אפשר להגיד שהפרה שלו מטילה ביצי זהב.
ואפשר להתפרנס מהביצים האלו??

הכל טוב עם הפרה, השכן בונה לה מכלאה יותר הומנית ואנחנו נשלם שכירות.
ממש אפשר להגיד שהפרה שלו מטילה ביצי זהב.

אז מה עם הפרה?
גם אני סקרנית, ספרי חוויות
<בתמורה אני יספר חוויות על גידול הנמלים בביתנו...>

אז מה עם הפרה?

תודה לך טנא.
אנחנו עוברים דירה לתל אביב. מתחילים התחלה עסקית חדשה שמרגישה לי רווחית וטובה.
יש!

תקווה שיצליח
בהצלחה!
וברוח החג, איחולי חירות!

אחרי ימים רבים של מנוחה, מדיטציה ומחשבות אני חושבת שמצאתי כיוון.
אני מרגישה שאסור לי לכתוב הרבה כי צפויה לי עבודת כתיבה רבה ליישום הכיוון החדש.
כל כולי תקווה שיצליח.

אני נרגשת לקראת החג הזה.
הולכת להיות ב"ה ארוחת סדר חגיגית ורבת משתתפים, ומחר בבוקר אני נוסעת עם משפחתי הגרעינית לפסטיבל חגיגת ארץ בימי מדבר. איזה אושר! אני מקווה לא לשכוח כלום. ישנו עם הקטן רק פעם אחת בלינת קמפינג, ואז ויתרנו על הלילה השני. אני מקווה שזה הפעם יעבור בכיף.

ביום ראשון אני הולכת לאירוע מאד מפנק עם המשפחה.ובימים שאני בבית אני אהנה מהסדר והניקיון, הערסל החדש מוזיקה טובה ואביב מגניב. אה, ופרה חדשה.

מצאנו וטרינר. יבוא עוד שבוע.
תודה מיכל, אבדוק את איגוד מגדלי הבקר.
האם אני נחשבת עכשיו למגדלת בקר? נשמע מאד מכובד.

איך לוקחים פרה לווטרינר?!
חיות משק זוכות לביקורי בית.

יש איגוד מקצועי של מגדלי הבקר בישראל. אולי כדאי לך לפנות אליהם.

הפכתי למושא לעג מקומי. כולם מסתלבטים עליי שקניתי פרה. עליכם להבין כי אינני אדם שתפגשו ברחוב ותנחשו "זה וודאי בעליו של בקר בית כלשהו". אני אחוזת אימה מהאחריות החדשה. התרשמתי שהפרה מתגרדת מאד ויש לה התקרחות קטנה בזנב. אני מנחשת כי מדובר על מחלת עור כלשהי, ויש גם לחסן את הפרה. בקיצור - וטרינר. איך לוקחים פרה לווטרינר?!

אז אזמין לנו היום וטרינרית חברה, שתסתכל גם על הכלבה עבת הבשר שלי שהחלה להקיא.

הילד שלי לא נינוח. הוא מעולם לא היה נינוח אבל עכשיו הוא בן שנתיים, וכשהוא לא נינוח אז כל הבית לא נינוח.

תודה לטנא מלא כוכבים, עשית לי טוב.

יש לי שטח גדול יחסית אבל אין משאבים לגדרו.

אפשר להוציא פרות מהכלוב לרעות בשדה
את פרות הבקר מגדלים בארץ חופשיות (יחסית) בתוך שטחי מרעה מגודרים או מוגבלים במעברי בקר (סדרת פסים מרווחים שפרה לא יכולה לעבור).
תתחדשי על הפרה ועל המרחב החדש שבחייך.
קוראת. ואוהבת את השפה הנמרצת והייחודית שלך.
חג שמח!
@} @} @}

מסתבר שמתחת לאף שלי חיה מומחית לפרות: אימא שלי, שרוב חייה חיה במחיצת פרות, כבשים, תרנגולות.
אז היום גיליתי שאפשר להוציא פרות מהכלוב לרעות בשדה אם קושרים אותם ליתד ומשנים מיקומים מידי פעם. אלו בשורות נפלאות! לא יכולתי לסבול את העובדה שהפרה חיה בתנאי הסגר כבר שנה וחצי.

איו כמו למצוא את עצמך באמצע החיים בלי עבודה ועם פרה
באמת אין

איו כמו למצוא את עצמך באמצע החיים בלי עבודה ועם פרה. התחלה מעולה לרומן צ'כי. שאפו על האומץ וטוב הלב.

מה זה'מבין אותך. לא יודע אם הייתי מחריב את החברה שאני עובד בה, אבל העבודה בהחלט מנוגדת לעקרונותי ופעמים רבות מדי אני מחפש את שקית ההקאה. גם אני בכלוב זהב עם תנאים מצוינים ויחסית לאנשים בתחום הזה אני זוכה לראות את ילדי לא מעט ויש לי גם מזל גדול לעבוד עם אנשים כיפיים ונעימים. אבל... זה לא זה וגם את הילדים אני לא רואה מספיק. אבל מה לעשות שפרנסת המשפחה תלויה בעיקר בי?
בקיצור, ממתין בסבלנות לראות מה יתפתח מהדף הזה...

תשמעי, עברתי משהו מאוד דומה. עבדתי בחברת הסלולר עם הלוגו הכתום במשך עשר שנים (!). עבדתי על קו התפר בין השיווק לטכנולוגיות. אנאליסטית. הייתי מגיעה למשרד פעם בשבוע וביתר הימים עובדת מהבית (מגדלת את הילדים). מלכודת דבש. איך תעזבי כזאת עבודה שמשלבת הייטק עם משכורת נוחה ונוכחות תמידית בבית? למזלי בדצמבר האחרון, עם שינויי הבעלות על החברה, קוצצתי. אני כבר ארבעה חודשים בבית. יש לי כל מיני מחשבות ורעיונות מה אפשר לעשות. יש לי גם חרדה קטנה שמתגנבת. איך עושים את זה נכון? איך אפשר להרוויח כסף בלי לבגוד בכל אחד מהערכים שאספת במהלך חייך? יש לי כל מיני תשובות לעצמי, בעיקר שאלות שמנסות לדייק מה נכון לי. עכשיו אני כבר מתחילה ממש להשתוקק לפעולה. לעשייה.

בהצלחה עם הביבי החדש
בטוחה ששערים חדשים יפתחו לך בכל התחומים.
פיטורים הם רק תחילת הדרך ואומנם סופה לא ידועה אבל צריך את האמונה שיהיה טוב והטוב הזה יגיע.

הפרה תמשיך לגור במעונה הדל למשך חודש נוסף. בחודש הזה אני צריכה למצוא חווה אורגנית/ מרעה פתוח/ משק הומאני שאוכל לשלוח אותה אליו בלב שקט.
פתחתי דף חדש שנקרא יש לנו פרה

מחר אצלם אותה ואשתף.

מזל טוב.
הולך להיות מסובך.
מקשיבה לך.
@}

טוב, תגידו מזל טוב. היום בשעה 17:56 פוטרתי בטלפון. "אין לך את הדרייב", "תקבלי המלצה לכל מי שתרצי", אנחנו מעריכים, לא אישי בלה בלה בלה בווועעעאאאחסס.

אה, ועוד מזל טוב. אני הבעלים החוקיים שלה פרה בת שנה וחצי, בצבע שחור ולבן, גודל בינוני.

אני לא מאמינה שזה קורה לי. לא זה ולא זה.

בבקשה תמשיכי לכתוב. צריך הרבה אומץ כדי לשנות ולהשתנות.

פרה פרה.
חחחחחחחח

ובקשר לשינוי - תתחילי בפרה. ככה, צעד צעד. כלומר, פרה פרה.

שאפו על הפרה! ואגב, חושבים שהן טיפשות אבל ממש לא. הן חמודות (בד"כ. גם בני אדם חמודים בד"כ) ויש ביניהן גם חכמות. כמו כלב, אבל גדולה.

מאוד מאוד מבינה אותך !

וגם, מעריכה את מה שאת רוצה לעשות עם הפרה.

אני בנקודה לא פשוטה.
אני עובדת במשרת חלומותיי, אלא שהיא התגלתה להיות מנוגדת מאד לערכים שלי.
אני עובדת עבור תאגידים שהייתי מעדיפה למוטט. אני מיחצנת חברות שהייתי שמחה לראות אותן נופלות בגלל התייחסותן לבעלי חיים, לעובדים שלהם ולכדור הארץ.

יש לי סוגיה קשה שעיקרה: פרה שעתידה להישחט מחר אלא אם כן אני קונה אותה ב- 4000 ש"ח טבין ותקילין. כנראה שאני הולכת לעשות את זה. אני שלמה עם ההחלטה והיא גורמת לי אושר קטן ותחושת ניצחון. אני הולכת ליצור לפרה הזו חיים מאושרים בקרבת פרות אחרות, בתנאים טובים, אולי יהיה לה אפילו עגל להיניק... הרבה עבודה לפניי אבל היא תהייה מספקת.

בעבודה אני נאחזת בציפורניים בכל יום משכנעת את עצמי עם שקרים למה כדאי ללכת לשם. אני תוהה אם בתחום הזה קיימים לקוחות טובים שאני מאמינה בפועלם, והאם הכסף הגדול נמצא רק אצל אלו שדורסים את כל מה שבדרכם.

היום חוויתי התקף חרדה שנמשך כ- 5 שעות. לא אכלתי, לא שתיתי, לא קמתי מהכיסא בעבודה. ישבתי דבוקה לכיסא וחשתי כאב גדול. אני יושבת בתוך תאגיד שרומס את כל מה שחשוב לי. אני יכולה לעטוף את זה בעקבים, בסטייל, בבגדים יקרים ובלשון חדה ודוקרת, אבל זה לא יעזור. זה לא המקום שלי שם. אני צריכה למצוא את האומץ לעזוב את המישרה הזו ולחפש אחרת. אני מקבלת כסף טוב על מעט שעות, ויש לי הזדמנות לשים את הילד בגן ולאסוף, אבל המחיר הרגשי כבד עליי והופך להיות לא משתלם (אני נוהגת לקנות שלווה בחנויות בגדים בקניון).

בטח אתם תוהים מה אני עושה כאן בכלל.
פעם הייתי אחת מכם גם כלפי חוץ. היום זו פאדיחה. ("מחבקת עצים? פחחח") מקום העבודה בלע אותי והקיא אותי אחרת. אין לי אומץ לוותר על המשכורת.