עוד לא נכנסתי לסודות העריכה, אז איזו עורכת משוטטת מגיעה לכאן במקרה אני חושבת שהגיע הזמן לצרף את הדף הזה לדף שאיבת חלב
כבר קיבלתי את העזרה אליה הייתי זקוקה, תודה...

מצטרפת לתומכות בסחיטה ידנית. זה ממש לא כואב, ויש נשים שאצלהן זה הכי יעיל. תנסי פשוט ותראי, אולי זה יהיה לך נוח (ואולי לא). יש לך שם מי שתראה לך איך?

תודה תמרי ואמא של גל
תמרי לא יוצאות לי כמויות כאלו גם אם אני שואבת שלוש פעמים ביום באופן קבוע. מעורר קנאה...
תמ"ל עדיין לא קניתי ןאני אמשיך לדחות זאת כל עוד אני יכולה (הלב עוד לא שלם)
אני שואבת בנתיים עם כוס תה וליד המחשב בלילה לפני השינה זה עוזר לי להעביר את העניין "בכיף" אבל במשך היום זה עדיין לא מסתדר...

אני, מנסיון של שניים קודמים, כבר משלימה עם המצב. מקציבה בערך 20 דקות לכל צד, 40 דקות בבוקר ו40 דקות אחה"צ. משתדלת שזה יהיה כחצי שעה אחרי יניקה מלאה, של תינוקי, ונושמת עמוק. לידי מונחים עיתון, או ספר, תה ובקבוק מים ותינוק חמוד ליד. גם השלט של הטלויזיה לידי, ומשם אני מנהלת את הבית: קושרת שרוכים, עוזרת להתלבש, עוזרת עם שיעורי בית, מקריאה סיפור, מעבירה ערוצים / מפעילה DVD לבקשת הקהל, עושה בירורים טלפוניים שאף פעם אין לי זמן לעשות כי אני לא יושבת בנחת, וכדומה. במצב הזה באמת נראה לי שזה הרע במיעוטו, ואני מצליחה לשאוב עד 200 - 250 מ"ל, זה בערך שתי ארוחות שלו. הוא כבר בן 10 חודשים אז הוא ממילא כבר התחיל מוצקים ולא צריך תמ"ל. אבל על המדף יש תמ"ל ובפריזר יש קצת מלאי שלי וביחד זה יוצר רגיעה, שגם זה מאוד חשוב!
ואני שואבת עם מדלה מיני אלקטריק בת 8. ומרוצה. חזקי ואמצי!

ואו לפני יומיים הייתי בדילמה דומה וממש כבר התפתיתי לתת תמ"ל
גם אני אפעם לא מוצאת מתי וזה נורא משעבד, מה שכן אני מסתדרת יותר עם הידנית מאשר עם הפאמפ אין סטייל שאמורה להיות הכי טובה
ועדיין מאז שהוא בן חודשיים הפסיק לי שפע החלב וזה ממש מייאש לשאוב ואני לא מוצאת זמן או שוכחת ומה שקורה זה גם שיש לי הנקות ממש לא כייפיות למעשה עם הרבה סטרסס במהלך הערב והלילה הוא מתחבר ומתנתק הרבה וגם בוכה הרבה על הציצ (ולא בוכה כשהוא לא) כן ניסיתי יועצת הנקה.. בכ"מ אחרי כמה ימים קשים עם מסקנה שאין לי מספיק חלב בערב ובגלל זה הוא עצבני חשבתי לתת תמ"ל בערב, לא אני, אבא שלו או חמותי וכך אוכל גם ללכת לחדר כושר או לחברה - זה היה לי ממש ממש מפתה...
טוב בינתיים אני עומדת בפיתוי כי זה יהיה לי חבל וקבלתי קצת עידוד מהיועצת הנקה שזה הכי טוב בשבילו (כאילו אני לא יודעת אבל שווה להזכר)
אבל מה אני אגיד לך? מבינה אותך, אל תשפטי עצמך בחומרה אם תחליטי על תמ"ל פעם ביום
אני באמת מאמינה שאמא מאושרת זה גם תינוק מאושר
השאלה אם לא תתייסרי או תכעסי על עצמך או תרגישי לא מספיק טובה אח"כ
בקיצור אם את עושה את זה - אז בלב שלם!!! אל תרגישי מפונקת,
[ואופפפ איך אני שונאת את המשאבה להרכיב לפרק לנקות, עכשו בניסיון להגביר חלב אני שואבת על ריק אחרי כל ארוחה - מנסה לפחות - וזה איכסה...]

מבינה אותך, אני גם שנאתי לשאוב... היתה תקופה (סביבות גיל 3 חודשים) שהיא היתה ישנה הרבה בלילה, ואז הייתי קמה לפניה בבוקר ומצליחה לשאוב כמות גדולה. היא תמיד אכלה מעט מבקבוק (גג 60 מ"ל), אז בשאיבה אחת אפקטיבית הייתי משיגה 2-3 מנות.
אם את לא רוצה לתת תמ"ל, יש לך אולי ממי לקבל חלב אם? את מכירה אמהות שם? (לי למשל יש חברה עם ייצור מטורף ששואבת כמויות אדירות לפעמים רק בשביל לשחרר לחץ, ומחפשת למי לתת את החלב שלה. אולי את יכולה למצוא מישהי כזאת בסביבתך?).
אני הייתי שואבת עם אוונט ידנית ואני מאד ממליצה עליה, נראה לי שהרעש והחשמל יכולים מאד להרתיע.

אני העדפתי לסחוט ידנית. השתמשתי במשאבה רק בתקופה בה שאבתי דוצ המון פעמים ביום (יותר מדי בשביל הידיים שלי).
אני חושבת שעבורי סחיטה ידנית היא הדרך האפקטיבית ביותר להוציא חלב מהשד (הוכחה קיבלתי לפני יומיים כשהייתי כנראה מיובשת או משהו. הקטנה דחתה אותי בלי הסבר,הגדולה הצהירה שלא יוצא כלום גם אחרי 5 דק' עבודה ואני הצלחתי לסחוט ביד בלי בעיה).

.. וסחיטה ידנית נשמע לי עוד הרבה יותר מתיש וכואב ומסורבל
אממ, ממש לא. בטח לא אמור לכאוב. ויש הרבה נשים שמעדיפות את זה על פני המשאבה. ומדלה מיני אלקטריק זו משאבה חביבה אבל יש טובות ממנה בהרבה.. טוב, אבל לא ארחיב בעניינים פרקטיים
בהצלחה בכל החלטה!

לנסוע במנשא זה מקובל... זו הנחה נכונה לגמרי הרי נוסעים כאן חמישה נפשות על קטנוע בלי קסדות ובלי כלום ועם תינוק ביד אחת וסל כביסה ביד השניה... אבל מצחיק מה שכתבת על המנשא... לא שמעו כאן על חיה כזו זה בכלל לא מקובל משום מה, תמיד כשאני מסתובבת עם אדם במאיה ראפ הם חושבים שזה סתם תיק מוזר ואם הם מבינים שיש שם משהו חי הם מתקרבים ושואלים בסקרנות "מה זה גור כלבים?" D-: - נושא לדף אחר לגמרי... אני יודעת...
בכל אופן לי קשה עם ליסוע איתו במנשא, זה ממש, אבל ממש לא בטיחותי, על דרך 4על 4 מלאה מהמורות. שולחים לי סלקל מהארץ נקווה שזה יפתור את הבעיה

אדם בן חודשיים וחצי. ההנקה לטעמי כבר מבוססת. כבר מגיל שבועיים וחצי דאגתי שיקבל (מסבתו לא ממני) בקבוק פעם בכמה ימים כדי שלא יתנגד לזה אח"כ. כל זה עבר בשלום הוא מקבל ברצון את שניהם. רק הסובלנות שלי לשאיבה פוחתת ופוחתת. יש לי מדלה חשמלית אין לי בעיה איתה היא עובדת לא רע אבל איטית (או שהזרימה אצלי איטית) אני לא אוהבת להניק ולשאוב ביחד כי אז אני לא נהנית באמת מההנקה וזה גם מסורבל וצריך לשבת ליד השקע...
על הבוקר זה ממש הורס את הבוקר.. וסחיטה ידנית נשמע לי עוד הרבה יותר מתיש וכואב ומסורבל (לקלוע לכלי קיבול, להתאמץ פיסית בפעולת הסחיטה, ואי היכולת לעשות לפחות משהו אחר תוך כדי..) אוי אני נשמעת מפונקת לא? אבל זו האמת שלי, ולכן פתחתי את הדף. ולכן לא העברתי לדף שאיבת חלב כי לא מדובר בטיפים לשאיבה דווקא אלא בהתמודדות מול החוסר נוחות, הפינוק שלי, התפיסה שלי את השאיבה ופחות הפרקטיקה. הכתיבה כאן והתגובות שלכן עוזרות לי קצת לגלגל את הנושא ביני לבין עצמי (וביני לבינכן תודה.. )

צ'ילי: נראה לי שדווקא בהקשר שלך עדיף לנסוע איתו במנשא. גם כי הוא עוד מאד קטן וגם כי לפי הסיפורים שלך אצלכם בסביבה זה מקובל, לא?
בכל מקרה לגבי שאיבה וכו' אני יכולה לומר לך שאני שאבתי במקביל להנקה: צד אחד הנקתי צד שני שאבתי. או כשהתעוררתי על הבוקר אם היא עוד ישנה. בימים הראשונים ששאבתי לפני הנקה היא קיטרה ורצתה לינוק לעיתים תכופות יותר, אחרי 3-4 ימים רצופים של שאיבה זה הסתדר ונוצרה כמות מספיקה. (היא בת כמעט 4, כבר לא יונקת שנה).

שכחית לציין שהתינוק כבר היה בן כמה חודשים כשחזרתי ללמוד, וההנקה כבר הייתה מבוססת. לא יודעת אם הייתי נותנת בקבוק לתינוק בן פחות מחודש- חודשיים, בגלל בלבול פטמות וכו'.

אולי זה לא כל כך מקובל להגיד את זה כאן, אבל זה הסיפור שלי, אישית, וזו רק נקודה אחת למחשבה...
אני הייתי באותה הסירה, אמנם יצא שפע חלב אבל השאיבה הכאיבה והציקה, גם עם הידנית, הייתי צריכה לעסות את השד וגם כל הסיפור של לפרק, לנקות, לעשות סטרליזציה לחלקים, להרכיב...
לרוב הוא גם היה מסרב לבקבוק (שותה 30-40 וזהו, מחכה לי...)- ואז זה גם היה לשוא /-:

אחרי כמה זמן פשוט התחלתי לתת לו בקבוק בזמנים האלה (משהו כמו פעמיים בשבוע)- כשהבקבוק ניתן רק אצל המטפלת ורק כשאני לא זמינה לכמה שעות.
נראה לי לא סוף העולם אם תינוק יונק מלא, וצמוד לאמא כולל הנקה בלילה, שפעמיים בשבוע יקבל גם תמ"ל, אם מחיר חלב האם הוא אמא כואבת ועצבנית...
אם הייתי צריכה לתת בקבוק כל יום, או כמה פעמים ביום, סביר להניח שהייתי שואבת למרות חוסר הנוחות. אבל בשביל הכמויות המזעריות (שגם ככה הוא לא היה שותה מהבקבוק כמו שצריך)- הרפיתי ונתתי תמ"ל, עדיין ההנקה היא 99% מלאה... זה כמו לתת ארוחת מוצקים לתינוק בן חצי שנה ובשאר הזמן להניק.

אני יודעת מה חשיבות חלב אם, הנקתי כל ילד לתוך ההריון של הילד שבא אחריו, אבל אם לא הולך בשאיבה, והבקבוק ניתן פעמים בודדות בשבוע- זה לא הכי נורא שיש.

איזו משאבה יש לך? בן כמה התינוק? ניסית סחיטה ידנית?

אז מה עושים אם הוא לא יכול להיות צמוד אלי כל הזמן ואם לא נראה לי שעושה לו טוב להגרר איתי בדרכים מאובקות בחום הזה לעיירה רעשנית?
אני כל הזמן שוקלת אם בכל זאת לקנות קופסת סימילאק אחת. פעם פעמיים בשבוע זה לא נורא. אבל המחשבה עושה לי רע. לחשוב להכניס לו לפה אבקת חלב פרה עם כל מיני.
אז אני בכל זאת שואבת. לא יוצא הרבה, אז לפני הנסיעות סידורים האלו אני שואבת סביב השעון באופן סופר מאולץ, זה לא כיף וגם קצת כואב. בהתחלה כשכאב ממילא לא היה אכפת לי כל כך אבל עכשיו זה תענוג להניק והמשאבה נראת כמו ייסור מיותר

אפשר להעביר ל{{}}שאיבת חלב?

שלום לך
כשהקטנה שלי הייתה בת חודשיים בערך ניסיתי לשאוב, כדי שגם הוא יהיה שותף להאכלה וכדי שאוכל להתאוורר מידי פעם... פצעים היו, עצבים היו, רעש מרגיז היה... רק חלב לא היה! אולי שתי טיפות וזה היה מייאש בטירוף!
הפעם היחידה שהצלחתי לשאוב היה שהיא התחילה להגדיל שעות שינה והייתי מתעוררת עם גודש מטורף, רק אז יצא החלב מהמשאבה!
יש כאלה שאמרו לי להחליף למשאבה ידנית ( הייתה לי מדלה חשמלית).אך לי כבר נמאס, אמרתי יפה שלום למשאבה והעברתי אותה הלאה...
מאז, וגם ליפני, היינו שתינו דבוקות בטירוף וזה היה כייף גדול!
ואני גם מאמינה שהחלב הכי טוב מגיע מהציצי ישר לפה...
בהצלחה נשיקות

מה עושים?
אני לא אוהבת לשאוב, אף פעם אין לי זמן לזה, אחרי ההנקה לא יוצא הרבה, ואז צריך לשאוב מלא פעמים, אחרי חצי שעה או שעה אני שוכחת מזה כי כבר עסוקה בדברים אחרים ואחר כך זה כבר קרוב מידי להנקה הבאה ואז חוששת לסיים את החלב לינוקא שגם לא אוהב להתאמץ.
את ההנקה דוקא מאוד אוהבת. אבל לפעמים אני צריכה לסוע לסידורים מייגעים ועבודה שעדיף לחסוך מהקטן. ולא רוצה תמ"ל.

אז מה עושים? באמת? אני נואשת...