על ידי אמא_של_א_א_א* » 04 מרץ 2007, 22:33
גם אצלי, כנ"ל שלושה ערסים. כדורגלנים , האמת ארבעה אם אני סופרת את הבעל ואולי אפילו חמישה אם אני סופרת את הכלב.........
משתתפת בצערך.
עכשיו ברצינות. כשהייתי בסקירת מערכות בהריון השלישי , וראתי את הידיים המתוקות והעדינות ואת צדודית הפנים כל הזמן אמרתי "הו איזו נסיכה.." הדוקטור שאל איך את יודעת שזו היא ואני עניתי כי כבר יש לי שניים בבית. כאילו שזו הערובה לבת.
הוא ענה לי שלא נראה לו שזו נסיכה לפי גודל המוישלה בן הרגלים.
ובאתו הרגע צחקתי צחוק של אושר גדול. והבנתי. שאני בוחרת אותם בנים.
יותר טוב לי כך כנראה.
עכשיו כשהם כולם עם הכדורגל והרובים והספורט והמכות.. אני תוהה מה חלקי ? ואם מי אני אמורה לדבר?
ועדין, אני חושבת שזו בחירה שלי שיש לי רק בנים ובטח אם היו לי חמישה הם גם היו בנים.
כן, גם אני בת 41 אחרי 3 קיסרי , לא ניראה לי שיבוא לי שוב הסבל של הריון בשמירה והפסקת עבודה
וכל מה שתארת. ובדימיוני, גם אני רוצה בת. אבל זהו הדימיון.
על אמת - הבנים נפלאים.
אני נהנת לישון עם ארבעה גברים במיטה.
להיות האישה היחידה.
מה הסיבות הפסיכולוגיות לעניין - קטונתי
אולי קשר טוב יותר עם אבא. אולי זה בכלל גנטיקה. אולי אני מטיריכלית - תאוות שלטון נשי - ולא רוצה תחרות. אולי אני חוששת מקשר עם אישה נוספת. אולי הנשיות שבי ספגה פגיעות אולי..........
בנתיים מציעה לך להנות וגם להודות.
וכן לעיתים המצב קצת מבאס אבל אם מאוד תרצי תהיה לך בת
כמו שכתבתי לדעתי הם הגיעו כי זה מה שבאמת רציתי - בנים. אז הצעתי היא אהבה ושמחה
אם הבנים שמחה.
גם אצלי, כנ"ל שלושה ערסים. כדורגלנים , האמת ארבעה אם אני סופרת את הבעל ואולי אפילו חמישה אם אני סופרת את הכלב.........
משתתפת בצערך.
עכשיו ברצינות. כשהייתי בסקירת מערכות בהריון השלישי , וראתי את הידיים המתוקות והעדינות ואת צדודית הפנים כל הזמן אמרתי "הו איזו נסיכה.." הדוקטור שאל איך את יודעת שזו היא ואני עניתי כי כבר יש לי שניים בבית. כאילו שזו הערובה לבת.
הוא ענה לי שלא נראה לו שזו נסיכה לפי גודל המוישלה בן הרגלים.
ובאתו הרגע צחקתי צחוק של אושר גדול. והבנתי. שאני בוחרת אותם בנים.
יותר טוב לי כך כנראה.
עכשיו כשהם כולם עם הכדורגל והרובים והספורט והמכות.. אני תוהה מה חלקי ? ואם מי אני אמורה לדבר?
ועדין, אני חושבת שזו בחירה שלי שיש לי רק בנים ובטח אם היו לי חמישה הם גם היו בנים.
כן, גם אני בת 41 אחרי 3 קיסרי , לא ניראה לי שיבוא לי שוב הסבל של הריון בשמירה והפסקת עבודה
וכל מה שתארת. ובדימיוני, גם אני רוצה בת. אבל זהו הדימיון.
על אמת - הבנים נפלאים.
אני נהנת לישון עם ארבעה גברים במיטה.
להיות האישה היחידה.
מה הסיבות הפסיכולוגיות לעניין - קטונתי
אולי קשר טוב יותר עם אבא. אולי זה בכלל גנטיקה. אולי אני מטיריכלית - תאוות שלטון נשי - ולא רוצה תחרות. אולי אני חוששת מקשר עם אישה נוספת. אולי הנשיות שבי ספגה פגיעות אולי..........
בנתיים מציעה לך להנות וגם להודות.
וכן לעיתים המצב קצת מבאס אבל אם מאוד תרצי תהיה לך בת
כמו שכתבתי לדעתי הם הגיעו כי זה מה שבאמת רציתי - בנים. אז הצעתי היא אהבה ושמחה
אם הבנים שמחה.