על ידי רחלי* » 03 ספטמבר 2009, 09:25
איזה יופי של תרחיש, כל הכבוד לך מרים על התעוזה לעמוד איתנה והחלטית אל מול ילד המיצר מצבי לחץ ומתח, זה בדיוק מה שרצה שייקרה וקרה, בשפה שלו הוא אמר לך: הציבי לי גבולות ברורים והראי לי כמה את סמכותית.
משה מעניינת הסברה שלך לגבי חציית הגבולות, דרך החדירה לזמנה הפרטי של מרים.
היה לי מקרה דומה בו ילד, עם אגודל מתנתק, ניסה לנהל את השיעור במקומי, כל רגע רצה לעשות דבר אחר, כן רוצה - לא רוצה, מטלות קשות לא רצה לקיים בכלל היה נשכב על הרצפה ומתחכם, רצה רק משחקים וכייף, כל זמן המפגש היה מדבר ומסיח את דעתי ודעתו.
הרגשתי שהוא מצליח להלחיץ אותי, לא הייתי רגועה, הילד התיש אותי.
כשהבנתי שזה הדפוס החלטתי להכין לו לכל מפגש כרטיסיות עם רשימת הטכניקות לאותו מפגש, מתוכם היה צריך לבחור רק 5 ולסדר אותם לפי סדר שהוא בוחר מראש. (המפתיע מכל הוא שהסדר שבחר זה גם הסדר שאני הייתי בוחרת).
קבענו שאם אנחנו נסיים את כל המטלות שקבע, נוכל לשחק משחק אחד לסיום (הוא אוהב מאוד פיקולו- זהו משחק נהדר לפיתוח הריכוז, זריזות וריסון האימפולסיביות).
למעשה במשך כמה מפגשים ניתנה לילד אפשרות בחירה, קבלת החלטות, תכנון סדר הקבוע מראש ולא היה צריך לשאול מה עושים עכשיו, הצבת גבולות מאוד ברורים, ולבסוף גם גמול משתלם.
השיעורים הללו התנהלו למופת, הוא היה מקסים, מרוכז ורגוע יותר, שיתף פעולה יפה, לא התנגד גם למטלות הקשות, הקפיד על זמנים וסדר, מאז הצלחנו להתקדם לרמות גבוהות מאוד של קוארדינציה, כח רצון והשמים הם הגבול.
איזה יופי של תרחיש, כל הכבוד לך מרים על התעוזה לעמוד איתנה והחלטית אל מול ילד המיצר מצבי לחץ ומתח, זה בדיוק מה שרצה שייקרה וקרה, בשפה שלו הוא אמר לך: הציבי לי גבולות ברורים והראי לי כמה את סמכותית.
משה מעניינת הסברה שלך לגבי חציית הגבולות, דרך החדירה לזמנה הפרטי של מרים.
היה לי מקרה דומה בו ילד, עם אגודל מתנתק, ניסה לנהל את השיעור במקומי, כל רגע רצה לעשות דבר אחר, כן רוצה - לא רוצה, מטלות קשות לא רצה לקיים בכלל היה נשכב על הרצפה ומתחכם, רצה רק משחקים וכייף, כל זמן המפגש היה מדבר ומסיח את דעתי ודעתו.
הרגשתי שהוא מצליח להלחיץ אותי, לא הייתי רגועה, הילד התיש אותי.
כשהבנתי שזה הדפוס החלטתי להכין לו לכל מפגש כרטיסיות עם רשימת הטכניקות לאותו מפגש, מתוכם היה צריך לבחור רק 5 ולסדר אותם לפי סדר שהוא בוחר מראש. (המפתיע מכל הוא שהסדר שבחר זה גם הסדר שאני הייתי בוחרת).
קבענו שאם אנחנו נסיים את כל המטלות שקבע, נוכל לשחק משחק אחד לסיום (הוא אוהב מאוד פיקולו- זהו משחק נהדר לפיתוח הריכוז, זריזות וריסון האימפולסיביות).
למעשה במשך כמה מפגשים ניתנה לילד אפשרות בחירה, קבלת החלטות, תכנון סדר הקבוע מראש ולא היה צריך לשאול מה עושים עכשיו, הצבת גבולות מאוד ברורים, ולבסוף גם גמול משתלם.
השיעורים הללו התנהלו למופת, הוא היה מקסים, מרוכז ורגוע יותר, שיתף פעולה יפה, לא התנגד גם למטלות הקשות, הקפיד על זמנים וסדר, מאז הצלחנו להתקדם לרמות גבוהות מאוד של קוארדינציה, כח רצון והשמים הם הגבול.