, גם אני אינני יודעת לבטא נכון).

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי יעלי_לה » 05 מרץ 2006, 17:03

בעצם את ההבדל במילה קצה כן שומעים - אבל התכוונתי בניקוד של האות צ' (סגול בנפרד וצירי בנסמך). מילה שבה לא שומעים את זה היא למשל מחנה - יצאנו למַחֲנֶה, מַחֲנֵה קיץ.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי יעלי_לה » 05 מרץ 2006, 17:00

'צטערת, את טועה. פִּצְצַת מרגמה. זה משתנה בגלל הסמיכות. קִלְלַת המומיות, יִלְלַת החתולים, שִׁמְמַת המדבר ועוד.
גֶּדֶר המערכת, בסגול ולא בצֵירֵי, גם איננה טעות. גם זה בגלל הסמיכות. בדיוק אותו דבר כמו שאומרים "זה בגדר תעלומה" וכד'.
הרבה מילים משתנות לגמרי בסמיכות. דוגמאות: ילד אֶחָד, אַחַד הילדים. המִנְהָלָה של ההתנתקות, שמה מִנְהֶלֶת סלע (הרבה אנשים חושבים שמִנְהלת היא גם הצורה בנפרד). חמישה כלָבים, כַּלְבֵי שמירה. מזון מְלָכות, מַלְכּוֹת הכיתה. לקופסא ארבע דְּפָנוֹת, דָּפְנוֹת (יש לקרוא דופנות) הקופסא מחוספסות. ויש גם הבדלים שאי אשר לשמוע באוזן אבל מנקדים אחרת: עד הקָצֶה, קְצֵה העולם.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי מיטל_מ* » 05 מרץ 2006, 16:05

ומה אתם אומרים על פיצצת מרגמה וגדר המערכת(הגדר בצרה)?
יכול להיות שאני טועה.לי נראה שנכון להגיד פצצת מרגמה(עם שווא)וגדר בקמץ?????
כמאמר שדרני החדשות...

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי יעלי_לה » 22 פברואר 2006, 14:48

פשששששש......

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי סבתא_לשמונה* » 22 פברואר 2006, 11:48

יעלי לה
קודם כל אלה דברי שבח של רב חשוב אחד לכושר הנאום של רב חשוב שני בסוף המאה ה - 19. מבחינת התוכן של החומר כולו העניין היה מובן גם בלי תרגום אבל אני הייתי סקרנית. בדרך כלל דיברו בעברית בהברה אשכנזית או באידיש אבל הוא,כנראה, רצה "להשוויץ" בידענותו ודיבר בארמית.
הטקסט הוא:
"ונהירנא כך הוי רבי יצחק הכא במדינתא כל מאן דבעי מיניה מלתא הוי קפשיט לי' באורחא קשיטא, וזימנין דהוה מפיק מפומיא זיקוקין דנורא ".

ןהתרגום:
ידוע לנו שכך היה רבי יצחק כאן בעיר לכל מי שבא מילותיו היו שבח לי' בדרך כסף ובזמן שהוא מפיק מפיו זיקוקי אש.

ר' יצחק המוזכר פה היה מייסד ישיבת "תורת חיים" בירושלים העתיקה. הישיבה היחידה שלא נהרסה ע"י הירדנים וזה סיפור בפני עצמו.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי יעלי_לה » 21 פברואר 2006, 02:38

|Y|
לא תשתפי אותנו?

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי סבתא_לשמונה* » 21 פברואר 2006, 01:16

טוב, אז ישבתי לשלוח מייל לאחד מקרובי בעניין הארמית וברגע האחרון אמרתי לעצמי: את מוכרחה לנסות לפצח את זה, הרי אלה רק דברי שבח של רב אחד על רב שני ולא הלכה סבוכה, הרי למדת פעם תלמוד אצל מורה מדהים, יעקב בהט (אפיקורס גמור וגם מוה מדהים לספרות), משהו חייב להישאר. ישבתי וקראתי מילה מילה, נזכרתי בכללי הארמית , למשל - דאורייתא פרושו מהתורה, ולבסוף פיצחתי את המשפטים והרגשתי כמי שהגיע לפסגת האוורסט - אז לא נגזים, לפסגת הר תבור...

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי סבתא_לשמונה* » 19 פברואר 2006, 20:34

יעלי לה
תודה. יש לי דווקא במשפחה כמה כאלה - אינני יודעת מדוע לא חשבתי על זה. אברר אם יש להם מייל.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי יעלי_לה » 18 פברואר 2006, 19:55

האם מישהו יודע היכן לחפש תרגום של שלושה משפטים מארמית?
פעם הייתי בבעיה כזו ושברתי את הראש יומיים, עד שבסוף נעזרתי בתלמיד גמרא ממכריי. פשוט צריך למצוא מישהו שמבין (או להרים טלפון לאוניברסיטה או משהו כזה)

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי סבתא_לשמונה* » 17 פברואר 2006, 23:23

האם מישהו יודע היכן לחפש תרגום של שלושה משפטים מארמית?
בעבודה שאני עושה יש שלושה משפטים שאמר איזה רב חשוב. אני יודעת מספיק ארמית כדי להבין את "הא לחמא עניא" מההגדה של פסח.
מצאתי ב- GOOGLE מילון בארמית אבל הוא מצומצם ביותר וכל מילה ששאלתי מדברי הרב ענו שהמילה אינה נמצאת. (הכוונה למילים שלא הבנתי בעצמי).

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי סבתא_לשמונה* » 16 פברואר 2006, 02:00

נראה לי שברבים אכן נהלים בשווא, אבל בסמיכות זה משתנה לנוהלי יציאה
אצל אבן שושן אין בכלל צורת רבים, אבל לפי ספיר זה נכון.

_ואיך אומרים "נְיוּאַנְסִים" בעברית? אולי גוונים? מה דעתכם?
אני חושבת שדקויות. לא??_

חיפשתי אצל אבן שושן ומצאתי: ניואנסה בֶּן-גָוֶן, מעבר קל ביותר בין צבע לצבע, בין קול לקול וכדומה:" העניין הוא פשוט, רק ניואנסה של טעם" (אלתרמן). ברבים ניואנסות.
כלומר, כאשר כתבתי "ניואנסים" זו היתה שגיאה. מדובר בשם עצם שמינו נקבה. בצרפתית (nuance) .
_אי אפשר לצפות שמוקדנים
לא מצפה... אבל משגע אותי שחוזרים על דבריי כאילו לתקן אותי, כי אילו אמרתי לא נכון (כמו שהם מכירים ואומרים) פשוט היו אומרים "כן" ולא חוזרים._

משגע, ועוד איך! כמעט שלא שומעים עברית נכונה ולא רק במספרים.
לאמיתו של דבר, ברור שאין הם מתכוונים לתיקון לשוני מכיוון שאינם מבחינים בו בכלל, אלא הם רוצים להיות בטוחים שהבינו את הבקשה.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי יעלי_לה » 14 פברואר 2006, 22:48

אז נוהלי יציאה, רוטבי עגבניות וטופסי הצטרפות?

וואללה, כן. וגם בין כותלי החדר, למשל.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי מיצי_החתולה* » 14 פברואר 2006, 22:30

_בסמיכות זה משתנה לנוהלי יציאה
נכון._
אז נוהלי יציאה, רוטבי עגבניות וטופסי הצטרפות?

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי יעלי_לה » 14 פברואר 2006, 20:35

בסמיכות זה משתנה לנוהלי יציאה
נכון.

אי אפשר לצפות שמוקדנים
:-) לא מצפה... אבל משגע אותי שחוזרים על דבריי כאילו לתקן אותי, כי אילו אמרתי לא נכון (כמו שהם מכירים ואומרים) פשוט היו אומרים "כן" ולא חוזרים.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי ענת_ב_פ* » 14 פברואר 2006, 02:27

נוהלים או נוהלי יציאה*
נראה לי שברבים אכן נהלים בשווא, אבל בסמיכות זה משתנה לנוהלי יציאה
>אם לא שוכחים לנעול נעליים<

ואיך אומרים "נְיוּאַנְסִים" בעברית? אולי גוונים? מה דעתכם?
אני חושבת שדקויות. לא??

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי סבתא_לשמונה* » 14 פברואר 2006, 02:06

_נכון שצריך להיות שווא בראש המילה - רטבים, נהלים, תכנים וכו'
נכון._
יותר מנכון - נכון מאוד. אם אינני טועה,אלה שמות עצם ממשפחת הסגוליים.
לפרגן = להחמיא נסיון יפה אבל להחמיא אינו ממצה את כל מה שיש במילה לפרגן. זה לא רק להחמיא אלא גם להיות מאושר ממה שמישהו עשה או ממה שקרה לו וגם לשאוב נחת, בקיצור, יש הרבה ניואנסים למילה.
ואיך אומרים "נְיוּאַנְסִים" בעברית? אולי גוונים? מה דעתכם?
יעלי לה
הם אפילו לא מבחינים בהבדל הלשוני בין מה שאמרת ובין מה שהם אומרים. אי אפשר לצפות שמוקדנים בטלפון ידברו עברית טובה יותר מאנשי התקשורת.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי יעלי_לה » 13 פברואר 2006, 10:27

נכון שצריך להיות שווא בראש המילה - רטבים, נהלים, תכנים וכו'
נכון.

תמיד מעצבן אותי שאני אומרת משהו נכון ואז חוזרים אחרי עם טעות. בד"כ מוקדנים בטלפון. נגיד, שואלים אותי תאריך, אני עונה "שמונָה בפברואר", ואז חוזרים אחרי, "השמיני לפברואר". או היום הייתי צריכה לומר את מס' טלפון שכלל את הספרות 800, אז אמרתי שמונֶה מאות, והאשה חזרה אחריי "שמונָה מאות". מה הקטע?

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי מיצי_החתולה* » 13 פברואר 2006, 08:51

בזמן האחרון, אני רואה במדיות הכתובות כל-כך הרבה את המילים רוטבים או רוטבי עגבניות, נוהלים או נוהלי יציאה* ועוד כמה מהמשפחה הזאת, שאני מתחילה לפקפק בעצמי. נכון שצריך להיות שווא בראש המילה - רטבים, נהלים, תכנים וכו'?

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי שנפסי* » 13 פברואר 2006, 03:03

אם לא תפרגני זה נשמע פאגאני.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי פלוני_אלמונית* » 13 פברואר 2006, 03:00

להחמיא

חוצמזה, למה העויינות הזו לזה שניסה לפנייך. תחמיאי על הניסיון . ואם לא להחמיא בשעה זו לפחות תפרגני.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי פלוני_אלמונית* » 13 פברואר 2006, 02:56

להחמיא

האמנם?


נתת כאן דוגמא טובה מאד . זה דווקא די מתאים.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי יעלי_לה » 13 פברואר 2006, 01:41

להחמיא
האמנם? נסה להשתמש בזה במשפט.
דומגא: "למה אתה כל-כך נוקשה כלפיו? תחמיא לו לפעמים." לעומת: "למה אתה כל-כך נוקשה כלפיו? תפרגן לו לפעמים." זה עובר ליד... אני יכולה לחשוב על דוגמאות שזה עוד יותר מפספס, אבל לא בשעה כזאת.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי ירון* » 13 פברואר 2006, 01:35

לפרגן - להחמיא

מילה עברית לפרגון שאני חושב שמתאימה.

להחמיא

מחמאה=קומפלימנט=פרגון.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי סבתא_לשמונה* » 11 פברואר 2006, 00:38

שכחתי לכתוב: מה שכתבתי על קליד לא בא מרוב חוכמתי. מצאתי באבן שושן.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי סבתא_לשמונה* » 10 פברואר 2006, 19:48

מה מקור המלה "קליד"?

לא דייקתי כאשר כתבתי שפות אירופיות. המקור הוא יווני ובאותיות לטיניות נכתב: KLEIDOS ועבר לארמית "אַקְלִידָא". באנגלית קוראים לקליד KEY (מפתח). בגרמנית את ודאי יודעת.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי אמא_של_יונת* » 10 פברואר 2006, 09:13

מה מקור המלה "קליד"?

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי סבתא_לשמונה* » 10 פברואר 2006, 01:35

עוד מילה שאנחנו משתמשים בה כל יום ומקורה אירופי : להקליד וכמובן מקלדת וקלידים. המוצא הוא "קליד" שעליו לוחצים בפסנתר, עוגב, צ'מבלו, אורגנית ואולי עוד כלי נגינה. השימוש הרב ביותר היום הוא כאשר מדברים על מחשבים.
אנא היינו באים בלי המילה הזו?

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי סבתא_לשמונה* » 09 פברואר 2006, 12:02

להלן ההסבר של רוני הפנר על המילה "לרתות":

המילה לרתות היא חידוש של יצחק אבינרי (בספר יד הלשון).

החידוש נעשה על פי מילה תלמודית נדירה: רַתֵּה שמופיעה פעם אחת במשנה: "וכל שלא חס על כבוד קונו, רתוי לו כאילו לא בא לעולם" (חגיגה ב א). ופעם בספרא שמיני: ראוים היו להישרף אלא שריתה הכתוב לאהרן.

הפועל רתוי (לרתות) דומה בצורתו ובמשמעותו לפועל רצוי (לרצות). השורש שלה הוא רת"י,

הערה שלי:
ברור שמילה משונה ונדירה כזו לא תיקלט במקום המילה החביבה "לפרגן".
בדרך כלל דווקא חידושיו של יצחק אבינרי טובים.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי סבתא_לשמונה* » 09 פברואר 2006, 01:46

אין רע במילה "לפרגן", אני אפילו אוהבת אותה. פשוט הייתי סקרנית.
רוני הפנר כתב לי שבאמת אין מילה עברית מתאימה. ניסו להכניס את המילה לרַתּוֹת שכמובן לא נקלטה. שוב, מתוך סקרנות, ביקשתי ממנו שיסביר לי מה השורש של המילה המשונה הזאת, אני מחכה לתשובתו.
_יאללה - זה ערבית.
ביי - זה אנגלית.
יאללה ביי - זה עברית._
זה של יורם טהר-לב.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי אמא_של_יונת* » 08 פברואר 2006, 00:25

לא הבנתי: מה רע במלה "לפרגן"? זה שהיא ממקור "לועזי" (אם מגדירים אידיש כלועזית)?
יש המוני מלים עבריות-למהדרין, שזלגו לתוך העברית מאכדית, פרסית, ארמית, יוונית, ערבית והשד יודע מה עוד. איש לא יעלה על דעתו היום לערער על עבריותן.
תהליך כזה, של השפעות הדדיות בין שפות, מתרחש כל הזמן. כל מגע בין עמים ותרבויות - בין אם הוא כיבוש צבאי, יחסי מסחר, הגירת אוכלוסיה, או כיבוש דתי - כל מגע כזה גורם להשפעות לשוניות בשני הכיוונים.
מלבד זה, המלה "לפרגן" עונה על צורך לשוני, נותנת ביטוי למושג שחסר עד אז בשפה העברית. לכן יש לה מקום.

אם כבר מדברים על השפעות לועזיות, שמעתי פעם:
יאללה - זה ערבית.
ביי - זה אנגלית.
יאללה ביי - זה עברית.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי סבתא_לשמונה* » 07 פברואר 2006, 20:08

אז לאף אחד אין רעיון כיצד לומר "לפרגן" בעברית?
אשלח מייל לרוני הפנר מהאתר "שפה עברית", אולי יש לו רעיון.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי סבתא_לשמונה* » 06 פברואר 2006, 19:56

_מצאתי כתוב על עטיפה שלו מוצר מזון:
... מכילים רמות גבוהות של סיבים תזונתיים וחלבונים כמו גם סידן._
אולי זה לא טוב לעברית אבל טוב לשיווק...

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי מייק_בר_רב_אשי* » 06 פברואר 2006, 19:13

לפעמים אנחנו מתלוננים על דלדולה של השפה, רידוד המגוון וויתור על העושר הלשוני של העברית.

אבל יש מקרים הפוכים: מקרים של התהדרות בעושר ובסופרלטיבים שאינם מוסיפים דבר, והופכים את ההתפארות לגיחוך. קשה להסביר, לכן הנה דוגמה:


מצאתי כתוב על עטיפה שלו מוצר מזון:
... מכילים רמות גבוהות של סיבים תזונתיים וחלבונים כמו גם סידן.

מה אומר לכן/ם? זה קצת מעל לרמה שלי!

מה רע ב "מכילים הרבה סיבים תזונתיים"?
ואם דוקא להתהדר ב"רמה", אז אולי "מכילים רמה גבוהה של" כמה רמות גבוהות הם כבר יכולים להכיל?
ומניין נחת עלינו הביטוי "כמו גם"? האין די ב "וגם"?

אגב, המוצר עצמו לא רע בכלל.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי סבתא_לשמונה* » 06 פברואר 2006, 00:51

נזכרתי. באנגלית אומרים "להתיז" to spray שכנראה נובעת מאותו מקור כמו "להשפריץ".

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי סבתא_לשמונה* » 06 פברואר 2006, 00:46

להשפריץ מקורו בגרמנית ובאידיש. המילה הנכונה בעברית היא להתיז אבל "להשפריץ" נחמד יותר...
גם "לפרגן" אינה מילה עברית, מקורה באידיש ואינני מכירה מילה תואמת בעברית. האם מישהו יודע?

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי יעלי_לה » 05 פברואר 2006, 21:32

_שואלת שוב:
האם נכון לכתוב תאוריה או תיאוריה?
תודה_

תיאוריה.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי שאלה_לי* » 05 פברואר 2006, 20:27

שואלת שוב:
האם נכון לכתוב תאוריה או תיאוריה?
תודה

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי מיצי_החתולה* » 04 פברואר 2006, 21:13

תודה לכן! @}

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי יעלי_לה » 04 פברואר 2006, 10:51

סלעית, ההסבר שלך נכון. סחתיין. ו - ש.פ.ר.צ הוא בכלל שורש מעוברת.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי סלעית* » 04 פברואר 2006, 06:07

"לשמוליק חייגו 1, לשרוליק חייגו 2... באם ידועה לכם מספר השלוחה חייגו אותה כעת."
שמתם לב לצורה"באם"? מה זה? מה רע במילת התנאי "אם"? מה מוסיפה הב' הזאת?
<אולי הכלאה בין "במקרה ש" לבין "אם"? בררר>

למה ב - כל זה בסדר וב - מחזור זה לא?
בבניין פיעל יש דגש חזק בע' הפועל, כלומר באות השנייה של השורש. כאשר כותבים בכתיב מלא, מוסיפים י'. מוסיפים י' גם אם יש תשלום דגש, ולכן אין חיריק אלא יש צירה. כלומר כותבים גם שילם, וגם תיאר.
שלושת הבניינים הכבדים,פיעל, פועל והתפעל, הם הבניינים שבהם משמשים גם פעלים שיש להם 4 אותיות שורש (או יותר), מהסיבה המבנית שיש להם במקור דגש חזק, שמסמן אפשרות לעיצור נוסף. לכן הוחלט לא להוסיף במקרים של פעלים מרובעים י' בכתיב מלא, מאחר שכשרואים פועל בן 4 אותיות, יודעים מייד לאיזה בניין הוא שייך, ואין צורך בניקוד.
למשל: פרסם - פיעל, פורסם - פועל, התפרסם - התפעל.
(יוצא הדופן היחיד שאני מכירה הוא הפועל להשפריץ, בהפעיל, וזה בגלל הדמיון בצליל בין שם העצם "שפריץ" לבניין הפעיל).

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי אמא_של_יונת* » 04 פברואר 2006, 01:31

מעולם לא שמעתי על אשון לילה.
אז הלכתי למלון אבן שושן ומצאתי: "אֱשׁוּן - אמצע, תווך. ראה אישון. באשון חושך - בחשכת הלילה", והפנייה לספר משלי: "מקלל אביו ואמו ידעך נרו באֱישׁוּן חשך".
לפי זה - אכן שניהם נכונים.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי מיצי_החתולה* » 03 פברואר 2006, 20:50

ואם למישהו יש מסקנה סופית בעניין אשון לילה או אישון לילה, אני אשמח לשמוע. היתכן כי שניהם נכונים?

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי מיצי_החתולה* » 03 פברואר 2006, 20:20

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי ניצן_אמ* » 03 פברואר 2006, 11:35

מאחר שמדובר כבר בשלושה דפים מלאים, לא עברתי על כולם, ולא בלתי סביר שהטעויות שאני סובלת מהן כבר נותחו פה עד זרא. אני יודעת שהתפתחו פה דיונים סוערים על התרבות ועל השפה, ועדיין שמו של הדף "טעויות נפוצות בעברית". לפיכך, אלה הדברים שצורמים לי במיוחד:
  1. "לכשעצמו" במקום "כשלעצמו"
  2. שימוש בעתיד במקום בציווי
  3. השמטת אותיות בכל"ם בצירופים עם ו' החיבור "המועצה לבטיחות וגהות", "מן העמק וההר"
  4. "בהצלחה!" במקום "הצלחה!"
  5. בכתיב: "גבוהה" בזכר
חן חן @}

"מי מעוניינת בחשר עם משה?"
האחיין שלי אמר פעם "אני יכול לעשות את זה בחלות!" בעיניי זו היתה הכללה מאד יפה, ובגיל טרום קריאה, אבל עדיין מאד משעשעת :-)

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי מי_גיבן_את_התזוזה_שלי* » 02 פברואר 2006, 20:31

לתשלום האגרה באמצעות חרטיס אשראי, הקש 2.

פעם מזמן, כשטל פרידמן היה ההוא שמשחק עם משה פרסטר, היה להם מופע שנקרא "עלילות משה בעיר הגדולה". באחד הקטעים טל פרידמן משחק מורה ששואלת בהטעמה מורתית עזה:
"מי מעוניינת בחשר עם משה?

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי יעלי_לה » 02 פברואר 2006, 14:06

אז מה הועילו חכמים בתקנתם?
אילו העיתונים והוצאות הספרים וסתם פרסומים בדפוס (אפילו שלטים, מע"צ וכו') היו טורחים לעבוד לפי כללי הכתיב, או לפחות לשמור על אחידות, זה היה נהיה יותר אוטומטי לכולם ולא היתה סיבה לשבור את הראש. אבל זה לא פרקטי, כנראה.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי אמא_של_יונת* » 02 פברואר 2006, 13:33

העוקץ הוא שצריך לדעת מראש אם המלה מנוקדת בחיריק מלא או חסר, חולם או קמץקטן, שורוק או קובוץ
וואללה.
לא מזמן קראתי מחדש תקציר של חוקי הכתיב חסר הניקוד. חוקים אלה ברורים רק למי שיודע ניקוד.
רוב הכותבים לא יודעים ניקוד, לא יודעים איך נראה כתיב חסר ולכן אינם יכולים להעזר בכללים.
אז מה הועילו חכמים בתקנתם?

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי יעלי_לה » 02 פברואר 2006, 09:36

אה, בעצם מה אני מקשקשת? כל הצורות בבניין הופעל מקבלות ו' למרות הקֻבּוץ.

טוב, למישהו יש הסבר יותר מוצלח?

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי יעלי_לה » 02 פברואר 2006, 09:34

סבתא לשמונה,
(דקדוקית צריך לכתוב יכל...)
ממש לא. לא בהווה ולא בעבר (בעבר בכתיב מנוקד: יָכֹל. בכתיב לא מנוקד מקבל ו' - ר' הסבר למיצי)

מיצי החתולה,
איך יודעים מתי ניתן, כשלא מנקדים, להפוך חולמים וחיריקים למלאים בהוספת ו' או י', ומתי אסור?
אני לא בטוחה שמה שאני עומדת לכתוב עכשיו הוא ההסבר המדויק והנכון ביותר. אני מסיקה את זה מתוך העבודה ולא מעתיקה מספר כללים. אם מישהו יודע אחרת אשמח שיתקנו אותי.
באופן כללי, תנועות גדולות - חִיריק מלא, חוֹלם (מלא או חסר), שוּרוק - מקבלות י' ו- ו', ותנועות קטנות - חִיריק חסר, קָמץ קטן, קֻבּוץ - לא מקבלות.
יש לזה לפחות יוצא דופן אחד שעולה כרגע בדעתי, והוא מצב שבו דגש תבניתי או משלים גורם לתנועה קטנה בהברה פתוחה: שִׁלֵּם ---> שילם, לְהִכָּנֵס ---> להיכנס, מְסֻכָּן ---> מסוכן.
אה, עוד יוצא דופן: צורות כמו "מועשר", כל הפעלים בבניין הופעל שבפ' הפועל גרונית מקבלים קמץקטן + חטף-קמץקטן (ואז, אף שהוגים אותם בשני אוֹ-ים, רק הראשון מקבל ו' למרות התנועה הקטנה - שכן השני הוא בכלל לא תנועה אלא חטף, כלומר חצי תנועה).
העוקץ בהסבר הזה, הוא שצריך לדעת מראש אם המלה מנוקדת בחיריק מלא או חסר, חולם או קמץקטן, שורוק או קובוץ. אז איך יודעים? יש לי כמה טיפים, אבל לא עכשיו. גם ככה ההסבר כבר ארוך מדי...

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי מיצי_החתולה* » 02 פברואר 2006, 07:47

יעלי לה, תודה. ובהתייחס למה שכתבת בהמשך: איך יודעים מתי ניתן, כשלא מנקדים, להפוך חולמים וחיריקים למלאים בהוספת ו' או י', ומתי אסור? למה ב - כל זה בסדר וב - מחזור זה לא?
<מיצי שכחה את כל שיעורי חוקי הניקוד מכיתה י'>

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי סבתא_לשמונה* » 02 פברואר 2006, 02:44

יעלי לה, כנראה שאופי יקי אינו קשור בגנים. גם לי יש אופי יקי בלי הגנים...נראה לי שבכל אופן כדאי לכתוב מיחזור גם אם לא כותבים צילצול וכו'. במילה צלצול אין חשש לשל טעות בהבנת הכתוב ואילו מחזור יכול להטעות. (דקדוקית צריך לכתוב יכל...)
אותי מעצבן גם לשמוע אני ישמע ולא רק לראותאת הטעות בכתיבה.
מעצבנת אותי גם השגיאה הנפוצה יָכַלְתִּי, אם כי ברור מה מקורה. אחד השעשועים שלנו בהאזנה לרדיו או לטלוויזיה לספור את מספר השגיאות בדקה...

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי אמא_של_יונת* » 02 פברואר 2006, 00:45

... באם ידועה לכם מספר השלוחה חייגו אותה כעת."
ולרוב זה נאמר בשיניים כמעט חשוקות, משהו בסגנון אביב גפן, וכמעט כל פתח או קמץ שאינם מוטעמים הופכים לסגול (כי נורא קשה לפתוח את הפה):
באם יֶדועה לֶכם מספר השלוחה חֶייגו אותה כְּעת.

אני מאחלת לו התאוששות מהירה.
אופטימית.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי ...* » 01 פברואר 2006, 22:10

סיפור אמיתי:
פעם התקשרתי לאגף הגבייה של רשות השידור, לברר בקשר לאגרה. אחת האופציות במענה הקולי היתה:
"לתשלום האגרה באמצעות חרטיס אשראי, הקש 2."
מאז הם שינו את זה.

טעויות נפוצות בעברית 3

על ידי מי_גיבן_את_התזוזה_שלי* » 01 פברואר 2006, 22:01

בעבודה יוצא לי הרבה להתקשר למשרדים עם מרכזיה רב קוית וכמעט בכולם המענה הקולי אומר (זה תמיד אומרת, אבל לא חשוב):
"לשמוליק חייגו 1, לשרוליק חייגו 2... באם ידועה לכם מספר השלוחה חייגו אותה כעת."
מספר השלוחה במשרדי ישראל עבר ניתוח קבוצתי לשינוי מין. אני מאחלת לו התאוששות מהירה.

חזרה למעלה