על ידי סקוטלנד* » 13 אפריל 2006, 20:37
יש לי צורך לשתף, ולהחליף דברים עם אנשים שעברו את מה שאני עוברת.
אני גרה בסקוטלנד כרגע, וכאן תהיה הלידה. יש כאן אפשרות מטעם קופת החולים הלאומית (NHS) ללדת בבית. לפני כן לא חשבתי על לידה בבית, למה? פשוט כי ככה חונכתי.
דרך שיעורי יוגה בהריון הכרתי בנות שמתכננות באופן הכי טבעי שיש לידת בית, וככה התחלתי - יחד עם בעלי - להתעניין ברצינות בנושא, וככל שאנחנו יותר מתעניינים, אנחנו יותר בעד.
למרות שקופת החולים בעצם מציעה את זה כאופציה, רוב הרופאים מתנגדים בכל תוקף, ויעשו הכל כדי לשכנע אותך ללדת בבי"ח. אין פה גם אפשרות לבחור, לאיזה רופא הולכים. אפשר ללכת רק לרופא המשפחה בקרבת המגורים.
בשורה התחתונה אין לרופא מה להגיד, וזו החלטה שלנו. זה ברור. אבל זה בכל זאת עלול לערער את הבטחון שלי בנושא, שרק עכשיו נבנה (אנחנו הולכים לספר את זה לרופא רק ביום ד' הקרוב, שבו אהיה בשבוע ה 22).
העניין הוא, שהייתי נורא רוצה תמיכה מאנשים שונים, ובעיקר מהמשפחות. וממש אין מצב. אמא שלי, עוד לפני שהתחלתי בכלל לחשוב על זה, אמרה כל הזמן: רק שלא תעיזי ללדת בבית! אולי היא ידעה, שזה מתאים לי, ופחדה שאני אעשה את זה? אולי זה דווקא סימן, שזה באמת מתאים לי?
בכל אופן, אתם מבינים במה מדובר... אין עם מי לדבר!
בעקבות זאת אנחנו גם פוחדים לספר לאמא של בעלי.
בעיקרון, רק אחי הצעיר יודע מהסיפור, והוא לא ממש יכול לעזור לי. הוא רק שאל: זה בטוח כמו בבי"ח? וכשאמרתי שכן, הוא אמר: אה, אז נשמע לי מגניב!
זה גם משהו, אבל יותר מזה הוא לא יכול ממש לדבר איתי על זה, כי הוא רק בן 18.
התחלתי רק עכשיו להאמין בעצמי וביכולת שלי ללדת, והמאמץ להסתיר את הרצון בלידה בבית, וחוסר האפשרות לדבר על זה עם אנשים, חוץ מאשר עם בעלי, מאוד מקשים עליי.
אשמח לתגובות והזדהויות...
יש לי צורך לשתף, ולהחליף דברים עם אנשים שעברו את מה שאני עוברת.
אני גרה בסקוטלנד כרגע, וכאן תהיה הלידה. יש כאן אפשרות מטעם קופת החולים הלאומית (NHS) ללדת בבית. לפני כן לא חשבתי על לידה בבית, למה? פשוט כי ככה חונכתי.
דרך שיעורי יוגה בהריון הכרתי בנות שמתכננות באופן הכי טבעי שיש לידת בית, וככה התחלתי - יחד עם בעלי - להתעניין ברצינות בנושא, וככל שאנחנו יותר מתעניינים, אנחנו יותר בעד.
למרות שקופת החולים בעצם מציעה את זה כאופציה, רוב הרופאים מתנגדים בכל תוקף, ויעשו הכל כדי לשכנע אותך ללדת בבי"ח. אין פה גם אפשרות לבחור, לאיזה רופא הולכים. אפשר ללכת רק לרופא המשפחה בקרבת המגורים.
בשורה התחתונה אין לרופא מה להגיד, וזו החלטה שלנו. זה ברור. אבל זה בכל זאת עלול לערער את הבטחון שלי בנושא, שרק עכשיו נבנה (אנחנו הולכים לספר את זה לרופא רק ביום ד' הקרוב, שבו אהיה בשבוע ה 22).
העניין הוא, שהייתי נורא רוצה תמיכה מאנשים שונים, ובעיקר מהמשפחות. וממש אין מצב. אמא שלי, עוד לפני שהתחלתי בכלל לחשוב על זה, אמרה כל הזמן: רק שלא תעיזי ללדת בבית! אולי היא ידעה, שזה מתאים לי, ופחדה שאני אעשה את זה? אולי זה דווקא סימן, שזה באמת מתאים לי?
בכל אופן, אתם מבינים במה מדובר... אין עם מי לדבר!
בעקבות זאת אנחנו גם פוחדים לספר לאמא של בעלי.
בעיקרון, רק אחי הצעיר יודע מהסיפור, והוא לא ממש יכול לעזור לי. הוא רק שאל: זה בטוח כמו בבי"ח? וכשאמרתי שכן, הוא אמר: אה, אז נשמע לי מגניב!
זה גם משהו, אבל יותר מזה הוא לא יכול ממש לדבר איתי על זה, כי הוא רק בן 18.
התחלתי רק עכשיו להאמין בעצמי וביכולת שלי ללדת, והמאמץ להסתיר את הרצון בלידה בבית, וחוסר האפשרות לדבר על זה עם אנשים, חוץ מאשר עם בעלי, מאוד מקשים עליי.
אשמח לתגובות והזדהויות...