כבר שנה חשה בעצמה שחייבת להגיע לעצמאות כלכלית אמיתית.
_מה שמדכדך אותי זה להסתבך במחשבות האלה על כמה כסף יש לי לאוכל השבוע ואיך אני לא חורגת מזה.
כמה להוציא על אביזרים לפורים שכולם יהיו מרוצים._
אני קצת חריגה בזוית הראייה שלי - מאמינה שתהליכים צריכים להבשיל.
יתכן מצב בו את רוצה שינוי, את רוצה אותו היום!
ואז מספרים לך איך להגיע אליו ואת מגלה שאת ממש לא מתחברת לדרך.
מה עושים?
יש את האנשים שלוקחים החלטה וקופצים למים,
ויש אותי שחושבת שמתחילים לקרוא ולהפנים, לחשוב על הדברים ולהתבונן ברגשות.
אני ורשימת קניות? מה זה?
היום אני הולכת עם רשימה וזה קל יותר וזה באמת חוסך הרבה קניה מיותרת.
לומר לך שאני לא קונה מבצע של משהו שאני משתמשת? - קונה!
מבחינתי זו לא חריגה מהקניות אלא נקנה היום ב- X במקום בשבוע הבא ב- 2X.
או שבאותו הכסף קניתי יותר - זה חישוב כלכלי.
חודש שעבר היה מבצע דגנים: 2+1.
כן, זה הגדיל לי את הקנייה הספציפית, אבל ממילא הייתי צריכה לקנות שבוע אחרי.
החלטנו (אני והילד) שקונים את המבצע ולא מוציאים על דגנים בהמשך החודש.
עכשיו פברואר מסתיים ואיתו כל הקנייה. אני פתוחה למבצעים חדשים.
ממש לא אוהבת לקנות דגנים לא במבצע - זה מוצר יקר בטירוף.
אז חשוב שתקחי את המשימה של הצמצום בביסים בגודל שטוב לך.
תתחילי עם לרשום קניות - מה קנית, כמה קנית, כמה עלה.
שימי לב להבדלי מחירים בין חנויות שונות.
שימי לב מה אתם צורכים יותר ומה פחות - לדינמיקה בין חודש אחד למשנהו.
כשמשהו מתקלקל במקרר או בסלסלה, למדי את עצמך לקנות ממנו מנות קטנות יותר.
בלי לחץ...
שווה להשקיע בפנקס רשימות יפה על המקרר ולרשום בו דברים שאת מגלה שצריך לקנות.
בהתחלה זו הייתה רשימת הבסיס ומעבר לזה קניתי את השוטף ואת מה ש"תפס לי את העין".
היום, אני לוקחת את הרשימה הזאת ובודקת בארונות / במקרר / עם הילד מה צריך.
אני מוציאה היום
חצי!!! ממה שהוצאתי לפני כמה חודשים, ובעבר הוצאתי הרבה יותר....
והבית מלא אוכל.
את תגלי שאת חוסכת רק בעצם הפניית תשומת הלב לעשייה שלך.
מתוך תשומת הלב את תמצאי את הדרך שבה הכי נכון לך.
ועוד רעיונות:
קחי את העצות הטובות שנותנים כאן אנשים כמו
כבר לא פה ותרגלי אותם מדי פעם.
קניתי רדיו קטן ליד המיטה.
בחרתי, הגעתי למחיר הנמוך ביותר שהצלחתי והחלטתי לשלם באשראי.
תשלום אחד או שנים? - בדרך כלל הייתי עונה: זהו? אפשר 3? 4?
הפעם אמרתי: אני מתרגלת: תשלום אחד בבקשה!!
לפעמים אני אומרת: אני מתרגלת: רק מזומן!!
עם הזמן אני עושה את זה יותר,
עם הזמן זה הופך מתרגול לעשייה שוטפת.
יום אחר נכנסתי לסופר והכרזתי בפני חברה שאני קונה רק ב- 100 ש"ח (סתם היה סכום אקראי)
נכנסתי, שמתי בעגלה והגעתי לקופה.
שמתי קודם את מה שהכרחי, לפעמים חצי מהכמות שהייתה בעגלה.
שילמתי: 100.50 ש"ח ורשמתי הצלחה. המוכרת נאלצה להחזיר למדפים קצת פחות מחצי קנייה.
היום אני יכולה לצאת מהסופר עם קנייה של פחות מ- 50 ש"ח
כי זה כל מה שאני צריכה
השינוי בא עם העשייה.
יש אנשים שצריכים לזוז לאט יותר ולהפנים לפני העשייה.
יש אנשים שמפנימים רק אחרי שעושים.
איך את?
תתאימי את התהליך אל האופי שלך, אל אורח החיים שלך וכדומה.