גיא, אשמח לעשות זאת... רק תיסלח לי מראש
קשה לצמצם 40-50 עמודים לכמה שורות ועברית שפה שניה שלי אז סלח לי על תרגום חסר.
הטלת ספק בקיום אלוהים.
בספר הוא טוען שחובה ומותר להטיל ספק בקיום אלוהים. הוא אומר כך בערך...
1- היהדות שמה מעשים לפני אמונה. התלמוד אף מייחס לאלוהים את האימרה הבאה. "מוטב שהם (היהודים) ינטשו אותי, אבל ימלאו את חוקיי". לפי היהדות, אפשר להיות יהודי טוב ולהטיל ספק בקיומו של אלוהים כל עוד שומרים את מצוותיו. ההיפוך אינו נכון, אם יהודי הוא מאמין אך אינו שומר מצוות, אי אפשר לקרוא לו יהודי טוב.
2- וודאות מוחלטת גוררת פנטיות. "היהדות מעודדת הטלת ספק, אל ליהודי להעיז לחיות עם וודאות מוחלטת, שכן וודאות היא סימן דרך לפנטיות והיהדות בוחלת בפנטיות. וודאות לגבי כל דבר היא רעל לנשמה. מי יודע זאת טוב יותר מאשר אלו שנאלצו להתמודד עם פאשיזם, קומוניזם ואפילו מדענים (שחייבים תמיד להטיל ספק בכדי להתקדם?)
3- אם אלוהים היה ידוע, בחירה מוראלית חופשית היתה נגמרת. "אם היינו יודעים בוודאות מוחלטת שניענש על מעשים רעים, אז היה לנו פחות בחירה חופשית לעשות מעשים טובים. בשביל
לבחור לעשות טוב, עלינו להרגיש חופשים לעשות גם רע. לא היינו יכולים לעשות זאת אם היינו יודעים שקיים אלוהים שצופה בכל מעשה. הדבר משול לדוגמא הבאה. כמה בחירה יש לנו לעבור על חוקי תנועה כאשר ניידת משטרה נוסעת מאחורינו?"
4- מאחר ולא ניתן להוכיח את קיומו (של אלוהים,
שולה חתולה), ספק הוא טבעי. מותר להטיל ספק בקיומו, אך לא לשלול את קיומו.
שאלה שניה לגבי המצוות קשה יותר לתמצת. בגדול מאוד הוא טוען כמה דברים. (אפילו אני מחניק צחוק ציני, אך מקווה לעולם טוב יותר, בארצנו)
1- צריכים דת מאורגנת מאותן סיבות שאנחנו צריכים מפלגות פוליטיות מסודרות או תנועה סוציאלית מאורגנת. בשביל היהדות, ברוח "לשמש אור לגויים" להשלים את העולם (מלשון להביא לשלמות) על ידי מונותאיזם אתי, אנשים עם ערכים דומים ומטרות דומות שיתארגנו יחד במטרה להוות השפעה טובה על העולם.
יכול מאוד להיות שדת, כפי שרבים נחשפו אליה, כוללת מעט יותר מאשר תפילה, מנהגים ואמונה. במקרים כאלה אנו מסכימים שדת מאורגנת אינה רלוונטית.
יהדות רוצה לאחד אנשים בכדי לשפר את העולם. עם ערך שנוגע בכל, ודרך חיים שמעצבת מעשים שמטרתה דרך חיים מוראלית יותר, אתית יותר וקדושה יותר.
יש 4 סוגי חוקי יהדות.
1- חוקים רפלקסיים. מעשים שמשפיעים עלינו בלבד, כמו תפילה, או להתפלל, שהמשמעות המילולית היא לבחון או לבדוק את עצמך. אלוהים לא צריך את תפילותינו, אנחנו צריכים אותם. אדם שייקח זמן מדי יום לבחון את עצמו, בלתי נמנע שיפעל על פי זה.
2- חוקיים אתיים. להבטיח התייחסות מוראלית גבוהה כלפי אחרים. "המטרה האולטימטיבית של היהדות היא לקיים אנשים טובים. בשביל זה, "טוב" צריך להיות מוגדר וחקוק. כמה מחוקים אתיים אלה, כמו 6 האחרונים מעשרת הדברות (לא תגנוב, לא תרצח...) אומצו ע"י כמעט כל חברה בעולם.
אבל, רוב המצוות האתיות לא אומצו. כמו למשל. זוהי מצווה לתרום 10% מההכנסה השנתית לצדקה. ניסיון ברור לנסות להגדיר טוב. לא מספיק לקבוע שעל יהודי להיות נדיב, אלא לקבוע מינימום, שלא נתרום מעט מדי. יש עוד מצווה שאומרת שאסור לשאול בעל עסק מחיר של פריט אם ידוע לנו שאין בכוונתנו לקנות אותו, שלא נפתח אצלו תקוות שווא. אין זו מהמצוות החשובות יותר אך כשמחברים את כל מאות המצוות שדורשות התחשבות באחרים, בלתי נמנע להיות בעל הבנה מוראלית גבוהה.יש המוני חוקים בכל תחום, מטיפול בחיות (על אדם להאכיל את החיות שלו לפני שהוא אוכל בעצמו), לתת להן לנוח בשבת, איסור מוחלט על ציד כספורט והגבלת שחיטה לבשר לאכילה בלבד בצורה מאוד ספציפית והומנית. ועד חוקים על התנהלות עסקית, עזרה לקשישים, חולים, עניים ואבלים
קשה להיות אדם טוב כמו שקשה להיות אמן טוב, בגלל זה לא קל למלא את כל המצוות (ואין אף אדם שמצליח) אבל ככל שאנו מנסים, אנו נהיים אנשים טובים יותר.
3- חוקי קדושה. האדם נברא בצלם אלוהים, אך הוא גם חיה. התנהגות חייתית באה בטבעיות, בעוד קדושה מצריכה עבודה. לכן יש כל כך הרבה חוקים ומצוות שנוגעים דווקא בצרכים בסיסיים כמו אכילה. זהו צורך בסיסי אך במקום לשבת ולבלוס בצורה חייתית, אנו נוטלים ידיים (ולא מסיבות הגייניות שכן חובה לשטוף ידים לפני הנטילה ואז לנטול ידיים נקיות תוך כדי אמירת ברכה) ואז לברך את המזון. רצוי גם לדבר על נושאים אתים או דברי תורה תוך כדי אכילה. כמו כן אנו מוגבלים במה שמותר לאכול, במיוחד במספר החיות.
4- חוקים לאומיים, להזדהות עם הלאום היהודי ועברו.
אני לא ממש עשיתי צדק לספר ואשמח להרחיב..... ממש אהבתי את מה שיש לו להגיד על הבעיתיות של להיות אדם טוב ואתיאיסט...
גיא, אשמח לעשות זאת... רק תיסלח לי מראש
קשה לצמצם 40-50 עמודים לכמה שורות ועברית שפה שניה שלי אז סלח לי על תרגום חסר.
הטלת ספק בקיום אלוהים.
בספר הוא טוען שחובה ומותר להטיל ספק בקיום אלוהים. הוא אומר כך בערך...
1- היהדות שמה מעשים לפני אמונה. התלמוד אף מייחס לאלוהים את האימרה הבאה. "מוטב שהם (היהודים) ינטשו אותי, אבל ימלאו את חוקיי". לפי היהדות, אפשר להיות יהודי טוב ולהטיל ספק בקיומו של אלוהים כל עוד שומרים את מצוותיו. ההיפוך אינו נכון, אם יהודי הוא מאמין אך אינו שומר מצוות, אי אפשר לקרוא לו יהודי טוב.
2- וודאות מוחלטת גוררת פנטיות. "היהדות מעודדת הטלת ספק, אל ליהודי להעיז לחיות עם וודאות מוחלטת, שכן וודאות היא סימן דרך לפנטיות והיהדות בוחלת בפנטיות. וודאות לגבי כל דבר היא רעל לנשמה. מי יודע זאת טוב יותר מאשר אלו שנאלצו להתמודד עם פאשיזם, קומוניזם ואפילו מדענים (שחייבים תמיד להטיל ספק בכדי להתקדם?)
3- אם אלוהים היה ידוע, בחירה מוראלית חופשית היתה נגמרת. "אם היינו יודעים בוודאות מוחלטת שניענש על מעשים רעים, אז היה לנו פחות בחירה חופשית לעשות מעשים טובים. בשביל [b]לבחור[/b] לעשות טוב, עלינו להרגיש חופשים לעשות גם רע. לא היינו יכולים לעשות זאת אם היינו יודעים שקיים אלוהים שצופה בכל מעשה. הדבר משול לדוגמא הבאה. כמה בחירה יש לנו לעבור על חוקי תנועה כאשר ניידת משטרה נוסעת מאחורינו?"
4- מאחר ולא ניתן להוכיח את קיומו (של אלוהים, [po]שולה חתולה[/po]), ספק הוא טבעי. מותר להטיל ספק בקיומו, אך לא לשלול את קיומו.
שאלה שניה לגבי המצוות קשה יותר לתמצת. בגדול מאוד הוא טוען כמה דברים. (אפילו אני מחניק צחוק ציני, אך מקווה לעולם טוב יותר, בארצנו)
1- צריכים דת מאורגנת מאותן סיבות שאנחנו צריכים מפלגות פוליטיות מסודרות או תנועה סוציאלית מאורגנת. בשביל היהדות, ברוח "לשמש אור לגויים" להשלים את העולם (מלשון להביא לשלמות) על ידי מונותאיזם אתי, אנשים עם ערכים דומים ומטרות דומות שיתארגנו יחד במטרה להוות השפעה טובה על העולם.
יכול מאוד להיות שדת, כפי שרבים נחשפו אליה, כוללת מעט יותר מאשר תפילה, מנהגים ואמונה. במקרים כאלה אנו מסכימים שדת מאורגנת אינה רלוונטית.
יהדות רוצה לאחד אנשים בכדי לשפר את העולם. עם ערך שנוגע בכל, ודרך חיים שמעצבת מעשים שמטרתה דרך חיים מוראלית יותר, אתית יותר וקדושה יותר.
יש 4 סוגי חוקי יהדות.
1- חוקים רפלקסיים. מעשים שמשפיעים עלינו בלבד, כמו תפילה, או להתפלל, שהמשמעות המילולית היא לבחון או לבדוק את עצמך. אלוהים לא צריך את תפילותינו, אנחנו צריכים אותם. אדם שייקח זמן מדי יום לבחון את עצמו, בלתי נמנע שיפעל על פי זה.
2- חוקיים אתיים. להבטיח התייחסות מוראלית גבוהה כלפי אחרים. "המטרה האולטימטיבית של היהדות היא לקיים אנשים טובים. בשביל זה, "טוב" צריך להיות מוגדר וחקוק. כמה מחוקים אתיים אלה, כמו 6 האחרונים מעשרת הדברות (לא תגנוב, לא תרצח...) אומצו ע"י כמעט כל חברה בעולם.
אבל, רוב המצוות האתיות לא אומצו. כמו למשל. זוהי מצווה לתרום 10% מההכנסה השנתית לצדקה. ניסיון ברור לנסות להגדיר טוב. לא מספיק לקבוע שעל יהודי להיות נדיב, אלא לקבוע מינימום, שלא נתרום מעט מדי. יש עוד מצווה שאומרת שאסור לשאול בעל עסק מחיר של פריט אם ידוע לנו שאין בכוונתנו לקנות אותו, שלא נפתח אצלו תקוות שווא. אין זו מהמצוות החשובות יותר אך כשמחברים את כל מאות המצוות שדורשות התחשבות באחרים, בלתי נמנע להיות בעל הבנה מוראלית גבוהה.יש המוני חוקים בכל תחום, מטיפול בחיות (על אדם להאכיל את החיות שלו לפני שהוא אוכל בעצמו), לתת להן לנוח בשבת, איסור מוחלט על ציד כספורט והגבלת שחיטה לבשר לאכילה בלבד בצורה מאוד ספציפית והומנית. ועד חוקים על התנהלות עסקית, עזרה לקשישים, חולים, עניים ואבלים
קשה להיות אדם טוב כמו שקשה להיות אמן טוב, בגלל זה לא קל למלא את כל המצוות (ואין אף אדם שמצליח) אבל ככל שאנו מנסים, אנו נהיים אנשים טובים יותר.
3- חוקי קדושה. האדם נברא בצלם אלוהים, אך הוא גם חיה. התנהגות חייתית באה בטבעיות, בעוד קדושה מצריכה עבודה. לכן יש כל כך הרבה חוקים ומצוות שנוגעים דווקא בצרכים בסיסיים כמו אכילה. זהו צורך בסיסי אך במקום לשבת ולבלוס בצורה חייתית, אנו נוטלים ידיים (ולא מסיבות הגייניות שכן חובה לשטוף ידים לפני הנטילה ואז לנטול ידיים נקיות תוך כדי אמירת ברכה) ואז לברך את המזון. רצוי גם לדבר על נושאים אתים או דברי תורה תוך כדי אכילה. כמו כן אנו מוגבלים במה שמותר לאכול, במיוחד במספר החיות.
4- חוקים לאומיים, להזדהות עם הלאום היהודי ועברו.
אני לא ממש עשיתי צדק לספר ואשמח להרחיב..... ממש אהבתי את מה שיש לו להגיד על הבעיתיות של להיות אדם טוב ואתיאיסט...