על ידי ההולכת_באתרים* » 21 אוגוסט 2010, 19:50
הסיבה שאני שואל היא שאנשי ההגיינה הטבעית , ביניהם אנשי מקצוע מתחומי המדע השונים, טוענים שחיידקים לא גורמים למחלות.
אורי, מכיר שלמה קאלו? בעלה של רבקה זוהר? הוא מיקרוביולוג בהשכלתו, היה מנהל מעבדה קלינית של קופת חולים כללית. הוא טוען ש-HIV לא גורם לאיידס. שאורח חיים לא מוסרי גורם לאיידס.
תראה, תמיד יהיו כל מיני מדענים איזוטריים שהצהרותיהם אינן מקובלות על העולם המדעי. כשלמדתי וירולוגיה, (קורס אחד, אני מתעסקת בבקטריולוגיה. המיקרוביולוגיה מתחלקת ל: מיקולוגיה (פטריות), וירולוגיה (נגיפים), בקטריולוגיה (חיידקים) ופרזיטולוגיה (טפילים) וכל אחד מהם תחום בפני עצמו), דובר על הטענה ש-HIV לא גורם לאיידס. הדעה של הממסד המדעי היתה ש-HIV כן גורם לאיידס והובאו כל ההוכחות לכך.
אבל הבנתי שבכמוסות נמכרים חיידקים במצב רדום, ולעומת זאת כשמייצרים תרביות שכאלה, החיידקים "הטובים" זמינים יותר.
לא בטוח. קודם כל אני רוצה לסייג ולהדגיש שאני עוסקת בבטיחות. הבטיחות של פרוביוטיקה היא מהכיוונים הבאים:
האם החיידק יכול לגרום למחלה? (יש דיווחים על זה)
במקרה של פטריות למשל בודקים האם הן מסוגלות ליצר טוקסינים שעלולים לגרום לסרטן למשל בטווח הארוך.
האם הוא יכול להעביר עמידות לאנטיביוטיקה לחיידקים אחרים הגורמים למחלה ולגרום להם להיות עמידים לדרכי טיפול?
לגבי זמינות. כשמשתמשים בתעשיית הגבינות בסטרטרים אפשר להכין מחמצת ואפשר לקחת סטרטר לערב עם חלב חמים ולתת לזה "לעבוד". כלומר להפעיל אותו ואז להוסיף. המטרה היא להביא את החיידקים לשלב הגידול המהיר. אתה מכיר את עקומת הגידול והתמותה של חיידקים?
היצרנים של תוספי התזונה למיניהם (פרוביוטיקה במקרה שלנו) טוענים שהם מגישים את החיידק באופן (למשל בתוך קפסולה) שמאפשר לו לצלוח ביעילות את תלאות מערכת העיכול כמו חומציות הקיבה וכ'ו. אם אתה מתכוון לנבגים במצב רדום אז הכוונה לא לנבגים אלא לכך שהתרבית מיובשת. מן הסתם מבוצע יבוש בהקפאה. לא יודעת כמה מזה נשאר באמת אחרי שזה עובר את הקיבה. הם עורכים מחקרים משלהם שמן הסתם מראים שהכל סוכר. כמה נשאר מהקפיר וכו' בהשוואה? לא יודעת. ברור שככל שהספירה המקורית גבוהה יותר והחיידקים נמצאו במצב מיטבי יותר מבחינתם (מצב תזונתי טוב ולא פצועים וכו') סיכויי הישרדותם גבוהים יותר.
_בנוסף, אשמח לשמוע אישור (או ביטול) של תחושה מסויימת שיש לי -
אם לפעמים לא אשטוף את הצלחת שאכלתי בה מזונות שאני נוטה לאכול ביומיום, אז יישארו עליה שאריות, שיהוו מצע גידול לחיידקים, מסוגים שמפרקים את אותם סוגי מזון שאני נוטה לאכול. אני לא מתכוון לצלחת עם מלא מים עומדים, אלא על צלחת נקיה יחסית, פשוט לא שטופה.
למשל אם אוכל סלט עגבניה וחסה עם שמן זית ולימון, לא אשטוף את הצלחת, והשאריות ייתייבשו בן כה וכה תוך שעה-שעתיים.. ובערב אכין בתוך אותה צלחת עוד סלט זהה - האם יכולה להיות בכך תועלת?_
תראה, השאלה שלך מורכבת. הפרקטיקה המקובלת היא לשטוף את הצלחת במים וסבון. ההמלצה לגבי בטיחות במטבח היא לפעול כך.
אתה מתכוון האם עצם העובדה שעל הצלחת גדלו חיידקים שמפרקים מזון מסוים יכולה לעזור לך בעיכול המזון? הבנתי נכון? אם כן, אתה למעשה רוצה להיעזר בחיידקים באותו מובן שהפרה למשל נעזרת בחיידקי הכרס על מנת לפרק צלולוז. החיידקים שיתרבו כעיקרון הם במקרה הנדון בעיקר חיידקי קלקול. אם כי יכולים תיאורטית להתרבות גם חיידקים מחוללי מחלה. חלק מחיידקי הקלקול עשויים להיות באמת חיידקים פרוביוטיים. כך הלקטובצילים שגורמים להחמצה וקלקול של מוצרי חלב יכולים להיות גם אלה שמשמשים להחמצה מכוונת שלו. המקור של התרביות והסטרטרים שמשמשים בתעשיית הגבינות והנקניקים הוא טבעי. בתעשייה מצאו דרך לשלוט בתהליך ולשכלל אותו באמצעות הוספה חיצונית שלהם. האם מה שצמח לך על הצלחת זה בכמות מספיקה כדי להשפיע על תפקוד מערכת העיכול שלך? לא יודעת אם חקרו את זה. זה כנראה בתחום של הדברים שלא יודעים.
אני אתן לך דוגמא אחרת. במוצרים דגניים יש נוכחות של נבגים של בצילוס צראוס. (נבגים זו צורה רדומה ועמידה לחום, קרינה וכו'). כשאתה מבשל את האורז ואחר כך משאיר אותו להתקרר על השיש, הנבגים נובטים, מתרבים ומיצרים רעלנים. כלומר, חלק ממה שיתרבה יהיו חיידקים גורמי מחלה. הרעלנים עמידים בחום כך שאם תחמם את האורז שנית יש סיכוי שתפתח מחלה.
שאנשי ההגיינה הטבעית , ביניהם אנשי מקצוע מתחומי המדע השונים, טוענים שחיידקים לא גורמים למחלות
אז מה גורם למחלות לגרסתם?
מקווה שהועלתי במשהו. אתה שואל שאלות מעניינות. לרוב, עוסקים במזון מסוים ולא במשהו מורכב כמו סלט וכ'ו. נגיד עוסקים בגבינה ספציפית ומה מקלקל אותה. לא כל כך איך זה משפיע על מישהו. איך זה משפיע על מישהו בא מהכיוון של מחוללי מחלה.
[u]הסיבה שאני שואל היא שאנשי ההגיינה הטבעית , ביניהם אנשי מקצוע מתחומי המדע השונים, טוענים שחיידקים לא גורמים למחלות.[/u]
אורי, מכיר שלמה קאלו? בעלה של רבקה זוהר? הוא מיקרוביולוג בהשכלתו, היה מנהל מעבדה קלינית של קופת חולים כללית. הוא טוען ש-HIV לא גורם לאיידס. שאורח חיים לא מוסרי גורם לאיידס.
תראה, תמיד יהיו כל מיני מדענים איזוטריים שהצהרותיהם אינן מקובלות על העולם המדעי. כשלמדתי וירולוגיה, (קורס אחד, אני מתעסקת בבקטריולוגיה. המיקרוביולוגיה מתחלקת ל: מיקולוגיה (פטריות), וירולוגיה (נגיפים), בקטריולוגיה (חיידקים) ופרזיטולוגיה (טפילים) וכל אחד מהם תחום בפני עצמו), דובר על הטענה ש-HIV לא גורם לאיידס. הדעה של הממסד המדעי היתה ש-HIV כן גורם לאיידס והובאו כל ההוכחות לכך.
[u]אבל הבנתי שבכמוסות נמכרים חיידקים במצב רדום, ולעומת זאת כשמייצרים תרביות שכאלה, החיידקים "הטובים" זמינים יותר.[/u]
לא בטוח. קודם כל אני רוצה לסייג ולהדגיש שאני עוסקת בבטיחות. הבטיחות של פרוביוטיקה היא מהכיוונים הבאים:
האם החיידק יכול לגרום למחלה? (יש דיווחים על זה)
במקרה של פטריות למשל בודקים האם הן מסוגלות ליצר טוקסינים שעלולים לגרום לסרטן למשל בטווח הארוך.
האם הוא יכול להעביר עמידות לאנטיביוטיקה לחיידקים אחרים הגורמים למחלה ולגרום להם להיות עמידים לדרכי טיפול?
לגבי זמינות. כשמשתמשים בתעשיית הגבינות בסטרטרים אפשר להכין מחמצת ואפשר לקחת סטרטר לערב עם חלב חמים ולתת לזה "לעבוד". כלומר להפעיל אותו ואז להוסיף. המטרה היא להביא את החיידקים לשלב הגידול המהיר. אתה מכיר את עקומת הגידול והתמותה של חיידקים?
היצרנים של תוספי התזונה למיניהם (פרוביוטיקה במקרה שלנו) טוענים שהם מגישים את החיידק באופן (למשל בתוך קפסולה) שמאפשר לו לצלוח ביעילות את תלאות מערכת העיכול כמו חומציות הקיבה וכ'ו. אם אתה מתכוון לנבגים במצב רדום אז הכוונה לא לנבגים אלא לכך שהתרבית מיובשת. מן הסתם מבוצע יבוש בהקפאה. לא יודעת כמה מזה נשאר באמת אחרי שזה עובר את הקיבה. הם עורכים מחקרים משלהם שמן הסתם מראים שהכל סוכר. כמה נשאר מהקפיר וכו' בהשוואה? לא יודעת. ברור שככל שהספירה המקורית גבוהה יותר והחיידקים נמצאו במצב מיטבי יותר מבחינתם (מצב תזונתי טוב ולא פצועים וכו') סיכויי הישרדותם גבוהים יותר.
_בנוסף, אשמח לשמוע אישור (או ביטול) של תחושה מסויימת שיש לי -
אם לפעמים לא אשטוף את הצלחת שאכלתי בה מזונות שאני נוטה לאכול ביומיום, אז יישארו עליה שאריות, שיהוו מצע גידול לחיידקים, מסוגים שמפרקים את אותם סוגי מזון שאני נוטה לאכול. אני לא מתכוון לצלחת עם מלא מים עומדים, אלא על צלחת נקיה יחסית, פשוט לא שטופה.
למשל אם אוכל סלט עגבניה וחסה עם שמן זית ולימון, לא אשטוף את הצלחת, והשאריות ייתייבשו בן כה וכה תוך שעה-שעתיים.. ובערב אכין בתוך אותה צלחת עוד סלט זהה - האם יכולה להיות בכך תועלת?_
תראה, השאלה שלך מורכבת. הפרקטיקה המקובלת היא לשטוף את הצלחת במים וסבון. ההמלצה לגבי בטיחות במטבח היא לפעול כך.
אתה מתכוון האם עצם העובדה שעל הצלחת גדלו חיידקים שמפרקים מזון מסוים יכולה לעזור לך בעיכול המזון? הבנתי נכון? אם כן, אתה למעשה רוצה להיעזר בחיידקים באותו מובן שהפרה למשל נעזרת בחיידקי הכרס על מנת לפרק צלולוז. החיידקים שיתרבו כעיקרון הם במקרה הנדון בעיקר חיידקי קלקול. אם כי יכולים תיאורטית להתרבות גם חיידקים מחוללי מחלה. חלק מחיידקי הקלקול עשויים להיות באמת חיידקים פרוביוטיים. כך הלקטובצילים שגורמים להחמצה וקלקול של מוצרי חלב יכולים להיות גם אלה שמשמשים להחמצה מכוונת שלו. המקור של התרביות והסטרטרים שמשמשים בתעשיית הגבינות והנקניקים הוא טבעי. בתעשייה מצאו דרך לשלוט בתהליך ולשכלל אותו באמצעות הוספה חיצונית שלהם. האם מה שצמח לך על הצלחת זה בכמות מספיקה כדי להשפיע על תפקוד מערכת העיכול שלך? לא יודעת אם חקרו את זה. זה כנראה בתחום של הדברים שלא יודעים.
אני אתן לך דוגמא אחרת. במוצרים דגניים יש נוכחות של נבגים של בצילוס צראוס. (נבגים זו צורה רדומה ועמידה לחום, קרינה וכו'). כשאתה מבשל את האורז ואחר כך משאיר אותו להתקרר על השיש, הנבגים נובטים, מתרבים ומיצרים רעלנים. כלומר, חלק ממה שיתרבה יהיו חיידקים גורמי מחלה. הרעלנים עמידים בחום כך שאם תחמם את האורז שנית יש סיכוי שתפתח מחלה.
[u]שאנשי ההגיינה הטבעית , ביניהם אנשי מקצוע מתחומי המדע השונים, טוענים שחיידקים לא גורמים למחלות[/u]
אז מה גורם למחלות לגרסתם?
מקווה שהועלתי במשהו. אתה שואל שאלות מעניינות. לרוב, עוסקים במזון מסוים ולא במשהו מורכב כמו סלט וכ'ו. נגיד עוסקים בגבינה ספציפית ומה מקלקל אותה. לא כל כך איך זה משפיע על מישהו. איך זה משפיע על מישהו בא מהכיוון של מחוללי מחלה.