יש לי שאלה לגבי הנקה. חברה שלי ילדה במזל טוב והחלה הנקה והיא מספרת שהתינוקת יונקת לעיתים כמה שעות ללא הפסקה והיא מותשת מזה. העצה שהיא קיבלה מרופא ילדים היא להניק רק חמש דקות מצד אחד ולעבור לצד השני כדי שהתינוק לא יגיע כל כך מהר לחלב האחורי. זה נשמע לי מופרך לחלוטין, וכמו עוד איזה מיתוס הנקה שאבד עליו הכלח... רציתי לשמוע ממומחיות ההנקה שביניכן מה אתן חושבות.
אני כבר הולכת להפנות אותה ליועצת הנקה IBCLC. ליתר בטחון.. לדעתי יכול להיות גם שהיניקה לא יעילה. מה דעתכן?

[u]שהיא יכולה הייתה למנוע את הדלקת[/u]
לא, היועצת בכל מקרה לא יכולה למנוע את הדלקת... P-:


[u]מחזק לי את תחושת הבטן לגבי העצות שלה[/u]
חשבתי שעדי ואני דווקא די הסכמנו איתה? (כלומר, במיגבלות של הניסוח הספציפי - אחרי הכל, לא שמענו בדיוק מה היא אמרה. אבל במיגבלות אלה, מה שאת שמעת מגיסתך שזוכרת ממה שהיא שמעה מהיועצת, זה נשמע בסדר).

(קטעים, עדי! מעניין למה... [דווקא יש לי כמה רעיונות (-; ]).

בשמת, קטעים... לא מוזר שאפילו בחרנו באותו מבנה כדי לענות? נראה לי שיש פה איזו תקלת שיבוט :-) וזה לא שקצר וקולע, רציתי להוסיף בדיוק גם את הסעיפים שלך אבל לא היה לי זמן :-)

טוב, תודה. בינתיים עשיתי כמה בירורים והתברר שהיועצת הספציפית הזו לא טובה (זה לא אומר שהיא יכולה הייתה למנוע את הדלקת אבל זה מחזק לי את תחושת הבטן לגבי העצות שלה).

תודה בכל אופן על התשובות המנומקות.

אה, לקח לי יותר זמן לשלוח ובינתיים עדי כבר אמרה הכל רק יותר קצר וקולע (-:

[u]א. לא ללכת עם חזייה[/u]
נכון,
אבל בוודאי נאמר לה בניסוח יותר עדין:
מבחינת ההנקה, [b]אין כל צורך[/b] בחזיית הנקה.
זהו אביזר נוחות בלבד - אם נוח לה, שתלבש, אם לא אז לא.
אם החזייה קצת לוחצת או לא מותאמת בצורה טובה או לא מכילה מספיק מקום להתרחבות שמתרחשת באופן טבעי כשהשד נעשה גדוש בחלב - החזייה עלולה בעצמה לגרום בעיות כגון סתימות בשד ודלקת.

[u]ב. לא לשים עלי כרוב[/u]
אני לא מאמינה שזה נאמר לה ככה.
היה פה כנראה הקשר, קונטקסט, שב"טלפון השבור" הלך לאיבוד.
באופן כללי, עלי הכרוב מייבשים את החלב. בימים הראשונים אחרי הלידה, כשההנקה רק מתבססת, צריך להיזהר מאוד בשימוש בהם אם יש בעייה. ואם משתמשים בהם - אז יש כמה כללים והגבלות וכדאי להיות אז בקשר רציף עם היועצת, כדי שהשימוש רק יועיל ולא יזיק.


[u]ג. לשאוב קצת כדי לשחרר את הגודש[/u]
שוב, נכון - אבל תלוי בהקשר, ויש לזה תנאים והגבלות ודרך לעשות והסברים.
הדגש פה על "קצת" - אם התינוק לא מצליח לינוק ביעילות, אז לשאוב רק טיפה, עד להקלה, ואת השאר להשאיר, בשביל למנוע החמרה של הגודש.

[u]עכשיו היא על אנטיביוטקה[/u]
לא בהכרח היה מצב שדורש אנטיביוטיקה. מסטיטיס לא בהכרח מתחילה כמחלה [b]זיהומית[/b].

חזיה תומכת לא קשורה לגודש.
זה לא היה עוזר לו, מקסימום היה [b]מחמיר[/b] אותו.
המלאות שמופיעה שלושה-ארבעה ימים אחרי הלידה היא פיזיולוגית: ככה זה אמור להיות. חלק גדול מזה נוזלים שהגוף מלא אחרי לידה, וחלק קטן מזה חלב.
הדרך הראשונה להתמודד עם זה היא להניק, להניק ושוב להניק, כמה שיותר וכמה שיותר צפוף. שהתינוק ירוקן את השד ויאזן את ההיצע והביקוש. אה, וגם לנוח ולנוח, כי תשישות היא אחד הגורמים לדלקת.
חוץ מזה יש עוד דרכים, יש על זה דף ששכחתי שמו (חפשי "גודש" או [po]דלקת בשד[/po] אולי. בעצם יש יותר מדף אחד על הנושא כאן).

ומשהו חשוב שחסר בסיפור:
[list=1]
[*] למה היא פנתה ליועצת הנקה? לי זה אומר, שהיתה בעיה בהנקה. אז חשוב לטפל בבעיה.
[/list]

[list=1]
[*] כאשר התחיל הגודש הבעייתי, היא היתה אמורה לפנות ליועצת שהיא שילמה לה. הייעוץ כולל גם המשך. היועצות עצמן משתדלות שלא להתקשר אחר כך ליולדת, מתוך חשש שאולי היולדת החליטה להפסיק להניק והטלפון מהיועצת ייתפס אצלה כלחץ, אבל הלקוחה בהחלט מוזמנת תמיד להתקשר אחרי הייעוץ אם הבעיה נמשכת או שיש בעיה חדשה.
[/list]

בכל אופן, גם גודש ואנטיביוטיקה הם לא סוף העולם. אפשר להניק עם אנטיביוטיקה. מה שכן, חשוב שהיא תדע מה מונע גודש ודלקת כדי שזה לא יקרה לה שוב.

[u]א. לא ללכת עם חזייה[/u]
כן, זו ההמלצה היום. לטעמי, עדיף ללכת עם מה שנוח. אבל חשוב לזכור לא כל הנשים יודעות להבדיל בין "תומכת" ל"לוחצת", וחזיות לוחצות יכולות לעשות נזק.
[u]ב. לא לשים עלי כרוב[/u]
עלי כרוב הם טיפול אפשרי אחד לגודש. שימוש יתר בהם יכול לייבש את החלב.
[u]ג. לשאוב קצת כדי לשחרר את הגודש[/u]
אפשר. רק כדי להגיע להקלה. שד גדוש שהמשאבה רוקנה קצת מקל על התינוק את התפיסה. (אם יש לך בלון בבית, את יכולה לנסות ולראות איך ככל שהוא נפוח יותר, קשה לעשות עליו ואקום. ככה זה גם בשד).
_תוך שבוע מהלידה היא קיבלה דלקת בשד (חום גבוה , צמרמורותו וכו'). עכשיו היא על אנטיביוטיקה.
לא עדיף היה, מהתחלה, ללבוש חזיה תומכת וכשמתחיל הגודש לשים מדי פעם עלי כרוב כדי למנוע אותו. למה בעצם לשאוב?
:-( חבל. אבל סה"כ, אני מניחה שהיתה בעיה בהיצמדות של התינוק לשד, וזה התחיל איזשהו סחרור. אני לא יודעת מה בדיוק היה שם, ולפעמים מזמינים יועצת כשכבר המצב מתחיל להתדרדר. ואני לא יודעת אם גיסתך מילאה בהקפדה את הנחיות היועצת (לא משהו אישי נגדה, כמובן :-) רק שהמקרים לפעמים יותר מורכבים ממה שאפשר לנתח על פי כמה משפטים באינטרנט). יכול להיות שליועצת הספציפית הזו יש ניסיון טוב יותר עם שאיבה/סחיטה עד להקלה מאשר עם שימוש בכרוב.
יש הרבה דרכים להגיע להנקה מוצלחת. ההמלצות משתנות לאורך השנים, ככל שלומדים עוד ועוד על הנושא.

ואם את חולה ויש בדם וירוסים, אז הדם לא טוב? זה הדם שיש, זה החלב שיש, זה מה שהתינוק יאכל. אם הוא אלרגי לרכיבים מסוימים, אפשר לטפל בזה. "החלב לא טוב" פוסל אותו מעיקרו.

[u]האם באמת יש דבר כזה חלב לא טוב?[/u]

אם החלב מכיל אלרגנים והתינוק אלרגי ורגיש להם, אז כן.
לא?
בסדר, אז זה לא החלב עצמו. ואפשר לשנות תזונה ולהעיף את האלרגנים. אבל יש נשים שיבינו את זה ככה.

גיסתי ילדה לפני שבוע, היא הזמינה יועצת הנקה שאמרה לה כמה דברים שסותרים את כל מה שידוע לי כמניקה וותיקה:
א. לא ללכת עם חזייה
ב. לא לשים עלי כרוב
ג. לשאוב קצת כדי לשחרר את הגודש

תוך שבוע מהלידה היא קיבלה דלקת בשד (חום גבוה , צמרמורותו וכו'). עכשיו היא על אנטיביוטקה.
לא עדיף היה, מהתחלה, ללבוש חזיה תומכת וכשמתחיל הגודש לשים מדי פעם עלי כרוב כדי למנוע אותו. למה בעצם לשאוב? האם זה לא מגביר את תפוקת החלב באופן מלאכותי וגורם לתפוקת יתר?

כמי שהניקה שלושה ילדים, כל אחד שנה, אני ממש לא מבינה את העצות של היועצת. מצד שני, אני לא רוצה לערער את הבטחון של גיסתי שסומכת על היועצת (וגם שילמה לה 300 שח לביקור).

אשמח לפידבקים שלכן.

קודם כל, אין לי מושג מה זה "איכות החלב". יש "איכות הדם"? איך את יודעת שהדם שלך באיכות טובה? או הרוק? (אני לא תוקפת אותך, אבל יש בי כעס כלפי אנשי מקצוע שהשרישו את הביטוי הזה. ואין "חלב שלא שווה כלום". אין (אלא במקרי תת תזונה [b]חריפה[/b], הסתייגות למען הפרוטוקול שאינה קשורה לעניין).
המקרה שאת מתארת בהחלט חורג מן המהלך הרגיל של ההנקה, וכדי לתת תשובה רצינית אני אצטרך לחטט קצת בספרות או לשאול אנשים שמבינים יותר (אם אתם קוראים, אנא, התייחסותכם) ולא אוכל לעשות את זה בימים הקרובים. יכול להיות שבמסגרת הלידה והניתוחים היא איבדה הרבה דם, וזה השפיע על הייצור, וגם החוויה הטראומטית בוודאי לא מועילה למנגנון [b]שחרור[/b] החלב (לא הייצור, השחרור. שני תהליכים ושני הורמונים שונים, שפועלים במקביל). לא יודעת אילו תרופות היא קיבלה, אבל מרבית התרופות בטוחות בהנקה ואינן משפיעות עליה.
הנחישות שלה היתה ראויה להערצה, לא לאמירות נטולות רגישות וביסוס כמו אלה שהיא קיבלה. מזעזע אותי לחשוב על אשה שגם ככה במצב רגשי מורכב מבחינת הנשיות שלה ומבחינת האמון בגופה, שאולי ההנקה היתה יכולה להיות בשבילה מנוף לשיקום ולחיזוק, שמקבלת עוד אמירות מחלישות כאלה!

תודה עדי.
אתמול ביקרה אצלי אמא שמיד אחרי הלידה עברה שני ניתוחים ברחם (אחד מהם להוצאתו) והיתה במצב קריטי מספר ימים. למרות זאת ברגע שקמה מהניתוחים החלה להניק. לאחר כחודש נאמר לה שהתינוק לא עלה במשקל כי "החלב שלה לא שווה כלום". סביר להניח כי קיבלה תרופות והגוף שלה עבר טראומה רצינית. האם חוויה כזאת יכולה לפגוע באיכות החלב או שיש כאן כנראה את הסיפור הרגיל של הנקה לא יעילה או הלחצה בנושא העלייה במשקל?

[u]האם באמת יש דבר כזה חלב לא טוב?[/u]
נכון שזה נשמע לא הגיוני?...
מונו, :-D
נעמי, אין כזה דבר חלב לא טוב. מה שיש זה הרבה נשים שאמרו להן את השטות הזו, וכנשים אם מישהו רוצה להאשים אותנו במשהו, התגובה האינסטינקטיבית של רובנו היא להתנדב מיד לשאת באשמה.
יש הרבה נשים שלא קיבלו תמיכה נכונה בהנקה והתינוק לא ינק מספיק ביעילות, ולא נוצר משק חלב יעיל. יש כאלה שלא יכלו לזהות קפיצת גדילה, או שהלחיצו אותן כי התינוק לא עלה במשקל בדיוק לפי עקומות ט"ח (בהרבה ט"ח עדיין משתמשים בעקומות ישנות, המבוססות על ממוצעים של תינוקות אמריקאים משנות ה-70, שרובם לא ינקו. יש כיום עקומות חדשות, שמשקללות יותר יונקים בתוכן, אך עדיין הן של תינוקות אמריקאים, ואין הפרדה בין עקומות יונקים ללא-יונקים - למרות שבפועל, יש שוני בין דפוסי הגדילה).
אמהות בתת תזונה מתונה עדיין מייצרות חלב בכמות ובהרכב הדרושים לתינוק. אני לא מכירה בסביבה שלי אמהות בתת תזונה מתונה. על אחת כמה וכמה אמהות עם תת תזונה חריפה - שהן באמת כנראה לא יצליחו לייצר די חלב. יש גם מקרים נדירים של נשים שאמרו להן לשתות הרבה, והן שותות הרבה מעבר לנדרש (צריך לשתות לפי הצמא שלך) וזה יכול לגרום לירידה בכמויות. יש גם נשים שבלוטת התריס שלהן לא מאוזנת (אפשר לבדוק בבדיקת דם פשוטה) וגם להן יכולה להיות בעיה. מה עוד?... אמהות בטיפולים כימותרפיים, כאלה שנוטלות תרופות מסוימות (ספורות)... פחות או יותר זה הכל.

אולי הם היו בשמש זמן רב מדי והחלב התקלקל?

הרבה פעמים כבר שמעתי נשים שאמרו שהם הפסיקו להניק כי החלב שלהם לא היה טוב.
מה הכוונה? האם באמת יש דבר כזה חלב לא טוב?

כן, בהחלט. הריחות והטעמים עוברים בחלב. כמובן שדברים דומיננטיים כמו חילבה ושום ישפיעו יותר מאשר אחרים. לגבי חילבה יש מחקר שבדק את מי השפיר וראה שיש להם ריח של חילבה, ומחקר לגבי שום - תינוקות שאמותיהם אכלו כמוסות שום, ינקו כמות גדולה יותר לארוחה.
כנראה שזה מנגנון אבולוציוני: עופר איילים שנגמל ומתחיל לשוטט ביער לבדו, איך יבדיל בין צמחים טובים לרעילים? לפי הריחות שספג כשינק מאמו.

תטעמי ותדעי :-)

[u]אם את אוכלת אוכל חריף אז גם החלב שלך נעשה חריף[/u]
נשמע לי הגיוני.
אם אני אוכלת שום אז אח"כ אני מריחה את זה מהקרקפת של הבת שלי ...
היא גם מאוד אוהבת אוכל מתובל היטב, משהתחילה לאכול מוצקים (בחביתה היא לא נוגעת אם אני לא מערבבת לה שם סחוג). תהיתי באמת אם זה נובע מכך שאחלתי חריף תוך כדי ההריון וממשיכה גם תוך כדי הנקה.

אני מניחה שזה כמו שאם תוכלי חילבה כולך תהיי בריח חילבה....(או שום או כל משהו דומיננטי) כלומר הריח לא מתפרק עד הסוף(הרי חלב נוצר מהדם ולא ממע העיכול)

בעודנו אוכלות מרק חריף חריף אמרה לי המארחת הקוריאנית (שהניקה את תאומותיה עד גיל שנתיים): אם את אוכלת אוכל חריף אז גם החלב שלך נעשה חריף.
מכיוון שלנטע לא אכפת הטעם (היא מאוהבת באריזה) אני לא יכולה לדעת ממנה.

האמנם?

ואם אני רוצה לחמם אותו, שאשב במיקרו? :-D

:-D

[u]בשמת, אז איך זה שתינוקות שנחשפים לבקבוק מעדיפים אותו לפעמים על הנקה?[/u]
כי אז הם מנסים לינוק מהשד כמו ששתו מהבקבוק, והטכניקה הזו לא מובילה אותם רחוק.

להעיר תינוקות - רק תינוקות ששוקלים פחות מ-3 ק"ג צריך להעיר, כי הם באמת לפעמים חלושים מדי ונרדמים בלי לאכול מספיק. אפידורל וכד' גם משבשים, אבל גם אם כן, זה רק ממש ביום-יומיים הראשונים.
הבעיה עם בקבוק (בהקשר הזה), היא שהזרימה מהירה מדי, והתינוק מתאמץ לבלוע בקצב המתאים או להאט את הזרימה (על בני הבכור ממש ראו את זה, והוא התחיל עם בקבוק רגיל רק בגיל 6 שבועות בערך. עד אז - ינק מהאצבע).

[u]אחרת הוא פשוט יירדם על השד, בלי לשחרר את הפטמה החמימה וימצוץ בהנאה".[/u]
חסרה לי האמירה, שגם זה בסדר גמור (לאו דווקא אצל קטנטנים).

מתן מזיע בטרוף כשהוא יונק אבל רגוע מאוד. לעומת זאת כשהוא עם בקבוק הוא לא מזיע אבל כל כמה שלוקים חייב לעשות הפסקה להתנשף. וזה עם פטמה של פגים...

בשמת, אז איך זה שתינוקות שנחשפים לבקבוק מעדיפים אותו לפעמים על הנקה?
מלבד זאת, אולי זו לא הכללה כל-כך גדולה כי איפה ראית היום בנות שיולדות בלידה טבעית, חוץ מהפורום הזה? הרוב המוחלט לוקחות אפידורל.

זהו, הדבר שלא נכון במה שהיה כתוב שם היה ההכללה על תינוקות שנולדים בלי כוח לינוק. מה פתאום.
רק תינוקות קטנים (פגים וכדומה) או עם חומרי ההרדמה של האם מהלידה וכדומה עלולים להיות ישנוניים וחלשים, ובזה צריך לטפל.
זה לא אמור לקרות לתינוק בריא שנולד במועד בלידה טבעית.
וזה שהיניקה היא עבודה קשה - זה נכון. אבל היא לא סבל.
לעומת זאת, התברר במחקרים שמציצה מבקבוק גם היא לא קלה, והיא כן גורמת לסטרס (עקה) לתינוק, שלא כמו השד. התינוק מתוכנת לפעולת היניקה מהשד, אבל כל האינסטינקטים שלו מנוגדים למציצה מבקבוק, וגם, הוא לא מתוכנת להיות במגע אינטימי עם סיליקון ופלסטיק אלא עם שד חם של אמא ודופק לבה בלבד.

[u]וגם כשנועה הייתה נרדמת על השד, תוך כדי יניקה, אף פעם לא הערתי אותה... לא ידעתי שצריך[/u]
לא תמיד צריך.
באופן גס - רק תינוקות קטנים/חלשים שנראה שהם נרדמים בכל הנקה כבר בהתחלה, ולא מגיעים לקבל את כמות החלב הדרושה להם (למשל - לא עולים במשקל).

טוב, אז זה לא כאלה שטויות (כמו שהיה נראה לי...) מתנצלת בפומבי (-;
כנראה בגלל שאני לא ראיתי בהנקה "עבודה" (ובטח לא פיזית קשה) וגם לא ראיתי על נועה שהיא עובדת קשה בזמן ההנקה, קיבלתי את הנכתב כשטויות...
וגם כשנועה הייתה נרדמת על השד, תוך כדי יניקה, אף פעם לא הערתי אותה... לא ידעתי שצריך... והיא גם עלתה במשקל "כמו שצריך" (יעני, לפי הגרפים) (טוב, עד שלב מסויים).
וכנראה שכל אמא רואה הנקה בצורה שונה ואני הייתי שיפוטית מדי.
אצלי זה הלך כמעט חלק ובלי תקלות ואחרי חודשיים בערך התחלתי ממש להינות מלהניק. והיה לי ממש עצוב כשנועה החליטה שמספיק לה (בגיל שנה וקצת), אבל אם נועה החליטה אז לא היה לי הרבה מה לעשות (-;
למדתי לקח [-:

זה דווקא לא נשמע לי כזה רע, אני כבר ציפיתי למשהו גרוע בהרבה (אחרי שקראתי שזה ברוסית), לפחות הם באמת מדגישים ששווה להתאמץ בשביל הנקה. עבורי הנקה היא תמיד עבודה קשה, אז זה דווקא מעודד שלא מנסים למכור את האידיליה הטבעית של אימא מחייכת ותינוק עגלגל וורוד שיונק לצלילי המוסיקה הקלאסית.

[u]וזה הפתרון שעבד עם פצפונת שלי (בבית חולים), היה להוריד לה את כל הבגדים כולל החיתול, בשביל שתתעורר לינוק.[/u]
ולחבר לשד, ולכסות את האם והתינוק בשמיכה/סדין בהתאם לעונה. התינוק לא אמור לסבול.
מעבר לזה, יש עוד שיטות לעורר את התינוק ואפשר להפעיל שיקול דעת בהתאם למזג האוויר.

[u]קור לא יתן לתינוק להירדם[/u]
זה נכון, גם אם לא נכון לגבי כל התינוקות. אחת הבעיות היא כשתינוק קטנטן נירדם במקום לינוק. נכון שזה חמור במיוחד בבית החולים שם יש זמנים מוגדרים להנקה, אבל לגבי תינוק קטנטן זה מצב מלחיץ בו התינוק עלול להתיבש. אחד הפתרונות בספר של לה לצ'ה, וזה הפתרון שעבד עם פצפונת שלי (בבית חולים), היה להוריד לה את כל הבגדים כולל החיתול, בשביל שתתעורר לינוק.

[u]הנקה זו עבודה פיזית קשה, יניקה גם[/u]
אבל זה הקטע הסביר היחיד במה שציטטת...
משערכים הנקה ב 500 קק"ל ליום (ואם בונים במודע דיאטה למיניקה - נורמלית, או להרזיה, חשוב לזכור את זה, ואם לא בונים דיאטהף אלא סתם אוכלים - גם חשוב לזכור שעל האם המיניקה לאכול הרבה). ביונק צעיר מדובר בעד 8 (12 הנקות של כ 3/4 שעה) שעות הנקה ליום - יום עבודה מלא!.
ולגבי היונק - ההפעלה המאומצת, למשל, של שרירי הלשון והלסת מאמנת ומעצבת אותם (להבדיל: בבקבוק התמ"ל פשוט נשפך לתוך הפה).
מה שכן - מי אמר שקצת עבודה קשה היא רעה???

אני מנויה על "מאמא אינפו" - מגזין ברוסית על הריון, לידה, הורות וכו'.
(ביקשתי מנוי עליו כמתנה ליומהולדת כי בכמה שקראתי לפני כן ראיתי כתבות שעניינו אותי, כמו איך לגדל ילדים בארץ כך שידעו גם רוסית ובלי ערבוב של שתי שפות בכל משפט...)
אבל כמה שטויות כותבים שם!!! ):<
בגיליון אחרון. כתבה על תזונה לתינוקות. מתחילים עם נושא ההנקה. תפריט לאמא מניקה. בתור אחת ההמלצות - לשתות בירה שחורה. נגיד...
בסוף התפריט המשפט הבא: "כפי שאתם רואים עם תפריט כזה לא תהיה עליה במשקל, אך הוא יתמוך בגוף האשה העסוקה בעבודה פיזית קשה - הנקה."
פסקה הבאה: "מייד לאחר לידה תינוקות רכים עדיין לא מסוגלים להפיק מספיק חלב מהשד של אמם, אין להם מספיק כוחות. מה גם שתינוקות רבים נוטים להירדם על השד. במזג אוויר קריר עדיף להניק כשהתינוק ערום. קור לא יתן לתינוק להירדם, אך הוא גם לא יתקרר כי הוא יהיה עסוק בעבודה פיזית קשה - יניקה". רק אני רואה סתירה במשפט האחרון????
"וכשחם אתן תצטרכו ממש לנענע (לא מוצאת תרגום מדוייק.סליחה. מ.מ) את התינוק אחרת הוא פשוט יירדם על השד, בלי לשחרר את הפטמה החמימה וימצוץ בהנאה".

מסקנות (שלי) ממה שקראתי: הנקה זו עבודה פיזית קשה, יניקה גם. אולי יותר טוב לכולם (גם לאמא ולתינוק) ישר לעבור לתחליף? למה כ"כ לעייף ולהתעייף?

כ"כ חבל לי שיהיו נשים שיקראו את זה ויגיעו למסקנות כנ"ל...

נ.ב. שאר הכתבה דווקא הגיונית. וגם המלצות להניק לפי דרישה ושהנקה תכופה תשמור על ייצור חלב.

נכון, זה גם מה שעניתי לה, אני מאוד מעודדת אותה להניק והיא גאה בעצמה שהיא מניקה עם כל הסיליקון שיש לה בשדיים ...

עידית, האמת:
לא, אבל האם עלולה להתייבש וגם התינוקת, ברצינות, ולכן חשוב שהאם תקפיד לשתות שם המון מים, לפי הצמא, ותניק המון, עם כל איתות קטן של התינוקת.

בשמת - אצלנו אומרים גנים על הכל (גם על הרצון להביא ילדים... :-D)

מישהי מהשכונה שלי שאלה אותי,"בתור המומחית להנקה ושאר דברים טבעיים"...אם היא נוסעת לאילת עם תינוקת בת 3 חודשים והיא רוצה להשתזף האם בשל השמש החזקה החלב יכול להתייבש ?
חיוך

גם אני מעולם לא שמעתי על המיתוס ההפוך, אבל הוא נורא מצחיק...
אצלנו במשפחה אפשר להגיד: גנים, גנים וגנים. אני חושבת שאצל הסבתות שלי הם נפלו לקראת גיל שמונים.

[u]מתי יודעים אם הם יפלו ?[/u]
אני לא חושבת שיש איזשהו זמן ידוע. כאמור, ישנם הגורמים שצוינו למעלה, ובנוסף - מספר ההריונות, תזונה, עלייה במשקל, גיל, פעילות גופנית...
לגבי המיתוס ההפוך - זו הפעם הראשונה שאני שומעת עליו. מה שכן, מי שמחליטה לא להניק, ומגיעה לגודש היסטרי עם כל ילד בגלל ייבוש לא נכון או לא מספיק, הגיוני שרקמת השד שלה תיפגע.

זה נשמע לי כמו מסע הפחדה של חזית ההנקה ! (-: (אופס, אפשר לקרוא גם מסע ההפחדה של חזיית ההנקה! )
של שתיהן, בקיצור.

אני חושבת שקראתי באיזשהו מקום בדיוק ההיפך - שמי שלא מניקה נופלות לה השדיים. מתי יודעים אם הם יפלו ? רק כשגומרים להניק?

קראתי עכשיו משהו ענק בפורום לידה (ועוד משהו שקראתי שם: [po]נירית שפירא[/po] ילדה הבוקר, בשעה טובה!) - לגבי המיתוס שהנקה גורמת לשדיים ליפול (לא בדיוק; זה ההריון, זה הגנים וזה הגודש, שקורה גם, ואולי בעיקר, למי שמחליטה לא להניק - ולכן יש עוד סיבה חשובה להימנע מגודש!) - בקיצור, אפשר לומר עליהם שהם נפלו במילוי תפקידם D-:

ואמא שלי תמיד אומרת לי לנעול נעלי בית כדי שהחלב שלי לא יתקרר. :-)

לא יודעת מחמיץ - יודעת אין כשאני רעבה/לא סבלנית, והכל נהיה רגוע מיד אחרי הביס הראשון.
הענין הומחש לראשונה כשאמא שלי דחפה לי קציצה ביד (כן מיכל, כזאת בדיוק).

שמעתי על 2 נשים שפתאום משהו קרוב להן נפטר וכן התייבש להן החלב, מה עם זה?

כשיונק מתבכיין מתוך שינה או נאנח, בעלי תמיד אומר שהוא חולם שהחלב שלו חמוץ:-D
אבל אני עם בשמת. לדעתי זה מייבש את החלב ולא מחמיץ. "זה"- הכוונה כל סוג של סטררס.

אני אבקש מהחברה את הדרך למצוא את המחקרים הללו (או המחקר). היא הייתה בטוחה בזה לחלוטין!

אני אומרת לפעמים שאם אנחנו מתווכחים/רבים תוך כדי הנקה החלב נעשה מר...

זה לא נשמע לי בלתי הגיוני, יכול להיות שהורמונים של סטרס משנים את טעם החלב; אבל ניסיתי למצוא רפרנס ולא הצלחתי. בכל מקרה, לא מתקבל על הדעת שזה "יקלקל" את החלב. סה"כ, אמהוּת טרייה היא מצב מלחיץ בהרבה מקרים. מבחינה הישרדותית, לא הגיוני שיהיה מנגנון כזה...
הרבה אמהות גם מרגישות שאם הן עצבניות וכואבות מההנקה, זה עובר לתינוק (מבחינה אנרגטית, נקרא לזה). אין על זה רפרנס, ובמקרה כזה, כרגיל, אפשר לפתור את הבעיה גם בלי לפטור את הפתרון (-:

הא?
אני רוצה לראות את המחקרים.
הפטנט שלי הוא "זה מייבש לי את החלב" (לראות חדשות, למשל). בזה כן יש משהו (אמא לחוצה - החלב לא משתחרר).

זה מה שאמא שלי תמיד אומרת לי כשהיא קולטת שהיא מתחילה לעצבן אותי :-D
האמת, זה אחלה תירוץ להתרחק משיחות מעצבנות, מבאסות ולא תורמות (על כל מיני נושאים).
ואז איזה יום זרקתי את הסיפור הזה לחברה שהיא רופאה ובהתמחות ילדים עכשיו והיא אמרה שזה אפילו מגובה במחקרים!
מה דעתכם על זה? cool!
8-)

ראו גם: [po]הנקה טבעית[/po], [po]עידוד הנקה[/po], [po]תמיכה בהנקה[/po], [po]דלקת בשד[/po].

{[b]מתוך הדף [po]שלא יחמיץ לך החלב[/po][/b]}

רק רציתי להוסיף: ואיפה הייתם ליגת לה-לצ'ה כשהנקתי את אגם, איפה?
זה היה עוזר לי מאוד.

אילי אני חושבת שאת צודקת
וטוב שהרבה אוהבים לקרא מה שאת כותבת
אחרת לא היו יודעים.

שגית, אם זה לא היה עצוב, הייתי צוחקת. אז מילא, לא שחית כל הקיץ. לא נורא. אבל יש דברים נוראים הרבה יותר. וזה פשוט חבל.
חוץ מזה, הייתי חושבת שחלב קר (בגלל המים הקרים בבריכה) יהיה יותר טעים.
לא? :-)

אילי, נסי את המיתוס הבא שהצליחה למכור לי מישהי כשהנקתי את מור.
אם אני אשחה בברכה כשהמים קרים, החלב ייגמר.
כל הקיץ לא שחיתי.

מרגיז אותי שעדיין רבה הבורות של אימהות על הנקה. כמה נהרות דיו ייכתבו בנושא. כמה מפגשים של לה לצ'ה...
ועדיין יש כאלה שמאמינים לסיפורי סבתא ולשטויות בענייני הנקה.