מודה,לא הבנתי את הרעיון.נשמע מעניין.אך מה לעשות.אינני בקיעה ברזי הפילוסופיה.
אולי תוכלי לתת דוגמאות מחיי היום יום או מתוך החיבור לטבע .
ובכלל הסבר המשפטים:
[u]לצורך פעולה מסוימת כל מימדי העולם מתאחדים. לא כן בראיה של הבורא היכול להפריד בין מימדי ההסתכלות השונים.[/u]

[u]לכן - האדם אחראי על מעשיו כי הוא מערב תחומים שונים בעשיתו[/u]

[u]אך הכוח העליון יודע את כל החיבורים במימד זמן של עבר הווה ועתיד יחדיו וכך גם במימדים האחרים.[/u]

[u]כאשר מפרידים לחלקים את התהליכים השונים הרי הם קבועים ואין האחד מתעשר על חשבון חבירו[/u]
תמיד טוב ללמוד דברים חדשים.

אנסה להסביר בצורה פשוטה מעט, את ההבנה הפילוסופית כפי שהיא מוסברת על ידי הרמב"ם. קיימים פילוסופים יהודיים גדולים אחרים כדוגמת רס"ג רמב"ן ועוד במאה השתים עשרה לספירה ועד לגדולי החוקרים בתקופתינו העוסקים בשאלה זו באופנים שונים.
התהליכים בעולם מורכבים מממדים שונים: מימד הזמן , מימד העשיה , מימד המחשבה, מימד החומר ומימד הרוח - במוח האנושי ובהבנה האנושית , לצורך פעולה מסוימת כל מימדי העולם מתאחדים. לא כן בראיה של הבורא היכול להפריד בין מימדי ההסתכלות השונים.
לכן - האדם אחראי על מעשיו כי הוא מערב תחומים שונים בעשיתו, אך הכוח העליון יודע את כל החיבורים במימד זמן של עבר הווה ועתיד יחדיו וכך גם במימדים האחרים.
כאשר מפרידים לחלקים את התהליכים השונים הרי הם קבועים ואין האחד מתעשר על חשבון חבירו.
בחלונית שלי מופיע באופן טבעי כולנו שייכים אך איני בטוחה שכולנו מוכנים להשתייך.
נראה לי שנסחפתי בפילוסופיה יתר על המידה לאור השעה.

[u]היוצא מכך שהתהליכים במרחב היקום קבועים ואין האדם בעל הבית על החומר והידע. - ולכן אינו מפסיד מהנתינה וחלוקת הידע אלא רק מרוויח ו"מתאשר" .[/u]
הדסה.לא הבנתי את הקשר בין שני המשפטים.אשמח להסבר מפורט יותר.

לפני ההסברים...צריך להבין, שכשמדובר באמונה היהודית, יש קודם להאמין ולקבל ולאהוב בלב שלם שיש אלוהים ושהוא אחד ושהוא אמת ("בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.."). זהו תנאי די הכרחי בהבנת כל השאר, כי כל ההסברים יוצאים מנקודת מוצא של - "...יפרד המאמין מן הכופר...ומי שנטה ממנו (מהאמונה), לא יתכן לו מעשה ולא תתקים בו אמונה".
והכוונה "בלב שלם" - ברוחני ובגשמי. ברוחני - אמונה. בגשמי - עול מיצוות.
כי אם אין אמונה בלב שלם - אז האדם מתחיל לתמוה על טוב ועל רע - "מפני שאינם מבינים [b]נמצא[/b] אלא מורכב" , כלומר, אינם מתרכזים במה שיש (נמצא) אלא במה שאין - בעיקר בעת מצוקה או צרה, וכך מתמרמרים בקטנות רוח ומפספסים את השפע שקיים בהם.
כי להיות טוב וטוב לו, פירושו להיות טוב עם עצמו, להיות שלם באמונתו, להיות צנוע עד כדי לא לצפות לתמורה בעד הטוב.

ולהגיב ליצר בכל רגע נתון, בהחלט יכול להוביל לרע. העניין הוא - שהאדם לא מורכב רק מיצרים, נכון? חוץ מיצרים יש גם שכל, ורגש, ואנרגיה. והפואנטה היא - שאם האדם ישקיע כוחותיו באיחוד ויחוד של עצמו, יגלה דברים מופלאים על העולם שמסביבו, ולא יתעסק ב"שטויות" והבלים - לא יהיה כל כך קשה להיות טוב.
להרפות, להרפות, להרפות.
ואיך האיש שאני אוהבת אומר - כששואלים אדם מה שלומו, והוא עונה (ומתכוון באמת) - רע לי רע לי....אלוהים שומע ומשפיע עליו "רע" כדי ללמדו מה זה רע. וכשהאדם עונה (ומתכוון באמת) - טוב לי וסבבה....אלוהים שומע ומשפיע עליו טוב כדי ללמדו מה זה טוב.
לגזור ולתלות על המקרר @}

[b]הדסה[/b] יש משהו בכתובים שלך ושל [po]ת מ ר[/po] שמקשה עלי מאוד.
אם זה באמת כך, הרי משהו שתכנן לגנוב מאחר ומצליח, לא עבר עברה כלשהי למקום, הרי זה מתוכנן????
משהו שתכנן להפיל משהו אחר ומצליח, הרי שעושה על פי הכתוב מצווה, כך הוא בחר להגיב למה שכבר כתוב???
צדיק ורע לו ורשע וטוב לו, הכוונה היא שכך כתוב מראש ? עם זאת הכוונה למה להתאמץ להיות טוב או צדיק הרי להיות רע לא צריך מאמץ כלשהו מלבד להגיב ליצר ברגע נתון, ולהיות טוב זוהי עבודת חיים מתמשכת ומפרכת??

אנא המשיכי (המשיכו) את ההסבר.

...יש איזו נחמה בידיעה ש"הכל כתוב והרשות נתונה", זה מאפשר איכשהו לשחרר את האחריות שאנחנו נוטים לקחת - על העולם. זה כאילו מכריח אותנו לצאת מנקודת הנחה שאין לנו בעצם שליטה על כלום, אלא [b]על הדרך[/b] בה נגיע למקום שכבר נקבע מראש.
ועל אותו משקל אפשר גם להסיק שגם לאדם שאינו נותן ואינו חולק ואינו "טוב" - אין מה להפסיד אלא רק להרוויח ולהתעשר (תרתי משמע!) - אז מה בעצם הפואנטה??

[b]הדסה[/b] תודה

האמונה היהודית דוגלת בהשגחה פרטית - שכל הנעשה , מתבצע מתוך תכנון מדויק וארוך טווח.
אין אדם נוגע במוכן לחבירו - כי כל אשר יש לו כבר הוקצב לו .
דבר זה מתקשר לדיון המעמיק ביהדות בסתירה לכאורה בין השגחה פרטית המלווה כל צעד לבין הבחירה החופשית של האדם. ( היכולת והאפשרות של האדם לבחור את דרכו ומעשיו , בחירה בין טוב לרע שאינו מתנגש עם ההשגחה הפרטית).
אין מלכות נוגעת בחבירתה - מסביר רש"י (גדול מפרשי התלמוד במאה ה 12) כאשר מגיע זמן המלכות ליפול - היא נופלת, וזמן זה מתוכנן לפרטיו - מלכות שצריכה ליפול ביום , תיפול ביום והצריכה ליפול בלילה תיפול בלילה. אין המלכות החדשה הבאה במקום הישנה מתחילה אלא בדיוק בזמן שנקבע לה.
היוצא מכך שהתהליכים במרחב היקום קבועים ואין האדם בעל הבית על החומר והידע ולכן אינו מפסיד מהנתינה וחלוקת הידע אלא רק מרוויח ו"מתאשר" .

וולה, לא הייתי מצליח להמציא דבר מסובך כזה. ובחלונית כמובן כתוב "שבעים פנים לתורה" :-)
[u]אין אדם נוגע במוכן לחבריו ואין מלכות נוגעת בחברתה אפי' כמלא הנימא[/u]
[b]הדסה[/b] תוכלי להרחיב את ההסבר של מפרשי הגמרה על המשפט הזה?

מצאתי ציטוט מעניין על רמת הבנת הגוף והשימוש בו קורדינאציה אפשרית בגמרא במסכת יומא " תניא כשהוא נותן קולו בנעימה מכניס גודלו לתוך פיו ומניח אצבעו בין הנימין עד שהיו אחיו הכהנים נזקרים בבת ראש לאחוריהם ת"ר בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב אמרו עליו שהיה נוטל ד' קולמוסין בין אצבעותיו ואם היתה תיבה של ד' אותיות היה כותבה בבת אחת "
כל זה נאמר כדוגמאות לאמרה הכל כך חשובה "אין אדם נוגע במוכן לחבריו ואין מלכות נוגעת בחברתה אפי' כמלא הנימא" דוגמא להבנה של הנושא נתנה טליה [u]משה.אני יכולה לחוש מעבר לידע הרחב שלך.את הנדיבות הרבה בסיפוק אינפורמציה[/u] והלואי ונלמד כולנו לחלק ביננו את הידע והעבודה ,החלונית ואו לא צריך מילים נוספות
"קירבה ללא הקרבה"