מי גאון של מימה

שליחת תגובה

אין לך לאן לברוח. בכל בריחה שהיא, את/ה לוקח/ת איתך את עצמך.
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: מי גאון של מימה

מי גאון של מימה

על ידי ציפורי* » 06 אוגוסט 2013, 12:19

אח הסינכרון, הסינכרון, מה יהיה אתו.. (דיון דומה אצלי בדף רק לפני יומיים שלושה :-) ).
איזה כיף לראות את הדף שלך במה חדש..
(())

מי גאון של מימה

על ידי קיומי* » 06 אוגוסט 2013, 09:46

אוי, מזדהה :-P :-)

תמרוש, אשמח שתרחיבי בהזדמנות @}

מי גאון של מימה

על ידי תמרוש_רוש » 06 אוגוסט 2013, 05:12

(())
את אהובה מאוד.
(יש לי מה להגיד על זה, אבל לא עכשיו... רק שבעיני הזיגזגים האלה דווקא חיוביים, ולא כמשתמע מהביטוי "ללא חוט שדרה" שעטויה בקונוטציות שלילית).

מי גאון של מימה

על ידי מי_מה* » 05 אוגוסט 2013, 23:12

אין לי חוט שדרה. בתור אשה חזקה אני מרשה לעצמי להגיד את זה. ולמה זה כזה דחוף לי לבוא לפה ולשטוח את זה פתאום ? כי עם כל בהלת הפוליו והשיתופים ברשת על בעד ונגד חיסונים, התברר לי שוב שאני נטולת עמדה. מזגזגת איכשהו בין הגישות . וכשהתבררה לי העובדה הזאת הבנתי פתאום שזה נכון בכל תחומי החיים. ונעור בי צורך לשתף בזה. רק כאן אפשר באמת. אז זה המצב. אני עם ילדים בבית ספר אבל תומכת בחינוך ביתי. אני מאמינה באלוהים אבל נוסעת בשבת ואוכלת שרימפס . מודה לאל על האפשרות לחיות בזמן ובמקום שמאפשרים תהיה ובהייה וחיפוש דרך וזיגזגים מטורפים בין הדרכים.

מי גאון של מימה

על ידי ריש_גלית* » 11 פברואר 2013, 23:00

@}

מי גאון של מימה

על ידי ציפורי* » 11 פברואר 2013, 21:23

(())
איזו התרגשות ושימחה שאת כותבת!
ומה שאת כותבת. מקסים ומשמח.

מי גאון של מימה

על ידי סגו_לה* » 11 פברואר 2013, 14:59

גם בתור נשואה ממוסדת יום המשפחה לא נוגע לי באף קשקש.
הערב שאת מתארת ממלא בשמחה,האפשרות לעשות דברים איכותיים ולא פלצניים מרוממת ממש.
מבחינתי המתכון לערב כזה הוא מינימום מאמץ ומקסימום שותפות של כל הנוכחים.
וחוץ מזה שיהיה חודש מלא שמחה שימשיך עד אדר הבא.

מי גאון של מימה

על ידי רוקדת_לאור_ירח* » 11 פברואר 2013, 11:35

וואו, יש אצלך חיים פה. איזה יופי וכמה טוב לחזור לקרוא אותך כאן.
מזדהה לגמרי עם העניין של ההודיה, לא מבינה איך חייתי בלעדיה קודם. חיבוק מותק.

מי גאון של מימה

על ידי אמא_של_טוסיק_דבש* » 11 פברואר 2013, 09:45

הבוקר התעוררתי ועפתי על עצמי באופן כל כך נחרץ שהייתי חייבת לחגוג את זה.
כבר שלושה ימים שאני מתענגת על זה. ממיסת לב את. (555).

מי גאון של מימה

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 11 פברואר 2013, 09:25

מקסים ומשעשע ונוגע ללב שהוא נותן לי במתנה גבר , הגם שעשוי סוכר לבן.
גבר שמקבלים במתנה אין בודקים בציציותיו! קצת קנדידה עוד לא הרגה אף אחד! :-D
חוץ מזה, מחמם לב @} כולל הסיפור של סיר המרק.

מי גאון של מימה

על ידי מי_מה* » 10 פברואר 2013, 22:45

גבירצ'וק מותק גאה בך גם!
מאז שאני ראשת משפחה (תגידו זה רציני הקטע הזה עם 'ראשת ה...' ) אני לא סובלת את יום המשפחה וכבר התלוננתי פה באריכות על זה כמה פעמים. והשנה באופן חריג ממש נהנתי. נתחיל מזה שלא היה 'פרוזדור לחג' בדמות איסוף תמונות/סיפורים מהחתונה /ברית מילה וכל מני כאלה שמעלים לי את הסעיף.
המשיך בזה שהמרכזי הגיע בצהרים נרגש כולו ממה שהכין לי - עוגה קטנה ועליה פסל מבצק סוכר. הוא פיסל גבר מסוקס עם תסרוקת מוהיקן ושפם :-D מפוסל מקסים ומשעשע ונוגע ללב שהוא נותן לי במתנה גבר , הגם שעשוי סוכר לבן.
אחר כך נסענו אני והוא לל' הפסיכולוגית (עכשיו תורו, הבכור גמר את הטיפול בשלב זה) והיה מאוד מוצלח.
כשחזרתי הביתה חיכתה לי הפיונת עם ברכה יפהפיה וחיבוקים . הבכור נשאר בבית ספר לחזרות להופעה שלו בערב כתה אליו נסעתי בהמשך הערב עם סיר מרק. זה היה ערב ברמה שחבל על הזמן. המון סוגי מרק ולחמים ואחר כך שירה בציבור הכי לא דומה לשירה בציבור הן מבחינת בחירת השירים והן מבחינת איכות הביצוע (ככה זה בכתה של מגמת מוזיקה שכולם בה כשרונות מטורפים).
הודיה הודיה הודיה!

מי גאון של מימה

על ידי הגבירה_בחום* » 10 פברואר 2013, 15:56

(()) מותק
באופן לא מפתיע, שמחה ומזדהה מאוד, הן עם החוסן הפיזי ופנימי שמתגבש לו שם ועם הרגעים האלה שבהם בהרף אחד של עין אנחנו ערות לו וגם עם רגעי ההינגפות.
השבוע דיברתי עם אשה בת למעלה משבעים מארגנטינה (דודה של בנזוגי), הבת שלה נפטרה ממש מעט זמן לפני אמא שלי מסרטן במח ובגוף אחרי סבל לא יתואר שלה ושל המשפחה.
השבוע כשדיברתי איתה היא אמרה לי בחיוך של מי שראתה מספיק בחיים: "בנאדם צריך תמיד להסתכל על מה שיש לו בחיים, אחרת זה כמו להתעצבן בקיץ שעכשיו לא חורף או בלילה שעכשיו לא יום"
מיד קיבלתי בוסט מטורף של הודיה וגם של ענווה לדרך שעוד יש לי לעשות.
גאה בך! @}

מי גאון של מימה

על ידי מי_מה* » 10 פברואר 2013, 14:09

|L|

מי גאון של מימה

על ידי תמרוש_רוש » 10 פברואר 2013, 14:04

אוי, איזה נפלא (())
אוהבת אותך נורא

מי גאון של מימה

על ידי רסיסים_של_אור* » 10 פברואר 2013, 13:01

ואוו ! נכנסתי לרגע כי ראיתי פתאם את הדף הזה במה חדש ובבת אחת קבלתי תובנות מדהימות ועמוקות וגם הרגשה של הזדהות עצומה. לפעמים זה ממש מהמם אותך שלמרות שנראה לך שאתה לגמרי בתוך הבועה שלך יש בעולם עוד אנשים שחושבים ומרגישים ומתחבטים וקמים ונופלים בדיוק כמוך {@ תודה ושתזכי לקבל עוד המון המון תשואה להודיה הממושכת שלך !! {@ {@

מי גאון של מימה

על ידי סגו_לה* » 10 פברואר 2013, 00:28

מצמוץ לגמרי
חודש טוב נשמה אהובה !

מי גאון של מימה

על ידי קן_לציפור* » 09 פברואר 2013, 23:34

(מאד שמחה שחזרת לכתוב כאן)

שבוע מצוין מלא בנוכחות

מי גאון של מימה

על ידי מי_מה* » 09 פברואר 2013, 22:30

מקסימות. כמה לא מובן מאליו לקבל פרגון כזה אחרי היעלמות כה ארוכה (נכון שחלקנו נפגשת בפייסוש אבל זה לא אותו הדבר).
הבוקר שחיתי בבריכה וחשבתי תוך כדי שחיה שזה ממש לא הוגן שלא נתתי קרדיט לכמה גורמים מאוד משמעותיים בבנית המרכז.
אז קודם כל, הגוף. אני מרגישה שיש קשר ישיר בין רקמות השריר לבטחון עצמי. אני לא מדברת על 'בודי בילדינג' או עיצוב וחיטוב, ובכלל לא מתעסקת באיך זה נראה (אם כי 'תוצר לואי' של זה זה גם שזה נראה מצוין) , אלא בתחושה , כשהגוף חזק הנפש מתחזקת וכשיש מרכז פנימי יציב בגוף, כלומר שרירי ליבה, אז גם הכיוון בחיים ובהתנהלות בעולם, הנוכחות בעולם, הכל נהיה מדויק יותר. אני מדברת על זה המון בשיעורים שלי ואני חווה את זה בבהירות בחיים.
והדבר השני הוא תהליך שהחל לפני בערך חמש שנים וגם תיעדתי פה , של הודיה. לשמחתי מאז אני ממגנטת אל חיי עוד ועוד דרכים מגוונות להודות ולשמוח במה שיש ונדמה לי שמה שקרה עכשיו הוא חציה של איזו מסה קריטית של הודיה שפשוט אומרת ' אם ככה, אז לבריאות שיהיה לך בבקשה קבלי.'
ביניניו מה זה חמש שנים של הודיה לעומת חיים שלמים? זה מצמוץ, הרף עין. כמו שאומרות חברותי הדוסיות - ישועת השם כהרף עין.
שבוע טוב אהובות וחודש אדר מלא שמחה לכולנו.

מי גאון של מימה

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 09 פברואר 2013, 22:11

(())
לא מזמן כתבה ידידה ותיקה (בפייסבוק..): "מה זאת אומרת מה יגידו עלי? לאף אחד לא איכפת, כולם עסוקים במה יגידו עליהם".

מי גאון של מימה

על ידי עירית_לוי » 09 פברואר 2013, 22:09

את משהו את :-)

מי גאון של מימה

על ידי אמא_של_נושקי_וטלהצ'וק* » 09 פברואר 2013, 15:46

אוהבת אותך :-)

מי גאון של מימה

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 09 פברואר 2013, 12:50

הי מימה
פעם ברגע של התפרקות טוטאלית והשאלה הנצחית שלי : "איך אני אעשה את זה"? (איך אני אשחק אותה בחיים? - הכל כל כך משתק וכו'), הוא ענה לי:
תראי, כל האנשים האלה עם הבטחון העצמי, תביני- זה הכל הצגה. כולם מעורערים, כולם חסרי בטחון - רק שמים מסכה.
תשמעי - זה עזר לי כל כך התובנה הזו שאני מחזיקה ממנה עד היום ואולי זה יעזור גם לך..
הבטחון כמו האושר - מבליח לרגעים ובשאר אנחנו על אוטומט או ....מהורהרים כמו יצורים אינטליגנטים (-:

מי גאון של מימה

על ידי לי_אורה* » 09 פברואר 2013, 00:23

שהייתי חייבת לחגוג את זה
תודה על ההסבר. ואכן ראוי ורצוי לחגוג כל רגע צלול כזה בחיים!

מי גאון של מימה

על ידי מי_מה* » 08 פברואר 2013, 22:03

כמו שקורה הרבה פעמים, שתי דקות אחרי שכתבתי כאן מצאתי את עצמי ניגפת בגל עכור של דימוי עצמי נמוך, וכבר כמעט נכנסתי לכאן למחוק מה שכתבתי כי באיזו זכות בכלל... אבל אז האשה הזקנה שבי, איזו דמות שכבר נתקלתי בה פעם שראתה הכל ומחיכת בחביבות לנוכח כל החיבוטים שלי, הזכירה לי שהכל בסדר וזה בסדר להניגף לפעמים כל עוד את יודעת איך לחזור.
איך הגעתי לזה? בדרך הארוכה. בלשים לב לכל הפעמים שבהם אני מחכה לאישור חיצוני כדי לשאול את עצמי מה לא בסדר ומה לא מספיק מאושר מבפנים שצריך אישור מבחוץ.
שיהיה ברור, יש רגעים של טרפת מצויה אבל פשוט הבוקר התעוררתי ועפתי על עצמי באופן כל כך נחרץ שהייתי חייבת לחגוג את זה.

מי גאון של מימה

על ידי אמא_ללי* » 08 פברואר 2013, 20:19

מרגש מאד מאד. שבתשלום (())

מי גאון של מימה

על ידי שיחות* » 08 פברואר 2013, 20:04

אומרת ועושה!
שבוע מעולה וחיבוקים.

מי גאון של מימה

על ידי לי_אורה* » 08 פברואר 2013, 17:43

איזה יופי! מה שסיפרת על בנך, ועל הארוחה של הטינאייג'רז ועל חגיגת המרכז הפנימי.
אם את יכולה ורוצה, נראה לי שיהיה מאוד תורם אם תספרי מה ואיך הגעת לזה.
מאחלת לנו שתמיד יהיה לנו מרכז פנימי יציב!

מי גאון של מימה

על ידי קרן_שמש_מאוחרת* » 08 פברואר 2013, 15:47

מרגש. שבת שלום!
@}

מי גאון של מימה

על ידי מי_מה* » 08 פברואר 2013, 15:41

הלהקה של הבכור באה לחזרה. לא להאמין שהוא היה בגן כשהתחלתי לכתוב פה ועכשיו הוא בבית ספר לאומנויות ומתופף בשלושה הרכבים של בית הספר ובלהקה שהילדים הקימו בעצמם. 5 בנים ו3 בנות מהממים שאין דברים כאלה ואת כולם האכלתי צהריים. זה היה אינטנסיבי כמו שלהאכיל להקה של טינאייג'רים יכול להיות ואז הם גמרו לאכול ולהלכו לנגן והבית נשאר שקט ורייק, רק אני והכלים וסיר שכבר עמד על האש ממיקודם לארוחת ערב . וואו. זה היה קט צורך ומאוד מתאים לחגיגת המרכז פנימי יציב שלי. כבר לפחות 4 שנים שאני כותבת פה על החיפוש אחריו , קמה ונופלת ומחפשת והנה הבוקר קמתי והוא היה שם. מן תחושה מוצקה של ודאות. אני מנסה לתת מילים לדבר החמקמק הזה. במחשות שלי זו היתה מן ידיעה שהכל בסדר, מה שלא יקרה, שאני יכולה. אני די בטוחה שלא תמיד ארגיש ככה, יודעת שיש לשקוד ולטפח את אותו מרכז פנימי כי קיומו לא מובטח ולא מובן מאליו אבל עצם ההתגלות שלו היא רגע לנצור ולשמור וזה חייב להיות כאן, איפה שהונחו היסודות.
שבת שלום

מי גאון של מימה

על ידי אמא_ללי* » 07 אוגוסט 2012, 21:21

באמת מעניין... יכול להיות שהעלבון יצר את הסיפור שבחלום ולא להיפך....
(())

מי גאון של מימה

על ידי מי_מה* » 07 אוגוסט 2012, 19:54

סגו לה צדקת באיבחון, כנראה דלקת חניכיים והגרגור במלחהשתלם, כבר כמה ימים שלא כואב כלום! הללויה!
התעוררתי בשלוש לפנות בוקר ולא הצלחתי לחזור לישון עד חמש ואז חלמתי חלום משונה מאוד:
בחלומי אני חוזרת מאיזו סדנה בממדבר ואבא שלי אוסף אותי ישר לפגישה עם ל' הפסיכולוגית. השנה זה המרכזי שנפגש איתה (במציאות וגם בחלום) אני מתקשרת אל המרכזי מהדרך לודא שהוא זוכר להגיע אבל לא מבררת איתו איך בדיוק הוא מגיע. אבא שליואני מגיעים לל' בזמן ואני יוצאת לחכות בחוץ.רק כעבור רבע שעה אני חושבת שאולי בעצם כדאי שאתקשר לבית הילדים של המרכזי כדי לשאול איך הוא מגיע ואז בדיוק הוא מגיע עם סבא וסבתא של חבר שלו. אנחנו נכנסים ברבע שעה איחור ול' מתעלמת מאתנו.בחלום יש לה חדר המתנה וחדר טיפולים הרבה יותר גדול מזה שבמציאות והם גם מופרדים רק בקיר וללא דלת ככה שאפשר לראות מה קורה שם.מתחילות להיכנס לחדר הטיפולים אמהות עםתינוקות ול' מתחילה להנחות מפגש. אני מחכה עם המרכזי בחדר ההמתנה ופתאום עולה בדעתי שבעצם היא הקדימה את הפגישה של האמהות וביטלה את שלנו כי איחרנו. אני נעלבת עד עמקי נשמתי. נכנסת לחדר הטיפוליםושואלת את ל' בבכי אם היא ביטלה את הפגישה שלנו והיא אומרת שכן. מתוך הבכי אני אומרת לה שאדבר איתה בפעם אחרת וחוזרת לחדר ההמתנה. אפילו בתוך החלום העלבון כל כך צורב. היא יוצאת אלי אוני חנוקה מבכי ובקושי מצליחה לדבר ושואלת אותה למה היא לא אמרה לי כלום.זה נמשך די הרבה זמן חלום השיחה הזאת ובסוף אני יוצאת משם עם המרכזי ומחליטה לא לחזור לל' לעולם


עד כאן חלום. בחיים האמיתיים ל' לא העליבה אותי ואין לי כוונה להפסיק את הפגישות אתה לפי שעה... מממ. מענין

מי גאון של מימה

על ידי סגו_לה* » 31 יולי 2012, 18:22

מדהימה את בעצמך,מתחברת עם הגבירה ומאחלת לכן שיעורים משמחים שיזכירו לכן את היופי,העוצמה והאהבה שאתן.
בינתיים אתן עושות עבודה נהדרת שמה לעשות,עוברת גם בתוך תסכול וכאב.
(())

מי גאון של מימה

על ידי הגבירה_בחום* » 31 יולי 2012, 13:52

איזה מזל אינדיד!
ואיזה מזל שאת יכולה להסתכל על הכל גם דרך המשקפיים האלה, שרואות הזמנה והזדמנות לגדילה בכל דבר שקורה.
אני יודעת שעל פי החישובים שלנו בשלב זה היינו אמורות להיות כבר ממש ענקיות מכל הגדילה שמזדמנת לנו דרך מצבים קשים.... (-:
אבל כנראה שצפוי לך עתיד גדול אף יותר (-:

מי גאון של מימה

על ידי מי_מה* » 31 יולי 2012, 13:41

בסוף הוא שכנע אותה לא לבוא. בהתחלה קצת התבאסתי ואז אמרתי לעצמי שזאת התמודדות חשובה עבורה ועבורי להיות בנפרד.
איזה מזל שאני כבר לא נשואה לאיש הזה!

מי גאון של מימה

על ידי הגבירה_בחום* » 31 יולי 2012, 13:30

מותק מותק,
שולחת חיבוקים.
ומזור לשיניים, ומנוחה מריבים וחיכוכים.
מקווה שהמשך השהות תהיה נעימה ושבכל תצליחי לרוות קצת נחת מהסוסים והנופים מסביב.
מקווה שאת לשחרר התנגדות בתוכך
והעיקר שתשובי בקרוב ובשלום הביתה.
(())

מי גאון של מימה

על ידי מי_מה* » 31 יולי 2012, 11:31

סגו לההמדהימה היטיבה לאבחן ממרחקיםשכאי השן שלי קשוריםלמקומות שבהם"אין לי שיניים".אחרי שלושה ימיםהרמונייםהתחילו קרבות שליטה עםרוב.הפיונת רוצהלבוא אלי הוא מתנגד וכשנעתראמרלה שאםהיאנוסעת אלי אז היא נשארת אצלי עד הסוףוזה למרות שאמרתי בפירוש שאוכל להחזיר אותה ביוםחמישי בדרכי ללונדון |אוף| בסוףהתרצה בפרצוףחמוץ.

מי גאון של מימה

על ידי לימונדה* » 30 יולי 2012, 23:16

יום הולדת שמח גם ממני |עוגה|
מסכימה איתך שסוסים ונופים זה אובר-רייטד...
שתהיה שנה של א ה ב ה

מי גאון של מימה

על ידי סגו_לה* » 30 יולי 2012, 14:57

אהובית,אחרי השיחה הקצרה גלשתי למחוזות הישנים של באופן,
אכן גם בי עולה כמיהה עזה לכתוב רק האכסניא כבר לא מרגישה לי בבית...
מקווה שתרגישי טוב יותר
למרות המציאות האנרגטית שנשמעת לא משו יש משהו מעורר קינאה בתיאור הנופים והטבע שאת עוברת בו.
זה זמני נשמה,בזז..ט ואת כאן חזרה.
(())

מי גאון של מימה

על ידי מי_מה* » 30 יולי 2012, 10:08

תודה על האיחולים. האמת היא, וזה עלול להישמע קצת כפוי טובה, שהייתי מעדיפהשהילדים יסעו ואני אשאר בבית.נופים וסוסים וכל זה ואני מאוד שמחה לפגוש את החברים מפעם,אבל4ימיםהיו מספיקים לי.להיות אורחת שבועיים במזגאויר סגרירי זה לא ממש הכייף שלי.וגם יש לי שן כואבת.נורא.
פה מותר לקטר גם על מה שנראה מתנה מהממת למישהו אחר.
|L|

מי גאון של מימה

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 30 יולי 2012, 09:35

אהובתי! שנה נהדרת שתהיה לך. לפי מה שאת כותבת היא כבר התחילה ברגל ימין @}
מאחלת הרבה בריאות, אהבה, צמיחה, שפע ושמחה פשוטה |L|

מי גאון של מימה

על ידי שמשיה* » 30 יולי 2012, 09:33

בתור קוראת שקטה - שמחה שכתבת כאן. הכתיבה שלך מאוד חסרה לי. יום הולדת שמח

מי גאון של מימה

על ידי נטע_ק* » 30 יולי 2012, 09:02

שמחה שכתבת כאן. הכתיבה שלך מאוד חסרה לי. יום הולדת שמח

מי גאון של מימה

על ידי קרן_שמש_מאוחרת* » 30 יולי 2012, 08:28

בתור קוראת שקטה - שמחה שכתבת כאן. הכתיבה שלך מאוד חסרה לי. יום הולדת שמח @}

מי גאון של מימה

על ידי עדינה_ניפו* » 30 יולי 2012, 07:15

אתמול ערבת לי בראש, ידעתי שאת כבר באנגליה ותהיתי איך נשמע מה שלומך... והנה את מעדכנת אותנו פה (-:

ברור שיעלו דברים לא פשוטים, מקווה שתהיה התמודדות טובה עבורך
אנחנו כאן כמובן, אוהבות עוקבות מקשיבות ותומכות במקרה הצורך (מדברת בשם כולן אבל יודעת שאפשר במקרה הזה).


ראינו עדר סוסים פראיים עם סייח שזה עתה נולד ועוד בקושי הולך, עומד ויונק ...גררר
וואווווווו! איזה כיף לכם. זה חלום שלי, מתה לראות במציאות.
תהני מכל הירוק הזה!

שלוחת אהבה וחיבוק חזק לעת עתה

אה ויומולדת שמח אהובה |L|

מי גאון של מימה

על ידי אמא_של_טוסיק_דבש* » 30 יולי 2012, 07:12

|עוגה| |מתנה| |בלונים|
יומולדת שמח מימה!!
שתהיה שנה מלאה בטוב, שמחה ואהבה. |L|

<נוף עוצר נשימה, עדר סוסים פראיים וסייח- איזה חלום..>

מי גאון של מימה

על ידי תמרוש_רוש » 30 יולי 2012, 04:53

(())

קצת באיחור, אבל חייבת להגיב ל:
אני רגילה להיות המלכה הבלתי מעורערת בתוך חווית ההוראה המבורכת שלי, עם תלמידים קבועים ונאמנים וסטודיו מפנק ופתאום אני לא המורה היחידה וחלק גדול מהתלמידים שלי הם מורים בעצמם וכולם נראו לי פתאום מדהימים פי אלף ממני וכל כך בטוחים בעצמם וכל זה. זה מערער.

נו, בטח :-) הכי קל להיות בטוחים בעצמם כשהם התלמידים, יושבים בשיעור אצל מישהו אחר.
<גם אני. וגם כל אחד אחר>

קוראת כל מילה על הביקור. @}

מי גאון של מימה

על ידי מי_מה* » 30 יולי 2012, 00:33

מקסימות!
בינתיים עשינו עוד טיול לגבעות של דבון וטיפסנו על סלעים. נוף עוצר נשימה. ראינו עדר סוסים פראיים עם סייח שזה עתה נולד ועוד בקושי הולך, עומד ויונק ...גררר כמה מתיקות, כמה מרגש לראות חיות כאלה בטבע.
השדות מלאים כבשים ופרות. כל כך שונה מהרפתות אצלנו. אין כאן דבריםכאלה. וכיוון שהנושא של חיות משק מעסיק אותי מאוד לאחרונה (כן, גם אני ראיתי את הסרטון של גרי יורופסקי) ,הרגשתי שוב שבתנאים כאלה אין לי בעיה עםחיות משק ולא עםאכילת מוצרי חלב וביצים. על קרטו החלב מ'טסקו' (רשת סופרמרטים גדולה) היה כתוב "אנחנו משלמיםלחקלאים שלנו מחיר הוגן כדי להבטיח את רווחתן של הפרות" הלואי, אמן.

מי גאון של מימה

על ידי אמא_של_נושקי_וטלהצ'וק* » 29 יולי 2012, 23:42

אה ויומולדת שמח כמובן |עוגה|

מי גאון של מימה

על ידי אמא_של_נושקי_וטלהצ'וק* » 29 יולי 2012, 23:39

כמעט כל משפט שכתבת עורר בי רצון להגיב, להגיד לך משהו, אבל אני כ"כ עייפה שאין לי ממש מושג מה.
טוב שאת כותבת.
כל הרגשות שעולים מעצם החזרהלאנגליה נשמעים אינטנסיביים ו - - - נו מרוב עייפות אני לא יודעת מה אני רוצה להגיד.
חיבוק.

מי גאון של מימה

על ידי אמא_של_טוסיק_דבש* » 29 יולי 2012, 22:42

אני באנגליה. שמונה שנים וחצי מאז הפעם האחרונה שהייתי כאן.
וואו, מי מה, חתיכת ציון דרך.
את מקרינה חוסן. לידיעתך. :-)
שמחה שכתבת, מקוה שיהיו לך ימים נעימים!

חושבת על הילדים. (בלי שאני מכירה אותם). מאחלת להם הרבה טוב..  
חיבוק

מי גאון של מימה

על ידי ציפורי* » 29 יולי 2012, 22:37

לא כתבתי המון זמן

המון זמן! כל כך המון, שהשבוע בדיוק חשבתי על הבלוג שלך ולא הצלחתי להיזכר בשמו, את מאמינה?! (אין כאן שום נימת תוכחה, סתם קטע :-) בעיקר אני פשוט נורא שמחה שכתבת).

הטיול הזה נשמע הזוי עד לקטע ש לקחתי רכבת לדבון וכאן אני עכשיו בעיר קטנה ומקסימה שקוראים לה טוטנס.
מכאן זה כבר נשמע ממש כיף :-)
שיהיה יום הולדת שמח, מלא אהבה.
(())

מי גאון של מימה

על ידי מי_מה* » 29 יולי 2012, 19:55

אני באנגליה. שמונה שנים וחצי מאז הפעם האחרונה שהייתי כאן. מדהים שזה קורה כשמרקורי בנסיגה במזל אריה.זמן מעולהלסגור מעגלים ישנים. מחר אני בת 43....
איך שירדנו מהמטוס, הילדים ואני,נשבה עלינו רוח קרירה,ושמש של שמונה בערב הציצה בין עננים אפורים וחשבתי לי כמה אני לא מתגעגעת לאנגליה. אוהבת כשחם.
עברנו את ביקורת הגבולות בצ'יק וגם את המזוודות מצאנו ממש מהר ויצאנו לפגוש את אבי הטף שעמד וחיכה לנו. הוא במצב מעולה וכל זה אבל אני מודה שקשה לי לראות אותו וכל החיבוקים עם הילדים תמיד נראים לי קצת מאולצים. מוגזמים. וזה לא שאין שם אהבהגדולה.בטח שיש.אבל ,לא יודעת,יש אבל. היו לפנינו עוד שעתייםוחצי של נסיעה במכונית.הילדים נרדמו מאחרוה ונשארתי אני לשמוע את כל זיוני השכל שלו. מתאמצת בכוח לא להירדם, אחרי שלילה קודםיצאתי למסיבה והיו לי במלאי רק שעתיים שינה וקצת נמנום במטוס. לא יודעת למה בעצם התאמצתי.. .
רוב גר עכשיו בסמרסט עם אשה חדשה ושלושת ילדיה.הבית שלה. בית גדול ומקסים והיא אשה גדולה ומקסימה שהכניסה אותי הביתה בחיבוק חזק ומיד הרגשתי אתה הרבה יותר נעים מאשר אתו.נלחמתי בדחף להמליץ לה לנוס עלנפשה. מבחינת טובתם ורווחתםשלהילדים שלי , טוב שהוא אתה.
בבוקר אכלנו כולנו ארוחת בוקר.6 ילדים ו3 מבוגרים . תנועות קטנות ושגרתיות של רוב,כמו לראות אותו מורח את הבייגל של הפיונת,עוררו בי חלחלה,מוכר ומבחיל באופן מסוים.אחרי ארוחתהבוקר הוא והילדיםלקחו אותי לתחנת הרכבת ולקחתי רכבת לדבון וכאן אני עכשיו בעיר קטנה ומקסימה שקוראים לה טוטנס. חנויות קטנות וצבעוניות ואנשיםחביבים.אני עם זוג חבריםמפעם ואתמול הגיע עוד זוג שאת הצלע הנשית שלו אני מכירה מאז ואוהבת ובעלההתגלה כאדם נעים ביותר וגםהוזמן השכן שהוא בודהיסט צבעוני וקולני באופן עליז ביותר.שתינו כמויות אדירות של יין מהכרם המקומי ואני נרדמתי על הספה :-P
היום הלכנו לטייל בכרם הזה ששוכן על גדות נהר הדארט. היה טיול יפהפה..
דיברתי עם הילדים.הם נהנים אבל לפיונת קשה בלעדי בלילה,נראה כמה זמן תחזיק מעמד, מקסימום אצרף אותה אלי ..
עם כל הרגשות שעולים מעצם החזרהלאנגליה,התעורר דחףחזק לכתוב.לא כתבתי המון זמן. התלבטתי אם לכתוב פה או אולי לפתוח בלוג חדש במקום אחר כי אני כבר כמעט לא פה וזה נראה לי לא מתאים אבל אז קראתי אצל אמא של נושקי וטלהצ'וק ומייד חזרה לי האהבה הגדולה למקום הזה ולחברות שכאן |L|

מי גאון של מימה

על ידי רוקדת_לאור_ירח* » 08 דצמבר 2011, 22:03

קראתי פה לפני כמה ימים והיתה לי בעיה ולא הצלחתי להגיב ואחר כך גם לא לקרוא...
עוקבת.
רק רציתי להגיד שבנושא התאום זה פשוט תפור שתקשיבי לאחת התכניות האחרונות שלי, זו עם קטרינה פרקש. ואחר כך גם תבואי לסדנה שלה.
http://www.radio106.co.il/index.php?option=[po]com content[/po]&view=article&id=50&Itemid=69

מי גאון של מימה

על ידי אום_שלום* » 07 דצמבר 2011, 20:34

זאת סועד מאסי האלג'יראית המהממת אין ספק.

מי גאון של מימה

על ידי יעל_צ* » 06 דצמבר 2011, 10:42

מקסימה, הסועד מאסי הזאת. אבל לא נשמע כל כך ערבי, לא? (נגיד, אני יכולה לדמיין את חווה אלברשטיין שרה את התרגום של זה).

וטוב שיש באזורנו גם ארצות שנותנות לנשים לשיר....

מי גאון של מימה

על ידי עדינה_ניפו* » 06 דצמבר 2011, 10:40

'התקף דימוי עצמי נמוך'
אני אמרתי לא פעם שלפעמים אני מרגישה כמו סכיזופרנית.
יש לי את האישיות עם הביטחון העצמי והדימוי העצמי הנפלא
ויש לי את האישיות ההפוכה עם הדימוי העצמי הנמוך, חוסר הביטחון...
יש סיטואציות שמציפות אצלי את האחת ויש את הסיטואציות שמציפות את השניה.
אני כמובן תמיד רוצה להיות החזקה עם הביטחון העצמי המדהים אבל אני מתנדנדת בין שתיהן :-P
כנראה כך כולנו (אני מניחה שיש כאלה שנוטות יותר לכאן וכאלה יותר לשם)

_לאורך השנים בד"כ זה קורה, כשאני באיזו תקופה של למידה או קפיצת מדרגה גדולה עם עצמי ועושה דברים חדשים לי, מייד מגיחים מכל החורים והפינות
הנידחות כל האמונות הנמוכות שיש לי לגבי עצמי_
מזהה את אותה התבנית אצלי

מימוש, איזה כיף למצוא אותך פה!
וכמה בא לי ברגע זה לשבת איתך ליד החלון במטבח ולשתות את החליטה המהממת הזאת (חבל שאין לי בבית אננס מיובש)

יום מקסים אהובה

מי גאון של מימה

על ידי מי_מה* » 06 דצמבר 2011, 09:44

זה היה אמור להיות :-6...
ואם כבר אני פה לא נשמיע איזה משהו לאזניים? בטח שכן. אני ממשיכה את הקו הערבי שהתחלתי אצל דג חתול . זאת סועד מאסי האלג'יראית המהממת.
ואני מעדכנת גם פה, לטובת אלה שלא חברות שלי בפייסבוק, שעכשיו טחנתי את האננס שנשאר בתרמוס והג'ינג'ר גם, עם השייק הירוק ויצא יאמממי

מי גאון של מימה

על ידי מי_מה* » 06 דצמבר 2011, 09:39

:-P

מי גאון של מימה

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 06 דצמבר 2011, 09:32

גם אני כאן @}

אפשר למון גראס במקום מרווה.
אפשר גם צלחת פסטה עם המרווה (ושום, ושמן זית, ועגבניות מיובשות). מנחם באחריות :-P

מי גאון של מימה

על ידי מי_מה* » 05 דצמבר 2011, 22:14

אפשר למון גראס במקום מרווה. לא ניסיתי אבל בדמיון הטעם משתלב

מי גאון של מימה

על ידי ציפורי* » 05 דצמבר 2011, 22:13

(()) איזה כיף שכתבת!

הסדנא היתה מוצלחת מאוד אלא שחטפתי שם ,מה שאחותי מכנה, 'התקף דימוי עצמי נמוך', בכל עוצמתו וחזרתי משם בתחושה קשה
מזדהה כל כך..

גם אותי תוקפים כאלה לאחרונה הרבה, ואני מתחילה לעלות כאן על איזושהי תבנית לעיתוי שבו הם בוחרים לבוא: לאורך השנים בד"כ זה קורה, כשאני באיזו תקופה של למידה או קפיצת מדרגה גדולה עם עצמי ועושה דברים חדשים לי, מייד מגיחים מכל החורים והפינות הנידחות כל האמונות הנמוכות שיש לי לגבי עצמי ובאות לבקר אותי

בדיוק מה שקורה לי בתקופה האחרונה..ההסבר הזה מנחם קצת.

מי גאון של מימה

על ידי אום_שלום* » 05 דצמבר 2011, 22:13

גם אני כאן @}
עשית לי חשק עם החליטה אבל עוד מתנזרת ממרווה.
על כל השאר אצטרך להגיב במצב פחות עייף.
חיבוק

מי גאון של מימה

על ידי מי_מה* » 05 דצמבר 2011, 22:04

חליטה מהממת שהמצאתי היום (שלא תגידו שבסדר נחמד כאן אבל לא הבאת שום דבר לשים בפה): הפעם יש לי כמויות מדויקות כי זה טרי בזכרון אבל דוקא כאן אין לכמויות מייודע מה חשיבות. בתוך תרמוס של ליטר שמתי ארבע טבעות של אננס מיובש (ללא סוכר!) חתוכות לחתיכות, שני סנטימטר של שורש ג'ינג'ר טרי חתוך לחתיכות וכמה עלים של מרווה. על הכל שפכתי מיים רותחים ונתתי לעמוד כשעה ואז התחלתי לשתות. משעה לשעה זה נהיה יותר טעים! לא צריך להמתיק בכלל כי האננס ממתיק ומבשם. עונג צרוף.

מי גאון של מימה

על ידי מי_מה* » 05 דצמבר 2011, 22:00

הגבירה, כתמיד צודקת ומדייקת. בכלל נושא ההתקף דימוי עצמי נמוך ראוי לדיון נפרד מנושא התאום המת. הרי אני לא יכולה לתלות את כל הבעיות שלי בדבר הזה. תוך כדי 'יוגה ערבה' , לפני שקיבלתי את הפרשנות של ל' הפסיכולוגית, גם אני אמרתי לעצמי "את במגרש של הגדולים וזה בסדר להרגיש קצת קטנה" . יש את הביטוי הזה שכבר שחקו אותו והוא נהיה מעצבן בעיני, של 'לצאת מאיזור הנוחות' . אני נדרשת לו הפעם כי זה בדיוק מה שקרה לי שם. אני רגילה להיות המלכה הבלתי מעורערת בתוך חווית ההוראה המבורכת שלי, עם תלמידים קבועים ונאמנים וסטודיו מפנק ופתאום אני לא המורה היחידה וחלק גדול מהתלמידים שלי הם מורים בעצמם וכולם נראו לי פתאום מדהימים פי אלף ממני וכל כך בטוחים בעצמם וכל זה. זה מערער. בזמן אמת אמרתי תודה על זה כי הסכנה באיזור הנוחות היא להפוך מנומנמת וקהה וצריך את המשחקים האלה במגרש של הגדולים כדי לחדד ולהישאר ערה.
ותודה על השיחה הזאת ולכל מי שמשתתפת בה ולכל מי שהעזה לצאת מן הצללים ולהתישב במעגל .

מי גאון של מימה

על ידי לי_אורה* » 05 דצמבר 2011, 21:43

_גם אני שמחה שחזרת לכתוב
<פעם ראשונה שמגיבה פה, אבל עוקבת כבר הרבה זמן>_

מי גאון של מימה

על ידי עולם_חדש_מופלא* » 05 דצמבר 2011, 18:21

זו הייתי אני, ממחשב שפורמט...

מי גאון של מימה

על ידי פלוני_אלמונית* » 05 דצמבר 2011, 18:18

גם אני שמחה שחזרת לכתוב
<פעם ראשונה שמגיבה פה, אבל עוקבת כבר הרבה זמן>

מי גאון של מימה

על ידי הגבירה_בחום* » 05 דצמבר 2011, 14:53

(()) הזדהות לגבי התקף דימוי עצמי נמוך.
גם אותי תוקפים כאלה לאחרונה הרבה, ואני מתחילה לעלות כאן על איזושהי תבנית לעיתוי שבו הם בוחרים לבוא: לאורך השנים בד"כ זה קורה, כשאני באיזו תקופה של למידה או קפיצת מדרגה גדולה עם עצמי ועושה דברים חדשים לי, מייד מגיחים מכל החורים והפינות הנידחות כל האמונות הנמוכות שיש לי לגבי עצמי ובאות לבקר אותי, להזכיר לי שגם בשנת 98, ניסיתי משהו חדש ולא הצלחתי (אז אולי גם הפעם לא אצליח) ובשנת 85 גם נטשתי משהו שלא הצליח (אז כנראה שגם הפעם לא)
ועכשיו כשאני מסתכלת מבחוץ על הסיפור שלך, פתאום אני יכולה לזהות בסיפור שלך לא את הדימוי הנמוך אלא את עצם זה שאת בקפיצת מדרגה רצינית.
ואפילו לשמוח על הסמפטום המעפן הזה, בגלל מה שהוא מסמל.... (-:

מי גאון של מימה

על ידי עולם_ומלואו* » 05 דצמבר 2011, 14:43

גם אני שמחה שחזרת לכתוב

מי גאון של מימה

על ידי דג_חתול* » 05 דצמבר 2011, 13:38

וגם ניחשת שהיא הגדולה
לא ניחשתי, כתבת ממש כאן, "אחותי הגדולה".

מי גאון של מימה

על ידי מי_מה* » 05 דצמבר 2011, 13:00

וואו, דג חתול , איך עלית בדיוק על הצליל של השיחה שהיתה לי עם אחותי וגם ניחשת שהיא הגדולה (או שאת זה זכרת מסיפורים קודמים). זה ממש ככה היה. היא אמרה, "לא נורא, היה לך התקף דימוי עצמי נמוך וחשוב לזכור שזה כמו גל. זה בא והולך" ממש באילו המילים. והיא באמת אחות נהדרת. החלטנו שבחופש חנוכה אנחנו יוצאות ל4 ימים לאנשהו. אני והיא. נמאס מבחורים ששוברים לנו ת'לב. אחיות זה לתמיד.
(כן, כן, מי ששאלה את עצמה מה קורה בחזית הבחורית, זה עוד שניה מתגלצ' ונשפך לפה. הלואי והיה לי איזה תבשיל טעים גם בתנור הזה אבל כאן בינתיים רק שאריות קרות של פשטידה וכל מני דברים שמחמיצים ומעלים עובש )
ותודה לכל המבקרות המחבקות והשמחות. חיבוק קבוצתי ואהבה אינדבידואלית |L| (())

מי גאון של מימה

על ידי קן_לציפור* » 05 דצמבר 2011, 12:38

אה, כן, ו... גם אני שמחה שחזרת לכתוב.
אני חזרתי להגיב בכתב גם בעקבות הבלוג של דג ח
ואני מתה לדעת איפה "יש משיח" כי גם אני רוצה לאכול שם...

מי גאון של מימה

על ידי קן_לציפור* » 05 דצמבר 2011, 12:37

מימה, תודה על הסיפור, אני לא זכרתי אותו מדפים קודמים.
את יודעת, זה מדהים.
גם לי יש לא מעט התקפי דימוי עצמי נמוך.
ולי יש את הסיבות שלי.
וזה מעניין שאנחנו יודעות מאיפה זה בא.
האם זה חשוב לדעת את זה?
לך זה מהרחם, לי זה ממקום אחר...

מה שברור שהמקורות עתיקים, נושנים,
ומה שחשוב שנדע אחרי ההתקף לזהות שהוא עבר... :-)

(())

מי גאון של מימה

על ידי דג_חתול* » 05 דצמבר 2011, 11:27

כתבתי מיד מה שהיה, בלי לכתוב את המובן מאליו, שזה מרגש, שאני שמחה שאת כותבת, שאני אוהבת אותך ומודה לך בחזרה. |L|

מי גאון של מימה

על ידי דג_חתול* » 05 דצמבר 2011, 11:24

איזו אחות תומכת ומחזירה לפרופורציות היא נשמעת. יכלה גם להגיד "טוב זה בגלל שיש לך נטיה לחוסר ביטחון"
הביטוי "התקף דימוי עצמי נמוך" נותן לאירוע מסגרת כ"כ ספציפית. בא, הולך, כמו רוח פתאומית שכבר מכירים את הדאווין שלה ואיזה תריסים ידפקו וכמה אבק ישאר אחריה, ויודעים שתכף היא לא פה והבית איתן. זה טוב לב, להגדיר ככה דברים לאחותך הקטנה. וחוכמה. אולי פרגמטיות (-: כמו אמא.

מי גאון של מימה

על ידי עירית_לוי » 05 דצמבר 2011, 10:26

תודה על הסיפור, ותודה שחזרת לכתוב. |L|

מי גאון של מימה

על ידי לילה_טוב* » 05 דצמבר 2011, 09:26

מאוד נוגע בי הסיפור שלך מאיזשהו מקום מסתורי.
מעניין אותי אם נידונת לטלטלות הרגשיות האלה לנצח או שיש דרך להשתחרר מהן?
מעניין שכשקראתי את הבלוג ההוא הלכתי לישון עם השאלה למה למרות שהיית מוערכת ואהובה יש לך את הנפילות האלה, והנה התשובה.
|L|

מי גאון של מימה

על ידי יעל_צ* » 05 דצמבר 2011, 07:36

(())

תודה על הסיפור, ותודה שחזרת לכתוב.

מי גאון של מימה

על ידי סגו_לה* » 05 דצמבר 2011, 07:14

גמני זוכרת את הסיפור הזה,טוב כתבת כאן הרבה הגיגים בשנים האחרונות זה נמצא איפשהו :)
זה כל כך חזק,כי ההיגיון אומר,כמעט לא היה כלום,חודש שלישי,עדיין העוברים לא קשורים ברמה רגשית לעולם,אז זהו שלא.
ברמה נשמתית אתם עדיין קשורים.וזה מחזיר אותנו לעולם שיש בו יותר מקום למיסתורין.
ואותי זה מפעים מהמקום בו אני יודעת שעוברים שנופלים הם נשמות שיש להם תיקון קטן ואין להם צורך להיוולד,עצם השהייה ברחם שלשה חודשים משלימה את התיקון שלהם,
מה שאומר שהוא היה נשמה מאוד גבוהה ואת התאומה שלו,אז גם לך יש חלק בזה.מרגש לא?

מי גאון של מימה

על ידי אמא_של_טוסיק_דבש* » 05 דצמבר 2011, 00:57

:-) (()) zzz
<אמא של טוסיק דבש נרדמת בחיוך
ושניה לפני שנעצמות לה העיניים,
היא מצליחה לתרגם את שביעות רצונה,
לכמה סימנים גראפיים>
@}

מי גאון של מימה

על ידי ריש_גלית* » 05 דצמבר 2011, 00:05

אני זוכרת את הסיפור הזה. (()).

שרירי הכתיבה שלי קצת נוקשים אחרי הפסקה ארוכה.
יאללה, תתחילי לתרגל עלינו. @}

מי גאון של מימה

על ידי מי_מה* » 04 דצמבר 2011, 23:01

טוב אין ברירה, חיפשתי וחיפשתי את הקטע על אחי התאום ואפילו העלתי את בלוג הצללים שלי בחזרה כי חשבתי שאולי שם הוא מסתתר אבל לא. אני לא מוצאת. כנראה היקום רוצה שאכתוב מחדש.
אז הדבר היה ככה: עד גיל 25 בכלל לא ידעתי שהיה לי תאום. ביומולדתי ה25 ישבנו כל המשפחה במסעדה ובעודנו מרימים את כוסות היין שלנו אמרה פתאום אחותי הגדולה "תארו לכם שהיה פה עכשיו עוד אחד". "מה זותומרת?" תמהתי וכך התברר שכשאמא שלי היתה בהריון אתי היתה לה הפלה בסוף חודש שלישי. מכיון שלא היה אולטראסאונד וכל מני שיכלולים לא בדקו מה קורה בפנים, אבל מכיון שלמעשה ההריון המשיך, אף אחד לא עשה מזה ענין . כשנולדתי אני יצאו אחרי שתי שליות מה שהיה אטרקציה גדולה לכל המתלמדים. לאמא שלי זה כנראה לא נראה מספיק משמעותי בשביל לספר לי. לא מפתיע מאוד, יש לה גישה פרגמטית כזאת לחיים והיא עשתה מספר לא קטן של הפלות יזומות בתקופה שבין שני אחי הגדולים (מהנישואים הראשונים) ללידה שלי.לי בכל אופן זה נראה חשוב אבל לקח די הרבה שנים עד שהבנתי עד כמה. הפעם הראשונה ש'ניפגשתי' אתו היתה בטיפול שקיבלתי אחרי התקיפה המפורסמת. בכל טיפול רגשי/פסיכולוגי שניסיתי עד אז תמיד הייתי נתקעת . מרגישה שיש איזה מחסום שאני לא מצליחה לעבור. בפגישה ההיא המטפלת עבדה בשילוב של כלמני שיטות וגם בקינזיולוגיה והיא התחילה לחפש את מקור המחסום וירדה בשנים והגיעה לתקופת העוברות. מיד אמרתי לה שאני מרגישה שזה שם ועשינו איזה תהליך של חזרה לרחם ואז ראיתי את שנינו שם ברחם, צפים ובכיתי המון וגם הרגשתי בלב שקראו לו יונתן (על כל ענין השמות, שלי , שלו ושל עוד כל מני , אולי אספר בפעם אחרת. זה סיפור ארוך ומורכב). כשחזרתי לכאן ועכשיו אמרה לי המטפלת "את יודעת שהוא שיחרר אותך באהבה רבה?" אז זהו שלא. מאז בכל תהליך שאני עושה, מפה אסטרולוגית, פתיחה בקלפי טארות, לא משנה מה, הוא שב ועולה, הפרידה ההיא מופיעה שוב ושוב כמקור לתחושת חוסר הערך, האשמה והבושה שתוקפות אותי אחת לכמה זמן. אפילו ממש לאחרונה! לפני חודש לימדתי במיזם הגדול 'יוגה ערבה'. הכנתי יופי של תכנית לסדנא הזאת ומאוד התרגשתי לקראתה. בכל זאת להעביר סדנת עומק של שלושה ימים זו קפיצת מדרגה בשבילי. הסדנא היתה מוצלחת מאוד אלא שחטפתי שם ,מה שאחותי מכנה, 'התקף דימוי עצמי נמוך', בכל עוצמתו וחזרתי משם בתחושה קשה. יום אחרי זה ניפגשתי עם ל' הפסיכולוגית ואמרתי לה שאני מרגישה כמו אחרי ההפלה שקרתה לי בין הבכור למרכזי, כשכולם שואלים מה נשמע בצפיה של התרגשות לחוויה של הריון ואני מספרת שקרתה הפלה וגם פה שואלים איך היה בצפיה של התרגשות ואני מרגישה שהיה כישלון. היא מיד אמרה שלדעתה זה קשור לאחי התאום. "תראי איך את מדברת על זה במונחים של הפלה, למרות שבפועל היה טוב!". ובאמת כשהצלחתי לצאת מההתקף של הדימוי העצמי הנמוך יכולתי גם אנ לראות שבעצם היה טוב. טוב מאוד אפילו.
אני מספרת את זה כדי להמחיש איך הפרידה ההיא , למרות שאיני יכולה לזכור אותה במוח החושב במילים, היתה חוויה מעצבת שעם ההשלכות שלה אני מתמודדת כל הזמן.
יצא לי כתוב קצת בקצרנות . אולי ארחיב על זה בהמשך. שרירי הכתיבה שלי קצת נוקשים אחרי הפסקה ארוכה. אני רוצה להודות ל דג חתול על הבלוג המעולה שלה שהביאני חזרה לכאן. הנה התשובה לשאלה אם 'יש משיח' קיים במציאות . עובדה: התישבתי שם כאחד הסועדים והמנות הוגשו באהבה כף אחרי כף ואחרי שבלעתי אותן בתענוג התחלתי להשיח את אשר על לבי. יש משיח.

מי גאון של מימה

על ידי מי_מה* » 31 אוגוסט 2011, 22:51

כשאמרו בתחזית שיתכן טפטוף לאורך מישור החוף הם בטח לא התכוונו למטר הזלעפות שתפס אותנו באוהל על החוף במכמורת. נסעתי עם הילדים למסיבת הגרוב שקיעה המשובחת של מיקה ונשארנו לישון בחוף. המטח הראשון של הגשם תפס אותנו ערים כבר, בגלל איזה פסיכי שירה זיקוקים בחמש בבוקר. הכנסנו הכל לאוהל, צחקנו והתרגשנו ובחלוף הגשם יצאנו לטייל על החוף. בדרך חזרה ראיתי עננים כבדים מאוד מתקרבים והחלטתי שיהיה נבון לארוז הכל לפני שניכנס למיים אבל הגשם תפס אותי בשלב שבו הכל ארוז אבל האוהל עוד לא מקופל, אז הכנסנו הכל לאוהל ואת עצמינו לים. חשבתי שגם המטח הזה יחלוף במהרה אבל לא! גשם ירד וירד. אחרי שגם הספקנו לבצע נוהל שייטת בים הבנתי שהגשם הזה חזק ויציב וכדאי להתחיל לחשוב על התפנות. מה עוד שהיה לי שיעור להעביר ב11. אז שלחתי את הילדים עם התיקים לאוטו ונאבקתי עם האוהל בגשם וברוח ובחול הרטוב. היה לא קל. נכנסתי לאוטו רטובה ומלאה חול עם אוהל ששוקל פי שניים ממשקלו המקורי. ובכל זאת היה שווה. תודה על הגשם, תודה על הלילה שלפניו, על מוזיקה מעולה ואנשים טובים . עכשיו נאסוף כוח לעוד שנת לימודים ולמהפיכה בהתהוות, שמרגשת כמו גשם באוגוסט , כמו תחילת שנה.

מי גאון של מימה

על ידי עדינה_ניפו* » 31 אוגוסט 2011, 20:56

זה גםהקריאה בקול אבל גםההשפעה של סך כל הקטעים.נגיד זהבה כזאת, כשהיא אחת מעשריםדמויות היה לה אימפקט אחר לגמרי
גם על זה חשבתי אבל לא הצלחתי לנסח את זה הבוקר אז וויתרתי על זה (-:

מי גאון של מימה

על ידי מי_מה* » 31 אוגוסט 2011, 16:16

אני מפנה אתכן לדף הבית שם נשאלתי גם. אבלתאכלס זה בדיוק כמו לעשות פיפי בים רק שכדאי להוריד בגד ים קודם:-)
ולגבי הקטע המחוק. זה גםהקריאה בקול אבל גםההשפעה של סך כל הקטעים.נגיד זהבה כזאת, כשהיא אחת מעשריםדמויות היה לה אימפקט אחר לגמרי

מי גאון של מימה

על ידי עדינה_ניפו* » 31 אוגוסט 2011, 08:31

אבל כשהיא ככה מחוץ להקשרה היא נקראה לי כמו אוסף סטריאוטיפים שטוח.
אני חושבת שרובינו חווינו את זה עם חלק מהקטעים שכתבתנו שם.
חשבתי לעצמי אחרי הסדנא שיש גם משהו חזק בקריאה של מי שכתב בפני קהל שנותן חיים אחרים לקטע שלא עובר כשקוראים אותו ככה בדף.
יש לי חברה שכתבה קטע שקרע את כולנו בסדנא, בכינו צחקנו...
אחרי זה שהיא שלחה לי את הקטע במייל (לבקשתי) קראתי אותו ולא הבנתי מה היה שם שהתלהבנו ממנו כל כך.


יש מצב לחלוק דווקא את מה שאיש השייטת לימד אותך?..
מצטרפת לבקשה.

מי גאון של מימה

על ידי פלוני_אלמונית* » 31 אוגוסט 2011, 00:20

סליחה שאני ככה מתפרצת, אני אלמונית שמאד נהנית מהכתיבה שלך.
יש מצב לחלוק דווקא את מה שאיש השייטת לימד אותך?..
לטובת אלה שישנים באוהלים ולא ממש יודעים (יותר נכון יודעות, כי הגברים תמיד מסתדרים, ולי אף פעם לא נעים....) מה לעשות בשטח?
תודה!

מי גאון של מימה

על ידי מתחדשת* » 30 אוגוסט 2011, 11:37

דווקא חיבבתי אותה.

מי גאון של מימה

על ידי אום_שלום* » 30 אוגוסט 2011, 00:12

היא נקראה לי כמו אוסף סטריאוטיפים שטוח. גם לי אפעס
כנראה שבאמת דבריה הוצאו מהקשרם (-;
נשיקות @}

חזרה למעלה