על ידי מבולבלת* » 08 פברואר 2011, 23:36
טוב אז אחרי שקיבלו אותי מאוד לא יפה, כי פירסמתי את ההודעה שלי בפורום הלא נכון... אני יהיה ילדה טובה ואפרסם אותה פה אז..
הסיפור שלי קצת בעייתי, כי מעולם לא חוויתי מצב כזה.
התחלתי ללמוד תואר שני ובכיתה שלי לומד מישהו שלמד בתואר הראשון שלי אבל מחזור מתחתי, תמיד חשבתי שהוא חמוד (מבחינת מראה, לא הכרתי אותו באופן אישי) ותמיד ידעתי שיש לו חברה שהוא הכיר במהלך התואר. בתחילת השנה בתואר הראשון נוצרה קליקה מסויימת של חבר'ה ואני והוא היינו יחד בקליקה הזו, התקרבנו מאוד, היו לנו שיחות מדהימות, הוא רוב הזמן חיפש בקרבתי, כל הזמן דאג להגיד לי כמה שאנחנו דומים (דבר שהתברר מאוד מאוד נכון) כשיצאנו עם החבר'ה תמיד ישב זה לצד זו היינו פשוט צמודים ונצרה בינינו אינטימיות שאני לפחות הרגשתי מאוד לא בנוח כי יש לו חברה., הרבה חבר'ה שלא ידע באותו זמן שיש לו חברה היו בטוחים שנרקם ביננו משהו חלקם רמזו לי שנראה שהוא ממש מעוניין בי, אני כמובן הדפתי את השמעות בכך שניסיתי להסביר לכל מי שהיה מוכן לשמוע שהוא בזוגיות מאושרת ושהוא מאוד אוהב את החברה שלו. חברה שלו בתחילת השנה טסה לחו"ל לכמה חודשים לעבוד, ואני יכולה לתאר לעצמי שהוא חיפש מישהו שימלא את הוואקום שנוצר בעקבות הנסיעה שלה ואני הייתי זמינה ולכן הוא הרגיש בנוח להיפתח אלי ולהתקרב אלי.
אבל כאן מתחילה הבעיה ,שבוע לפני שהחברה חזרה (משהות של 3 חודשים) פתאום התחלתי להרגיש שהוא מתרחק ממני, והריחוק החריף כשהיא כבר היתה בארץ. יתכן שרק שדמיינתי כי זה משהו שחששתי שיקרה (מן נבואה שמגשימה את עצמה), אבל הוא פתאום התחיל לעשות דברים שהוא לא עשה קודם כמו לא להחזיר לי SMS, ואם הוא החזיר לי SMS זה היה רק אחרי יום שלם שכבר התראינו בלימודים, הוא כבר לא הציע לי טרמפים הביתה, לא טרח להתקשר ולשאול לשלומי אחרי שהייתי באזכרה של מישהו קרוב. ככל שהוא התרחק ממני אני התרחקתי גם כי הרגשתי שהוא צריך את הספייס שלו, אבל עכשיו אני פשוט מרגישה שהגענו לנקודת האל-חזור, ולא נוכל לחזור להיות חברים כמו פעם, מה גם שבהלך התקופה שהיינו קרובים התחלתי להתאהב בו, דבר שמאוד מקשה על המצב ,ובנוסף לכך זה שלא רק שאנחנו לומדים יום יום יחד, אנחנו באות חוג חברים, אז יוצא שאנחנו מתראים כמעט כל יום בלימודים ובערבים כשכולם יוצאים,אז להתרחק זה לא דבר אפשרי טכנית.
המצב שובר לי את הלב כי מצד אחד אני מבינה שהוא בזוגיות ועובר לגור עם החברה, ונראה שהם מאוהבים אבל מצד שני אני לא יכולה להתעלם מכל התקופה הזו שהיינו כ"כ קרובים ושעכשיו הוא פשוט נמנע ממני (כשעם כולם הוא ממש בסדר) , למרות שעל פניו הכל נראה בסדר אני מרגישה שיש דברים מתחת לפני השטח שהוא פשוט מנסה לא להראות.
חשבתי לדבר איתו, אבל אני פוחדת שהוא יאטם לי ויגיד לי שהוא לא מבין על מה אני מדברת, ויכול להיות שבאמת אני סתם פרנואידית .
מה עושים? מה לדעתכם קרה פה?
טוב אז אחרי שקיבלו אותי מאוד לא יפה, כי פירסמתי את ההודעה שלי בפורום הלא נכון... אני יהיה ילדה טובה ואפרסם אותה פה אז..
הסיפור שלי קצת בעייתי, כי מעולם לא חוויתי מצב כזה.
התחלתי ללמוד תואר שני ובכיתה שלי לומד מישהו שלמד בתואר הראשון שלי אבל מחזור מתחתי, תמיד חשבתי שהוא חמוד (מבחינת מראה, לא הכרתי אותו באופן אישי) ותמיד ידעתי שיש לו חברה שהוא הכיר במהלך התואר. בתחילת השנה בתואר הראשון נוצרה קליקה מסויימת של חבר'ה ואני והוא היינו יחד בקליקה הזו, התקרבנו מאוד, היו לנו שיחות מדהימות, הוא רוב הזמן חיפש בקרבתי, כל הזמן דאג להגיד לי כמה שאנחנו דומים (דבר שהתברר מאוד מאוד נכון) כשיצאנו עם החבר'ה תמיד ישב זה לצד זו היינו פשוט צמודים ונצרה בינינו אינטימיות שאני לפחות הרגשתי מאוד לא בנוח כי יש לו חברה., הרבה חבר'ה שלא ידע באותו זמן שיש לו חברה היו בטוחים שנרקם ביננו משהו חלקם רמזו לי שנראה שהוא ממש מעוניין בי, אני כמובן הדפתי את השמעות בכך שניסיתי להסביר לכל מי שהיה מוכן לשמוע שהוא בזוגיות מאושרת ושהוא מאוד אוהב את החברה שלו. חברה שלו בתחילת השנה טסה לחו"ל לכמה חודשים לעבוד, ואני יכולה לתאר לעצמי שהוא חיפש מישהו שימלא את הוואקום שנוצר בעקבות הנסיעה שלה ואני הייתי זמינה ולכן הוא הרגיש בנוח להיפתח אלי ולהתקרב אלי.
אבל כאן מתחילה הבעיה ,שבוע לפני שהחברה חזרה (משהות של 3 חודשים) פתאום התחלתי להרגיש שהוא מתרחק ממני, והריחוק החריף כשהיא כבר היתה בארץ. יתכן שרק שדמיינתי כי זה משהו שחששתי שיקרה (מן נבואה שמגשימה את עצמה), אבל הוא פתאום התחיל לעשות דברים שהוא לא עשה קודם כמו לא להחזיר לי SMS, ואם הוא החזיר לי SMS זה היה רק אחרי יום שלם שכבר התראינו בלימודים, הוא כבר לא הציע לי טרמפים הביתה, לא טרח להתקשר ולשאול לשלומי אחרי שהייתי באזכרה של מישהו קרוב. ככל שהוא התרחק ממני אני התרחקתי גם כי הרגשתי שהוא צריך את הספייס שלו, אבל עכשיו אני פשוט מרגישה שהגענו לנקודת האל-חזור, ולא נוכל לחזור להיות חברים כמו פעם, מה גם שבהלך התקופה שהיינו קרובים התחלתי להתאהב בו, דבר שמאוד מקשה על המצב ,ובנוסף לכך זה שלא רק שאנחנו לומדים יום יום יחד, אנחנו באות חוג חברים, אז יוצא שאנחנו מתראים כמעט כל יום בלימודים ובערבים כשכולם יוצאים,אז להתרחק זה לא דבר אפשרי טכנית.
המצב שובר לי את הלב כי מצד אחד אני מבינה שהוא בזוגיות ועובר לגור עם החברה, ונראה שהם מאוהבים אבל מצד שני אני לא יכולה להתעלם מכל התקופה הזו שהיינו כ"כ קרובים ושעכשיו הוא פשוט נמנע ממני (כשעם כולם הוא ממש בסדר) , למרות שעל פניו הכל נראה בסדר אני מרגישה שיש דברים מתחת לפני השטח שהוא פשוט מנסה לא להראות.
חשבתי לדבר איתו, אבל אני פוחדת שהוא יאטם לי ויגיד לי שהוא לא מבין על מה אני מדברת, ויכול להיות שבאמת אני סתם פרנואידית .
מה עושים? מה לדעתכם קרה פה?