ציפ ציף,
קראת את הספר?
קראתי את הספר לפני שנתיים, לא ראיתי את הסרט.
לא זוכרת כל פרט ופרט, אבל זוכרת בגדול עד כמה הסיפור פשוט מרגש.
_הסרט מציג בצורה לא מיתיפיפת את בעיית הסמים אצל הנוער,
חלק גדול מהחברה האלה שנופלים מגיעים מבתים טובים, אכפתיים.
אבל משהו קרה שם בדרך,_
הספר אמנם מדבר על זה, אבל הסיפור הרגיש לי יותר בכיוון הפנטסטי - פנטזיה , נאיביות.
איך ילדה בת (15-16?) יכולה לגמול את אח שלה הגדול מסמים?
איך זה יכול להיות? רק בזכות הנחישות והאהבה.
הספר חרט אצלי את הוויתור והיאוש של ההורים, ואת התחושה שלה, של תמר שרק היא יכולה כי רק לה יש מספיק אכפתיות.
אני חושבת שהספר בא לדבר על הבעיתיות שקיימת בעולם ההוא של הסמים, על האכזריות של אותם אנשים שמנצלים את הכשרונות שלהם.
בכל מקרה הספר הוא מצויין כי הוא נכתב ע"י מבוגר, ומביא את נקודת המבט של נער-ה בגילאי 15-17 בלי נקודת מבט של מבוגרים.
(הרי אני בטוחה שאף הורה לא יוותר ויתייאש מהילד שלו, אבל לעיתים נערים ונערות
מרגישים כך ואת זה הוא ביטא מצויין בספר, הוא לא נתן במה רחבה להורים היו דמויות מאוד שטוחות, וזה טוב מבחינה ספרותית).
_מקווה שהילדים שלי ישכילו לקבל רק חוויות שיעצבו אותם ולא יפילו אותם.
לדעתי, מה שיכול ליצור את החוסן אותו אנחנו מחפשות, זו דרך התנהלות עם הילדים שמאפשרת להם להיות מי שהם._
אני מאמינה שהדיון למעלה הוא נכון לגבי רוב רובם של מי שמתנסה בסמים,
אבל יש ילדים-נערים-מבוגרים שבוחרים להתנסות בזה, פשוט כי הם בוחרים.
זה לא משהו שההורים עושים או לא עושים (לדעתי) יש אנשים שיש להם מנגנון של הרס עצמי. ככה הם נולדו באופי.
יש להם כוחות עצומים וכל זה מופנה נגד עצמם, כי הם מפחדים נורא להיות הם עצמם.
כי להיות הם עצמם דורש מהם משהו שכרגע מפחיד אותם להתחייב לעצמם.
זו בחירה שלהם, בחירה שנראית לנו רעה, אבל זו בחירה בדיעבד, טובה ונכונה, כי הכוחות שלהם להרוס את עצמם הם כוחות עצומים שיכולים להיות מופנים לדברים גדולים, אבל משום מה יש להם דרך מסובכת לעבור לפני כן.
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן.