כשיש חצר....אז לא היתה לי.

והיו גם ריקודים. אפילו קצת ריקודי עם. והתפרענו בכיף (יש עדויות מצולמות) אפילו בלי באר טקילות נייד שהיה ברחבת הריקודים בחתונה של אחי, וכל הזמן החבר'ה הלכו להקפיץ עוד טקילה. אני (מבטא מזרח אירופאי) "חייתי בשוק, אני אמרת לכם! ילדים של חיום זה לא כמו אצלנו ברוסיה"

היי שרון ג גם אני רוצה חתונה נעמימונת כזו עם חופה שמוחזקת על ידי כמה קרובים, למרות שגםריקודים סוערים יושבים לי בפנטזיה. רק שכבר לא רואים תחונות כאלה בעשר שנים האחרונות... איפה התמימות והפשטות?!

אגב, אני חושבת שהכי נחמד זה לחגוג יומולדת שנה כייפית עם המון ילדים והורים בחצר. זה כיף לילד ולכל המישפוחה. לפני זה זה באמת מיותר.

בעצם למה לא? כל האנשים שמרגישים שאנחנו ו/או הורינו מספיק חשובים להם על מנת לכבד אותנו בנוכחותם (ובכספם...) מתרכזים במקום אחד וכל עניין האירוח המתמשך נחסך מאיתנו! אנחנו הזמנו את כולם למסעדה אינטימית (חלבית) לארוחה ומוסיקה (בן זוגי וחברים היו מופע הבידור) כשבננו הבכור היה בן חודשיים ואני כבר הרגשתי מוכנה לחשיפה פומבית של הבן ואימו. היה נחמד, לא מזיק ורווחי (כסף אף פעם לא היה הצד החזק שלנו).

במקרה שלי , עשינו "פדיון הבן" ,אחרי חודש. זה רק בגלל שבן זוגי חשב שהמשפחה שלו לא תסלח לו ובגלל שחמותי אירגנה הכל . לא היה טראומטי במיוחד .
אבל אני בטוחה שכל הנורמה הזאת של אולמי חתונות ,ברית/ה ,להביא צ'ק או מתנה ,נובעת מפרסום מאוד מוצלח של מי שמרוויח מזה .
קראתי על האוברגינים באוסטרליה ,שאצלם חוגגים מקרה של הארה אישית והתפתחות רוחנית . כאמא אני לפעמים מבינה משהו ,מחליטה החלטה אמיצה ,ואז אני הולכת יותר גבוהה בשני סנטימטר . מי ששם לב חוגג איתי ,מברך על הולדת ... , מציין "את נראת טוב היום " ,ובטח שלא צריך בשביל זה רבע עוף .

עם הבכורה חגגנו באיחור מה - יצא שהחגיגות היו לכבוד יום הולדת שנה. מומלץ בחום: אני כבר לא אחרי לידה, התינוקת כבר לא ממש תינוקת, וכל הצדדים נהנו.

לצעירה, אחרי מריבה היסטורית עם הורי, לא חגגנו. לא מרגישה שהפסדתי משהו.

ורד - מזל-טוב! (אנחנו מאותו שנתון)

עוד סיבה שהמסיבות מעצבנות הן שבעצם, אצל זכרים, חוגגים את ההתעללות בתינוק (במקרה של ברית) וכמה זה נורא שהתינוק הזה כרגע עבר את אחד הרגעים האיומים בחייו, ועכשיו כולם בולסים, איך אפשר?

וגם נהייתה אופנה לעשות מהברית בר-מצווה (בסדר גודל) ומהבר-מצווה חתונה, ואז בחתונה אנשים משתגעים ומכניסים את עצמם לחובות שלא יצאו מהם כל החיים...

שמיכה, כ"כ מסכימה עם דברייך.
וידוי אישי- לקח לי המון שנים ללמוד לקבל מתנות. להבין שגם לי מגיע, שמותר לי, שזה בסדר, שזה כייף, שאפשר להנות, שזה לא סתם מותרות (לראייה השנה החלטתי לחגוג את יומולדתי, שבמקרה יהיה 30, אבל לא זה הקטע).
אני מבינה היום גם את הצורך של אנשים לתת מתנות, כי הם אוהבים אותי, מכבדים אותי, רוצים לחלוק אתי את תחושותיהם.
יש בזה משהו מאד משחרר ונעים, מודה!
מתנות הן לא מלה גסה וגם אם אקבל משהו שלא נראה לי, או לא מתאים תמיד אפשר להניע הלאה, כפי שכתבה מיכל שץ

עם הילד השני עשינו מסיבה קטנה אצלנו בבית כשהוא היה בן חודשיים בערך. המסיבה היתה בסוף השבוע בשעות הצהרים, עם ילדים כמובן. היה מאד נחמד, יכולתי לפרוש לחדר צדדי ולהניק או בכלל לנוח קצת מההמולה. התאוששתי כבר מהלידה, ההנקה נכנסה למסלול. נראה לי הרבה יותר נוח מאשר מיד לאחר הלידה.

טוב, נו - דעת מיעוט. אני אוהבת נורא לתת מתנות. נהנית לבחור ולהתאים - והכי אני אוהבת להכין שמיכות כשחברות אהובות שלי יולדות (רק שבזמן האחרון אני לא עומדת בקצב) . ואני גם אוהבת לקבל מתנות שנבחרו במחשבה עלי, לא לצאת ידי חובה. מהחברים שלנו קיבלנו מתנות ששימחו אותנו מאוד. לקטנצ'יק, למשל, קיבלנו במתנה דובי מדבר (כשלוחצים לו על הבטן) מאנשים שהם חברים של הורי כבר 50 שנה - והפצפון משוגע על הדובי הזה, שיש שהיו רואים בו תוצר של תרבות הצריכה. אני ראיתי בו אנשים שהכירו אותי מיום הולדתי, שקנו להורי מתנה להיוולדי, ועכשיו, כמעט חמישים שנה אחר-כך, קנו את הדובי הזה לצעיר בני. אותי זה מרגש.
לאף אחד מהילדים לא עשינו מסיבה, כי זה לא הולך עם האופי שלנו. ההורים לא לחצו כי הם מכירים אותנו.

במיוחד מפני שפחדתי שכולם יביאו מתנות
אנחנו ממחזרים, מעבירים הלאה, תורמים לנזקקים (מילה איומה).
יש אנשים שצריכים להביא מתנה, זה עושה להם טוב עם עצמם, מי אני שימנע את זה מהם?

אנחנו דווקא אוהבי מסיבות, אבל גם אוהבים את עצמנו ואת אומני.
אז חיכינו שהיא תהיה בת 3 חודשים כדי לעשות את המסיבה. לאו דווקא בגלל הגיל, יותר בגלל שאז כבר הרגשתי בסדר מבחינה גופנית, לא הייתי מותשת, ההנקה הייתה כבר סבבה לגמרי, קצת שכחתי מהחתך.
היו מלאן אנשים, היה כייף, היא מאד נהנתה והלכה לישון דיי מהר לכל הארוע.
ת'אמת? עד היום היא ככה בארועים רועשים, נרדמת. ואנחנו אוהבי מסיבות? כבר אמרתי? כבר דיי מאורגנים עם מצע שמיכות וכיסויים. היא נרדמת, אנחנו משכיבים, מכסים ורוקדים על ידה.
זה כייף לאללה. ועוד עכשיו בעונת החתונות המעולות שיש אצלנו!

עדיף לכל הצדדים מסיבה בלי התינוק.
מדהים, איך בגיל 22 ידעתי מה טוב בשבילי, והתעקשתי על מסיבה בלי התינוקת. לחמותי לקח כמה חודשים להתגבר על השוק (וגם על הכעס שלה, למען האמת). איזה יופי למצוא עוד מישהו שחושב כמוני. וגם תודה ל שרון ג על הסיבה הרפואית.

עדיף לכל הצדדים מסיבה בלי התינוק
אני חושבת שעדיף לכל הצדדים תינוק בלי מסיבה...

אצלנו אין שמרטף.
נו? מה מוסר ההשכל?

הועבר מדף חברים במיין סטרים:

{חגית ל (2004-05-22T13:44:00):
לחברים נולדה תינוקת לפני חודשיים. עכשיו הם החליטו לעשות לכבודה מסיבה. רק מה? המסיבה היא מסיבת ריקודים רק למבוגרים ב-22:00.
ומה עם הילדים?
תקחו שמרטף.
אצלנו אין שמרטף.
ככה חוגגים לבת חודשיים - עוזבים אותה בבית והולכים לרקוד.
חבר טוב מקהילת ביה"ס שלנו אומר שהמורה תחזור עוד 3 חודשים מהלידה.
אני אומרת שאני לא חושבת שזה בסדר לעזוב תינוק אחרי 3 חודשים.
הוא אומר שכולם חושבים ש אנחנו לא בסדר.
אמרתי שאני יודעת.