אפשר לאחד עם חרדות של ילדים בלילה?

נתחיל מזה שיש לו אח קטן חדש.
בתוך כל זה מצאתם לנכון להעביר אותו לחדר אחר, כאילו אתם אומרים לו שהוא לא רצוי יותר ושיש לו מחליף אהוב יותר שישן איתכם בל לא הוא. לדעתי זה עיתוי רע מאד להעביר חדר כי הלידה טריה והאח טרי. אם לא העברתם אותו חדר כמה חודשים לפני הלידה ראוי לחכות עם זה עוד קצת כדי שהאח החדש יהיה לא קשור לכל העניין.
בנוסף, העדרותו ל האב לאחרונה, ביקר אם הילד קשור אליו, בהחלט יכולה להשפיע.
אפשר לשים מזרון אצלכם בחדר ליד המיטה שלכם ולתת לו לישון איתכם, ככהיהיה לכולם נוח. בכל מקרה זה לא ממש זמן מתאים להשאיר אותו לישון לבד- איך זה מרגיש ששלושה ישנים יחד ורק אתה ישן לבד? כבר היה עדיף לשים את התינוק איתו יחד בחדר ות זה אני אומרת בתור אחת שכמובן חושבת שתינוקות צריכים להיות צמודים לאמא בלילה.

היי, יש לי בכור בן שנתיים וארבע (הקטן בן חודשיים) . לפני שבועיים בערך העברנו את הבכור לחדר משלו עד אז הוא ישן איתנו במיטה גם בזמן ההריון וגם קצת אחרי הלידה. קנינו אבא ואני מיטת מעבר לא מאיימת נמוכה הוא עולה ויורד לבד בכיף. משחק על המיטה רואה תוכנית טלויזיה שותה את החלב שלו וגם נרדם בעזרתי (את אבא הוא לא רוצה רק אמא) על ידי ליטופים שירים וידיים. בשבוע האחרון הוא מסרב להכנס למיטה "עם אמא, במיטה של אמא ואבא, מי זה בא" הוא שואל וכדומה הוא נראה מפוחד מאוד . וגם שאנחנו בחוץ בגן משחקים או הולכים לחברים הוא מבקש ידיים גם שלי וגם של אבא. עמית במשך היום נמצא אצל אמא שלי יש לה משפחתון, פעם בשבוע הוא אצל ההורים של בעלי מהבוקר ועד אחהצ. לפני שבועיים בן זוגי נסע לחופשה מהעבודה למשך ארבעה ימים אולי גם זה קשור? אני ממש לא יודעת איך להתנהג ומה לעשות. נכון לכרגע אני מרדימה אותו ולא מוותרת כי להרדם במיטה שלנו הוא מוכן בכיף אבל לאבא זה לא נוח בכלל. אני יודעת שהוא לא יודע להרדם לבד (עד גיל שנה ושבע ינק בלבד אז היה לי נוח שישן במיטה המשותפת שלנו ולא ממש עשיתי מאמצים לשים אותו במיטה שלו, (ושנסיתי היו בכיות שלא יכולתי לעמוד בהן) אז מה עליי לעשות ?
תודה

שמעתי פעם מאישה מבוגרת מאוד(אשכנזייה) שטוב לשים סכין מתחת לכרית ושום מישהו מכיר?

אם הילד לא מדבר ולא מספר מה בדיוק מפריע , אפשר לחבק לומר 'אבא (או אמא) פה לשמור עליך'
אם הוא ישן בחדר נפרד, ואין לכם התנגדות עקרונית לבדוק אם ירגע כשימשיך את הלילה במיטה שלכם .
אם חשוך אצלו לבדוק אופציה של השארת אור קטן בחדר , עוד לפני שהולך לישון ,

ובאופן כללי להיות איתו לתת לו הרגשה ששומרים עליו . תתנו לו הרגשת ביטחון זה יכול לקחת כמה זמן אבל אין ממש מה לעשות רק להערך ולדעת שזה עוד אחד מסממני הגיל ויעבור כשיעבור .

שלום וערב טוב:
מזה כשבוע בני מתעורר משנת הלילה שלו בקול בכי רם (בני בן שנה ו 10 חודשים)
לאחר שהבנתי שזה לא מקרי וחד פעמי התעניינתי מעט והבנתי שתופעה זו
מתאימה מאוד לתופעה שנקראת "ביעותי לילה"
האם תוכלו לומר לי כיצד לנהוג בזמן "התקפה" מעין זו?
למי עליי לפנות ע"מ לקבל ייעוץ להמשך טיפול אם נדרש בכלל?
תודה מראש.

אצלנו היא רק בת שנתיים ורבע אבל כבר , כהגדרתה, "לא אוהבת חושך" .
שתינו נרדמות יחד עם אור מלא באותה מיטה. בלילה אני משאירה אור דולק בסלון

מדליקים אור?
מתוך ההקדמה לספר "התינוק והילד" של פנלופה ליץ':
"אם בתכם בת השלוש נתקפת בבהלה כשמכבים את האור בחדרה, היעצרו. הקשיבו לה; הקשיבו לרגשותיכם. היא איננה נרדמת; אתם אינכם יכולים לשבת בשקט, לנוח ולשוחח. הדליקו את האור, ואז תהיו כולכם מרוצים. אין זה חשוב אם היא "צריכה" לפחד מן החשכה או לא; הדבר החשוב הוא, לכל הנוכחים, שהיא פוחדת. "

זהו שאני מצנזרת יופי את הטלוויזיה- יש בה כל כך הרבה אלימות שאני מזועזעת בעצמי.
בכל אופן היא לא ממש ילדה של טלויזיה (אולי רבע שעה ביום אם בכלל).
נראה לי שזה עמוק יותר- משום כך אני לא ממש נלחצת מההצטרפות שלה אלינו למיטה- למרות ששתי לילות היא באה רק בבוקר.

ומה עושים עם ילדה כבת שלוש, שתמיד נרדמה בשמחה ופתאום מפחדת מהחושך ובוכה נורא ? כמובן ששיטת 5 הדקות איננה פיתרון כאן. יש רעיונות ?

אולי היא רואה ערוץ הילדים? זה מתכון בטוח לסיוטי לילה. אולי קרה משהו בביה"ס? טוב שאתם הולכים לטיפול. בהצלחה.

טוב ההחלטה הוכרעה-הולכים כולנו לטיפול.
יופי! בהצלחה

טוב ההחלטה הוכרעה-הולכים כולנו לטיפול.
נעה הלילה לא באה אלינו- ולא ממש התעוררה בלילה אחרת הייתי שומעת אותה.
נראה הלילה- אעדכן.

יונת זה רעיון טוב אבל העניין הוא שהיא לא ממש רוצה לידינו בצד מסוים אלא ממש ביננו כדי להרגיש ששנינו לידה.
אני חסרת אונים למצב שלה.
אתמול בלילה גיורא הלך לישון במיטה אחרת משום שהיא ממש מנעה ממנו את השינה.
איך אז יכולנו להיות חמישתינו והיום זה ממש קשה.
השאלה היא כזו- האם לתת לה את הזמן ולזרום עם זה? או שפשוט ננסה ללבן איתה את הדברים ושתספר לנו מה קורה איתה?
אני האמת חושבת על טיפול משפחתי משותף אך בעלי חושב שאין צורך כי שרדנו את זה ואנחנו כבר בשיגרה.
גם בלילה היא לא ישנה טוב כל כך הבעיה שלי היא שאני חוששת לצמיחה שלה בנוסף לנפש הכל כך עדינה ורגישה שלה.

אתם יכולים לשים לה מזרון ליד המיטה שלכם כדי שתוכלו לישון טוב עד שתעבור תקופת הפחדים.

קראתי, ואין לי תשובה.
יש לי הרגשה שהתשובה נמצאת בתוכך, ואת רק צריכה להזמין אותה להתבטא בבירור מבעד לחששות.

שאלה לי חשובה
אחרי שלוש וחצי שנים של שינה משותפת, הילדים שלי כבר חודשיים ישנים במיטותיהם לבד אחרי טכס שקבענו לנו.
בלילות האחרונים דווקא הגדולה שלי (שבע וחצי) מתעוררת בלילה ובאה אלינו בטיעון שהיא חולמת חלומות רעים.
העניין הוא שכבר היא התרגלה ללבד והיא ממש לא נותנת לנו לישון כמו שצריך עקב זה שהיא משתלטת על המיטה ולא ממש רגועה.
ובנוסף אני דואגת על זה שהיא חולמת חלומות רעים כל לילה- אני לא ממש יכולה לשים אצבע על הבעיה.
אולי היא רק עכשיו מוציאה את הפחדים שלה על מה שעברנו?
אתם חושבים שאנחנו צריכים אולי ללכת לטיפול? או בזה שהיא תהיה איתנו בלילה יספק לה את הביטחון ולתת לזמן לעשות את שלו?
<אלה מתלבטת לא מעט>

ראו גם מדור תינוקות ופעוטות, מדור מיטה משפחתית