טמבולינוש,
כן, הבנתי שאת משתדלת שלא ליד הילדים, אבל הם כבר יודעים לא? הם מעולם לא העירו-שאלו על זה איכשהו?
ובקשר לתאוריה שלך- גם לי יש תאוריה כזו. גם אני לא ממש ינקתי והיחסים שלי עם אמא שלי היו רעועים משהו.
אגב, הבן שלי למרות שיכול לינוק מתי שרק רוצה, מעדיף מוצץ הרבה פעמים, למשל כשהוא רוצה להירדם. יכול לשכב על הציצי ולמצוץ מוצץ.
אולי זה קשור לזה שהיה או עדיין יש לי ייצור יתר של חלב, דבר שגורם לו להחנקויות וכו'... P-:
מההתחלה אפשר היה לראות שיש לו רפלקס מציצה חזק מאוד והוא לא הסתפק רק בציצי בשביל זה.
בגלל כל הסרט שלי עם למצוץ אצבע/ מוצץ/ יניקה כמה שיותר כקרבה אלי, לקח לי המון זמן לרדת מהפחדים והאידאולוגיות שלי ופשוט לתת לו מוצץ. ולא זה לא סותם פיות- באחריות! אם הוא רוצה להמשיך לצרוח, אין לו שום בעיה. /-:
אני אגב כתינוקת פשוט ירקתי את המוצץ והכנסתי את האצבע.
ולשאלתך- כן, זה מפריע לי ביום יום כי הצורך שלי בזה הוא מאוד חזק והייתי מסתובבת ככה כל היום אם היה אפשר.
אני מרגישה גם ככה חוסר שיכות פעמים רבות והרגל שכזה שהוא לא בדיוק נורמטיבי, גורם להרמת גבות ורק מוסיף שמן למדורה... .
אני שמה לב שכולם פה בגישה של- אז מה...ומה אכפת מהחברה והכל, אבל אני מרגישה שזה מעיד לפחות אצלי על חסך ריגשי מאוד גדול ולא בא לי לחשוף את המקום הזה בפני רוב האנשים.
אז כן, אפשר לומר בפשטות שאני מתבישת בזה (למרות שביני לבין עצמי השלמתי עם זה ואני לא מנסה יותר להיגמל), ובטח לא בא לי שכשהבן שלי יגדל הוא יחשוף את זה בלי שתהיה לי שליטה על זה.
האיש שלי מוצץ אצבע וזה פשוט מוציא אותי מדעתי.
כמה שאני לא מנסה לקבל אותו כמו שהוא אני לא מצליחה להתרגל להרגל הזה.
אני לגמרי מבינה את התגובה הזו, וזו גם תגובה מאוד שכיחה, אפשר לראות את זה בדף
איך מפסיקים למצוץ אצבע בגיל 9
שם יש תגובות ממש של גועל מזה.
אז אולי זה יהיה תמוה בעיני כמה אנשים, אבל לא בא לי שיגעלו ממני. (לא שאני מבינה מה מגעיל בזה..)