על ידי שאלות_זוגיות_שלי* » 24 אוקטובר 2004, 16:39
ציפורי היקר/ה, אני אכן מקבלת אותו כפי שהוא, למדתי לראות את היפה והמיוחד גם בנקודות שברגיל לא הייתי מציינת דווקא כיתרונות. למרות קבלתי המלאה אותו, השקט אכן מעיק עליי קמעא ברגעים מסויימים. הקשר בין "אם הוא אוהב אותי מאד" לבין התקשורת בעת קיום היחסים, נובע ממחשבה שלי שגבר שמדבר אליי יותר בזמן הזה, גם מרגיש קרוב יותר. אני מתקשה מעט להסביר את כוונתי. בכל אופן, אחרי שכתבתי כאן וחשבתי קצת, כנראה שזה פשוט השקט שבו ולאו דווקא ריחוק משום סוג שהוא. אם זה תמיד היה כך, מדוע זה התחיל להפריע לי פתאום? כי ככל שעובר הזמן ואנו מתרגלים האחד לשני, אני חשה שההתלהבות שלו מתמעטת ואופיו האדיש, השקט והמסוגר חוזר לתפקד ולעטוף אותו במעטפת שאני (כנראה בטעות) קוראת לה "אי ביטחון שלי באהבתו כלפי". כנראה שהשקט הזה, שקודם היה צבוע בוורוד בשל ההתלהבות הראשונית, אמיתי יותר עכשיו ואולי קצת מפריע לי. בכל אופן, אני חושבת שזה משהו שאני יכולה להתרגל אליו, להבין אותו יותר.
דרך אגב, האם את/ה גבר או אישה? האם את/ה חווה תחושה דומה?
ציפורי היקר/ה, אני אכן מקבלת אותו כפי שהוא, למדתי לראות את היפה והמיוחד גם בנקודות שברגיל לא הייתי מציינת דווקא כיתרונות. למרות קבלתי המלאה אותו, השקט אכן מעיק עליי קמעא ברגעים מסויימים. הקשר בין "אם הוא אוהב אותי מאד" לבין התקשורת בעת קיום היחסים, נובע ממחשבה שלי שגבר שמדבר אליי יותר בזמן הזה, גם מרגיש קרוב יותר. אני מתקשה מעט להסביר את כוונתי. בכל אופן, אחרי שכתבתי כאן וחשבתי קצת, כנראה שזה פשוט השקט שבו ולאו דווקא ריחוק משום סוג שהוא. אם זה תמיד היה כך, מדוע זה התחיל להפריע לי פתאום? כי ככל שעובר הזמן ואנו מתרגלים האחד לשני, אני חשה שההתלהבות שלו מתמעטת ואופיו האדיש, השקט והמסוגר חוזר לתפקד ולעטוף אותו במעטפת שאני (כנראה בטעות) קוראת לה "אי ביטחון שלי באהבתו כלפי". כנראה שהשקט הזה, שקודם היה צבוע בוורוד בשל ההתלהבות הראשונית, אמיתי יותר עכשיו ואולי קצת מפריע לי. בכל אופן, אני חושבת שזה משהו שאני יכולה להתרגל אליו, להבין אותו יותר.
דרך אגב, האם את/ה גבר או אישה? האם את/ה חווה תחושה דומה?