על ידי בשמת_א* » 02 ינואר 2006, 10:17
קראתי את ההצעות להגיד שאין ציצי בלילה וכולי, אבל נראה לי שהוא קטן בשביל זה?
את צודקת, אני מסכימה איתך.
שבמקום לישון יותר זמן רצוף כמו שילדים אמורים לעשות, הוא מתעורר יותר ואפילו במשך היום הוא ישן זמנים קצרים בלבד.
הדבר הכי חשוב שאני יכולה לתרום לך אולי, הוא שאין שום דבר שתינוקות
אמורים לעשות P-:
פשוט אין.
כל תינוק הוא עולם ומלואו.
יש המון דפוסי התנהגות של תינוקות בגיל 11 חודש.
הדפוס של התינוק שלך הוא דפוס מוכר וידוע, ואני חושבת שכל האמהות המיניקות עברו תקופות קצרות או ארוכות כאלה.
יכולות להיות מיליון סיבות, שאנחנו לא בהכרח נדע: משהו מציק לו באוויר (יבש מדי/לח מדי/קר מדי/חם מדי...) או בשיניים (בדיוק יוצאת עוד שן וזה מגרד לו בלילה בטירוף ומעיר אותו), או אולי במשך היום הוא יונק מעט כי הוא מפסיק מהר מרוב גירויים מסביב ואז הוא משלים בלילה, או אלף אפשרויות ואחת, ממש אי אפשר לדעת.
זה חלק מהתיסכול: התינוק הוא "ככה", והאמא נופלת מהרגליים...
דברים שעזרו לאמהות במצבך:
- למצוא עזרה מכל סוג כמה פעמים בשבוע, שיקחו אותו לסיבוב בחוץ לאיזה שעה באמצע היום, שתוכלי פשוט לנוח. אפילו סתם לשכב ולעצום עיניים ולדעת שכרגע את לא צריכה להיות ערנית וקשובה לשום תינוק - זה יכול לעזור מאוד.
- דיקור סיני או טווינא לתינוק - אולי יש איזה חוסר איזון קטן, שאפשר לסדר (אם את מתחברת לזה, כמובן).
- דיקור או שיאצו או טיפול אחר לך, כדי להחזיר לך קצת מהכוחות שלך, שיהיה לך יותר קל לטפל בתינוק ש"הגרלת" (-:
- אמהות רבות גילו שאם הן שותות יותר טוב ואוכלות יותר טוב במהלך היום, זה משפר את המצב וגם את השינה של התינוק. אולי זה רלבנטי לך ואולי לא.
שני דברים נוספים:
כמובן שהפסיכולוגית שלי חושבת שהכי טוב להפסיק להיניק
לחץ מבחוץ וחוסר תמיכה בטיפול שלך לתינוק שלך, שאת יודעת שהוא הטוב ביותר והמתאים ביותר לכם - יכולים לגרום בעצמם ללחץ ולתשישות.
אני מציעה להגיד לפסיכולוגית, ולכל אחד אחר שלא תומך בך ואין לו שום עזרה מעשית כרגע, ש"אם אין לך משהו תומך לומר אני מעדיפה שלא תגיד כלום".
אמהות רבות גילו, למרבה הצער, שהגורם לדפוסים מתישים כאלה של התינוקות שלהם היו... הן עצמן!
למה אני מתכוונת?
אמא מותשת, אמא כבר עצבנית, אמא כבר מיואשת, אמא על הפנים, התינוק קולט את המצב של אמא (הוא הסייסמוגרף הכי רגיש בעולם, ומגיב הכי מהר בעולם) ונעשה - נו, מה - חסר מנוחה ולא ישן בשקט פרקי זמן, או כל דפוס "קשה" אחר (כל תינוק איכשהו יגיב בדפוס שהכי קשה לאמא הפרטית שלו...).
אז אין לי הרבה עצות מה לעשות, רק תמיכה מאמא מיניקה אחרת: זה קשה, זה מתיש, ובסוף גם זה עובר...
אקליפטוס לימוני.
זה יכול להיות דווקא מציק וחזק מדי לתינוק בגילו. הייתי מתייעצת עם מישהו שמומחה לשמנים אתריים לגבי שמן יותר מומלץ. אקליפטוס לא לימוני יכול להיות עדיף, אבל ממש טיפה אחת. יכול להיות שדווקא הריח הוא אחד הגורמים להתעוררויות. אגב, מומחה אחד להתייעצות הוא
שרון קוצר .
בהצלחה!
[u]קראתי את ההצעות להגיד שאין ציצי בלילה וכולי, אבל נראה לי שהוא קטן בשביל זה?[/u]
את צודקת, אני מסכימה איתך.
[u]שבמקום לישון יותר זמן רצוף כמו שילדים אמורים לעשות, הוא מתעורר יותר ואפילו במשך היום הוא ישן זמנים קצרים בלבד.[/u]
הדבר הכי חשוב שאני יכולה לתרום לך אולי, הוא שאין שום דבר שתינוקות [b]אמורים לעשות[/b] P-:
פשוט אין.
כל תינוק הוא עולם ומלואו.
יש המון דפוסי התנהגות של תינוקות בגיל 11 חודש.
הדפוס של התינוק שלך הוא דפוס מוכר וידוע, ואני חושבת שכל האמהות המיניקות עברו תקופות קצרות או ארוכות כאלה.
יכולות להיות מיליון סיבות, שאנחנו לא בהכרח נדע: משהו מציק לו באוויר (יבש מדי/לח מדי/קר מדי/חם מדי...) או בשיניים (בדיוק יוצאת עוד שן וזה מגרד לו בלילה בטירוף ומעיר אותו), או אולי במשך היום הוא יונק מעט כי הוא מפסיק מהר מרוב גירויים מסביב ואז הוא משלים בלילה, או אלף אפשרויות ואחת, ממש אי אפשר לדעת.
זה חלק מהתיסכול: התינוק הוא "ככה", והאמא נופלת מהרגליים...
דברים שעזרו לאמהות במצבך:
[list]
[*] למצוא עזרה מכל סוג כמה פעמים בשבוע, שיקחו אותו לסיבוב בחוץ לאיזה שעה באמצע היום, שתוכלי פשוט לנוח. אפילו סתם לשכב ולעצום עיניים ולדעת שכרגע את לא צריכה להיות ערנית וקשובה לשום תינוק - זה יכול לעזור מאוד.
[*] דיקור סיני או טווינא לתינוק - אולי יש איזה חוסר איזון קטן, שאפשר לסדר (אם את מתחברת לזה, כמובן).
[*] דיקור או שיאצו או טיפול אחר [b]לך[/b], כדי להחזיר לך קצת מהכוחות שלך, שיהיה לך יותר קל לטפל בתינוק ש"הגרלת" (-:
[*] אמהות רבות גילו שאם הן שותות יותר טוב ואוכלות יותר טוב במהלך היום, זה משפר את המצב וגם את השינה של התינוק. אולי זה רלבנטי לך ואולי לא.
[/list]
שני דברים נוספים:
[u]כמובן שהפסיכולוגית שלי חושבת שהכי טוב להפסיק להיניק[/u]
לחץ מבחוץ וחוסר תמיכה בטיפול שלך לתינוק שלך, שאת יודעת שהוא הטוב ביותר והמתאים ביותר לכם - יכולים לגרום בעצמם ללחץ ולתשישות.
אני מציעה להגיד לפסיכולוגית, ולכל אחד אחר שלא תומך בך ואין לו שום עזרה מעשית כרגע, ש"אם אין לך משהו תומך לומר אני מעדיפה שלא תגיד כלום".
אמהות רבות גילו, למרבה הצער, שהגורם לדפוסים מתישים כאלה של התינוקות שלהם היו... הן עצמן!
למה אני מתכוונת?
אמא מותשת, אמא כבר עצבנית, אמא כבר מיואשת, אמא על הפנים, התינוק קולט את המצב של אמא (הוא הסייסמוגרף הכי רגיש בעולם, ומגיב הכי מהר בעולם) ונעשה - נו, מה - חסר מנוחה ולא ישן בשקט פרקי זמן, או כל דפוס "קשה" אחר (כל תינוק איכשהו יגיב בדפוס שהכי קשה לאמא הפרטית שלו...).
אז אין לי הרבה עצות מה לעשות, רק תמיכה מאמא מיניקה אחרת: זה קשה, זה מתיש, ובסוף גם זה עובר...
[u]אקליפטוס לימוני.[/u]
זה יכול להיות דווקא מציק וחזק מדי לתינוק בגילו. הייתי מתייעצת עם מישהו שמומחה לשמנים אתריים לגבי שמן יותר מומלץ. אקליפטוס לא לימוני יכול להיות עדיף, אבל ממש טיפה אחת. יכול להיות שדווקא הריח הוא אחד הגורמים להתעוררויות. אגב, מומחה אחד להתייעצות הוא [po]שרון קוצר[/po] .
בהצלחה!