על ידי סמדר* » 22 יולי 2003, 22:34
עודד,
ניסיתי לחפש את התגובה שאליה שלחת אותי, אבל היא כנראה הועברה לדף אחר בלי לספר לאן... אם אתה יודע איפה היא נא שלח נ"צ.
אתה צודק בכך שהפסיכומטרי נועד להבדיל בין "מקרי קצה", וברור שהוא יימצא במתאם נמוך עם ההישגים האקדמיים, שהרי ממילא התקבלו ללימודים רק מי שהיו בעלי ציון גבוה מציון החתך. יש לשער שהיינו מוצאים מתאם מרשים יותר לו היה אפשר לקבל את כל נבחני הפסיכומטרי לאוניברסיטאות ולבדוק אח"כ את הישגיהם. הצרה היא שכאן בדיוק גם חולשתו הגדולה. ציון החתך נקבע אך ורק לפי היצע וביקוש. ההבדל האמיתי בין מי שנמצא 20 נקודות מעל ציון החתך למי שנמצא 20 נקודות מתחתיו עשוי להיות קטן מאד, ואפילו לא בטוח שהוא יהיה בכיוון שנצפה במבחן.
לגבי שונות מוסברת: אכן העליתי בריבוע, כי כך מתייחסים למקדם המתאם הלינארי הזה (פירסון, הנלעס בהתמדה בקורסים הסטטיסטיים-מתודולוגיים בחוג לפסיכולוגיה, ואולי בעוד כמה מקומות בפקולטות למדעי החברה). המשמעות היא, שלו הגורם שנמדד במבחן (ונניח לרגע לשאלה אם המבחן מודד אותו כהלכה או לא. לצורך הדיון הוא מודד אותו באופן מושלם) היה היחיד שהיה משפיע על ההישגים האקדמיים, והיינו מחשבים את השונות (סכום ריבועי הסטיות מהממוצע, כלומר את הפיזור) בהישגים, היא היתה 16% מהשונות שמצאנו בפועל. במלים אחרות, חלק מהשונות בהישגים מוסבר ע"י הגורם שאותו מדד המבחן, מה שזה לא יהיה. שאר השונות נובעת מגורמים שלא נמדדו במבחן הזה (למשל מוטיבציה, חריצות, יצירתיות ויכולת חברתית).
תוך כדי כתיבה אני פתאום נזכרת שייתכן שאותו מבחן שעליו דיברתי קודם לא היה הפסיכומטרי, אלא מבחן וקסלר למדידת אינטליגנציה. אגב, לפחות במבחן וקסלר לילדים הבעיה של ההטייה מעצם קביעת החתך, שעליה דיברנו קודם, לא קיימת, משום שחייבים לקבל את כל הילדים לבית הספר. עדיין המתאם המתקבל בין הציון במבחן לבין ההישגים בביה"ס רחוק ממושלם. וזה נחשב למבחן מעולה, ומשתמשים בו המון.
בכל מקרה, אי אפשר למדוד אינטליגנציה או כושר אקדמי באותה צורה שמודדים חום או לחץ דם. אין במוח "כדוריות מחשבה" שאפשר לבדוק את ריכוזן בתאים, או משהו כזה. המונח "אינטליגנציה" הוא מבנה מושגי, ומה שהמבחנים בודקים זה מה ש אנחנו מגדירים בתור גילומים שלו. יש להניח שמבחן אינטליגנציה אבוריג'יני, למשל, היה מכיל פריטים שונים לחלוטין ממבחן מערבי, ואני כמעט משוכנעת שבמבחן כזה הייתי יוצאת בעלת פיגור עמוק. מכאן הקלישאה המעגלית "אינטליגנציה היא מה שמבחן האינטליגנציה בודק". ולכן, כן. תפקיד המבחן הפסיכומטרי או מבחן וקסלר הוא לנבא הצלחה לפי הקריטריונים הרלוונטיים בסביבה בה נערך המבחן.
עודד,
ניסיתי לחפש את התגובה שאליה שלחת אותי, אבל היא כנראה הועברה לדף אחר בלי לספר לאן... אם אתה יודע איפה היא נא שלח נ"צ.
אתה צודק בכך שהפסיכומטרי נועד להבדיל בין "מקרי קצה", וברור שהוא יימצא במתאם נמוך עם ההישגים האקדמיים, שהרי ממילא התקבלו ללימודים רק מי שהיו בעלי ציון גבוה מציון החתך. יש לשער שהיינו מוצאים מתאם מרשים יותר לו היה אפשר לקבל את [b]כל[/b] נבחני הפסיכומטרי לאוניברסיטאות ולבדוק אח"כ את הישגיהם. הצרה היא שכאן בדיוק גם חולשתו הגדולה. ציון החתך נקבע אך ורק לפי היצע וביקוש. ההבדל האמיתי בין מי שנמצא 20 נקודות מעל ציון החתך למי שנמצא 20 נקודות מתחתיו עשוי להיות קטן מאד, ואפילו לא בטוח שהוא יהיה בכיוון שנצפה במבחן.
לגבי שונות מוסברת: אכן העליתי בריבוע, כי כך מתייחסים למקדם המתאם הלינארי הזה (פירסון, הנלעס בהתמדה בקורסים הסטטיסטיים-מתודולוגיים בחוג לפסיכולוגיה, ואולי בעוד כמה מקומות בפקולטות למדעי החברה). המשמעות היא, שלו הגורם שנמדד במבחן (ונניח לרגע לשאלה אם המבחן מודד אותו כהלכה או לא. לצורך הדיון הוא מודד אותו באופן מושלם) היה היחיד שהיה משפיע על ההישגים האקדמיים, והיינו מחשבים את השונות (סכום ריבועי הסטיות מהממוצע, כלומר את הפיזור) בהישגים, היא היתה 16% מהשונות שמצאנו בפועל. במלים אחרות, חלק מהשונות בהישגים מוסבר ע"י הגורם שאותו מדד המבחן, מה שזה לא יהיה. שאר השונות נובעת מגורמים שלא נמדדו במבחן הזה (למשל מוטיבציה, חריצות, יצירתיות ויכולת חברתית).
תוך כדי כתיבה אני פתאום נזכרת שייתכן שאותו מבחן שעליו דיברתי קודם לא היה הפסיכומטרי, אלא מבחן וקסלר למדידת אינטליגנציה. אגב, לפחות במבחן וקסלר לילדים הבעיה של ההטייה מעצם קביעת החתך, שעליה דיברנו קודם, לא קיימת, משום שחייבים לקבל את כל הילדים לבית הספר. עדיין המתאם המתקבל בין הציון במבחן לבין ההישגים בביה"ס רחוק ממושלם. וזה נחשב למבחן מעולה, ומשתמשים בו המון.
[hr]
בכל מקרה, אי אפשר למדוד אינטליגנציה או כושר אקדמי באותה צורה שמודדים חום או לחץ דם. אין במוח "כדוריות מחשבה" שאפשר לבדוק את ריכוזן בתאים, או משהו כזה. המונח "אינטליגנציה" הוא מבנה מושגי, ומה שהמבחנים בודקים זה מה ש [b]אנחנו מגדירים[/b] בתור גילומים שלו. יש להניח שמבחן אינטליגנציה אבוריג'יני, למשל, היה מכיל פריטים שונים לחלוטין ממבחן מערבי, ואני כמעט משוכנעת שבמבחן כזה הייתי יוצאת בעלת פיגור עמוק. מכאן הקלישאה המעגלית "אינטליגנציה היא מה שמבחן האינטליגנציה בודק". ולכן, כן. תפקיד המבחן הפסיכומטרי או מבחן וקסלר הוא [b]לנבא[/b] הצלחה לפי הקריטריונים הרלוונטיים בסביבה בה נערך המבחן.